עם זינוק של 265% במנייה, מנכ"ל צ'ק קאפ מתכונן לחצי שנה דרמטית
מניית צ'ק קאפ (CHEK) הישראלית היא ככל הנראה המניה הישראלית שעלתה את השיעור החד ביותר בניו יורק. זאת לאחר שזינקה 265% מתחילת 2021. העלייה במנייה נעשתה על רקע ההודעה של הנהלת בורסת הנאסד"ק כי החברה לא תימחק מהמסחר בניו יורק עד לאמצע השנה הנוכחית. ההיתר ניתן לאחר שמניית החברה נסחרה חודשים רבים מתחת למחיר של 1 דולר, שמהווה הפרה לתנאי סף של הבורסה האמריקנית. מתוך כך, אלה הולכים להיות שישה חודשים דרמטיים מבחינת צ'ק קאפ. בחצי השנה הזו, המנייה תצטרך להראות שווי גבוה יותר מדולר (נסחרת עתה במחיר 1.67 דולר, בשפל נסחרה ב-23 סנט) והתקדמות בניסוי הפיבוטלי של המוצר שלה, גלולת XRAY למציאה של פוליפים טרם סרטניים במעי. מאז שהונפקה, איבדה המנייה מומנטום ומאז הנפקתה איבדה גובה והרבה. זאת משום שבשנים האחרונות לא נרשמה התקדמות משמעותית בפיתוח של הגלולה ובתוך כך, רוב המשקיעים עזבו אותה. מתוך כך, מאז הנפקתה, איבדה מניית החברה עשרות רבות של אחוזים משוויה ונכון לכתיבת שורות אלו שווי שוק של צ'ק קאפ עומד על 73 מיליון דולר בלבד. בראיון לביזפורטל מסביר המנכ"ל אלכס עובדיה ש"אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לאורך שנים כדי לעמוד בלוח הזמנים. אנחנו מתקדמים על פי התוכנית שקבענו לפי כמה שנים צעד אחר צעד. אנחנו עומדים בזכות עצמנו ולא נתמכים בגוף ענק, עושים הכל בעשר אצבעות". אנחנו נטען שמשקיעים שרוכשים מנייה, ודאי במקרה של מניית חלום כמו צ'ק קאפ, ירצו לראות התקדמות כלשהי במשך חצי עשור. החברה שורפת מזומנים בקצב של כ-3.6 מיליון דולר ברבעון (על פי הדוח האחרון של החברה), כשבקופתה 22 מיליון דולר. כך שמבחינה ממונית, מצבה מחייב התקדמות מול ה-FDA ומהר. העלייה בשווי המניה מתחילת השנה יותר קשורה לאישור להמשך קיום המסחר שלה בנאסד"ק ולא בשל התקדמות מהותית באישור לביצוע ניסוי.
ניקח צעד לאחור. צ'ק קאפ היא חברה בשלבי פיתוח קליני בתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית המפתחת את C-Scan בדיקת הסקר הידידותית-למשתמש הראשונה והיחידה לאיתור פוליפים במעי הגס, לפני שהם עלולים להפוך לסרטניים. על פי עובדיה "החזון של החברה הוא להגביר את היענות הנבדקים ולמעשה המלמגר את מחלת סרטן המעי על ידי מציאת פוליפים טרום סרטניים. בדיקות מעי הגס כרוכות באי נעימות ברורה שקשורה לניקוי המעי, פעולה שפוגעת בכמות הנבדקים שמבצעים בדיקות לגילוי מוקדם".
"כל הטכנולוגיות שקשורות במעי הגס באות לידי ביטוי בווידאו או בבדיקות ביו מרקר. הבעיה של בדיקת הביו מרקר היא שיעורים נמוכים של גילוי פוליפים מוקדמים ושם אנחנו מבקשים להיכנס. הטכנולוגיה שלנו כוללת שילוב XRAY וקרינה חוזרת ולא מסתמכים על וידאו כמו שאר השוק. הבעיה בווידאו שהוא לא מדויק במעי הגס (פרט לבדיקת קולונוסקופיה בה מצלמת הווידאו מופעלת ישירות על ידי הרופא)".
