טוקיו יפן
צילום: Alex Knight, Unsplash

גורם נוסף בערעור יציבות הכלכלה העולמית - הין נחלש ב-32% מול הדולר

התחזקות יוצאת הדופן של הדולר מול הין מתחילת השנה ומול סל המטבעות בכלל עלולה לגרום למספר עיוותים וקשיים בסחר הגלובלי ולהוות גורם נוסף של אי וודאות ותנודתיות בכלכלה העולמית.
גיא טל | (7)

שער הדולר מתחזק מול שער הין בחדות בתקופה האחרונה. מאז תחילת שנת 2022 נחלש הין ב-32% אל מול הדולר ומאז מרץ ב-14%. אלו שינויים קיצוניים בשוק המטבעות שנחשב כיציב בדרך כלל. כעת שווה דולר אחד 133.29 ין - השער הגבוה ביותר מאז פברואר 2002. ייתכן שהדבר מהווה סימן נוסף  למצב השברירי של הכלכלה העולמית, וקטליזטור לערעור נוסף של יציבותה. 

חולשת הין היא תוצר לוואי של המדיניות המוניטרית.  בעוד הפד' האמריקאי עובר למדיניות מוניטרית הדוקה ומצמצמת בצורה אגרסיבית שלא הייתה צפויה אך לפני מספר חודשים, הבנק המרכזי של יפן נוקט באחת מהמדיניות המוניטריות המרחיבות ביותר בעולם כיום, בנוסף להמשך מדיניות התמריצים ארוכת השנים הנהוגה במדינה.

יפן ידועה כמדינה שנאבקת שנים ארוכות בחוסר צמיחה שמלווה בקפאון במחירים, ואפילו דיפלציה (ירידות מחירים, או עליית כוח הקניה של הכסף). הסיבות המרכזיות לכך הן העובדה היפנים מאד רגישים לעליית מחירים ומגיבים בחריפות לכל ניסון להעלות מחרירים, וכן הזדקנות האוכלוסיה. 

ההחלשות המשמעותית של שער הין מול הדולר עלולה לגרום לאינפלציה להתפתח כשמחירי המוצרים המיובאים יתייקר בחדות ברמת הין, מה שיקשה מאד על האוכלוסיה המבוגרת שמשקלה היחסי בכלכלה היפנית הולך וגדל, ושהיא מתקיימת מקצבת פנסיה במחירים קבועים. בנוסף, יפן תלויה לחלוטין בייבוא של אוכל אנרגיה, שלא מיוצרים כמעט בכלל באי האסייתי, ושתי הקטגוריות הללו התייקרו  במיוחד גם במונחים דולריים בהתפרצות האינפלציונית האחרונה. תנועת המלקחיים של עליית מחירי הסחורות הללו יחד עם ירידת ערך המטבע היפני מהווה שילוב קטלני למחירים ביפן. ערעור יציבות הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם בעלת תמ"ג של כמעט 4.87 טריליון דולר יכולה להיות קטליזטור לחוסר יציבות בינלאומי. 

לאור הבחירות שיתקיימו במדינה בחודש הבא מתחיל לחץ של פוליטיקאים על הבנק המרכזי "לעשות משהו". הבנק המרכזי ניצב כעת בדילמה, האם לשנות את מדיניותו ארוכת הטווח של ריבית אפסית או לנסות להשפיע על שער היין. עד כה הסתפק הבנק ב"הערבות וורבלית", כלומר הצהרות שנועדו לחזק את המטבע המידרדר. עדיין לא נעשתה התערבות בפועל, אך צעד כזה עלול דווקא לשדר פאניקה וחשש להידרדרות המצב. כל העיניים מופנות בעניין זה אל פגישת הבנק המרכזי היפני שתיערך ביום שישי. 

