השור בוול סטריט
צילום: Istock

לחץ בשווקים: החוזים בוול סטריט צוללים ביותר מ-1%

הדרמה משווקים נמשכת - אחרי הנפילה ביום שישי האחרון, החוזים יורדים בחדות
גיא בן סימון | (5)

החוזים העתידים על המדדים המובילים בוול סטריט צוללים כעת בכ-1%, בהמשך לסגירה הצורמת ביום שישי האחרון בוול סטריט, ברקע לנתוני מאקרו טובים שהעלו את הסיכוי להעלאת ריבית נוספת השנה. החוזה על מדד דאו ג'ונס נופל 1.2%, החוזה על S&P 500 מאבד 0.7% וחוזה על הנאסד"ק יורד 0.8%.

בתוך כך, תשואות האג"ח האמריקאיות ממשיכות לטפס, כאשר התשואה ל-10 שנים עולה ל-2.87%. באירופה המדדים רושמים ירידות, שם מדד הדאקס נופל 1% והקאק מאבד 1.4%. הבוקר אסיה מדד הניקיי היפני נפל 2.5% ומדד ההאנג סאנג איבד 1.1%. 

​הירידות בשווקים מגיעות בהמשך למגמה השלילית שנרשמה בסוף השבוע האחרון וחתמה את השבוע הגרוע בוול סטריט מזה שנתיים. הסיבה מיוחסת לזינוק תשואות האג"ח האמריקאי בעוד נתוני התעסוקה הטובים יחד עם העלייה שנרשמה בשכר הממוצע, תרמו להמשך העלייה בציפיות האינפלציה שכבר נמצאות כעת ברמת שיא של שנתיים.

 

הראל: "אפקט ינואר התחלף מיד בחלוף החודש ופברואר נפתח בירידות למרות הדוחות הכספיים החזקים ונתוני המאקרו החיוביים. לנוכח העובדה ששום דבר מהותי לא השתנה בשווקים ונתוני המקרו ממשיכים להיות חזקים איננו ממליצים בעת הנוכחית להוריד חשיפה למניות בתיקי ההשקעות".

לאומי: "אנו רואים העלייה באינפלציה העולמית והעלייה בסביבת הריביות כתהליך הדרגתי שצפוי להימשך לאורך תקופה. כלכלה העולמית, נתוני המאקרו מצביעים על המשך שיפור, תוך עליה בסביבת האינפלציה הגלובלית, כאמור. מגמות אלו, בשילוב סביבת ריבית שעודנה נמוכה מאוד, הביאו לשיפור ברווחיות הפירמות, תמכו בהתייקרות אפיקי ההשקעה המנייתיים ותרמו לירידה במרווחי הסיכון באפיקים הקונצרניים בעולם ובישראל. ככל שהמגמות החיוביות בכלכלה העולמית תמשכנה, ניתן לצפות למעבר הדרגתי לסביבה מוניטארית מרחיבה פחות בהשוואה לשנים האחרונות. עליה בסביבת הריבית עשויה להביא לאורך זמן לשינוי באופן התמחור של כלל אפיקי ההשקעה בתיקים".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מאיר 05/02/2018 15:28
    הגב לתגובה זו
    זה ההיסטריה של כותב ההודעה.
  • 2.
    נתי 05/02/2018 11:18
    הגב לתגובה זו
    שורט...שורט...שורט......אח. כמה שהם גורפים כסף
  • 1.
    מפוקח 05/02/2018 10:25
    הגב לתגובה זו
    אל תאמינו. זה לא רק תיקון. מניות מנופחות כמו גוגל ואפל ירדו בשבועות הקרובים לפחות 30 אחוז. כמו כן, הגרעון העצום בארה"ב יביא לגל מכירות של אגחי"ם. הריבית תעלה מה שיעמיד בסכנה את הבנקים האיטלקיים שממונפים ומחזיקים ביחס חוב גבוהה מאוד.
  • דב 09/02/2018 11:21
    הגב לתגובה זו
    ירד עוד יום או יומיים לדעתי גם זה לא .מה עושים הסורים הם מוכרים כמות גדולה של סחורה בכל מחיר עם קניות גדולות למטה כיהם חושבים שהציבור מטומטם וימכור להפ ויש להם קניות גדולות למטה כדי הם אלה שיקנו את הסחורה למטה.טריק מוכר אבל זה לא ילך השוק ימשיך לעלות.פה ושם מימושים יהיו.
  • וכל זה יקרה עכשיו? 05/02/2018 12:07
    הגב לתגובה זו
    אל תגיד מה יקרה, תגיד מתי...
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.