סנאפצ'ט snapchat
צילום: Istock

סנאפ הפסידה 326 מיליון דולר ברבעון - המניה יורדת 7% בטרום פתיחה

למרות שההכנסות עלו ב-17% ל-454 מיליון, ההפסדים עלו ב-30% ביחס לאשתקד. החברה צופה גידול במספר המשתמשים ועלייה של 32% בהכנסות ברבעון השלישי
ארז ליבנה |

הרשת החברתית סנאפצ'אט היתה חלוצה בהודעות וידאו, שייחודם היה כי הם נמחקים. הסטוריז של אינסטגרם, הייתה התשובה המוחצת של מארק צוקרברג, במהלך שפגע מאוד בסנאפצ'אט. מאז החברה שינתה את שמה ל-SNAP (סימול: SNAP) ובהתאם גם החל לרדת ההייפ סביבה.

 

אמש פרסמה החברה את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של 2020. אז נכון, ההכנסות עלו ב-17% ועמדו על 454 מיליון דולר. אבל ההפסדים, אוי ההפסדים. החברה הפסידה ברבעון האחרון 326 מיליון דולר. ברבעון. זאת ביחס להפסד של 255 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. עלייה של כ-30% בהפסדיות. ההפסד למניה עומד על 23 סנט, לעומתץ 19 סנט ברבעון המקביל אשתקד.

 

כמו כל טרנד הקישוריות בתקופה הנוכחית, החברה זכתה לעדנה מסוימת ועלייה של 17% במשתמשים היומיים הפעילים (DAU) – אחד האינדיקטורים העיקריים שעל פיו משקיעים מודדים הצלחה של רשת חברתית – ל-238 מיליון משתמשים. החברההחטיאה את תחזית האנליסטים ב-0.4 מיליון משתמשים. לרבעון הנוכחי, בסנאפ חוזים כי מספר המשתמשים היומיים הפעילים יגיע לעד 244 מיליון משתמשים, במיליון פחות מהערכת האנליסטים.

 

"הקהילה והעסק שלנו ממשיכים לצמוח בסביבה מאתגרת וחסרת ודאות", אמר מנכ"ל החברה, אוון שפיגל. "אנחנו מוקירים תודה על החוסן של העסק, שאפשר לנו להישאר ממוקדים בצמיחה העתידים שלנו וגם בהזדמנויות", הוסיף.

 

שפיגל גם אמר כי לאפקליקציה יש 100 מיליון משתמשים בארצות הברית וכי החברה רואה גידול בכל הגזרות המרכזיות לפעילותה, בהן ארה"ב, אירופה ואוסטרליה. כמו כן, אמר כי החברה רואה גידול משמעותי בשווקים חדשים כמו הודו, בה ראתה צמיחה של 100% במשתמשים הפעילים בשנה האחרונה.

 

ברבעון השלישי, בחברה צופים שתהיינה עלייה של 32% בהכנסות – שמגיעות רובן ככולן מפרסום בפלטפורמה – מה שהביא אנליסטים בתחום לעלות את מחיר המטרה של המניה ל-30 דולר עם אפסייד של 21%. בינתיים, מרבית האנליסטים דווקא שומרים על איפוק, כשהקונצנזוס מראה על מחיר מטרה של 26.55 דולר – שמהווים עלייה צנועה של 3.7% ב-12 החודשים הקרובים.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.