וורן באפט
צילום: וורן באפט אתר

מה מוצא באפט בחברת הטלויזיה והסטרימינג פאראמאונט?

חברת פאראמאונט היא שחקן קטן יחסית בשוק הסטרימינג אך נשענת גם על טלויזיה מסורתית, מייצרת תזרים מזומנים חופשי נאה ובעלת פוטנציאל לשפר אותו אף יותר; האם תצליח למצוא את מקומה בין הענקיות בתחום?
גיא טל |

אמש התפרסם הדו"ח שמסרה חברת ברקשייר האת'אווי, BERKSHIRE HATHAWAY A שבשליטתו וניהולו של גורו ההשקעות וורן באפט לרשות נירות הערך האמריקאית (ה-SEC) ובו פירוט של פעולות הקניה והמכירה של החברה ברבעון ראשון של שנת 2022. הדו"ח מגלה את השינויים האסטרטגיים שעשה באפט בתיק ההשקעות של החברה והצביע על כמה שינויים מעניינים.

אחת ההשקעות הגדולות החדשות של החברה בגובה 2.6 מיליארד דולר הייתה בחברה פאראמאונט גלובל PARAMOUNT GLOBAL שזינקה ב-15% אמש במסחר בוול סטריט בעקבות הידיעה. היום היא יורדת באופן מתון יחסית לנפילות הרוחביות בשוק.  אז מי היא חברת פאראמאונט ומה מצא בה באפט? 

החברה עוסקת בתחום הטלויזיה המסורתי ובתחום הסטרימינג, והיא תוצאה של מיזוג בין שתי חברות טלויזיה: ויאקום (Viacom) ו-CBS. בשנת 2016 נרכשה חברת Viacom על ידי בוב באקיש. אז החברה הייתה הפסדית לנוכח שוק הטלויזיה שאיבד אז מכוחו, ומאז עברה מהפך. בשנה הפיסקלית האחרונה שלה כחברה נפרדת היא כבר ייצרה תזרים מזומנים חופשי של 1.2 מיליארד דולר על הכנסות של 12.5 מיליארד דולר. באקיש שיפר את הרייטינג של הטלויזיה של ויאקום והחזיר את חטיבת הסרטים לרווחיות וכך ייצר את תזרים המזומנים החיובי. CBS לעומת זאת, הייתה אז, והיא ממשיכה להיות גם היום, רשת מובילה מבחינת רייטינג. בשנת 2016 היא ייצרה תזרים מזומנים חופשי של 1.5 מיליארד דולר על הכנסות של 13.2 מיליארד. 

שתי החברות התמזגו בשנת 2019 עם באקיש כיו"ר והשיקו את שירות הסטרימינג פאראמאונט פלוס. ברשות החברה גם ערוץ שאוטיים פרמיום ושרות סטרימינג חינמי עם פרסומות. החברה הממוזגת לא הניבה פרי לבעלי המניות וירדה כ-27% בשלוש השנים האחרונות. החברה משקיעה רבות בהגדלת נתח שוק ולכן מייצרת מעט מזומן יחסית למה שייצרה כל אחת מהחברות הממוזגות בעבר. על הכנסות של 30 מיליארד דולר בשנה האחרונה היא ייצרה תזרים חיובי של 700 מיליון דולר. 

מאמצי גיוס הלקוחות הביאו 6.3 מיליון נרשמים חדשים ברבעון האחרון, ובכך הגיע החברה ל-62 מיליון לקוחות משלמים, זאת בנוסף ל-68 מיליון הלקוחות של שרות הסטרימינג מבוסס הפרסומות. השרות הזה צומח בשיעור דו ספרתי לדברי החברה. לשם השוואה לנטפליקס יש מעל 200 מיליון מנויים, כך שהחברה תופסת נתח שוק קטן למדי. 

