וורן באפט
צילום: וורן באפט אתר

מה מוצא באפט בחברת הטלויזיה והסטרימינג פאראמאונט?

חברת פאראמאונט היא שחקן קטן יחסית בשוק הסטרימינג אך נשענת גם על טלויזיה מסורתית, מייצרת תזרים מזומנים חופשי נאה ובעלת פוטנציאל לשפר אותו אף יותר; האם תצליח למצוא את מקומה בין הענקיות בתחום?
גיא טל |

אמש התפרסם הדו"ח שמסרה חברת ברקשייר האת'אווי, BERKSHIRE HATHAWAY A שבשליטתו וניהולו של גורו ההשקעות וורן באפט לרשות נירות הערך האמריקאית (ה-SEC) ובו פירוט של פעולות הקניה והמכירה של החברה ברבעון ראשון של שנת 2022. הדו"ח מגלה את השינויים האסטרטגיים שעשה באפט בתיק ההשקעות של החברה והצביע על כמה שינויים מעניינים.

אחת ההשקעות הגדולות החדשות של החברה בגובה 2.6 מיליארד דולר הייתה בחברה פאראמאונט גלובל PARAMOUNT GLOBAL שזינקה ב-15% אמש במסחר בוול סטריט בעקבות הידיעה. היום היא יורדת באופן מתון יחסית לנפילות הרוחביות בשוק.  אז מי היא חברת פאראמאונט ומה מצא בה באפט? 

החברה עוסקת בתחום הטלויזיה המסורתי ובתחום הסטרימינג, והיא תוצאה של מיזוג בין שתי חברות טלויזיה: ויאקום (Viacom) ו-CBS. בשנת 2016 נרכשה חברת Viacom על ידי בוב באקיש. אז החברה הייתה הפסדית לנוכח שוק הטלויזיה שאיבד אז מכוחו, ומאז עברה מהפך. בשנה הפיסקלית האחרונה שלה כחברה נפרדת היא כבר ייצרה תזרים מזומנים חופשי של 1.2 מיליארד דולר על הכנסות של 12.5 מיליארד דולר. באקיש שיפר את הרייטינג של הטלויזיה של ויאקום והחזיר את חטיבת הסרטים לרווחיות וכך ייצר את תזרים המזומנים החיובי. CBS לעומת זאת, הייתה אז, והיא ממשיכה להיות גם היום, רשת מובילה מבחינת רייטינג. בשנת 2016 היא ייצרה תזרים מזומנים חופשי של 1.5 מיליארד דולר על הכנסות של 13.2 מיליארד. 

שתי החברות התמזגו בשנת 2019 עם באקיש כיו"ר והשיקו את שירות הסטרימינג פאראמאונט פלוס. ברשות החברה גם ערוץ שאוטיים פרמיום ושרות סטרימינג חינמי עם פרסומות. החברה הממוזגת לא הניבה פרי לבעלי המניות וירדה כ-27% בשלוש השנים האחרונות. החברה משקיעה רבות בהגדלת נתח שוק ולכן מייצרת מעט מזומן יחסית למה שייצרה כל אחת מהחברות הממוזגות בעבר. על הכנסות של 30 מיליארד דולר בשנה האחרונה היא ייצרה תזרים חיובי של 700 מיליון דולר. 

מאמצי גיוס הלקוחות הביאו 6.3 מיליון נרשמים חדשים ברבעון האחרון, ובכך הגיע החברה ל-62 מיליון לקוחות משלמים, זאת בנוסף ל-68 מיליון הלקוחות של שרות הסטרימינג מבוסס הפרסומות. השרות הזה צומח בשיעור דו ספרתי לדברי החברה. לשם השוואה לנטפליקס יש מעל 200 מיליון מנויים, כך שהחברה תופסת נתח שוק קטן למדי. 

