עם זינוק של 265% במנייה, מנכ"ל צ'ק קאפ מתכונן לחצי שנה דרמטית
גיוון אימגינג מניית צ'ק קאפ (CHEK) הישראלית היא ככל הנראה המניה הישראלית שעלתה את השיעור החד ביותר בניו יורק. זאת לאחר שזינקה 265% מתחילת 2021. העלייה במנייה נעשתה על רקע ההודעה של הנהלת בורסת הנאסד"ק כי החברה לא תימחק מהמסחר בניו יורק עד לאמצע השנה הנוכחית. ההיתר ניתן לאחר שמניית החברה נסחרה חודשים רבים מתחת למחיר של 1 דולר, שמהווה הפרה לתנאי סף של הבורסה האמריקנית. מתוך כך, אלה הולכים להיות שישה חודשים דרמטיים מבחינת צ'ק קאפ. בחצי השנה הזו, המנייה תצטרך להראות שווי גבוה יותר מדולר (נסחרת עתה במחיר 1.67 דולר, בשפל נסחרה ב-23 סנט) והתקדמות בניסוי הפיבוטלי של המוצר שלה, גלולת XRAY למציאה של פוליפים טרם סרטניים במעי. מאז שהונפקה, איבדה המנייה מומנטום ומאז הנפקתה איבדה גובה והרבה. זאת משום שבשנים האחרונות לא נרשמה התקדמות משמעותית בפיתוח של הגלולה ובתוך כך, רוב המשקיעים עזבו אותה. מתוך כך, מאז הנפקתה, איבדה מניית החברה עשרות רבות של אחוזים משוויה ונכון לכתיבת שורות אלו שווי שוק של צ'ק קאפ עומד על 73 מיליון דולר בלבד. בראיון לביזפורטל מסביר המנכ"ל אלכס עובדיה ש"אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לאורך שנים כדי לעמוד בלוח הזמנים. אנחנו מתקדמים על פי התוכנית שקבענו לפי כמה שנים צעד אחר צעד. אנחנו עומדים בזכות עצמנו ולא נתמכים בגוף ענק, עושים הכל בעשר אצבעות". אנחנו נטען שמשקיעים שרוכשים מנייה, ודאי במקרה של מניית חלום כמו צ'ק קאפ, ירצו לראות התקדמות כלשהי במשך חצי עשור. החברה שורפת מזומנים בקצב של כ-3.6 מיליון דולר ברבעון (על פי הדוח האחרון של החברה), כשבקופתה 22 מיליון דולר. כך שמבחינה ממונית, מצבה מחייב התקדמות מול ה-FDA ומהר. העלייה בשווי המניה מתחילת השנה יותר קשורה לאישור להמשך קיום המסחר שלה בנאסד"ק ולא בשל התקדמות מהותית באישור לביצוע ניסוי.
ניקח צעד לאחור. צ'ק קאפ היא חברה בשלבי פיתוח קליני בתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית המפתחת את C-Scan בדיקת הסקר הידידותית-למשתמש הראשונה והיחידה לאיתור פוליפים במעי הגס, לפני שהם עלולים להפוך לסרטניים. על פי עובדיה "החזון של החברה הוא להגביר את היענות הנבדקים ולמעשה המלמגר את מחלת סרטן המעי על ידי מציאת פוליפים טרום סרטניים. בדיקות מעי הגס כרוכות באי נעימות ברורה שקשורה לניקוי המעי, פעולה שפוגעת בכמות הנבדקים שמבצעים בדיקות לגילוי מוקדם".
"כל הטכנולוגיות שקשורות במעי הגס באות לידי ביטוי בווידאו או בבדיקות ביו מרקר. הבעיה של בדיקת הביו מרקר היא שיעורים נמוכים של גילוי פוליפים מוקדמים ושם אנחנו מבקשים להיכנס. הטכנולוגיה שלנו כוללת שילוב XRAY וקרינה חוזרת ולא מסתמכים על וידאו כמו שאר השוק. הבעיה בווידאו שהוא לא מדויק במעי הגס (פרט לבדיקת קולונוסקופיה בה מצלמת הווידאו מופעלת ישירות על ידי הרופא)". 
הגלולה של צ'ק קאפ. צילום: צ'ק קאפ
למה התהליך תקוע מאז 2015?
"המוצר הוא מורכב ואנחנו נכנסים תחומים שמצריכים אישור למוצר שיוצא בפעם הראשונה לשוק ונבדק לראשונה במקרים קליניים. אם אתה משווה אותנו ל-CT ו-MRI גם אישור מוצרים אלו לקח הרבה זמן. היו הרבה אתגרים בדרך. הרגישות והספסיפיקציה הן תוצאות טובות מבחינתנו".
