מאקרו: כשהאיש החולה הוא אירופה כולה

הביטוי "האיש החולה של אירופה" עבר גלגולים רבים מאז שהצאר ניקולאס הראשון כינה את האימפריה העותומנית בשם זה אי אז באמצע המאה ה-19. מאז זכו לכבוד המפוקפק כמעט כל המדינות החשובות באירופה, בין השאר גם בריטניה, איטליה וספרד. לאחרונה מגזין האקונומיסט הכתיר בתואר הלא מחמיא את גרמניה, 25 שנה לאחר שאותו מגזין הכתיר את אותה כלכלה באותו תואר.

הכינוי "האיש החולה" בא לתאר מעצמה אירופאית שסובלת מקשיים, בדרך כלל כלכליים אבל לא רק, שמכבידים ומשפיעים לרעה על היבשת כולה. אז, במאה ה-19 הביטוי התייחס לחולשתה המדינית והצבאית וגם הכלכלית של האימפריה העותומנית השוקעת. נראה שהפעם האיש החולה הוא לא (רק) מדינה כזו או אחרת, אלא אירופה כולה.

הביטוי העיקרי של המחלה האירופאית כיום היא צמיחה אפסית. באופן כללי הצמיחה בעולם כולו מתמתנת ולא רק באירופה. הדוגמה הבולטת לכך היא סין שרחוקה מאד מצמיחת העבר, אבל גם אם נרחיב את המבט לעולם כולו נראה שהצמיחה הגלובלית יורדת בהדרגה. מ-3.5% צמיחה גלובלית בשנת 2022 לכ-3% בשנת 2023, ובשנה הבאה צפויה הכלכלה העולמית לצמוח רק ב-2.9%. לשם השוואה ממוצע הצמיחה העולמי בשנים 2000 עד 2019 היה 3.8%.

באירופה התופעה הזו קיצונית בהרבה. למעשה קשה למצוא תחזית שתתן לאירופה סיכוי של צמיחה שנתית של 2% בשנה כלשהי בטווח הזמן הנראה לעין. קרן המטבע, לדוגמה, חוזה צמיחה של בין 1.2% ל-1.8% לשנה עד שנת 2028. ארגון ה-OECD פסימי יותר וצופה צמיחה של 1.1% בשנה הקרובה. הבנק המרכזי האירופאי זהיר אף יותר וצופה צמיחה של 1% בשנת 2024 ו-1.5% מאוחר יותר. גופים פרטיים כמו S&P נוקבים במספרים נמוכים אף יותר – 0.8% בשנת 2024 ו-1.5% מאוחר יותר. מדובר במספרים נמוכים היסטורית. הסיבה לתחזית הפסימית הוא שילוב של גורמים קצרי טווח אך גם בעיות מבניות ארוכות שנים.

• הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
• ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבעיות קצרות הטווח של הכלכלה האירופאית

הבעיות קצרות הטווח ידועות ומוכרות מאזורים נוספים בעולם. ראשית האינפלציה שהתפרצה לה משלל סיבות פוגעת מאד בצריכה המקומית. בנוסף, היא אילצה את הבנק המרכזי להעלות את הריבית בחדות מה שמכביד על הכלכלה ועלול לגרום גם לעלייה באבטלה.

לכך יש להוסיף את המתחים הגיאופוליטיים, בעיקר באוקראינה, אבל גם בישראל ובין סין לארצות הברית, מה שמכביד על הוצאות הביטחון ועלול לפגוע גם במחירי האנרגיה. בנוסף, הם מגבירים את תופעת הדה גלובליזציה שהחל עם מגיפת הקורונה. הדה גלובליזציה מקדמת "פרוטקציוניזם", כלומר העדפת ייצור מקומי, מה שפוגע בסחר העולמי. התוצאה היא שארגון הסחר העולמי צופה צמיחה של 0.8% בלבד בסחר השנה לעומת צמיחה שנתית של 4% עד 6% משנת 1995. התמתנות הצמיחה בסחר אינה אחידה בכל העולם. בעוד בצפון אמריקה הצמיחה הצפויה בשנת 2023 היא של 3.6% באירופה מדובר על 0.4% בלבד, כלומר אירופה נפגעת יותר. 

