באפט מעוניין לרכוש את השליטה? ברקשייר רכשה 18 מ' מניות נוספות באוקסידנטל
בפעם השלישית מאז תחילת חודש מרץ מחזק המשקיע המיטולוגי את החזקותיו בחברת הנפט OCCIDENTAL PETROLEUM CP (סימול: OXY) באמצעות קרן ההשקעות שלו, BERKSHIRE HATHAWAY A (BRK-A), הפעם כאשר רוכש 18.1 מיליון מניות במחיר של בין 53-55 דולר. כעת מחזיקה ברקשייר בכ-14.6% מהשליטה באוקסידנטל (או כ-136.4 מיליון מניות), ושיעור אחזקתה מוערך בכ-7.2 מיליארד דולר נכון ליום רביעי האחרון (אתמול), כאשר כעת עומד שער הבסיס על כ-52.99 דולר למניה. מדובר בפעם השלישית כאמור בה רוכשת החברה מניות באוקסידנטל, כאשר מאז תחילת תחילת החודש רכשה החברה יותר מ-100 מיליון מניות, כאשר רבים מציינים שמדובר במסע רכישות חסר תקדים וכזה שהעלה את ההערכות כי יתכן ובאפט מעוניין לרכוש בסופו של דבר את השליטה בחברה. ברקשייר מנהלת נכסים בשווי של 350 מיליארד דולר, ודווקא נוהגת לרוב להשקיע בחברות במגמה איטית, שקטה, ולאורך זמן. בהיותה מחזיקה באוקסידנטל יותר מ-10%, מחוייבת החברה לדווח לרשות ני"ע האמריקאית (SEC) על כל שינוי בהחזקה בתוך יומיים, זאת באמצעות טופס 4. במידה ואכן מעוניין לרכוש באפט את השליטה בחברה, מדובר בתקופה מעניינת, שכן גם אם מחירי הנפט ימשיכו לנסוק בשנים הקרובות, אין ספק שהכיוון אליו הולכות מדינות העולם הוא אל עבר אנרגיה ירוקה. מנגד, חשוב לציין כי בניגוד למשקיעים רבים, באפט אינו חושש להשקיע במניות גם אם הם אינם בהכרח הטרנד העכשווי. בתחילת החודש רכשה ברקשייר מניות בשווי 5 מיליארד דולר בחברה, ולקראת יום שישי הקודם הגדילה את ההחזקה באמצעות רכישה של מניות נוספות בשווי 1.5 מיליארד דולר. רכישות אלו בוצעו לפי שער של 47.07-58.58 דולר למניה. באפט וברקשייר כמובן מכירים כבר את החברה לאחר שבמהלך שנת 2019 רכשו מניות בחברה בשווי 10 מיליארד דולר, דיבידנד של כ-8% באותה תקופה. כעת מחזיקה ברקשייר ב-83.9 מיליון אופציות (Warrents) לרכישת מניות אוקסידנטל כתוצאה מעסקה זו. לאופציות מחיר מימוש של 59.62 דולר למניה, 12% מעל שער הבסיס הבוקר. את ה"הלוואה" נטל מנכ"ל אוקסידנטל, ויקי הולוב, וזאת בעודו מתחרה עם חברת CHEVRON CORP (סימול: CVX) על רכישת השליטה בחברת הנפט הפרטית Anadarko, וכעת מאמינים כי אחת מהסיבות בגינה ניצחה אוקסידנטל היא בעקבות הלוואה זו. בקרן ברקשייר של באפט ניתן להשקיע דרך שתי מניות שונות, ברקשייר A וברקשייר B. מניות A של החברה נעלו אתמול את יום המסחר בשיא של 504,036 דולר למניה, לאחר שעלו ב-1.2% באותו יום, זאת הפעם הראשונה בה סגרה המניה במחיר הגבוה מחצי מיליון דולר למניה. כאשר נטל את השליטה באפט בחברה, איי שם בשנת 1965, מחיר המניה עמד על כ-20 דולר למניה. מניות ה-B נעלו אתמול במחיר של 336.11 דולר למניה, לאחר שזה עלה ב-1.1%. אוקסידנטל מייצרת 1.2 מיליון חביות נפט בכל יום ורבים מחשיבים אותה למובילה בתחום לכידת הפחמן. החברה "נהנת" מחוב כבד מאז רכשה את אנדרקו ב-2019, אך זו החלה לאחרונה להאציץ את תשלומי החזרת החוב בעקבות הגידול במחירי הנפט, הן בעקבות היציאה ממגפת הקורונה (לצד האומיקרון שחרף הציפיות לא סייע בהורדת הביקושים למשאב "ויצר" מחסור עולמי) והן בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהעלתה חששות רבות בנוגע לשרשרת האספקה העתידית של המשאב. מנכ"ל אוקסידנטל הולוב ציין במהלך חודש פברואר כי החברה מייעדת כעת להוריד את החוב למתחת ל-25 מיליארד דולר עד סוף הרבעון הראשון של השנה (סוף חודש מרץ). במהלך אוקטובר 2020 נסחרה החברה בשפל של 9.13 דולר למניה, זאת בעיקר בעקבות השפעת משבר הקורונה, כאשר זה הגיע לשיא בשווקים הפיננסים במהלך חודש מרץ של אותה שנה. החברה נסחרת כעת על פי שווי של 52.6 מיליארד דולר ובמכפיל של 11 על תחזיות הרווח לשנת 2022. חשוב לציין כי מחיר המניה והרווח של החברה נשען בעיקר על מחירי הנפט ברחבי העולם.
- 2.חחח 18/03/2022 00:21הגב לתגובה זובאפט חרטטן זקן מצליח לעבוד על אנשים
- 1.בארץ חברת דלק היא הבוננזה לשנים הקרובות (ל"ת)רועה חשבון 17/03/2022 10:46הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
