עם זינוק של 265% במנייה, מנכ"ל צ'ק קאפ מתכונן לחצי שנה דרמטית
מניית צ'ק קאפ (CHEK) הישראלית היא ככל הנראה המניה הישראלית שעלתה את השיעור החד ביותר בניו יורק. זאת לאחר שזינקה 265% מתחילת 2021. העלייה במנייה נעשתה על רקע ההודעה של הנהלת בורסת הנאסד"ק כי החברה לא תימחק מהמסחר בניו יורק עד לאמצע השנה הנוכחית. ההיתר ניתן לאחר שמניית החברה נסחרה חודשים רבים מתחת למחיר של 1 דולר, שמהווה הפרה לתנאי סף של הבורסה האמריקנית. מתוך כך, אלה הולכים להיות שישה חודשים דרמטיים מבחינת צ'ק קאפ. בחצי השנה הזו, המנייה תצטרך להראות שווי גבוה יותר מדולר (נסחרת עתה במחיר 1.67 דולר, בשפל נסחרה ב-23 סנט) והתקדמות בניסוי הפיבוטלי של המוצר שלה, גלולת XRAY למציאה של פוליפים טרם סרטניים במעי. מאז שהונפקה, איבדה המנייה מומנטום ומאז הנפקתה איבדה גובה והרבה. זאת משום שבשנים האחרונות לא נרשמה התקדמות משמעותית בפיתוח של הגלולה ובתוך כך, רוב המשקיעים עזבו אותה. מתוך כך, מאז הנפקתה, איבדה מניית החברה עשרות רבות של אחוזים משוויה ונכון לכתיבת שורות אלו שווי שוק של צ'ק קאפ עומד על 73 מיליון דולר בלבד. בראיון לביזפורטל מסביר המנכ"ל אלכס עובדיה ש"אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לאורך שנים כדי לעמוד בלוח הזמנים. אנחנו מתקדמים על פי התוכנית שקבענו לפי כמה שנים צעד אחר צעד. אנחנו עומדים בזכות עצמנו ולא נתמכים בגוף ענק, עושים הכל בעשר אצבעות". אנחנו נטען שמשקיעים שרוכשים מנייה, ודאי במקרה של מניית חלום כמו צ'ק קאפ, ירצו לראות התקדמות כלשהי במשך חצי עשור. החברה שורפת מזומנים בקצב של כ-3.6 מיליון דולר ברבעון (על פי הדוח האחרון של החברה), כשבקופתה 22 מיליון דולר. כך שמבחינה ממונית, מצבה מחייב התקדמות מול ה-FDA ומהר. העלייה בשווי המניה מתחילת השנה יותר קשורה לאישור להמשך קיום המסחר שלה בנאסד"ק ולא בשל התקדמות מהותית באישור לביצוע ניסוי.
ניקח צעד לאחור. צ'ק קאפ היא חברה בשלבי פיתוח קליני בתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית המפתחת את C-Scan בדיקת הסקר הידידותית-למשתמש הראשונה והיחידה לאיתור פוליפים במעי הגס, לפני שהם עלולים להפוך לסרטניים. על פי עובדיה "החזון של החברה הוא להגביר את היענות הנבדקים ולמעשה המלמגר את מחלת סרטן המעי על ידי מציאת פוליפים טרום סרטניים. בדיקות מעי הגס כרוכות באי נעימות ברורה שקשורה לניקוי המעי, פעולה שפוגעת בכמות הנבדקים שמבצעים בדיקות לגילוי מוקדם".
"כל הטכנולוגיות שקשורות במעי הגס באות לידי ביטוי בווידאו או בבדיקות ביו מרקר. הבעיה של בדיקת הביו מרקר היא שיעורים נמוכים של גילוי פוליפים מוקדמים ושם אנחנו מבקשים להיכנס. הטכנולוגיה שלנו כוללת שילוב XRAY וקרינה חוזרת ולא מסתמכים על וידאו כמו שאר השוק. הבעיה בווידאו שהוא לא מדויק במעי הגס (פרט לבדיקת קולונוסקופיה בה מצלמת הווידאו מופעלת ישירות על ידי הרופא)". הגלולה של צ'ק קאפ. צילום: צ'ק קאפ
למה התהליך תקוע מאז 2015?