הבעיות ארוכות הטווח

כל אלו בעיות שפקדו בשנים האחרונות את כלל כלכלות העולם, אבל באירופה הן מתווספות לבעיות מבניות ארוכות שנים שמכבידות על היבשת הישנה ומקבעות את הצמיחה הנמוכה ביחס לעולם. הראשונה ואולי החמורה ביותר היא הזדקנות האוכלוסיה עקב שיעור היתרבות נמוך היסטורית. הזדקנות האוכלוסיה פוגעת בצמיחה בשני אופנים. ראשית, מחקרים מראים בבירור על ירידה בצריכת שירותים ומוצרים בגיל הזקנה. בנוסף הזדקנות האוכלוסיה מביאה לירידה בכוח האדם היצרני. שוב, מדובר בבעיה עולמית, כשגם פה סין היא בין ה"מובילות" ומצטרפת ליפן מהבחינה הזו, אבל באירופה הבעיה לא פחות חמורה, והיא נמשכת כבר שנים ארוכות ומתרחשת כמעט בכל הכלכלות ביבשת. 

• ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
• לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

בעיה נוספת איתה מתמודדת אירופה, ושעלתה לכותרות לאחרונה, היא ההגירה המאסיבית ממדינות אפריקה והמזרח התיכון. ההגירה הזו הייתה יכולה דווקא לתמוך לכלכלה בעיקר בגלל שהיא מסייעת להתמודדות עם הבעיה הקודמת - הזדקנות האוכלוסיה. מדובר באוכלוסיה צעירה יחסית עם שיעור ריבוי גבוה ביחס למקובל באירופה, שמביאה איתה הרבה ידיים עובדות צעירות.

הבעיה היא שההגירה רחוקה מאד מלנצל את הפונציאל שלה ולהפוך לגורם חיובי בכלכלת היבשת ומביאה דווקא לקיטוב חברתי והתנגשות תרבותית, בנוסף ליצירת מוקדי אבטלה ועוני, עליה בפשיעה ואיכות כוח עבודה נמוכה ביחס למקובל באירופה. כך במקום מנוע צמיחה הופכת ההגירה בחלקים נרחבים מדי באירופה לבעיה אמיתית. על רקע זה אפשר להבין את ההצלחות האחרונות של מנהיגים אירופיים כמו גאורגיה מלוני באיטליה או הצלחתו בבחירות האחרונות של חרט וילדרס בהולנד. מדובר במנהיגים שמעמידים בראש סדר העדיפויות ניסיון להתמודדות רצינית וישירה עם בעית ההגירה ישירות ושנאבקים כנגד פרוגרסיביות היתר של בריסל שמנסה לכפות מדיניות זו על אירופה כולה. האירועים הרצחניים של ה-7 באוקטובר הגבירו את המתח סביב הנושא, כשהפגנות של תומכי טרור התרחשו בהיקפים אדירים ברחבי היבשת, אך גרמו לרתיעה מצד חלקים נרחבים באוכלוסיה, מה שבין השאר הוביל להצלחתו של וילדרס בהולנד. 

גרמניה - הקטר המקרטע של אירופה

גוש האירו אינו עשוי מקשה אחת (וזו אחת הבעיות העיקריות של הבנק המרכזי בבואו לקבוע את המדיניות המוניטרית, והטעות המובנית של בריסל שמנסה לכפות מדיניות אחידה). אבל כשמדברים על חולשה בכלכלה האירופית מתכוונים כעת בראש ובראשונה לכלכלה הגרמנית שהיא הקטר המוביל של האזור כולו, ומהווה 21% מכלכלת גוש האירו.

