וורן באפט
צילום: וורן באפט אתר

מה מוצא באפט בחברת הטלויזיה והסטרימינג פאראמאונט?

חברת פאראמאונט היא שחקן קטן יחסית בשוק הסטרימינג אך נשענת גם על טלויזיה מסורתית, מייצרת תזרים מזומנים חופשי נאה ובעלת פוטנציאל לשפר אותו אף יותר; האם תצליח למצוא את מקומה בין הענקיות בתחום?
גיא טל |

אמש התפרסם הדו"ח שמסרה חברת ברקשייר האת'אווי, BERKSHIRE HATHAWAY A שבשליטתו וניהולו של גורו ההשקעות וורן באפט לרשות נירות הערך האמריקאית (ה-SEC) ובו פירוט של פעולות הקניה והמכירה של החברה ברבעון ראשון של שנת 2022. הדו"ח מגלה את השינויים האסטרטגיים שעשה באפט בתיק ההשקעות של החברה והצביע על כמה שינויים מעניינים.

אחת ההשקעות הגדולות החדשות של החברה בגובה 2.6 מיליארד דולר הייתה בחברה פאראמאונט גלובל PARAMOUNT GLOBAL שזינקה ב-15% אמש במסחר בוול סטריט בעקבות הידיעה. היום היא יורדת באופן מתון יחסית לנפילות הרוחביות בשוק.  אז מי היא חברת פאראמאונט ומה מצא בה באפט? 

החברה עוסקת בתחום הטלויזיה המסורתי ובתחום הסטרימינג, והיא תוצאה של מיזוג בין שתי חברות טלויזיה: ויאקום (Viacom) ו-CBS. בשנת 2016 נרכשה חברת Viacom על ידי בוב באקיש. אז החברה הייתה הפסדית לנוכח שוק הטלויזיה שאיבד אז מכוחו, ומאז עברה מהפך. בשנה הפיסקלית האחרונה שלה כחברה נפרדת היא כבר ייצרה תזרים מזומנים חופשי של 1.2 מיליארד דולר על הכנסות של 12.5 מיליארד דולר. באקיש שיפר את הרייטינג של הטלויזיה של ויאקום והחזיר את חטיבת הסרטים לרווחיות וכך ייצר את תזרים המזומנים החיובי. CBS לעומת זאת, הייתה אז, והיא ממשיכה להיות גם היום, רשת מובילה מבחינת רייטינג. בשנת 2016 היא ייצרה תזרים מזומנים חופשי של 1.5 מיליארד דולר על הכנסות של 13.2 מיליארד. 

שתי החברות התמזגו בשנת 2019 עם באקיש כיו"ר והשיקו את שירות הסטרימינג פאראמאונט פלוס. ברשות החברה גם ערוץ שאוטיים פרמיום ושרות סטרימינג חינמי עם פרסומות. החברה הממוזגת לא הניבה פרי לבעלי המניות וירדה כ-27% בשלוש השנים האחרונות. החברה משקיעה רבות בהגדלת נתח שוק ולכן מייצרת מעט מזומן יחסית למה שייצרה כל אחת מהחברות הממוזגות בעבר. על הכנסות של 30 מיליארד דולר בשנה האחרונה היא ייצרה תזרים חיובי של 700 מיליון דולר. 

מאמצי גיוס הלקוחות הביאו 6.3 מיליון נרשמים חדשים ברבעון האחרון, ובכך הגיע החברה ל-62 מיליון לקוחות משלמים, זאת בנוסף ל-68 מיליון הלקוחות של שרות הסטרימינג מבוסס הפרסומות. השרות הזה צומח בשיעור דו ספרתי לדברי החברה. לשם השוואה לנטפליקס יש מעל 200 מיליון מנויים, כך שהחברה תופסת נתח שוק קטן למדי. 