"המוצר הוא מורכב ואנחנו נכנסים תחומים שמצריכים אישור למוצר שיוצא בפעם הראשונה לשוק ונבדק לראשונה במקרים קליניים. אם אתה משווה אותנו ל-CT ו-MRI גם אישור מוצרים אלו לקח הרבה זמן. היו הרבה אתגרים בדרך. הרגישות והספסיפיקציה הן תוצאות טובות מבחינתנו".
מהם האתגרים של המערכת?
"בגדול צלחנו את האתגרים המהותיים של המערכת. הבדיקות שלנו מראות רגישות של 76% וסגוליות של 82% לגילוי פוליפים. קולונסקופיה היא בעלת רגישות של למעלה מ-90%, אין משהו טוב ממנה אבל היא אחת הבדיקות הקשות למטופלים. הביו מרקרים (מאפיינים ביולוגיים, המבוססים בעיקר על שינויים ברצף הגנטי של הגידול, ועוזרים לסווג את הגידול לתתי-סוגים ובכך להתאים את הטיפול. גישה זו הובילה לשיפור משמעותי בפרוגנוזה של סרטן מעי גס גרורתי עם תוחלת חיים חציונית של בין שנתיים וחצי לשלוש שנים), יכולים לזהות עד כ-90% פוליפים סרטניים, אבל כ-25% של פוליפים. בפער הזה אנחנו נכנסים. האתגר הוא לצלוח את התהליך הביטוחי ולחתום על הסכמים עם חברות ביטוח לאישור התהליך לצד קבלת האישורים".
כיצד הגלולה נעה?
"המעיים מזיזים אותה. הקפסולה רוב הזמן נייחת. היא מתחברת לחלק השני שהוא התקן בגב שעוקב אחרי הגלולה. היא חולפת על פני המעי ונותנת את המידע הפנימי שבא לידי ביטוי בהתקן.
גיוון אימג'ינג הבאה
אי אפשר לדבר על צ'ק קאפ מבלי להזכיר את גיוון אימג'ינג. החברה מיוקנעם שעסקה גם היא בפיתוח, ייצור ושיווק אמצעי בדיקה ויזואלית של מערכת העיכול האנושית. גיוון נמכרה בשווי של כמעט מיליארד דולר בסוף 2013. זה כנראה גם מה שגרם לאופטימיות האדירה שסבבה סביב צ'ק קאפ ב-2015. אם כי גיוון נמכרה כאשר היא החזיקה כבר באישורים מוכחים והסכמי עבודה. צ'ק קאפ עדיין לא שם.
לדברי עובדיה "הניסוי אמור להתחיל השנה ולהתרחש במשך שנה נוספת. בסוף השנה הבאה נוכל להיות במצב של אישור מטעם ה-FDA ולהתחיל שיווק ב-2023. הבשורה שלי היא שאנחנו מתארגנים בימים אלו לניסוי הפיבוטלי".
"זה כבוד להיות מושווה לגיוון. אני חושב שאנחנו מביאים יתרונות עצומים משל עצמנו. אנחנו מפתחים מוצר ללא ניקוי (טרם קולונוסקופיה יש לנקות את המעי, פרוצדורה מאוד לא נעימה למטופלים). אנחנו תכננו את כל המוצר סביב הנבדק ולא את הנבדק סביב המוצר".
האם אתם שוקלים להנפיק גם בארץ?
"הייתה החלטה לפני כמה שנים להנפיק רק בנאסד"ק. ההחלטה לא השתנתה בינתיים. האם זה יכול להתרחש בעתיד? יכול להיות".
למה לייצר בעוספיה?
