סערה בשווקים ירידות וול סטריט
צילום: iStock

החוב של חברות אמריקאיות שובר שיאים; אז פלא ששוק האג"ח עצבני?

לפי נתונים שפרסם הפד', החוב התאגידי הגיע ל-10.5 טריליון דולר. אם הפד' יעלה את הריבית, הכלכלה האמריקאית עלולה להיכנס למסלול מסוכן 
ארז ליבנה | (5)

עבור אנשי הפיננסים, לריבית נמוכה יש משמעות אחת: הכסף הופך לזול. לא הכסף שאתו הולכים לסופר, אלא הכסף שלווים או מגייסים. בשנה שעברה בחודש מאי ראינו חברות בעולם נכנסות לאטרף של איגוח, כלומר לקיחת חוב חדש. אחרי העצירה המוחלטת בשל המגפה, כולם החליטו, בצדק, להתכונן ליום הסגרירי שבעצם הגיע ולרפד את הכיסים. אבל זה לא היה החוב היחיד שהחברות גייסו. ההתמכרות לחוב היא כמו התמכרות לסוכר: תמיד צריך לתדלק עם מנה נוספת.

 

החובות האלה הולכים ותופחים. לפי נתונים שפרסם הפד, לתאגידים האמריקאים יש חוב מצטבר של 10.5 טריליון דולר. זה המון וזה מציב כמה שאלות: מה יקרה כשהריבית תחזור לעלות? וכמה מהחוב הזה הוא חוב בסיכון?

 

החוב הגדול והסיכון של חלק ממנו, הוא אחת הסיבות לשווקים עצבניים. התשואה לפדיון על האג"ח האמריקאי היא הבנצ'מארק לתעשיית האג"ח העולמי. כשהתשואות עולות, הן עולות לכולם. המשמעות: החוב הופך להיות מכביד יותר. תוסיפו לזה העלאה בריבית ותכניסו את אמריקה התאגידית לבור כלכלי, שהמשמעויות שלו לא תהיינה רק התרסקות מניה כזו או אחרת, אלא עלולה להגיע לחברות רבות וליצור כדור שלג, כמו גם פיטורים המוניים וסטגנציה כלכלית.

 

בואו ניקח דוגמה אחת. אפל (AAPL). לחברה שווי שוק של 2 טריליון דולר והיא החברה הציבורית כמעט הכי גדולה בשוויה בעולם, שנייה רק לארמקו (2222) הסעודית, כשנכון לדוחותיה האחרונים היו לה 196 מיליארד דולר במזומן ו-112 מיליארד דולר חובות במצטבר. אז נכון, החברה הכניסה ברבעון האחרון 110 מיליארד דולר בעקבות הצלחת האייפון החדש. טכנית אפל גם יכולה לכסות את כל החוב שלה ולהיות נטולת חוב. אבל חוב של מעל 100 מיליארד דולר לחברה כלכלית, באופן כללי, הוא לא דבר טוב לכשעצמו.

 

אבל צריך לזכור שלא סתם אפל היא אפל. אין עוד הרבה חברות כמוה בשוק, גם חדשניות וגם מובילות. יש את ענקיות הטק ששולטות כל אחת בתחומה, הן ישרדו. השאלה כמה חברות תלויות בריבית ובתשואות האג"ח, כמו שחולה קורונה קשה זקוק לסיוע נשימתי. השאלה היא כמה חולים עסקיים כאלה יגיעו ל"טיפול נמרץ" ביחד? השוק יתמודד עם טפטוף קל, לא עם מבול. 

החוב האמריקאי מקרין לשוק ההון הישראלי

זה גם שם באור חדש לחלוטין את החברות האמריקאיות שמגייסות כאן אג"ח. השאלה ששאלנו כאן מספר פעמים ולא באמת זכינו לתשובה היא איך זה שחברות שלא מצליחות לגייס במגרש הביתי שלהן מגיעות לכאן ומקבלות מיליארדים? אז הרגולטור מתעורר, אבל חלק מהסוסים כבר ברחו מהאורווה.

