דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין

מה יכולה ללמד האינפלציה של שנות ה-80' בישראל על ברזיל וארגנטינה?

וגם - מדוע מדינות נמנעות מלאחד את הבנקים המרכזיים שלהן ובכך ליצור בנק מרכזי אחד בעל מטבע חזק?
ד"ר אביחי שניר | (8)

באחרונה התפרסם כי ארגנטינה וברזיל החלו בשיחות על יצירת מטבע משותף. זה מעורר שתי שאלות. הראשונה היא "למה זה טוב?", והשאלה השנייה: "אם זה טוב, למה מדינות רבות שומרות על מטבע עצמאי משלהן?"

תשובה אחת לשאלות האלה אפשר ללמוד מהמקרה המוזר של ישראל בשנות ה-80'. בתחילת שנות ה-80' האינפלציה בישראל הגיעה לרמה של כ-100% לשנה. שר האוצר, יורם ארידור, ניסה לעצור אותה בעזרת מתן סובסידיות ליצרנים כדי שיורידו את המחירים של מוצרים בסיסיים. הסובסידיות האטו את האינפלציה לזמן קצר מאוד, ואז היא שוב התפרצה, ואפילו החמירה. ב-1983, האינפלציה כבר איימה לצאת משליטה. בניסיון לעצור אותה, רקמו במשרד האוצר תוכנית להצמיד את השקל לדולר. לרוע מזלו של שר האוצר, פרטים על התוכנית הודלפו לעיתונות, וראש הממשלה שמיר נבהל מהלחץ הציבורי שהתעורר. התוכנית לעשות לשקל "דולריזציה" נקברה, שר האוצר התפטר, והציבור המשיך לספור את הכסף שאין.

הדוגמה הישראלית ממחישה שני דברים. אחד, עבור מדינות עם בנק מרכזי חלש שאינו מסוגל להתחייב למדיניות שעוצרת אינפלציה, יש יתרון בלהצמיד את המטבע למטבע חזק יותר. ההצמדה הזאת נותנת אמינות למטבע המקומי, עוצרת את הציפיות לאינפלציה, ויכולה לעצור את עליות המחירים. אבל גם עבור מדינות עם אינפלציה גבוהה מאוד, כמו ישראל בשנות ה-80', המחיר הפוליטי של עצירת אינפלציה בעזרת הצמדות למטבע של מדינה אחרת הוא גבוה מאוד. מטבע הוא לא רק אמצעי תשלום – במשך אלפי שנים הוא גם סמל לעצמאות. בגלל זה, היה למדינת ישראל הצעירה מטבע (ובולים) עוד לפני שהיה לה דגל רשמי. לכן, הוויתור על מטבע הוא לא רק צעד כלכלי, הוא גם צעד פוליטי. אי אפשר לאחד מטבעות בלי להסכים לוויתור מסוים על זהות לאומית.

אינפלציה היא גם אחת הסיבות שארגנטינה מוכנה לשקול יצירה של מטבע משותף עם ברזיל. האינפלציה בארגנטינה ב-2022 התקרבה ל-100%, וזה פגע קשות ברמת החיים במדינה. האינפלציה בברזיל הרבה יותר נמוכה; באמצע 2022 היא הגיעה לשיא של קצת מעל 10%, ובסוף השנה היא ירדה לרמה של כ-6%. לכן, לכאורה, אם ארגנטינה תצור מטבע אחיד שמשותף לה ולברזיל, יווצר בנק מרכזי חזק, וכך אפשר יהיה להשיג שליטה באינפלציה בקלות יחסית.