מהם האתגרים של המערכת?
"בגדול צלחנו את האתגרים המהותיים של המערכת. הבדיקות שלנו מראות רגישות של 76% וסגוליות של 82% לגילוי פוליפים. קולונסקופיה היא בעלת רגישות של למעלה מ-90%, אין משהו טוב ממנה אבל היא אחת הבדיקות הקשות למטופלים. הביו מרקרים (מאפיינים ביולוגיים, המבוססים בעיקר על שינויים ברצף הגנטי של הגידול, ועוזרים לסווג את הגידול לתתי-סוגים ובכך להתאים את הטיפול. גישה זו הובילה לשיפור משמעותי בפרוגנוזה של סרטן מעי גס גרורתי עם תוחלת חיים חציונית של בין שנתיים וחצי לשלוש שנים), יכולים לזהות עד כ-90% פוליפים סרטניים, אבל כ-25% של פוליפים. בפער הזה אנחנו נכנסים. האתגר הוא לצלוח את התהליך הביטוחי ולחתום על הסכמים עם חברות ביטוח לאישור התהליך לצד קבלת האישורים".
כיצד הגלולה נעה?
"המעיים מזיזים אותה. הקפסולה רוב הזמן נייחת. היא מתחברת לחלק השני שהוא התקן בגב שעוקב אחרי הגלולה. היא חולפת על פני המעי ונותנת את המידע הפנימי שבא לידי ביטוי בהתקן.
גיוון אימג'ינג הבאה
אי אפשר לדבר על צ'ק קאפ מבלי להזכיר את גיוון אימג'ינג. החברה מיוקנעם שעסקה גם היא בפיתוח, ייצור ושיווק אמצעי בדיקה ויזואלית של מערכת העיכול האנושית. גיוון נמכרה בשווי של כמעט מיליארד דולר בסוף 2013. זה כנראה גם מה שגרם לאופטימיות האדירה שסבבה סביב צ'ק קאפ ב-2015. אם כי גיוון נמכרה כאשר היא החזיקה כבר באישורים מוכחים והסכמי עבודה. צ'ק קאפ עדיין לא שם.
לדברי עובדיה "הניסוי אמור להתחיל השנה ולהתרחש במשך שנה נוספת. בסוף השנה הבאה נוכל להיות במצב של אישור מטעם ה-FDA ולהתחיל שיווק ב-2023. הבשורה שלי היא שאנחנו מתארגנים בימים אלו לניסוי הפיבוטלי".
"זה כבוד להיות מושווה לגיוון. אני חושב שאנחנו מביאים יתרונות עצומים משל עצמנו. אנחנו מפתחים מוצר ללא ניקוי (טרם קולונוסקופיה יש לנקות את המעי, פרוצדורה מאוד לא נעימה למטופלים). אנחנו תכננו את כל המוצר סביב הנבדק ולא את הנבדק סביב המוצר".
האם אתם שוקלים להנפיק גם בארץ?
"הייתה החלטה לפני כמה שנים להנפיק רק בנאסד"ק. ההחלטה לא השתנתה בינתיים. האם זה יכול להתרחש בעתיד? יכול להיות".
למה לייצר בעוספיה?
"זה אזור שמתפתח. אנחנו תורמים לקהילה וגם לפיתוח של מי שאנחנו נמצאים בקרבו. זה מעמיד אותנו שהוא מיוחד. חברות נוטות ללכת לאיזורי הייטק. הסביבה אפשרה לנו לקיים קבוצת ריצה. אנחנו יוצאים ליערות הכרמל. הסביבה לא קשורה לקמפוסים של הייטק".
זה לא מקשה למשוך עובדים איכותיים מאזור המרכז?
"מכביש 2 אתה רבע שעה אצלנו בחברה. האזור לא משופע בתחבורה ציבורית, אבל כולם מצוידים ברכב. יש לנו עובדים מכרמיאל ועד הרצליה".
- 2.דודו 23/02/2021 01:37הגב לתגובה זופוטנציאל גדול ממש לחברה ולכן למניה. תחשבו על EXIT של מיליארד ...
- 1.העתיד נמצא בגלולה של צ’ק כאפ המחיר שלה היום מגחך ל 14/01/2021 22:52הגב לתגובה זוהעתיד נמצא בגלולה של צ’ק כאפ המחיר שלה היום מגחך להחריד אני אוסף את המניה
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