 

בשבוע שעבר לאחר המלצת רשות ני"ע, מידרוג נתנה הערת ענף לכל גיוסי האג"ח שאינן קשורות לשוק הישראלי. חברת הדירוג בעצם הזהירה את המוסדיים שלמהלך הזה משמעות גדולה. למה בעצם? כי החברות האלו "חיות" מגיוסים.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רק מזומן 16/03/2021 15:52
    הגב לתגובה זו
    הכל בועות אויר חם שהופך להיות לוהט.
  • 3.
    פז 15/03/2021 06:33
    הגב לתגובה זו
    וק יכולת פירעון.והעיקר לקבל בונוס שמן.ואחריי המבול.ודוגמאות לא חסר
  • 2.
    דוד 15/03/2021 06:06
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה הפייק שנוצרה כדי שהמונופולים והמקורבים יהנו ויתעשרו על חשבון האמריקאי הקטן ובעיר במדינות הלא תעשייתיות. כל זה מביא את הבנק המרכזי לחוסר אונים ובלי אפשרות מעשית להעלות את הריבית לרמה סבירה. כך מדפיסים עוד ועוד כספים ומרגילים את הציבור לקבל יש מאין. בזמן שהסינים עושים את הדבר הנכון כדי להשתלט על הכלכלה העולמית . זאת בנוסך לבעיות החברתיות והשסעים העמוקים בתוך חברת המהגרים שכל אחד מהם טוען להעלות על אמריקה ... ביודעם שהם בעצמם גנבו את אמריקה מהילידים האמיתיים ובחלקה גם ממכסיקו...
  • 1.
    פיטר 14/03/2021 22:25
    הגב לתגובה זו
    ממש אבל
  • מה זה אומר בפועל מבחינת החזקת מניות? (ל"ת)
    דני 15/03/2021 01:51
    הגב לתגובה זו
מקרון צרפתמקרון צרפת

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות


חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך? 

משה כסיף |

צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.

ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.

שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".

הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".

הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה

כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

גורג סורוס
צילום: Harald Dettenborn/ויקיפדיה

ג'ורג' סורוס ייחקר בחשד למימון טרור; הממשל האמריקאי נגד ארגוני השמאל הרדיקלי

טראמפ סיפק רמז עבה לחקירה של הקרן של סורוס שתורמת לארגוני שמאל רבים בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה ג'ורג סורוס

הממשל האמריקני מגביר את הלחץ על קרן Open Society של המיליארדר ג'ורג' סורוס. על פי הדיווחים הכוונה לפתוח בחקירה פדרלית בחשד להסתה לאלימות ומימון טרור. התובעים הכלליים מקבלים הנחיות מהמשרד לביטחון פנים לבחון את פעילות הקרן כחלק ממאמץ רחב יותר נגד "רשתות טרור מקומיות" שמזוהות עם השמאל הליברלי.

הדיווח מגיע על רקע מתיחות פוליטית גוברת, כולל הצו הנשיאותי האחרון של דונלד טראמפ שהכריז על תנועת אנטיפה כארגון טרור. החקירה הצפויה תתמקד, בין היתר, בהאשמות של תמיכה כספית בארגונים המעורבים בפעולות אלימות, כולל שריפות, הונאת חוטים ותמיכה חומרית בטרור.

טראמפ, שחתם על המכתב הנשיאותי ביום שלישי, הורה למשרד המשפטים להשתמש בכוחות משימה משותפים למלחמה בטרור כדי לפרק רשתות כאלה. "הכול מונח על השולחן כרגע", אמרה התובעת הכללית פאם בונדי במסיבת עיתונאים לצד הנשיא, כשהיא מסרבת להכחיש את הדיווחים על סורוס.

קרן Open Society, שהוקמה על ידי סורוס בשנת 1979, השקיעה עד כה יותר מ-24 מיליארד דולר בפרויקטים גלובליים לקידום דמוקרטיה, זכויות אדם וליברליזם, אבל התמיכה הזו לעיתים התגלגלה גם לפעילות של אלימות וטרור - כך על פי החשד.  הקרן פועלת ביותר מ-120 מדינות, כולל ישראל, שם היא תמכה בארגונים כמו ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח.

הקרן ספגה ביקורת חריפה מגורמי ימין, שטוענים כי היא מממנת אגנדה פוליטית קיצונית. "אנחנו דוחים באופן חד-משמעי את הטענות הללו ומגנים על חופש הביטוי המוגן בתיקון הראשון", נמסר בהצהרה רשמית מהקרן, שכינתה את הדיווחים "מתקפה פוליטית".