התערבות כזו יכולה  להיות סמן לשינוי מגמה גלובלי. בשנים האחרונות עשו הממשלות והבנקים המרכזיים ככל יכולתם להחליש את המטבע המקומי כדי להיות תחרותיים יותר בשווקים הגלובלים. פה בישראל אנו מכירים את הרכישות המאסיביות של דולרים בידי הבנק המרכזי במטרה להחליש את השקל, מדיניות בה התחיל עוד הנגיד פישר לפני שנים רבות, מדיניות שנותרה על כנה גם אצל ממשיכיו עד לאחרונה. ניסיון של הבנק היפני דווקא לחזק את המטבע המקומי אל מול האינפלציה החזקה יכול להצית "מלחמת מטבעות" הפוכה, בה כל מדינה מנסה דווקא לחזק את המטבע שלה כדי לשמור על יציבות מחירים מקומית. 

חולשת הין במיוחד ומטבעות נוספים אל מול הדולר מציב קשיים בפני היצואניות האמריקאיות שהופכות לפחות תחרותיות בשוק הגלובלי. אינדקס הדולר נמצא ברמתו הגבוהה ביותר מאז סוף 2002. מיקרוסופט לדוגמה כבר הזהירה שתרשום הפרשה של 460 מיליון דולר ברבעון הקרוב להפסדי מטבע. 

קיראו עוד ב"גלובל"

סכנה נוספת לכלכלה הגלובלית שנוצרת על ידי דולר חזק מדי היא בשווקים המתפתחים. אלו לקחו הלוואות בדולרים, ואל מול מטבעות לאומיים חלשים מתקשים לעמוד בהחזרים, דווקא בתקופה שגם ההוצאות שלהם על אנרגיה ומזון מרקיעות שחקים.

בסופו של דבר, מכל הסיבות הללו, המשך מגמת התחזקות של שער הדולר באופן כללי ומול הין היפני בפרט יכולה לפגוע בסחר הבינלאומי במגוון דרכים ומהווה גורם נוסף בערעור היציבות של הכלכלה העולמית. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    קש 16/06/2022 19:04
    הגב לתגובה זו
    אזרחי ישראל התלונינו על ההשקעה ב-$ אך את התשלום הגיע 200 מיליארד $
  • 5.
    עוזי 16/06/2022 15:45
    הגב לתגובה זו
    הבנק המרכזי של יפן צריך להנהיג את השיטה של בנק ישראל ואז גם המטבע שלהם ישאר חזק וגם אינפלציה אפס וגם אים עלית מדד וגם ריבית אפס למרות כל התנודות שיש הן במדינה והן בעולם כלומר כל מוצר שעולה ניפלט מחישובי המדד ואז הכל יציב וכמו שאמר ביבי אין כלום ולא היה כלום וגם לא יהיה כלום זו הכלכלה החדשה שהולכת לכבוש את העתיד וזו האמת שקיימת פה זה מעל לעשר שנים וזה עובד רבותיי והוכיח את עצמו
  • 4.
    חזאי במיל 16/06/2022 15:35
    הגב לתגובה זו
    כדאי להכנס לבונקר
  • 3.
    דן 16/06/2022 14:56
    הגב לתגובה זו
    והבורסה בישראל תרד עוד יותר...
  • 2.
    בוקר טוב! מה עם האירו??? (ל"ת)
    רבקה 16/06/2022 14:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ברק 16/06/2022 14:11
    הגב לתגובה זו
    הגורם העיקרי לחולשה של היין לדעתי היא שהבנק המרכזי שומר על התשואה של האגחים נמוכה או בתרגום פשוט המדינה לא יכולה לעמוד בחובות שלה כי האוכלוסיה שלה זקנה ולא פרודוקטיבית אז היא מדפיסה כסף וזה גורם ליין לקרוס מול הדולר. גם באירופה החובות של רוב המדינות גבוהים מכדי שהם יוכלו להחזיר אותם בלי הדפסת כסף והאוכלוסיה מזדקנת. בארבע-חמש השנים הקרובות או שתיהיה פשיטת רגל המונית או היפראינפלציה ויצטרכו להחליף את המערכת המוניטרית שנקבעה בברטון וודס ולאפס את כל החובות.
  • אינפלציה או היפראינפלציה זו דרך לאפס חובות. (ל"ת)
    רבקה 16/06/2022 15:45
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%

צוות גלובל |

המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.


בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.


אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".


טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים -  טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)  

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.