דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין

מה יכולה ללמד האינפלציה של שנות ה-80' בישראל על ברזיל וארגנטינה?

וגם - מדוע מדינות נמנעות מלאחד את הבנקים המרכזיים שלהן ובכך ליצור בנק מרכזי אחד בעל מטבע חזק?
ד"ר אביחי שניר | (8)

באחרונה התפרסם כי ארגנטינה וברזיל החלו בשיחות על יצירת מטבע משותף. זה מעורר שתי שאלות. הראשונה היא "למה זה טוב?", והשאלה השנייה: "אם זה טוב, למה מדינות רבות שומרות על מטבע עצמאי משלהן?"

תשובה אחת לשאלות האלה אפשר ללמוד מהמקרה המוזר של ישראל בשנות ה-80'. בתחילת שנות ה-80' האינפלציה בישראל הגיעה לרמה של כ-100% לשנה. שר האוצר, יורם ארידור, ניסה לעצור אותה בעזרת מתן סובסידיות ליצרנים כדי שיורידו את המחירים של מוצרים בסיסיים. הסובסידיות האטו את האינפלציה לזמן קצר מאוד, ואז היא שוב התפרצה, ואפילו החמירה. ב-1983, האינפלציה כבר איימה לצאת משליטה. בניסיון לעצור אותה, רקמו במשרד האוצר תוכנית להצמיד את השקל לדולר. לרוע מזלו של שר האוצר, פרטים על התוכנית הודלפו לעיתונות, וראש הממשלה שמיר נבהל מהלחץ הציבורי שהתעורר. התוכנית לעשות לשקל "דולריזציה" נקברה, שר האוצר התפטר, והציבור המשיך לספור את הכסף שאין.

הדוגמה הישראלית ממחישה שני דברים. אחד, עבור מדינות עם בנק מרכזי חלש שאינו מסוגל להתחייב למדיניות שעוצרת אינפלציה, יש יתרון בלהצמיד את המטבע למטבע חזק יותר. ההצמדה הזאת נותנת אמינות למטבע המקומי, עוצרת את הציפיות לאינפלציה, ויכולה לעצור את עליות המחירים. אבל גם עבור מדינות עם אינפלציה גבוהה מאוד, כמו ישראל בשנות ה-80', המחיר הפוליטי של עצירת אינפלציה בעזרת הצמדות למטבע של מדינה אחרת הוא גבוה מאוד. מטבע הוא לא רק אמצעי תשלום – במשך אלפי שנים הוא גם סמל לעצמאות. בגלל זה, היה למדינת ישראל הצעירה מטבע (ובולים) עוד לפני שהיה לה דגל רשמי. לכן, הוויתור על מטבע הוא לא רק צעד כלכלי, הוא גם צעד פוליטי. אי אפשר לאחד מטבעות בלי להסכים לוויתור מסוים על זהות לאומית.

אינפלציה היא גם אחת הסיבות שארגנטינה מוכנה לשקול יצירה של מטבע משותף עם ברזיל. האינפלציה בארגנטינה ב-2022 התקרבה ל-100%, וזה פגע קשות ברמת החיים במדינה. האינפלציה בברזיל הרבה יותר נמוכה; באמצע 2022 היא הגיעה לשיא של קצת מעל 10%, ובסוף השנה היא ירדה לרמה של כ-6%. לכן, לכאורה, אם ארגנטינה תצור מטבע אחיד שמשותף לה ולברזיל, יווצר בנק מרכזי חזק, וכך אפשר יהיה להשיג שליטה באינפלציה בקלות יחסית.

הרי כדי לשמור על מטבע יציב, בנק מרכזי צריך להיות מסוגל להתחייב לבצע את מה שנדרש כדי להילחם בעליות מחירים. בגלל זה הבנקים המרכזיים בארה"ב, אירופה, וגם בישראל, מעלים כעת את הריבית, וימשיכו להעלות את הריבית, עד שהם יוודאו שהאינפלציה אכן התייצבה קרוב ליעד. בארגנטינה, לעומת זאת, לבנק המרכזי אין את העצמאות הנדרשת כדי לעשות את זה. ברגע שיווצר גוש מטבע, הסמכויות לניהול הכסף יעברו לבנק מרכזי המשותף לכל המדינות בגוש, ומכיוון שהבנק המרכזי המשותף יהיה פחות תלוי בשלטון מאשר הבנקים המרכזיים שיש היום, תהיה לו יותר עצמאות לפעול נגד אינפלציה. גוש מטבע שיכלול את ארגנטינה וברזיל, יוכל לכן, לכאורה, להוריד ולהחזיק את האינפלציה ברמה נמוכה יותר מזאת שיש היום בכל אחת משתי המדינות.