בשנת 1999 כונתה גרמניה לראשונה "האיש החולה של אירופה" על ידי המגזין האקונומיסט. אז הסיבה הייתה שיעורי אבטלה גבוהים עקב איחוד עם כלכלת מזרח גרמניה הנחשלת כמה שנים קודם לכן. מערב גרמניה על 61 מיליון תושביה הרחיבה את שירותי הרווחה הנדיבים שלה ל-16 מיליון מזרח גרמנים עניים, ובאותו זמן בנתה מחדש את כל התשתיות במדינה המזרחית הכושלת במה שדווקא העיד על עוצמתה של הכלכלה המערב גרמנית. בכל זאת "לבלוע" כמעט שליש מהאוכלוסיה מחדש היא משימה לא פשוטה והקשיים הביאו לאבטלה נרחבה לאחר מספר שנים. בסופו של דבר במבט לאחור, ביחס לנסיבות, מדובר בהצלחה פנומנלית.

כיום מדובר בסיפור שונה לחלוטין, בעיקר, כי אין שום נסיבות מקלות. גרמניה היא הכלכלה היחידה באירופה שנמצאת בפועל במיתון עם ירידת תוצר בסיכום שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023 ועם צפי להתכווצות הכלכלה בשנה כולה בכ-0.4%. בשנת 2024 עדיין צפויה גרמניה להיות בין המדינות הפחות צומחות בעולם כולו ומהאחרונות באירופה. על פי קרן המטבע הבנלאומית גרמניה צפויה לצמוח בחמש השנים הקרובות פחות מארצות הברית, בריטניה צרפת וספרד. נראה שהבעיות האירופאיות הכלליות שצוינו לעיל פוגעות בגרמניה ביתר שאת.

כדי להבין מה הבעיות כדאי לבדוק מה היו נקודות החוזק בעבר. כלכלת גרמניה הסתמכה, לבד מצריכה מקומית חזקה כיאה לכלכלה מתפתחת גם על ייצוא חזק שהתבסס על מגזר ייצור עוצמתי. היצוא מגרמניה מהווה כמעט 50% מהתוצר, הרבה יותר מהמתחרות האירופאיות שם הוא מסתכם בכ-20% - 30%, ובוודאי יותר מארצות הברית עם יחס ייצוא תוצר של כ-10% בלבד. תהליכי הגלובליזציה שעברו על העולם בעשורים האחרונים תורמים רבות לכלכלות מוטות ייצוא, וגרמניה נהנתה מכך מאד והובילה את הצמיחה האירופאית במשך שנים ארוכות.

אבל, כאמור, חגיגת הגלובליזציה הסתיימה עם התפרצות מגיפת הקורונה, ומאוחר יותר חזרו המלחמות לכותרות הראשיות של העיתונים והגבירו את תופעת הדה גלובליזציה. אופנת ה"פרוטקציוניזם" תופסת תאוצה, במיוחד ביבואנית מספר אחת ארצות הברית, עוד מימי טראמפ אך גם בתקופת ביידן, ומשם היא מתפשטת לכל העולם. מי שנפגע מכך במיוחד היא גרמניה.

יצוא חזק נובע כמובן מיכולות ייצור גבוהות. גם פה גרמניה מתעלה בהרבה על שכונותיה האירופאיות, אפילו בכלכלות שנחשבות חזקות כמו צרפת או בריטניה. כעת הייצור נפגע משתי תופעות נוספות, לבד מהירידה בסחר הגלובלי, לפחות אחת מהן מעשה ידי אדם. הראשונה היא עליית מחירי האנרגיה וחומרי הגלם שמגדילה כמובן את עלויות הייצור. השניה היא מלחמת החורמה האירופאית בפליטות הפחם שאף הן מכבידות מאד על עלויות הייצור. התוכניות הגרנדיוזיות של האיחוד האירופי מחייבות הוצאות עתק שפוגעות בשלל תעשיות, בעיקר בכלכלה לא מבוססת שירותים, או במילים אחרות, בגרמניה. 