תזרים המזומנים הנוכחי משקף תשואה של 3.4% על ערך החברה שעומד על 20.8 מיליארד דולר. האנליסטים מעריכים כי החברה יכולה להגיע לתזרים חופשי של 2 מיליארד דולר עד שנת 2026. הנתון המעניין הוא שנכון לעכשיו שיעור הרווחיות נמוך בהרבה מאשר בתקופה בה שתי החברות היו נפרדות, מה שיכול להעיד או על התכווצות המרווחים בשוק או על פוטנציאל לשיפור, שייתכן שתפס את תשומת ליבו של באפט. במידה והחברות יחזרו לשיעור הרווחיות שאפיין אותם בעבר הרי שמדובר כבר על תשואה של 10%. יחד אם זאת ייתכן שלאור התחרות בשוק הסטרימינג והצורך לייצר תוכן ברמה גבוהה, מה שמהווה משרפת כספים משמעותית לחברות הללו, הירידה בשיעורי הרווחיות היא קבועה ולא עתידה להשתפר. 

בפברואר אמר באקיש לאתר ההשקעות בארונ'ס: "השילוב בין נכסים מסורתיים לבין נכסי הסטרימינג הוא יתרון אמיתי, גם ביכולת שלנו להאיץ את העסק, למשוך נרשמים וליצור הכנסות ומרווחים אטרקטיבים יותר מאשר בחברות שנמצאות רק בסטרימינג". באקיש מסביר איך עסקי הטלויזיה המסורתיים יכולים למתן את הסיכון שבעסקי הסטרימינג בעזרת שתי דוגמאות. פאראמאונט הציגה סדרה שנקראת 1883 בכבלים באופן מסורתי, ולאחר מכן העבירה אותה באופן אקסקלוסיבי לשרות הסרטימינג פאראמאונט פלוס, וכך "סחטה את הלימון" פעמיים. נטפליקס NETFLIX לא הייתה רואה מזה את הרווח שמייצר שידור התוכנית בכבלים. בנוסף החברה משתמשת בחלון של 45 ימים לסרטים שהיא מוציאה שמשודרים באופן בלעדי בקולנוע כדי לכסות את העלויות, ואחר כך מעבירה אותם לשרות הסטרימינג שלה בבלעדיות, שוב - שני מקורות רווח על אותו מוצר, בשונה מחברות הסטרימינג הרגילות. 

קיראו עוד ב"גלובל"

שרות הסטרימינג של פאראמאונט אמנם קטן מאד ביחס למתחרה המפורסמת נטפליקס שנהנית מ-221 מיליון מנויים ורשימת להיטים גדולה בהרבה. אך נטפליקס בינתיים שורפת הררי מזומנים על יצירת תוכן ולא מייצרת צמיחה שמצדיקה את שריפת המזומנים הזו. ישנם כבר דרישות מנטפליקס להוריד את הוצאת המזומנים לרמה שתייצר תזרים חופשי חיובי באופן קבוע באופן שיהפוך את החברה לרווחית בצורה בת קיימא. נטפליקס בינתיים לא מראה סימנים שהיא מתכוונת לקבל את הביקורת, ומתרכזת כרגע בפיטורי עובדים וניסיון ליצור אפיק הכנסה  נוסף בעזרת מסלול מבוסס פרסומות, שעלול לבצע קניבליזציה לעסקי הסטרימינג המסורתיים שלה. נטפליקס נסחרת בשווי שוק גבוה פי 4 מפאראמאונט גם אחרי הירידות האחרונות שלה. 

כך יוצא, שבאפט קונה חלק בחברה זולה ב-75% מהמתחרה הגדולה, אף על פי שהיא מייצרת תזרים טוב ממנה, ויכולה עוד להגדיל אותו. המספרים הם בהחלט לטובתה. מן הצד השני נטפליקס היא מותג ידוע ומצליח יותר וייתכן שתוכל למנף את היתרונות שלה לשיפור משמעותי בהמשך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.