תזרים המזומנים הנוכחי משקף תשואה של 3.4% על ערך החברה שעומד על 20.8 מיליארד דולר. האנליסטים מעריכים כי החברה יכולה להגיע לתזרים חופשי של 2 מיליארד דולר עד שנת 2026. הנתון המעניין הוא שנכון לעכשיו שיעור הרווחיות נמוך בהרבה מאשר בתקופה בה שתי החברות היו נפרדות, מה שיכול להעיד או על התכווצות המרווחים בשוק או על פוטנציאל לשיפור, שייתכן שתפס את תשומת ליבו של באפט. במידה והחברות יחזרו לשיעור הרווחיות שאפיין אותם בעבר הרי שמדובר כבר על תשואה של 10%. יחד אם זאת ייתכן שלאור התחרות בשוק הסטרימינג והצורך לייצר תוכן ברמה גבוהה, מה שמהווה משרפת כספים משמעותית לחברות הללו, הירידה בשיעורי הרווחיות היא קבועה ולא עתידה להשתפר. 

בפברואר אמר באקיש לאתר ההשקעות בארונ'ס: "השילוב בין נכסים מסורתיים לבין נכסי הסטרימינג הוא יתרון אמיתי, גם ביכולת שלנו להאיץ את העסק, למשוך נרשמים וליצור הכנסות ומרווחים אטרקטיבים יותר מאשר בחברות שנמצאות רק בסטרימינג". באקיש מסביר איך עסקי הטלויזיה המסורתיים יכולים למתן את הסיכון שבעסקי הסטרימינג בעזרת שתי דוגמאות. פאראמאונט הציגה סדרה שנקראת 1883 בכבלים באופן מסורתי, ולאחר מכן העבירה אותה באופן אקסקלוסיבי לשרות הסרטימינג פאראמאונט פלוס, וכך "סחטה את הלימון" פעמיים. נטפליקס NETFLIX לא הייתה רואה מזה את הרווח שמייצר שידור התוכנית בכבלים. בנוסף החברה משתמשת בחלון של 45 ימים לסרטים שהיא מוציאה שמשודרים באופן בלעדי בקולנוע כדי לכסות את העלויות, ואחר כך מעבירה אותם לשרות הסטרימינג שלה בבלעדיות, שוב - שני מקורות רווח על אותו מוצר, בשונה מחברות הסטרימינג הרגילות. 

קיראו עוד ב"גלובל"

שרות הסטרימינג של פאראמאונט אמנם קטן מאד ביחס למתחרה המפורסמת נטפליקס שנהנית מ-221 מיליון מנויים ורשימת להיטים גדולה בהרבה. אך נטפליקס בינתיים שורפת הררי מזומנים על יצירת תוכן ולא מייצרת צמיחה שמצדיקה את שריפת המזומנים הזו. ישנם כבר דרישות מנטפליקס להוריד את הוצאת המזומנים לרמה שתייצר תזרים חופשי חיובי באופן קבוע באופן שיהפוך את החברה לרווחית בצורה בת קיימא. נטפליקס בינתיים לא מראה סימנים שהיא מתכוונת לקבל את הביקורת, ומתרכזת כרגע בפיטורי עובדים וניסיון ליצור אפיק הכנסה  נוסף בעזרת מסלול מבוסס פרסומות, שעלול לבצע קניבליזציה לעסקי הסטרימינג המסורתיים שלה. נטפליקס נסחרת בשווי שוק גבוה פי 4 מפאראמאונט גם אחרי הירידות האחרונות שלה. 

כך יוצא, שבאפט קונה חלק בחברה זולה ב-75% מהמתחרה הגדולה, אף על פי שהיא מייצרת תזרים טוב ממנה, ויכולה עוד להגדיל אותו. המספרים הם בהחלט לטובתה. מן הצד השני נטפליקס היא מותג ידוע ומצליח יותר וייתכן שתוכל למנף את היתרונות שלה לשיפור משמעותי בהמשך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.