בתוך מגזר הייצור גרמניה בלטה במיוחד מבחינה היסטורית בתעשיית הרכב המובילה שלה. שיא הייצור בתעשיית הרכב בגרמניה היה בשנת 2017 ומאז חלה הידרדרות חדה. התעשייה הזו נפגעה קשות עקב תחרות קשה מצד יצרניות סיניות, ולא מעט באשמתה. כיום שוק הרכב הסיני הוא אולי החשוב והצומח בעולם, וגרמניה חלשה מאד בסין. חברת פולקסווגן, ספינת הדגל של תעשיית הרכב הגרמנית מתקשה שם במיוחד. הטעות הגדולה של יצרנית הרכב הגדולה היא ההתעלמות הארוכה מדי מחשמול תעשיית הרכב וכן משירותים דיגיטלים נלווים. כך חברות סיניות קטנות ועלומות שם כמו XPENG (שכיום הן כבר פחות עלומת שם) הצליחו לגנוב נתחי שוק משמעותיים בשוק החשוב ביותר בעולם.

מה בהמשך? לאחר התכווצות צפויה של 0.4% בשנת 2023 כלכלת גרמניה צפויה לשוב ולצמוח בשנת 2024 בכ-0.8% צנועים וב-1.2% בשנת 2025 עקב התאוששות בצריכה הביתית יחד עם התאוששות צפויה בביקוש הבנלאומי. אך בימים האחרונים הוטלה פצצה נוספת על הכלכלה הגרמנית מצד בית המשפט העליון שעדיין לא ברורה השפעתה. הממשלה התכוונה להשתמש בכסף שנשאר מקרן שנוצרה להתמודדות עם מגיפת הקורונה לצורך השקעות שימירצו את הצמיחה. בית המשפט אסר זאת ויצר בור של 60 מיליארד אירו בתקציב המדינה. לא ברור עדיין איך גרמניה תתמודד עם המכה הזו.

מיקרו – חברות הענק מצרפת

בטור השבוע בחנו בעיקר את הכלכלה הגרמנית המתקשה, אך מעבר לגבול בצרפת השכנה המצב מעט טוב יותר אם כי לא ממש מזהיר. צרפת היא ביתן של כמה מהחברות הגלובליות הגדולות והמפורסמות בעולם. נזכיר כמה מהן:

בראש ובראשונה חברת מותגי היוקרה לואיס ויטו (LVMH) LVMH MOET HENN L VUT שבבעלותה רבים ממותגי היוקרה המפורסמים והמצליחים בעולם. שווי השוק של החברה עומד על 381 מיליארד דולר

גם חברת התרופות סאנופי  SANOFI-AVENTIS ADS פועלת מצרפת. סאנופי פעילה מאד בשוק הסוכרת ונפגעה לאחרונה מהשקת התרופה המצליחה של נובו נורדיסק. יחד עם זאת סאנופי לא מרימה ידיים וממשיכה להשיק תרופות חדשות בתחום, ומלבד זאת ברשותה פורטפוליו ענק של תרופות לאו דווקא משוק הסוכרת.

חברת ענק נוספת הפועלת מצרפת היא דנונה  DANONE ADR שמתחרה באחשוורוש במספר המדינות בהן היא פעילה (יותר מ-120). לאחרונה מצליחה החברה לצמצם את החוב הענק שלה ומייצרת תזרים מזומנים חיובי וצומח.

בתחום התעופה חברת איר פרנס התאחדה עם KLM ההולנדית ויצרה את AIR FRANCE KLM . מדובר באחת מענקיות התעופה האירופאית האוחזת בנפח השוק הגדול ביותר לטיסות היוצאות מאירופה. המשרד הראשי דווקא נמצא בהולנד והיא פעילה בעיקר מפריז ואמסטרדם. בשלוש השנים האחרנות עלתה מניית החברה ב-95% לעומת ממוצע של 36% בשוק התעופה.

בנק ההשקעות קרדיט אגריקול (ACA.PA) נבחר על ידי יישום הבינה המלאכותית  Danelfin כהשקעה הטובה ביותר בצרפת. עם שווי שוק של 32 מיליארד יורו, תשואת דיבידנד של 9.73% ותשואה שנתית עד כה של כ-31% יישום הבינה המלאכותית מעריך את הסיכוי שמניית החברה תביס את מדד היחס ה-STOXX600 בשלושת החודשים הקרובים ב-52.8%.