הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין

מה יכולה ללמד האינפלציה של שנות ה-80' בישראל על ברזיל וארגנטינה?

וגם - מדוע מדינות נמנעות מלאחד את הבנקים המרכזיים שלהן ובכך ליצור בנק מרכזי אחד בעל מטבע חזק?
ד"ר אביחי שניר | (8)
נושאים בכתבה אינפלציה ארגנטינה בנק מרכזי ברזיל ישראל

באחרונה התפרסם כי ארגנטינה וברזיל החלו בשיחות על יצירת מטבע משותף. זה מעורר שתי שאלות. הראשונה היא "למה זה טוב?", והשאלה השנייה: "אם זה טוב, למה מדינות רבות שומרות על מטבע עצמאי משלהן?"

תשובה אחת לשאלות האלה אפשר ללמוד מהמקרה המוזר של ישראל בשנות ה-80'. בתחילת שנות ה-80' האינפלציה בישראל הגיעה לרמה של כ-100% לשנה. שר האוצר, יורם ארידור, ניסה לעצור אותה בעזרת מתן סובסידיות ליצרנים כדי שיורידו את המחירים של מוצרים בסיסיים. הסובסידיות האטו את האינפלציה לזמן קצר מאוד, ואז היא שוב התפרצה, ואפילו החמירה. ב-1983, האינפלציה כבר איימה לצאת משליטה. בניסיון לעצור אותה, רקמו במשרד האוצר תוכנית להצמיד את השקל לדולר. לרוע מזלו של שר האוצר, פרטים על התוכנית הודלפו לעיתונות, וראש הממשלה שמיר נבהל מהלחץ הציבורי שהתעורר. התוכנית לעשות לשקל "דולריזציה" נקברה, שר האוצר התפטר, והציבור המשיך לספור את הכסף שאין.

הדוגמה הישראלית ממחישה שני דברים. אחד, עבור מדינות עם בנק מרכזי חלש שאינו מסוגל להתחייב למדיניות שעוצרת אינפלציה, יש יתרון בלהצמיד את המטבע למטבע חזק יותר. ההצמדה הזאת נותנת אמינות למטבע המקומי, עוצרת את הציפיות לאינפלציה, ויכולה לעצור את עליות המחירים. אבל גם עבור מדינות עם אינפלציה גבוהה מאוד, כמו ישראל בשנות ה-80', המחיר הפוליטי של עצירת אינפלציה בעזרת הצמדות למטבע של מדינה אחרת הוא גבוה מאוד. מטבע הוא לא רק אמצעי תשלום – במשך אלפי שנים הוא גם סמל לעצמאות. בגלל זה, היה למדינת ישראל הצעירה מטבע (ובולים) עוד לפני שהיה לה דגל רשמי. לכן, הוויתור על מטבע הוא לא רק צעד כלכלי, הוא גם צעד פוליטי. אי אפשר לאחד מטבעות בלי להסכים לוויתור מסוים על זהות לאומית.

אינפלציה היא גם אחת הסיבות שארגנטינה מוכנה לשקול יצירה של מטבע משותף עם ברזיל. האינפלציה בארגנטינה ב-2022 התקרבה ל-100%, וזה פגע קשות ברמת החיים במדינה. האינפלציה בברזיל הרבה יותר נמוכה; באמצע 2022 היא הגיעה לשיא של קצת מעל 10%, ובסוף השנה היא ירדה לרמה של כ-6%. לכן, לכאורה, אם ארגנטינה תצור מטבע אחיד שמשותף לה ולברזיל, יווצר בנק מרכזי חזק, וכך אפשר יהיה להשיג שליטה באינפלציה בקלות יחסית.

הרי כדי לשמור על מטבע יציב, בנק מרכזי צריך להיות מסוגל להתחייב לבצע את מה שנדרש כדי להילחם בעליות מחירים. בגלל זה הבנקים המרכזיים בארה"ב, אירופה, וגם בישראל, מעלים כעת את הריבית, וימשיכו להעלות את הריבית, עד שהם יוודאו שהאינפלציה אכן התייצבה קרוב ליעד. בארגנטינה, לעומת זאת, לבנק המרכזי אין את העצמאות הנדרשת כדי לעשות את זה. ברגע שיווצר גוש מטבע, הסמכויות לניהול הכסף יעברו לבנק מרכזי המשותף לכל המדינות בגוש, ומכיוון שהבנק המרכזי המשותף יהיה פחות תלוי בשלטון מאשר הבנקים המרכזיים שיש היום, תהיה לו יותר עצמאות לפעול נגד אינפלציה. גוש מטבע שיכלול את ארגנטינה וברזיל, יוכל לכן, לכאורה, להוריד ולהחזיק את האינפלציה ברמה נמוכה יותר מזאת שיש היום בכל אחת משתי המדינות.

אבל בכל זאת, אני לא חושב שזה יקרה, כי ליצירה של גוש מטבע יש שני מחירים עיקריים. הראשון, הוא אובדן הכנסות לממשלה. אינפלציה היא סוג של מס. במדינות שבהן השלטון מתקשה לגבות מיסים באופן ישיר, אינפלציה יכולה להיות מקור הכנסה משמעותי. כשמייצרים גוש מטבע, המדינה מאבדת את מקור ההכנסה הזה. ממשלת יוון, למשל, התפרנסה יפה מאוד מאינפלציה עד הכניסה לגוש האירו. ברגע שיוון נכנסה לגוש האירו, הממשלה שלה איבדה את מקור ההכנסה הזה, והחלה הספירה לאחור לפשיטת הרגל של המדינה.