אבל בכל זאת, אני לא חושב שזה יקרה, כי ליצירה של גוש מטבע יש שני מחירים עיקריים. הראשון, הוא אובדן הכנסות לממשלה. אינפלציה היא סוג של מס. במדינות שבהן השלטון מתקשה לגבות מיסים באופן ישיר, אינפלציה יכולה להיות מקור הכנסה משמעותי. כשמייצרים גוש מטבע, המדינה מאבדת את מקור ההכנסה הזה. ממשלת יוון, למשל, התפרנסה יפה מאוד מאינפלציה עד הכניסה לגוש האירו. ברגע שיוון נכנסה לגוש האירו, הממשלה שלה איבדה את מקור ההכנסה הזה, והחלה הספירה לאחור לפשיטת הרגל של המדינה.

השני, הוא פגיעה בייצור ובשיווק מקומי. גם כשיש מטבע משותף, האינפלציה במדינות שונות היא שונה. בספרד, לדוגמה, האינפלציה ב-2022 הייתה פחות מ-7%, בזמן שהאינפלציה באיטליה הייתה קרוב ל-13%, למרות ששתיהן חברות בגוש האירו. במצב כזה לאנשים במדינה שבה האינפלציה גבוהה יותר כדאי לקנות מוצרים במדינה שבה האינפלציה נמוכה יותר. זה מגדיל את המכירות במדינה עם האינפלציה הנמוכה, ופוגע במכירות במדינה עם האינפלציה הגבוהה יותר. לכן, כניסה לגוש מטבע מאוחד תפגע גם בממשלת ארגנטינה שתאבד את ההכנסה ממס אינפלציה, וגם ביצרנים ובמשווקים בארגנטינה שייפגעו מביקושים שיעברו לברזיל. גם הבנק המרכזי הברזילאי לא יהיה מאושר: אחרי שנים של מאבק בשליטה באינפלציה בברזיל, הנגיד הברזילאי לא ישמח לשמוע שמעכשיו יש לו אחריות גם על ארגנטינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

אז הפוליטיקאים יכולים לדבר על איחוד. בפועל, זה כנראה לא יקרה, ואם זה בכל זאת יקרה, זה לא יהיה מוצלח.

ד"ר אביחי שניר

אוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אבנר 26/01/2023 21:13
    הגב לתגובה זו
    דבר איתם שילמדו לימודי ליבה
  • 6.
    רוב מה שאתה כותב קורה ההפך (ל"ת)
    תראו כתבות מהעבר 26/01/2023 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    t 25/01/2023 17:29
    הגב לתגובה זו
    כך בדיוק הם ריסקו אט אט את הכלכלה המקומית
  • 4.
    לרון 25/01/2023 11:15
    הגב לתגובה זו
    של מנטליות,בארגנטינה האינפלציה בעבר כבר "נשקה" ל 1000%
  • 3.
    לרון 25/01/2023 11:13
    הגב לתגובה זו
    חילק טלוויזיות צבעוניות כתעלול בחירות,מעניין מה היה מחלק היום,אה כן כסף נוסף מהליקופטרים לחרדים העמלים ולא שוקטים
  • 2.
    לרון 25/01/2023 11:11
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה לפני תכ. היצוב היגיעה ל 400% =20% לערך חודשית
  • 1.
    איך אינפלציה היא סוג של מס? (ל"ת)
    25/01/2023 08:11
    הגב לתגובה זו
  • שחיקת החוב המקומי ע"י שחיקת נכסי הציבור (ל"ת)
    דודו 26/01/2023 01:23
    הגב לתגובה זו
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס


מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

 

בוויקס יש כ-4,500 עובדים, מתוכם כ-2,800 במחקר ופיתוח. נראה שלרוב העובדים יש תגמול במניות. אם נעריך  כי ל-80% מהעובדים יש תגמול במניות הרי של-3,600 עובדים מקבלים מניות וההפסד של כל אחד מהם בממוצע עומד על 110 אלף דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

