אקספנג
צילום: טוויטר
דוחות

Xpeng עם ההפסד הגדול ביותר מאז ההנפקה, גוררת אחריה את מניות יצרניות ה-EV הסיניות; טסלה בירידה של כ-30% מהשיא השנתי

לאחר האופוריה ששררה בתחום בשבעת החודשים הראשונים של השנה מניות חברות הרכבים החשמליים צונחות עקב חשש מביקוש דל שבא לידי ביטוי בהורדות מחירים רוחביות
מתן קובי | (1)

יצרנית הרכבים החשמליים אקספנג  XPENG פרסמה היום את תוצאותיה לרבעון השני של השנה, בו הציגה את ההפסד הגדול ביותר שלה מאז שהונפקה החברה בוול סטריט לפני כשלוש שנים. החברה הציגה הפסד של 0.44 דולר למניה בעוד צפי האנליסטים היה לנתון של 0.31 דולר למניה. מבחינת השורה העליונה החברה רשמה הכנסות בסך 693 מיליון דולר, בהתאם לצפי וירידה של 31% לעומת הנתון ברבעון המקביל אשתקד.

שיעור הרווח הגולמי הפך לנתון שלילי של 3.9%, זאת לעומת נתון חיובי של 10.9% בתקופה המקבילה אשתקד. מבחינת צפי להמשך החברה מצפה למסור 40 אלף רכבים (אמצע טווח) ברבעון הבא, מה שיביא את הנתון לגידול של כ-35% לעומת המצב ברבעון המקביל. החברה מצפה להכניס ברבעון הבא בין 8.5 ל-9 מיליארד יואן - עליה ממוצעת של כ-27% לעומת הרבעון השלישי של 2022.

מניית החברה הגיעה מתחילת השנה ועד סוף החודש שעבר לעלייה של 150% על רקע נתוני מסירות טובים - רק ברבעון השני של השנה החברה מסרה למעלה מ-23 אלף רכבים, מעל הצפי שהציבה לעצמה ועלייה של 27% לעומת התקופה המקבילה. למרות כל החיוביות, המצב החל להשתנות החודש והמניה נמצאת כבר בירידה של 37% מהשיא השנתי שרשמה בסוף יולי, והיא לא היחידה.

מניות יצרניות רכבים חשמליים נוספות נמצאות במגמת ירידה משמעותית באותה תקופת הזמן - ניו  NIO INC נמצאת בירידה של כ-32%, BYD איבדה כבר כ-20% ולי אוטו  LI AUTO INC בירידה של 18%. גם יצרנית הרכבים החשמליים (וחברת הרכב הגדולה בעולם מבחינת שווי שוק), טסלה  TESLA INC , נמצאת בירידה של כ-28% מהשיא השנתי שרשמה לקראת סוף החודש שעבר.

היצרניות מגדילות את מספר כלי הרכב שהן מייצרות, כל אחת רוצה להיות הכי דומיננטית, בעיקר בשוק הסיני והאמריקאי, ובסופו של דבר נוצר עודף היצע שבצורה אירונית פוגע בכולם. טסלה למשל הודיעה כי היא מורידה את המחירים על רכביה בסין, בפעם השניה החודש ואלו לא חדשות טובות למשקיעים. במאבק על השליטה בשוק הרכבים החשמליים החברות מקטינות את שולי הרווח שלהן ואף פוגעות בשורה התחתונה, הכל בניסיון למכור כמה שיותר רכבים.

כמובן שעודף היצע קורה רק כאשר אין מספיק ביקוש, וזה בדיוק מה שקורה כרגע, ולא רק בגלל הייצור הגבוה. המצב הכלכלי בעולם עדיין לא מזהיר - הריביות גבוהות ברוב העולם, האינפלציה עודנה כאן וזה לא הזמן המושלם עבור רוב הצרכנים להתחדש באוטו חשמלי חדש, גם אם יש עליו הנחה מסויימת. כמובן שיש גם את סין - שוק הרכבים החשמליים הגדול בעולם, שמה הכלכלה עודנה מקרטעת לאחר שחרור הגבלות הקורונה. הכלכלה הסינית כבר נמצאת בפני דיפלציה וללא שינוי משמעותי, הצרכנים הסיניים לא צפויים לצאת למסע קניות, בטח כשמדובר על רכב חשמלי שמגיע למחיר של עשרות אלפי דולרים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    החיים 18/08/2023 20:24
    הגב לתגובה זו
    כמו כל יצרן רכב אחר שמרוויח מיצור מכוניות ולא מסיפורי מעשיות
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.