מדד חדש בשם S&P Digital Markets 50 הושק השבוע על ידי S&P Dow Jones Indices, זרוע המדדים של ענקית המידע הפיננסי S&P Global. המדד נועד להציע למשקיעים חשיפה מגוונת לתחום הקריפטו, לא רק דרך מטבעות דיגיטליים, אלא גם באמצעות מניות של חברות הפעילות בענף. בפועל, מדובר במוצר שמאחד 15 מטבעות קריפטו מרכזיים עם 35 מניות של חברות הקשורות לתחום, בהן בורסות, חברות בלוקצ’יין, ספקיות ארנקים דיגיטליים, שירותי סליקה ועוד. 

המדד פותח בשיתוף עם חברת Dinari והוא נועד לספק למשקיעים מדד מאוזן ושקוף שמייצג בצורה רחבה את שוק הנכסים הדיגיטליים. תנאי הסף הברורים שפורסמו מוודאים שהמדד כולל רק נכסים בעלי שווי שוק משמעותי: מטבע דיגיטלי חייב להיות בעל שווי שוק של לפחות 300 מיליון דולר כדי להכנס למדד, ואילו בהקשרי מניות, על החברה להציג שווי שוק של לפחות 100 מיליון דולר. בנוסף, לא יותר מ-5% ממשקל המדד יינתן לנכס בודד

המדד לא ייסחר בבורסה המסורתית אלא יהיה נגיש כטוקן ניתן להשקעה, שיונפק על ידי Dinari וייקרא dShare. הטוקן יהיה זמין בפלטפורמת Dinari עד סוף השנה, ויספק למשקיעים חשיפה ישירה למדד מבלי לרכוש את הנכסים עצמם. הרעיון הוא לאפשר למשקיעים, פרטיים ומוסדיים, להיחשף לשוק הקריפטו מבלי לבחור מטבע או מניה בודדת, ובכך להפחית סיכון וליהנות מהפיזור שמספק מדד מקצועי. לאור המגבלה שאף נכס לא יעלה על 5% מהמדד, אין חשש מדומיננטיות של ביטקוין או את’ריום בלבד. 

זהירות, תנודתיות לפניך?

המהלך של S&P לא מגיע בחלל ריק. מדובר בתקופה שבה ממשל טראמפ נוקט קו רגולטורי מקל יחסית כלפי מטבעות דיגיטליים, והשווקים מגיבים בהתאם. בשנת 2025, מניית קוינבייס Coinbase -2.67%   זינקה בכ-55%, סטרטג'י MicroStrategy Inc  שהפכה להיות מעין "קופת ביטקוין" רווחית עלתה בכ-24%, וחברת סירקל Circle Internet 0.14%  , שעוסקת במטבעות היציבים נחשבת לאחת ההנפקות הציבוריות החזקות של השנה. גם הביטקוין עצמו שבר במהלך סוף השבוע שיאים חדשים וחצה לראשונה את קו ה-125 אלף דולר. 

• מה עשוי להפוך את מגמת הירידות האחרונות בקריפטו?
• מקריפטו ל-AI: מהלך של Cipher Mining מוביל להצטרפות גוגל והשקעת סופטבנק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על הרקע הזה, ההשקה של מדד שמאגד את כל התחום נראית כמו מהלך שנועד לקרב את המשקיעים המוסדיים והכסף החכם עוד צעד לעבר אימוץ הקריפטו. באמצעות כלי מדד קלאסיים, S&P לוקחת שוק תנודתי מאוד והופכת אותו לנגיש יותר דרך מסגרת מדדית, הנשענת על כללים ברורים ומנגנון איזון רבעוני. קמרון דרינקווטר, מנהל המוצר הראשי של S&P DJI, הסביר שהמדד מציע "כלים עקביים, מבוססי־כללים, כדי להעריך ולהיחשף לתחום". לדבריו, "הקריפטו והנכסים הדיגיטליים כבר לא בשוליים, אלא במרכז הכלכלה הגלובלית".

ההצבעה בחודש שעבר היתה על הורדת ריבית הבסיס ברבע אחוז בלבד, מהלך זהיר שהוריד את הריבית לטווח של 4%-4.25%. מירן רצה משהו אחר לגמרי: הורדה של חצי אחוז. זו הייתה ההורדה הראשונה של 2025, ומירן חשב שהיא צריכה להיות הרבה יותר אגרסיבית. הוא לא מסתפק בצעד אחד כזה, הוא קורא לסדרה של הורדות בחצי אחוז כל פעם. הטיעון שלו הוא שהמדיניות הנוכחית של הפד מכבידה על הכלכלה האמריקאית יותר מדי, והבנק צריך לתקן את זה מהר. זה עמדה די קיצונית במוסד ששמרני מאוד בטבעו.

מירן הסביר את עמדתו באירוע של ה-Managed Funds Association בניו יורק. הוא חזר על הרעיון המרכזי שלו: הריבית הניטרלית, זאת שלא מאיצה ולא מאטה את הכלכלה, ירדה בשנה האחרונה ביחס לאיפה שהיא הייתה. מה זה אומר בפועל? זה אומר שאפילו אם הריבית הנוכחית נראית זהה על הנייר, ההשפעה שלה על הכלכלה נעשתה יותר מגבילה ממה שהיתה לפני כמה רבעונים. במילים אחרות, הפד חושב שהוא עומד באותו מקום, אבל בפועל המדיניות שלו נעשתה יותר הדוקה. וזה, לפי מירן, בעיה.

מה יקרה עם האינפלציה?

המחלוקת בתוך הפד נסובה סביב שאלה מרכזית אחת: מה יקרה עם האינפלציה? מירן אופטימי הרבה יותר מרוב חבריו. הוא אומר במפורש: "התחזית שלי לאינפלציה יותר אופטימית מזו של כמה מעמיתיי. אז אני רואה פחות מתח בין שני המנדטים שלנו מאשר אחרים רואים." המנדטים האלה הם המטרות הכפולות של הפד: לקדם תעסוקה מלאה ולשמור על אינפלציה יציבה. כשאתה חושב שהאינפלציה לא מהווה סיכון, אתה יכול להתמקד יותר בתעסוקה – ולהוריד ריבית בלי חשש. אבל כשאתה חושש שהאינפלציה תחזור, אתה חייב להיזהר מהורדות מהירות מדי.

• נאום פאוול: האינפלציה עולה, התעסוקה יורדת והפד בלי כיוון ברור
• חבר הפד מירן מזהיר: הריבית גבוהה מדי ועלולה להוביל לעלייה באבטלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מירן מסתמך על שני גורמים מרכזיים שלדעתו ישמרו על האינפלציה נמוכה. הראשון: האטה בגידול האוכלוסייה בארצות הברית, שמפחיתה את הלחץ על המחירים בטווח הארוך. השני, והרבה יותר שנוי במחלוקת: ההערכה שלו שהמכסים שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הטיל יהיו להם השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה. זו עמדה מיוחדת, רוב הכלכלנים חושבים שמכסים מעלים מחירים, במיוחד כשהם רחבים כמו אלה של טראמפ. אבל מירן לא מודאג, וזה נותן לו את החופש לדחוף להורדות ריבית אגרסיביות בלי לפחד מהשלכות אינפלציוניות.