השני, הוא פגיעה בייצור ובשיווק מקומי. גם כשיש מטבע משותף, האינפלציה במדינות שונות היא שונה. בספרד, לדוגמה, האינפלציה ב-2022 הייתה פחות מ-7%, בזמן שהאינפלציה באיטליה הייתה קרוב ל-13%, למרות ששתיהן חברות בגוש האירו. במצב כזה לאנשים במדינה שבה האינפלציה גבוהה יותר כדאי לקנות מוצרים במדינה שבה האינפלציה נמוכה יותר. זה מגדיל את המכירות במדינה עם האינפלציה הנמוכה, ופוגע במכירות במדינה עם האינפלציה הגבוהה יותר. לכן, כניסה לגוש מטבע מאוחד תפגע גם בממשלת ארגנטינה שתאבד את ההכנסה ממס אינפלציה, וגם ביצרנים ובמשווקים בארגנטינה שייפגעו מביקושים שיעברו לברזיל. גם הבנק המרכזי הברזילאי לא יהיה מאושר: אחרי שנים של מאבק בשליטה באינפלציה בברזיל, הנגיד הברזילאי לא ישמח לשמוע שמעכשיו יש לו אחריות גם על ארגנטינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

אז הפוליטיקאים יכולים לדבר על איחוד. בפועל, זה כנראה לא יקרה, ואם זה בכל זאת יקרה, זה לא יהיה מוצלח.

ד"ר אביחי שניר

אוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אבנר 26/01/2023 21:13
    הגב לתגובה זו
    דבר איתם שילמדו לימודי ליבה
  • 6.
    רוב מה שאתה כותב קורה ההפך (ל"ת)
    תראו כתבות מהעבר 26/01/2023 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    t 25/01/2023 17:29
    הגב לתגובה זו
    כך בדיוק הם ריסקו אט אט את הכלכלה המקומית
  • 4.
    לרון 25/01/2023 11:15
    הגב לתגובה זו
    של מנטליות,בארגנטינה האינפלציה בעבר כבר "נשקה" ל 1000%
  • 3.
    לרון 25/01/2023 11:13
    הגב לתגובה זו
    חילק טלוויזיות צבעוניות כתעלול בחירות,מעניין מה היה מחלק היום,אה כן כסף נוסף מהליקופטרים לחרדים העמלים ולא שוקטים
  • 2.
    לרון 25/01/2023 11:11
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה לפני תכ. היצוב היגיעה ל 400% =20% לערך חודשית
  • 1.
    איך אינפלציה היא סוג של מס? (ל"ת)
    25/01/2023 08:11
    הגב לתגובה זו
  • שחיקת החוב המקומי ע"י שחיקת נכסי הציבור (ל"ת)
    דודו 26/01/2023 01:23
    הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים

תשע ענקיות תרופות חתמו על הסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירי תרופות בארה״ב, תוך איום מרומז במכסים וצעדים רגולטוריים; במקביל, הנשיא מסמן יעד חדש: חברות הביטוח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ פארמה

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע אמש כי תשע חברות תרופות גדולות הגיעו להסכמות עם הממשל, במסגרת מהלך שנועד להוזיל את מחירי התרופות לצרכנים אמריקאים. ההסכמים נחתמו לאחר שטראמפ איים בקיץ האחרון להטיל מכסים על חברות תרופות שלא יסכימו להפחתות מחירים, בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות.

בין החברות שהצטרפו להסכמים נמנות רוש Roche GS 1.88%  , נוברטיס Novartis AG 0.58%  , בריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers Squibb Co , גיליאד Gilead Sciences Inc 2.32%  , בוהרינגר אינגלהיים, אמג’ן Amgen Inc 0.91%  , GSK GSK 0.66%  , סאנופי Sanofi 0.4%   ומרק Merck & Co. Inc. . הן מצטרפות לפייזר Pfizer Inc 0.6%   ואסטרהזנקה AstraZeneca plc 0.83%  , שכבר חתמו מוקדם יותר השנה. בסך הכול, 14 מתוך 17 החברות שאליהן פנה טראמפ כבר נענו לדרישות, כאשר שלוש נוספות: אבווי AbbVie 1.8%  , ג’ונסון אנד ג’ונסון Johnson & Johnson Inc  וריג’נרון Regeneron Pharmaceuticals Inc עדיין במו״מ מתקדם עם הבית הלבן.

על פי ההסכמים, החברות יוזילו מחירים עבור תוכנית Medicaid, ימכרו תרופות בהנחות ישירות לצרכנים, וישיקו תרופות חדשות בארה״ב במחירים זהים לאלו שבשווקים זרים. טראמפ הצהיר כי מחירי התרופות בארה״ב "יירדו מהר ובחדות, ויהפכו לנמוכים ביותר בעולם המפותח".

הנחות, האצות רגולטוריות והבטחות השקעה

כחלק מהמהלך, הודיע ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי מרק תקבל מסלול בחינה מואץ לשתי תרופות מרכזיות בצנרת שלה, תרופה להורדת כולסטרול וטיפול אונקולוגי, מהלך שעשוי לקצר תהליכי אישור מכשנה לחודשים ספורים בלבד.

החברות, מצידן, הדגישו כי ישקיעו בייצור מקומי והתחייבו לאספקה בשעת חירום. בריסטול-מאיירס הודיעה שתספק את תרופת הדגל שלה לדילול דם, Eliquis, בחינם למטופלי Medicaid, בעוד גיליאד התחייבה להוריד את מחיר תרופת צהבת C שלה, Epclusa, לפחות מ-2,500 דולר, ירידה חדה לעומת מחירים קודמים.

להמשך הכתבה לחץ כאן