בנוסף וויקס מחלקת אופציות (בהדרגה פחות) כשכאן זה בעיקר למנהלים. כמות האופציות בתחילת השנה שהיתה לעובדים עמדה על 3.16 מיליון דולר כשמחיר המימוש היה כ-108 דולר. כלומר מדובר על אופציות בכסף. במחיר מניה של 215 דולר, כל אופציה שווה באופן נאיבי 107 דולר. מדובר כאן בשווי של 338 מיליון דולר. אבל כעת המניה ב-95.5 דולר. השווי הנאיבי הוא אפס. כל האופציות נמחקו - הפסד של 338 מיליון דולר נוספים. 

אייפון 17 אייראייפון 17 אייר

האייפון הדק ביותר בתולדות אפל מתקשה להמריא

האייפון Air מושך תשומת לב אך מתקשה להימכר, כשהמחיר הגבוה והפשרות בחומרה דוחפים צרכנים לבחור בדגמים אחרים ומאתגרים את אסטרטגיית העיצוב הדק של אפל

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אייפון אפל

אפל Apple 1.97%  בנתה על האייפון Air כעל המהדורה שתסמן שינוי כיוון עיצובי ותייצר גל חדש של התעניינות. אחרי שנים של שינויים קטנים, זה היה אמור להיות הרגע שבו החברה מוכיחה שהיא עדיין יודעת להפתיע. אבל לפי נתוני המכירה הראשונים, השוק מגיב אחרת: המכשיר זוכה להתעניינות רבה, אבל לא לקצב רכישה שמתקרב לציפיות של אפל.


ה-Air הוצג כמכשיר שמחזיר לאפל את הסיפור העיצובי. עובי של 5.64 מ״מ, משקל נמוך, מראה מינימליסטי - אלמנטים שמזכירים את המהלך שעשה ה-MacBook Air ב-2008. אבל כדי להגיע למידות האלה, אפל נאלצה להתפשר על חומרה: מצלמות בסיסיות יותר, רמקול יחיד במקום שניים, וסוללה קטנה שהצריכה תוספת של סוללה חיצונית אופציונלית. בפועל, ההתפשרויות האלה משפיעות ישירות על החלטת הקנייה. בתחילת ההשקה נרשמה התעניינות שיא בעמוד המוצר, כולל יותר ממיליון כניסות. אך הנתונים מראים שההתעניינות הזו לא תורגמה למכירות עם שיעור ההמרה נמוך משמעותית מזה של שאר סדרת האייפון 17.


ארגוני מחקר שעקבו אחרי שרשרת האספקה של אפל מצאו שהחברה קיצצה את תוכניות הייצור של ה-Air בחצי זמן קצר לאחר ההשקה. לפי ההערכות, המכשיר מכר רק שליש מהצפי הגבוה ביותר של אפל, מה שמסביר את ההתאמות המהירות בייצור.


הבעיה: המחיר

הפער בין ההתלהבות לבין הרכישה בפועל נובע בעיקר מהמחיר. ה-Air מתומחר ב־999 דולר - פער של 100 דולר בלבד מדגם ה-Pro. מנגד, דגם הבסיס של האייפון 17 עולה 799 דולר. כלומר ה-Air נתקע באמצע, בלי יתרון ברור על פני האלטרנטיבות. האנליסטים מציינים שהצרכנים בוחרים בסופו של דבר בביצועים, לא בעובי. המצלמה המשופרת של דגמי ה-Pro, חיי הסוללה הארוכים יותר והחומרה החזקה, כולם נתפסים כערך משמעותי יותר מהעיצוב הדק.


סין, שבה אפל נאבקת על נתח שוק מול וואווי ויצרנים מקומיים, מהווה אינדיקציה ברורה. שם ה-Air הוא הדגם החלש ביותר בסדרה החדשה מבחינת מכירות, לפי הערכות המבוססות על זמני ההמתנה לאספקה. למרות התוצאות המאכזבות, האייפון 17 Pro ו-17 Pro Max מציגים מכירות גבוהות מהצפוי. אפל צפויה לרשום רבעון חזק במיוחד לקראת החגים, מה שהופך את האכזבה מה-Air לבודדה, ולא למגמה שהחברה צריכה להיבהל ממנה. 


אפל בודקת את המים