הגלולה של צ'ק קאפ. צילום: צ'ק קאפ
למה התהליך תקוע מאז 2015?
"המוצר הוא מורכב ואנחנו נכנסים תחומים שמצריכים אישור למוצר שיוצא בפעם הראשונה לשוק ונבדק לראשונה במקרים קליניים. אם אתה משווה אותנו ל-CT ו-MRI גם אישור מוצרים אלו לקח הרבה זמן. היו הרבה אתגרים בדרך. הרגישות והספסיפיקציה הן תוצאות טובות מבחינתנו".
מהם האתגרים של המערכת?
"בגדול צלחנו את האתגרים המהותיים של המערכת. הבדיקות שלנו מראות רגישות של 76% וסגוליות של 82% לגילוי פוליפים. קולונסקופיה היא בעלת רגישות של למעלה מ-90%, אין משהו טוב ממנה אבל היא אחת הבדיקות הקשות למטופלים. הביו מרקרים (מאפיינים ביולוגיים, המבוססים בעיקר על שינויים ברצף הגנטי של הגידול, ועוזרים לסווג את הגידול לתתי-סוגים ובכך להתאים את הטיפול. גישה זו הובילה לשיפור משמעותי בפרוגנוזה של סרטן מעי גס גרורתי עם תוחלת חיים חציונית של בין שנתיים וחצי לשלוש שנים), יכולים לזהות עד כ-90% פוליפים סרטניים, אבל כ-25% של פוליפים. בפער הזה אנחנו נכנסים. האתגר הוא לצלוח את התהליך הביטוחי ולחתום על הסכמים עם חברות ביטוח לאישור התהליך לצד קבלת האישורים".
כיצד הגלולה נעה?
"המעיים מזיזים אותה. הקפסולה רוב הזמן נייחת. היא מתחברת לחלק השני שהוא התקן בגב שעוקב אחרי הגלולה. היא חולפת על פני המעי ונותנת את המידע הפנימי שבא לידי ביטוי בהתקן.
גיוון אימג'ינג הבאה
אי אפשר לדבר על צ'ק קאפ מבלי להזכיר את גיוון אימג'ינג. החברה מיוקנעם שעסקה גם היא בפיתוח, ייצור ושיווק אמצעי בדיקה ויזואלית של מערכת העיכול האנושית. גיוון נמכרה בשווי של כמעט מיליארד דולר בסוף 2013. זה כנראה גם מה שגרם לאופטימיות האדירה שסבבה סביב צ'ק קאפ ב-2015. אם כי גיוון נמכרה כאשר היא החזיקה כבר באישורים מוכחים והסכמי עבודה. צ'ק קאפ עדיין לא שם.
לדברי עובדיה "הניסוי אמור להתחיל השנה ולהתרחש במשך שנה נוספת. בסוף השנה הבאה נוכל להיות במצב של אישור מטעם ה-FDA ולהתחיל שיווק ב-2023. הבשורה שלי היא שאנחנו מתארגנים בימים אלו לניסוי הפיבוטלי".
"זה כבוד להיות מושווה לגיוון. אני חושב שאנחנו מביאים יתרונות עצומים משל עצמנו. אנחנו מפתחים מוצר ללא ניקוי (טרם קולונוסקופיה יש לנקות את המעי, פרוצדורה מאוד לא נעימה למטופלים). אנחנו תכננו את כל המוצר סביב הנבדק ולא את הנבדק סביב המוצר".
האם אתם שוקלים להנפיק גם בארץ?
"הייתה החלטה לפני כמה שנים להנפיק רק בנאסד"ק. ההחלטה לא השתנתה בינתיים. האם זה יכול להתרחש בעתיד? יכול להיות".
למה לייצר בעוספיה?
