סוחר
צילום: ISTOCK

באפט יצא מסקטור הבנקאות? הבנקים מובילים את העליות בשוק

ההודעה של ברקשייר על הורדת החשיפה לסקטור הבנקאות? התקוות למציאות חיסון לקורונה? האירוע הגדול בימים האחרונים בוול סטריט הוא השינוי ברגולציה על הבנקים. החל מהיום, הבנקים יכולים להגדיל את מאזניהם כמעט ללא הפרעה - עבור השווקים מדובר בסיטואציה המושלמת
עמית נעם טל | (12)

ביום שישי האחרון פורסמו השינויים בתיק ההשקעות של המשקיע המפורסם בעולם וורן באפט וחברת ההשקעות שברשותו. ע"פ הדו"ח שפורסם, באפט הקטין משמעותית את החשיפה לסקטור הבנקאות ובפרט לגולדמן זאקס במהלך הרבעון הראשון של  2020 (לכתבה המלאה). בדר"כ, דיווחים על עזיבה של סקטור ע"י באפט גוררים מכירות של משקיעים המנסים להעתיק את פעולותיו. היום, השוק מתנהג אחרת לחלוטין כאשר סקטור הבנקאות מזנק בחדות ומוביל את המגמה החיובית בשוק. 

הסיבה להתעלמות היום של השווקים מפעולותיו של באפט היא שינוי הרגולציה שהתרחש בסקטור הבנקאות. מדובר בשינוי שצפוי להקטין משמעותית את דרישות ההון רובד 1 של הבנקים בארה"ב ולמעשה מאפשר לבנקים להתחיל להרחיב משמעותית את מאזניהם. 

ע"פ ההודעה שפרסם הפד', תשונה הנוסחה לחישוב יחס ה-SLR לגופים פיננסים המנהלים נכסים בהיקף של יותר מ-250 מיליארד דולר. יחס SLR הוא יחס המינוף של הבנקים והוא מתקבל ע"י חילוק ההון רובד 1 של הבנק בחשיפה של הבנק לנכסים. מאז המשבר הכלכלי של 2008 נקבע כי יחס הרזרבה לבנקים אלו צריך לעמוד על 3%. עבור בנקים "גדולים מכדי ליפול", יחס ה-SLR נקבע לרמה של 5%. 

ע"פ הנוסחה החדשה שהציג הפד', אגרות החוב של ארה"ב והפיקדונות בבנקים לא יכללו יותר בחישוב יחס המינוף של הבנק, כולל בחברות הבנות. השינויים בחישוב ה- SLR צפויים להימשך עד ל-31.3.2021. המשמעות הפרקטית: ההגבלות על מאזני הבנקים יורדות משמעותית לתקופה הקרובה. במקביל, המהלך צפוי להגדיל את יכולת הבנקים להעניק אשראי לכלכלה האמריקנית

התגובה בשוק כבר כאן: המניות של הבנקים הגדולים (ג'יי פי מורגן, סיטי בנק, בנק אוף אמריקה, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי) מטפסות בין 4% ל-6%. תעודת הסל העוקבת אחר הבנקים הקטנים בארה"ב (סימול:KRE) מזנקת ב-8%. במקביל, העובדה כי הלחץ במערכת הבנקאית יורד מתורגם כבר לירידה חדה במרווחי האשראי בשוק האג"ח הקונצרני.

בתוך כך, נציין את אחד הדברים המעניינים שהתרחשו בתקופה האחרונה במערכת הבנקאית. למרות שאנחנו נמצאים בעיצומו של המשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז שנות ה-30, פעולות הפד' יצרו סיטואציה בה לבנקים בארה"ב יש היום יותר מזומנים מאשר היה להם אי פעם. מצוקת נזילות בעקבות הפסדי אשראי? אין דבר כזה כרגע. 

מזומנים בבנקים בארה"ב: בשיא כל הזמנים למרות המשבר החמור ביותר בעשורים האחרונים

מזומן בבנקים יהפוך בסופו של דבר לאשראי לכלכלה האמריקנית, והסרת ההגבלות על מאזני הבנקים צפויים לדחוף את הבנקים לקחת יותר סיכונים. הפד' למעשה מבטיח כי בהתאוששות הקטנה ביותר מנגיף הקורונה, לא תהיה בעיה של אשראי בשווקים. עד שהמהלך יתורגם לכלכלה הריאלית, השווקים הפיננסים הם הנהנים העיקריים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

אבל זו רק ההתחלה: אם הצפי של הממשל האמריקני לחודשים הקרובים יתגשם, יותר מ-400 מיליארד דולר נוספים צפויים לעבור בחודש הבא מקופת האוצר אל פיקדונות הבנקים. עבור השווקים הפיננסים מדובר כמובן ב"סיטואציה המושלמת", כאשר אפשר לטעון בביטחון  כי האסטרטגיה הנוכחית של הפד' היא ניפוח מחירי המניות.