"זה אזור שמתפתח. אנחנו תורמים לקהילה וגם לפיתוח של מי שאנחנו נמצאים בקרבו. זה מעמיד אותנו שהוא מיוחד. חברות נוטות ללכת לאיזורי הייטק. הסביבה אפשרה לנו לקיים קבוצת ריצה. אנחנו יוצאים ליערות הכרמל. הסביבה לא קשורה לקמפוסים של הייטק".
זה לא מקשה למשוך עובדים איכותיים מאזור המרכז?
"מכביש 2 אתה רבע שעה אצלנו בחברה. האזור לא משופע בתחבורה ציבורית, אבל כולם מצוידים ברכב. יש לנו עובדים מכרמיאל ועד הרצליה".
- 2.דודו 23/02/2021 01:37הגב לתגובה זופוטנציאל גדול ממש לחברה ולכן למניה. תחשבו על EXIT של מיליארד ...
- 1.העתיד נמצא בגלולה של צ’ק כאפ המחיר שלה היום מגחך ל 14/01/2021 22:52הגב לתגובה זוהעתיד נמצא בגלולה של צ’ק כאפ המחיר שלה היום מגחך להחריד אני אוסף את המניה

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ נגד הניו יורק טיימס: תביעה של 15 מיליארד דולר בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת
טראמפ אומר שהעיתון הוא "שופר של הדמוקרטים"; "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי";
טראמפ בתביעת ענק נגד הניו יורק טיימס. לטענתו, העיתון משמש כ"שופר של המפלגה הדמוקרטית, ומנהל נגדו קמפיין השמצות מתמשך". בין היתר, טראמפ זועם על פרסומים שקשרו אותו לג'פרי אפשטיין, למרות הכחשותיו החוזרות.
"היום יש לי את הכבוד הגדול להגיש תביעת דיבה ולשון הרע בסך 15 מיליארד דולר נגד הניו יורק טיימס", כתב טראמפ ברשת Truth Social. "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי".
היסטוריה של עימותים: מ"פייק ניוז" לבתי המשפט
צריך להזכיר שטראמפ והתקשורת במלחמה מתמדת. CNN, Washington Post, NBC - כולם זכו לתואר "פייק ניוז". אבל עכשיו המאבק עובר לזירה המשפטית. בשנים האחרונות טראמפ הגביר את הלחץ. איומים בתביעות והתקפות גם על רשתות חברתיות בניסיונות להגביל את כוח התקשורת. התביעה הנוכחית היא השיא - 15 מיליארד דולר, סכום העולה על שווי העיתון שנסחר ב-9.6 מיליארד דולר. .
תביעה דומה נגד ABC News ב-2024 הסתיימה בפשרה של 15 מיליון דולר, ללא הודאה באשמה. אבל הפעם טראמפ מכוון גבוה יותר.
העיתון עצמו שומר על קור רוח. "אנו עומדים מאחורי הדיווחים שלנו ומחויבים לחופש העיתונות", הצהירו דובריו. אבל נראה שמאחורי הקלעים, צוותי המשפטנים כבר מתכוננים לקרב ארוך.
- טראמפ מדבר – והמניות עפות: זינוק במניות יצרניות הרכב המעופף ג'ובי וארצ'ר
- טראמפ פותח חזית חדשה: האם קנס ענק של האיחוד האירופי על גוגל יצית מלחמת מכסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תביעת SLAPP? המומחים סקפטיים
עיתונים וגופי תקשורת מקבלים מכתבי התראה ותביעות גם כדי להשתיק אותם - תביעות השתקה (SLAPP). המטרה של התובע היא להרתיע, לא לנצח. זו אסטרטגיה שמנצחת גם כשהיא מפסידה. גופי תקשורת ישקיעו מיליונים בהגנה וזה גדול עליהם בתקופה שבה יש משבר בעיתונות כשחלקם יחששו לפרסם ביקורת בעתיד.
הבעיה של טראמפ ש בארה"ב קשה מאוד להוכיח דיבה נגד איש ציבור. צריך להוכיח "כוונת זדון" - שהעיתון ידע שהוא משקר.