"זה אזור שמתפתח. אנחנו תורמים לקהילה וגם לפיתוח של מי שאנחנו נמצאים בקרבו. זה מעמיד אותנו שהוא מיוחד. חברות נוטות ללכת לאיזורי הייטק. הסביבה אפשרה לנו לקיים קבוצת ריצה. אנחנו יוצאים ליערות הכרמל. הסביבה לא קשורה לקמפוסים של הייטק".
זה לא מקשה למשוך עובדים איכותיים מאזור המרכז?
"מכביש 2 אתה רבע שעה אצלנו בחברה. האזור לא משופע בתחבורה ציבורית, אבל כולם מצוידים ברכב. יש לנו עובדים מכרמיאל ועד הרצליה".
- 2.דודו 23/02/2021 01:37הגב לתגובה זופוטנציאל גדול ממש לחברה ולכן למניה. תחשבו על EXIT של מיליארד ...
- 1.העתיד נמצא בגלולה של צ’ק כאפ המחיר שלה היום מגחך ל 14/01/2021 22:52הגב לתגובה זוהעתיד נמצא בגלולה של צ’ק כאפ המחיר שלה היום מגחך להחריד אני אוסף את המניה
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.

אנבידיה משתלטת על מתחרה - חברת השבבים גרוק
אנבידיה בהסכם רישוי עם גרוק במקביל למעבר כל ההנהלה של גרוק לאנבידיה; היקף העסקה 20 מיליארד דולר
אנבידיה חתמה על הסכם לרישוי טכנולוגיה מחברת השבבים הצעירה גרוק, שפועלת בתחום פיתוח חומרה להרצת מודלי בינה מלאכותית. במקביל, המייסד של גרוק, ג'ונתן רוס, ונשיא החברה, סאני מדרה, צפויים לעבור לאנבידיה יחד עם אנשי הנדסה נוספים. גרוק תישאר חברה עצמאית, אך לא ברור בשלב זה האם אנבידיה תיכנס כבעלת מניות בחברה. בכל מקרה ההיקף הכולל של העסקה מוערך ב-20 מיליארד דולר.
העסקה מגיעה בתקופה בה אנבידיה ממשיכה להוביל את שוק המעבדים למרכזי נתונים וליישומי בינה מלאכותית, אולם התחרות מתגברת. חברות שונות מפתחות ארכיטקטורות חלופיות המתמקדות בנקודות כאב כמו זמינות, עלות כוללת ויעילות אנרגטית. עבור אנבידיה, ההסכם עם גרוק נראה כצעד מחושב להבטחת שכבת יכולת טכנולוגית נוספת ולהעשרת ההון האנושי שלה, במיוחד במקומות בהם מתחילים לצוץ איומים תחרותיים.
למה רישוי ולא רכישה מלאה?
הבחירה בהסכם רישוי לא בלעדי מאפשרת לאנבידיה לשלב רכיבים טכנולוגיים בפיתוחיה ללא המורכבות של רכישה מלאה - כולל הליכי רגולציה והתחייבויות ארוכות טווח. אמנם רישוי לא בלעדי פותח את הטכנולוגיה גם למתחרים, אך לאנבידיה יתרון משמעותי ביכולת להפוך רעיונות למוצרים סקיילביליים תוך שילוב עם תוכנה, כלים ומערכת אקולוגית נרחבת.
זו אסטרטגיה המעניקה לאנבידיה גמישות מקסימלית: אם הטכנולוגיה של גרוק תתברר כמשמעותית, אנבידיה כבר תהיה שם. אם לא, המחיר הארגוני של יציאה יהיה נמוך יותר. הצעד מעיד על כך שאנבידיה מזהה את הפוטנציאל של ארכיטקטורות חדשות להפוך לאיום תחרותי אמיתי.
- אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המעבר של מייסד ונשיא גרוק לאנבידיה הוא אחד האלמנטים הבולטים בעסקה. מדובר לא רק בידע טכנולוגי, אלא גם בתפיסת תכנון, ניסיון בבניית ארכיטקטורות שבבים והבנה עמוקה של אופטימיזציה להרצת מודלי AI. אנבידיה מבינה את החשיבות של צוות מלוכד שכבר עבד על פתרונות ייחודיים.
.jpg)