הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
אפלייד מטיריאלס שבבים
צילום: אפלייד מטיריאלס
דוחות

אפלייד מטיריאלס עקפה את הצפי: רווח של 1.89 ד' למניה

החברה שעוסקת בפיתוח, יצור ושיווק מערכות בדיקה לתעשית המוליכים למחצה הרוויחה 1.89 דולה למניה, לעומת צפי של- 1.85 ד' למניה. ההכנסות עקפו את צפי האנליסטים ועמדו על 6.27 מיליארד דולר, לעומת צפי ל-6.16 מיליארד ד' - ומה הזווית הישראלית?

טל אריה | (1)
נושאים בכתבה אינטגרציה דוחות כספיים המחסור בשבבים שבבים

חברת  APPLIED MATERIALS (סימול: AMAT) העוסקת באספקת פתרונות בתחום הנדסת חומרים המשמשים לייצור שבבים עקפה את צפי האנליסטים לרבעון הרביעי של 2021. החברה הכניס 6.27 מיליארד דולר, לעומת צפי ל-6.16 מיליארד דולר. הרווח המתואם הסתכם ב-1.89 דולר למניה, גם כאן מעל הצפי ל-1.85 דולר למניה.

על בסיס Non-GAAP, החברה דיווחה על רווחיות גולמית של 47.3%, רווח תפעולי של 1.99 מיליארד דולר או 31.7% מהמכירות נטו.

החברה ייצרה שיא של 2.66 מיליארד דולר במזומן מפעילות והחזירה 2.02 מיליארד דולר לבעלי המניות כולל 1.80 מיליארד דולר ברכישה חוזרת של מניות ודיבידנדים של 214 מיליון דולר.

תחזית לרבעון הבא:

ברבעון הקרוב מצפה אפלייד לרשום מכירות נטו בסך של כ-6.35 מיליארד דולר, בשקלול ההשפעה הצפויה של הקשיים המתמשכים בשרשרת האספקה. הרווח המתואם למניה, יעמוד בטווח של 1.75-2.05 דולר למניה.

"בעוד שסביבת האספקה ​​נותרה מאתגרת, אפלייד מטיריאלס עושה כל שביכולתנו כדי לספק ללקוחותינו ורשמנו את ההכנסות הרבעוניות הגבוהות ביותר אי פעם", אמר גארי דיקרסון, נשיא ומנכ"ל. "התחזית שלנו לשנת 2022 ואילך היא חיובית מאוד, שכן מגמות חילוניות ארוכות טווח מניחות את השווקים שלנו גבוהים יותר מבחינה מבנית, ופורטפוליו הטכנולוגיים הרחב של אפלייד מעמיד אותנו בעמדה מצוינת לתפוס חלק גדול יותר מהשווקים המשרתים שלנו."

ברבעון הקודם פספסה החברה את תחזיות האנליסטים כאשר דיווחה על רווח של כ-1.94 דולר למניה על הכנסות של כ-6.12 מיליארד, אמנם היה מדובר ברבעון שהתאפיין במגמת עליה של 31% מהרבעון המקביל, אך עדין מדובר בפספוס תחזיות האנליסטים שעמד על רווח מתואם של כ-1.96 דולר למניה על הכנסות של כ-6.39 מיליארד דולר.

קרוב ל-2000 עובדים בישראל - והכנסות שנתיות של יותר מ-1 מיליארד דולר

אפלייד העולמית מעסיקה כיום כ-27,000 עובדים ב-19 מדינות. בישראל יש כ-2,000 עובדים בחטיבת PDC, המנוהלת על ידי רפי בן עמי, שהיא מרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב, כאשר בשנתיים האחרונות גייסה כ-300 עובדים, והיא רוצה לגייס עוד 300 עובדים.

PDC עוסקת בפיתוח וייצור מערכות לתחום בקרת ייצור שבבים. מערכות הבדיקה והבקרה שמיוצרות בארץ מאפשרות ללקוחות לייצר שבבים באופן מהיר ויעיל יותר. על פי השלוחה הישראלית, למעשה כמעט כל השבבים בעולם עברו בתהליך הייצור דרך המכונות כחול-לבן של אפלייד.

קיראו עוד ב"גלובל"

הפעילות של אפלייד בישראל נעשית כחטיבה עצמאית, כאשר ההכנסה השנתית מהחטיבה הישראלית נאמדת ביותר מ-1 מיליארד דולר בשנה, וכוללת: מפתחי תוכנה, אלגוריתמים, פיזיקאים, מהנדסי חומרה, מהנדסי בקרה, FPGA, מערכת, אפליקציה, GPS ואינטגרציה, אנשי תפעול וייצור, שיווק, רכש, תכנון ועוד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חיים 16/02/2022 23:46
    הגב לתגובה זו
    רק בארץ אפלייד מטריאלס מייצרת ציוד בדיקה. החברה עצמה בעיקר בארה"ב מייצרת ציוד לכל תחומי ייצור השבבים - משקעים, מכונות איכול, אימפלנטרים, פולישרים, בקיצור - הכל
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה שבבים בינה מלאכותית

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.


להמשך הכתבה לחץ כאן