הרי כדי לשמור על מטבע יציב, בנק מרכזי צריך להיות מסוגל להתחייב לבצע את מה שנדרש כדי להילחם בעליות מחירים. בגלל זה הבנקים המרכזיים בארה"ב, אירופה, וגם בישראל, מעלים כעת את הריבית, וימשיכו להעלות את הריבית, עד שהם יוודאו שהאינפלציה אכן התייצבה קרוב ליעד. בארגנטינה, לעומת זאת, לבנק המרכזי אין את העצמאות הנדרשת כדי לעשות את זה. ברגע שיווצר גוש מטבע, הסמכויות לניהול הכסף יעברו לבנק מרכזי המשותף לכל המדינות בגוש, ומכיוון שהבנק המרכזי המשותף יהיה פחות תלוי בשלטון מאשר הבנקים המרכזיים שיש היום, תהיה לו יותר עצמאות לפעול נגד אינפלציה. גוש מטבע שיכלול את ארגנטינה וברזיל, יוכל לכן, לכאורה, להוריד ולהחזיק את האינפלציה ברמה נמוכה יותר מזאת שיש היום בכל אחת משתי המדינות.

אבל בכל זאת, אני לא חושב שזה יקרה, כי ליצירה של גוש מטבע יש שני מחירים עיקריים. הראשון, הוא אובדן הכנסות לממשלה. אינפלציה היא סוג של מס. במדינות שבהן השלטון מתקשה לגבות מיסים באופן ישיר, אינפלציה יכולה להיות מקור הכנסה משמעותי. כשמייצרים גוש מטבע, המדינה מאבדת את מקור ההכנסה הזה. ממשלת יוון, למשל, התפרנסה יפה מאוד מאינפלציה עד הכניסה לגוש האירו. ברגע שיוון נכנסה לגוש האירו, הממשלה שלה איבדה את מקור ההכנסה הזה, והחלה הספירה לאחור לפשיטת הרגל של המדינה.

השני, הוא פגיעה בייצור ובשיווק מקומי. גם כשיש מטבע משותף, האינפלציה במדינות שונות היא שונה. בספרד, לדוגמה, האינפלציה ב-2022 הייתה פחות מ-7%, בזמן שהאינפלציה באיטליה הייתה קרוב ל-13%, למרות ששתיהן חברות בגוש האירו. במצב כזה לאנשים במדינה שבה האינפלציה גבוהה יותר כדאי לקנות מוצרים במדינה שבה האינפלציה נמוכה יותר. זה מגדיל את המכירות במדינה עם האינפלציה הנמוכה, ופוגע במכירות במדינה עם האינפלציה הגבוהה יותר. לכן, כניסה לגוש מטבע מאוחד תפגע גם בממשלת ארגנטינה שתאבד את ההכנסה ממס אינפלציה, וגם ביצרנים ובמשווקים בארגנטינה שייפגעו מביקושים שיעברו לברזיל. גם הבנק המרכזי הברזילאי לא יהיה מאושר: אחרי שנים של מאבק בשליטה באינפלציה בברזיל, הנגיד הברזילאי לא ישמח לשמוע שמעכשיו יש לו אחריות גם על ארגנטינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

אז הפוליטיקאים יכולים לדבר על איחוד. בפועל, זה כנראה לא יקרה, ואם זה בכל זאת יקרה, זה לא יהיה מוצלח.

ד"ר אביחי שניר

אוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אבנר 26/01/2023 21:13
    הגב לתגובה זו
    דבר איתם שילמדו לימודי ליבה
  • 6.
    רוב מה שאתה כותב קורה ההפך (ל"ת)
    תראו כתבות מהעבר 26/01/2023 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    t 25/01/2023 17:29
    הגב לתגובה זו
    כך בדיוק הם ריסקו אט אט את הכלכלה המקומית
  • 4.
    לרון 25/01/2023 11:15
    הגב לתגובה זו
    של מנטליות,בארגנטינה האינפלציה בעבר כבר "נשקה" ל 1000%
  • 3.
    לרון 25/01/2023 11:13
    הגב לתגובה זו
    חילק טלוויזיות צבעוניות כתעלול בחירות,מעניין מה היה מחלק היום,אה כן כסף נוסף מהליקופטרים לחרדים העמלים ולא שוקטים
  • 2.
    לרון 25/01/2023 11:11
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה לפני תכ. היצוב היגיעה ל 400% =20% לערך חודשית
  • 1.
    איך אינפלציה היא סוג של מס? (ל"ת)
    25/01/2023 08:11
    הגב לתגובה זו
  • שחיקת החוב המקומי ע"י שחיקת נכסי הציבור (ל"ת)
    דודו 26/01/2023 01:23
    הגב לתגובה זו
טראמפ ופאוולטראמפ ופאוול

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?

הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.


הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96% שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.


עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.


בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.


שוק העבודה 

למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.


אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה

ההחלטה להטיל מכסים גבוהים יותר על סחורות ישראליות צפויה לייקר את המוצרים ולפגוע בתחרותיות ותתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה

אדיר בן עמי |

הנהגת האיחוד האירופי החליטה לפגוע בהסכמים המסחריים עם ישראל, צעד שיכול להכביד על הכלכלה הישראלית במאות מיליוני אירו מדי שנה. החלטה זו מגיעה לאחר לחצים פנימיים גוברים באירופה להחמיר את העמדה כלפי ישראל בעקבות המלחמה בעזה. במקום לפעול על מנת להפעיל לחצים על מדינות טרור כמו קטאר שמממנות את חמאס, נראה שבאירופה שכחו איך המלחמה הזו החלה מלכתחילה.


התוכנית האירופית צפויה לפגוע בכשליש מהיצוא הישראלי לאירופה, בהיקף של 5.8 מיליארד אירו בשנה. מדובר בסכום משמעותי, שבסופו של דבר יכביד על כלכלת ישראל ויגרום למחירי המוצרים הישראליים לעלות. האירופים מבטלים למעשה את ההנחות המכסיות שניתנו לישראל ומטילים עליה מכסים גבוהים יותר לפי כללי ארגון הסחר העולמי. המשמעות היא שהמוצרים הישראליים בחנויות האירופיות יעלו ב-227 מיליון אירו בשנה - כסף שיועבר ישר לרשויות המכס האירופיות. התחרותיות של החברות הישראליות תקבל מכה, כי הלקוחות יעדיפו מוצרים זולים יותר ממדינות אחרות.


הפגיעה תתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה. מדובר בסחורות שישראל מספקת לעולם באיכות גבוהה ובמחיר תחרותי. החברות הפועלות בתחומים הללו התרגלו למשטר מסחר מועדף מזה שלושה עשורים, מאז החתימה על הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי בשנות ה-90. עכשיו הן תצטרכנה לשלם מכס נוסף, צעד שייקר את המוצרים או יפגע ישירות ברווחיות.


ההליך צפוי לקחת חודשים

במקום לבטל את כל ההסכמים עם ישראל, האירופיים בוחרים לחתור תחת החלק המסחרי בלבד, תוך שמירה על תחומים אחרים כמו העברת כספים בין הבנקים ופעילות המכס השוטפת. המהלך נועד למעשה להציג עמדה פוליטית ברורה מבלי להרוס את כל המערכת הכלכלית בין הצדדים. ההליך הפנימי באירופה טרם הושלם. הצעת הנציבות האירופית דורשת את אישור רוב המדינות החברות, ובינתיים מדינות כמו גרמניה והולנד מביעות הסתייגויות בנוגע לעומק הצעדים. יתכן שההליך יימשך חודשים.


המהלך הזה הוא חלק מהמאבק הדיפלומטי הרחב יותר. מעבר לסנקציות הכלכליות, אירופה מתכננת להטיל סנקציות אישיות על שרים ישראליים נוספים, להקפיא תכניות סיוע לממשל הישראלי ולחזק את הסנקציות כלפי חמאס. המיעוט המוסלמי הקיצוני שכבר חדר למדינות באירופה, לוחץ על הממשלות ואלה, לא במפתיע, נכנעות תחת הלחץ.