באחרונה התפרסם כי ארגנטינה וברזיל החלו בשיחות על יצירת מטבע משותף. זה מעורר שתי שאלות. הראשונה היא "למה זה טוב?", והשאלה השנייה: "אם זה טוב, למה מדינות רבות שומרות על מטבע עצמאי משלהן?"

תשובה אחת לשאלות האלה אפשר ללמוד מהמקרה המוזר של ישראל בשנות ה-80'. בתחילת שנות ה-80' האינפלציה בישראל הגיעה לרמה של כ-100% לשנה. שר האוצר, יורם ארידור, ניסה לעצור אותה בעזרת מתן סובסידיות ליצרנים כדי שיורידו את המחירים של מוצרים בסיסיים. הסובסידיות האטו את האינפלציה לזמן קצר מאוד, ואז היא שוב התפרצה, ואפילו החמירה. ב-1983, האינפלציה כבר איימה לצאת משליטה. בניסיון לעצור אותה, רקמו במשרד האוצר תוכנית להצמיד את השקל לדולר. לרוע מזלו של שר האוצר, פרטים על התוכנית הודלפו לעיתונות, וראש הממשלה שמיר נבהל מהלחץ הציבורי שהתעורר. התוכנית לעשות לשקל "דולריזציה" נקברה, שר האוצר התפטר, והציבור המשיך לספור את הכסף שאין.

הדוגמה הישראלית ממחישה שני דברים. אחד, עבור מדינות עם בנק מרכזי חלש שאינו מסוגל להתחייב למדיניות שעוצרת אינפלציה, יש יתרון בלהצמיד את המטבע למטבע חזק יותר. ההצמדה הזאת נותנת אמינות למטבע המקומי, עוצרת את הציפיות לאינפלציה, ויכולה לעצור את עליות המחירים. אבל גם עבור מדינות עם אינפלציה גבוהה מאוד, כמו ישראל בשנות ה-80', המחיר הפוליטי של עצירת אינפלציה בעזרת הצמדות למטבע של מדינה אחרת הוא גבוה מאוד. מטבע הוא לא רק אמצעי תשלום – במשך אלפי שנים הוא גם סמל לעצמאות. בגלל זה, היה למדינת ישראל הצעירה מטבע (ובולים) עוד לפני שהיה לה דגל רשמי. לכן, הוויתור על מטבע הוא לא רק צעד כלכלי, הוא גם צעד פוליטי. אי אפשר לאחד מטבעות בלי להסכים לוויתור מסוים על זהות לאומית.

אינפלציה היא גם אחת הסיבות שארגנטינה מוכנה לשקול יצירה של מטבע משותף עם ברזיל. האינפלציה בארגנטינה ב-2022 התקרבה ל-100%, וזה פגע קשות ברמת החיים במדינה. האינפלציה בברזיל הרבה יותר נמוכה; באמצע 2022 היא הגיעה לשיא של קצת מעל 10%, ובסוף השנה היא ירדה לרמה של כ-6%. לכן, לכאורה, אם ארגנטינה תצור מטבע אחיד שמשותף לה ולברזיל, יווצר בנק מרכזי חזק, וכך אפשר יהיה להשיג שליטה באינפלציה בקלות יחסית.

• הזהב דוחף את הסדי קדימה ומחזיר לגאנה רוח גבית במטבע
• טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הרי כדי לשמור על מטבע יציב, בנק מרכזי צריך להיות מסוגל להתחייב לבצע את מה שנדרש כדי להילחם בעליות מחירים. בגלל זה הבנקים המרכזיים בארה"ב, אירופה, וגם בישראל, מעלים כעת את הריבית, וימשיכו להעלות את הריבית, עד שהם יוודאו שהאינפלציה אכן התייצבה קרוב ליעד. בארגנטינה, לעומת זאת, לבנק המרכזי אין את העצמאות הנדרשת כדי לעשות את זה. ברגע שיווצר גוש מטבע, הסמכויות לניהול הכסף יעברו לבנק מרכזי המשותף לכל המדינות בגוש, ומכיוון שהבנק המרכזי המשותף יהיה פחות תלוי בשלטון מאשר הבנקים המרכזיים שיש היום, תהיה לו יותר עצמאות לפעול נגד אינפלציה. גוש מטבע שיכלול את ארגנטינה וברזיל, יוכל לכן, לכאורה, להוריד ולהחזיק את האינפלציה ברמה נמוכה יותר מזאת שיש היום בכל אחת משתי המדינות.

אבל בכל זאת, אני לא חושב שזה יקרה, כי ליצירה של גוש מטבע יש שני מחירים עיקריים. הראשון, הוא אובדן הכנסות לממשלה. אינפלציה היא סוג של מס. במדינות שבהן השלטון מתקשה לגבות מיסים באופן ישיר, אינפלציה יכולה להיות מקור הכנסה משמעותי. כשמייצרים גוש מטבע, המדינה מאבדת את מקור ההכנסה הזה. ממשלת יוון, למשל, התפרנסה יפה מאוד מאינפלציה עד הכניסה לגוש האירו. ברגע שיוון נכנסה לגוש האירו, הממשלה שלה איבדה את מקור ההכנסה הזה, והחלה הספירה לאחור לפשיטת הרגל של המדינה.

השני, הוא פגיעה בייצור ובשיווק מקומי. גם כשיש מטבע משותף, האינפלציה במדינות שונות היא שונה. בספרד, לדוגמה, האינפלציה ב-2022 הייתה פחות מ-7%, בזמן שהאינפלציה באיטליה הייתה קרוב ל-13%, למרות ששתיהן חברות בגוש האירו. במצב כזה לאנשים במדינה שבה האינפלציה גבוהה יותר כדאי לקנות מוצרים במדינה שבה האינפלציה נמוכה יותר. זה מגדיל את המכירות במדינה עם האינפלציה הנמוכה, ופוגע במכירות במדינה עם האינפלציה הגבוהה יותר. לכן, כניסה לגוש מטבע מאוחד תפגע גם בממשלת ארגנטינה שתאבד את ההכנסה ממס אינפלציה, וגם ביצרנים ובמשווקים בארגנטינה שייפגעו מביקושים שיעברו לברזיל. גם הבנק המרכזי הברזילאי לא יהיה מאושר: אחרי שנים של מאבק בשליטה באינפלציה בברזיל, הנגיד הברזילאי לא ישמח לשמוע שמעכשיו יש לו אחריות גם על ארגנטינה.

• העתיד על פי OpenAI: עט AI ועולם עם פחות מסכים
• סטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב

אז הפוליטיקאים יכולים לדבר על איחוד. בפועל, זה כנראה לא יקרה, ואם זה בכל זאת יקרה, זה לא יהיה מוצלח.

ד"ר אביחי שניר

אוניברסיטת בר-אילן