לקריאה נוספת: מהלכי טראמפ יוביל את השווקים לשיא כל הזמנים לקראת הבחירות

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    עוקב 19/05/2020 12:47
    הגב לתגובה זו
    ניפגש עוד חודשיים.
  • 10.
    אזרח 19/05/2020 09:24
    הגב לתגובה זו
    ניתנה לשוטים שגם שותים
  • 9.
    ירון 19/05/2020 06:54
    הגב לתגובה זו
    אבל עדיין צריך עסקים עובדים, הרי הבנקים לא מחלקים כסף הם נותנים הלוואות והלוואות צריך להחזיר, האזרח הקטן לא יעז לקחת הלוואות, כי הוא לא רואה עתיד כרגע, אז אולי כמה חברות גדול ינצלו את המצב להנפיק אגחים, אבל בלי כמות גדולה של אנשים עובדים ומרוויחים טוב, כל העסקים האלו לא יחזיקו מעמד במקרה הרע, ויפטרו עובדים בגלל ירידה ברווחים, במקרה הפחות רע, כולם מדברים כאילו זה נוסחאת הקסם לאפשר עוד הלוואות, אבל זה סך ככל אותו בולשיט שלא יעזור בעתיד הנראה לעין.
  • 8.
    יאיר 19/05/2020 00:06
    הגב לתגובה זו
    אבל בארוך הוא תותח. לטעמי מניות התעופה יעלו חזק בטווח קרוב ובעוד מספר חודשים חלקם יכולות לפשוט רגל.[במידה וגל שני חזק יגיע] בנקים גם יכולים בטווח הבנוני ליפול אבל אלו שישרדו יעשו מכה רצינית ויתפסו שוק גדול...חושב שרוב מי שיעבור את השנתיים הקרובות בשכל יצא גדול פי 3 מהיום...
  • 7.
    לא כותרת 18/05/2020 23:11
    הגב לתגובה זו
    באפט משקיע לטווח ארוך. ביחד עם זה, הוא לא נופל מצוק אם הוא רואה שזה מגיע. מכר חברות תעופה כי ראה שהם גמורים ויקח המון זמן להתאושש. וגם לא קונה כי מבחינתו השוק מתומחר גבוה. תמ"ג מול שווי שוק הרבה מעל 150 אחוז. הולך להיות קריסה כנראה אחרי הבחירות, רז יהיה פחות לחץ על הפד להזרים טונות של דולרים לשוק. ואז הכל יתמוטט
  • 6.
    סוחר 18/05/2020 22:15
    הגב לתגובה זו
    הוא מוכן עם 130 מילארד דולר , אז הוא לקח קצת רווחים לא קרה כלום , כשהמחרים יירדו 60 אחוז הוא יקנה בכל ה130 והקרן שלו תשלש את עצמה עוד 15 שנה . רק שהילדים שלו יהנו מזה .
  • 5.
    מייק 18/05/2020 22:03
    הגב לתגובה זו
    מעולם הבנקים לא הרוויחו מעליות בשווקים ובכל ההיסטוריה הם היו אלה שקרסו והתמוטטו בשווקי המניות וכל מפולת הביאה לתוכניות לחלצם
  • 4.
    בר 18/05/2020 22:01
    הגב לתגובה זו
    ובאפט יודע את זה לכן צמצם אחזקות
  • 3.
    משקיע וותיק 18/05/2020 21:56
    הגב לתגובה זו
    באפט לא יצא מסקטור הבנקאות , נכון שהוא מכר את רוב מניות גולדמן זקס , אבל הם היוו בסה"כ 1.14 אחוז מהתיק הסחיר , זו לא אחזקה משמעותית. בג'יפי מורגן הוא הקטין בסה"כ ב -3 אחוז מהנייר שהיווה 3.43 אחוז מהתיק הסחיר וכעת מהווה 2.96 אחוז מהתיק הסחיר. אבל ,אחזקותיו הגדולות בבנקים הם בבנק אוף אמריקה שמהווה 11.2 אחוז מהתיק הסחיר (זו ההשקעה השניה בגודלה אחרי אפל)וכן וולס פארגו שמהווה 5.28 אחוז מהתיק הסחיר(ההשקעה החמישית בגדולה בתיק) ומהם הוא לא מכר כלום , להפך, באפט מאמין גדול בבנקים , אבל הוא מוכר או קונה מניות ע"פ כל מיני שיקולים לראייתו. מנגד הוא הגדיל את אחזקתו בדלתא איירליין ב-1.38 אחוז , נכון זו לא השקעה משמעותית מכיוון שחברה זו מהווה בסה"כ 1.17 אחוז מהתיק הסחיר , מדוע הוא עשה זאת לאחר שהקטין באפריל , אין לי מושג. הבנקים הם עסק מצויין , ועדיין זולים , גם בישראל.
  • 2.
    באפט מכר את הבנקים ועכשיו כולם קופצים על השלל הזול (ל"ת)
    צרנוחה 18/05/2020 21:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דוד הגנן 18/05/2020 20:45
    הגב לתגובה זו
    כבר הרבה זמן הוא מפספס אבל השם שלו נותן לו גב :)
  • ממש לא 18/05/2020 22:57
    הגב לתגובה זו
    באפט הוא משקיע. הוא לא נביא. הוא מתבסס על נתונים. ובודק דוחות של חברות. ביחד עם זאת, אם הדברים לא הולכים לכיוון הנכון הוא לא מחכה שזה יגיע לתחתית ומוכר לפני. בסהכ הנתונים מדברים בשל עצמם. החברה שלו עם גב איתן. נתונים כלכליים חזקים וקופת מזומנים של 130 מיליארד דולר. מעניין כמה לך יש בקופה שלך....
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.