תזרים המזומנים הנוכחי משקף תשואה של 3.4% על ערך החברה שעומד על 20.8 מיליארד דולר. האנליסטים מעריכים כי החברה יכולה להגיע לתזרים חופשי של 2 מיליארד דולר עד שנת 2026. הנתון המעניין הוא שנכון לעכשיו שיעור הרווחיות נמוך בהרבה מאשר בתקופה בה שתי החברות היו נפרדות, מה שיכול להעיד או על התכווצות המרווחים בשוק או על פוטנציאל לשיפור, שייתכן שתפס את תשומת ליבו של באפט. במידה והחברות יחזרו לשיעור הרווחיות שאפיין אותם בעבר הרי שמדובר כבר על תשואה של 10%. יחד אם זאת ייתכן שלאור התחרות בשוק הסטרימינג והצורך לייצר תוכן ברמה גבוהה, מה שמהווה משרפת כספים משמעותית לחברות הללו, הירידה בשיעורי הרווחיות היא קבועה ולא עתידה להשתפר. 

בפברואר אמר באקיש לאתר ההשקעות בארונ'ס: "השילוב בין נכסים מסורתיים לבין נכסי הסטרימינג הוא יתרון אמיתי, גם ביכולת שלנו להאיץ את העסק, למשוך נרשמים וליצור הכנסות ומרווחים אטרקטיבים יותר מאשר בחברות שנמצאות רק בסטרימינג". באקיש מסביר איך עסקי הטלויזיה המסורתיים יכולים למתן את הסיכון שבעסקי הסטרימינג בעזרת שתי דוגמאות. פאראמאונט הציגה סדרה שנקראת 1883 בכבלים באופן מסורתי, ולאחר מכן העבירה אותה באופן אקסקלוסיבי לשרות הסרטימינג פאראמאונט פלוס, וכך "סחטה את הלימון" פעמיים. נטפליקס NETFLIX לא הייתה רואה מזה את הרווח שמייצר שידור התוכנית בכבלים. בנוסף החברה משתמשת בחלון של 45 ימים לסרטים שהיא מוציאה שמשודרים באופן בלעדי בקולנוע כדי לכסות את העלויות, ואחר כך מעבירה אותם לשרות הסטרימינג שלה בבלעדיות, שוב - שני מקורות רווח על אותו מוצר, בשונה מחברות הסטרימינג הרגילות. 

קיראו עוד ב"גלובל"

שרות הסטרימינג של פאראמאונט אמנם קטן מאד ביחס למתחרה המפורסמת נטפליקס שנהנית מ-221 מיליון מנויים ורשימת להיטים גדולה בהרבה. אך נטפליקס בינתיים שורפת הררי מזומנים על יצירת תוכן ולא מייצרת צמיחה שמצדיקה את שריפת המזומנים הזו. ישנם כבר דרישות מנטפליקס להוריד את הוצאת המזומנים לרמה שתייצר תזרים חופשי חיובי באופן קבוע באופן שיהפוך את החברה לרווחית בצורה בת קיימא. נטפליקס בינתיים לא מראה סימנים שהיא מתכוונת לקבל את הביקורת, ומתרכזת כרגע בפיטורי עובדים וניסיון ליצור אפיק הכנסה  נוסף בעזרת מסלול מבוסס פרסומות, שעלול לבצע קניבליזציה לעסקי הסטרימינג המסורתיים שלה. נטפליקס נסחרת בשווי שוק גבוה פי 4 מפאראמאונט גם אחרי הירידות האחרונות שלה. 

כך יוצא, שבאפט קונה חלק בחברה זולה ב-75% מהמתחרה הגדולה, אף על פי שהיא מייצרת תזרים טוב ממנה, ויכולה עוד להגדיל אותו. המספרים הם בהחלט לטובתה. מן הצד השני נטפליקס היא מותג ידוע ומצליח יותר וייתכן שתוכל למנף את היתרונות שלה לשיפור משמעותי בהמשך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.