סיקס: "אירופה כבר במיתון - השאלה לכמה זמן וכמה חמור זה יהיה"
"מאז שדיברתי פה לאחרונה אני חושש שהתחזיות שלנו למיתון באירופה השנה התממשו וזהו כבר מיתון שני בתוך פחות מ-4 שנים" אמר ז'אן מישל סיקס, כלכלן המאקרו הראשי של S&P באירופה שבא להציג את התחזית הכלכלית הבינלאומית של חברת דירוג האשראי. דבריו של סיקס נאמרו בכנס השנתי של Standard & Poor קפיטל IQ שנערך היום (ה') בתל אביב.
לדבריו, "גם בארה"ב חווים האטה אבל הם עדיין נמצאים מעל לקו המעיד על מיתון ולדעתינו לא ישקעו למיתון נוסף. מה שאנחנו צריכים לשאול זה לא אם אנחנו במיתון באירופה אלא כמה זמן וכמה חמור יהיה המיתון באירופה. ישנם שני משתנים מרכזיים שישפיעו, השווקים המתעוררים, הפעילות הצרכנית באירופה והדבר השלישי שגם לו תפקיד מרכזי בחיזוי כיוון הפעילות הכלכלית באירופה הוא עד כמה תיהיה אפקטיביים יהיו המהלכים של ה-ECB.
"במיתון הקודם שהתחיל בסתיו 2008 נרשמה ההתכווצות הכלכלית החמורה ביותר מאז מלחמת העולם השניה, אבל ההתאוששות המרשימה בשווקים המתעוררים הצליחה לאושש את הכלכלה העולמית. כעת המצב הוא שונה ורק הבוקר דווח על קיצוץ נוסף בתחזית הצמיחה של הודו ושל ברזיל. ב-25 המדינות המתפתחות אנחנו רואים כעת נחיתה רכה, כאשר לדעתנו התנאים צפויים להשתפר רק בשנה הבאה. אני חייב לציין שהכלכלה הישראלית נותרה עמידה ויציבה בצורה מאוד מרשימה. בסוף השנה הקרובה כבר נתחיל לראות שיפור במצב הכלכלי באותן המדינות שצפוי להתגבר בתחילת השנה הבאה.
בהתייחסו למצב באירופה סיקס מבחין בין 4 קבוצות של מדינות שמצבן שונה מאוד תך שהוא מפריד בין החובות של הסקטור הפרטי לסקטור הציבורי. כאשר הסקאלה נעה בין המדינות בעלות החובות הגדולים יותר לאלו בעלות החובות הנמוכים ביותר בשני המגזרים.
"אירופה כרגע היא כמו בית חולים בו יש הרבה חולים והדוקטור מאמין שלכולם יש את אותה המחלה והטיפול צריך להיות לכולם אותו דבר ובאותו המינון. לדעתינו יש צורך להפריד בין החולים האירופיים, ונדרשת לשם כך עבודת צוות ותמיכה הדדית".
סיקס מציין את המקרה של גרמניה ואומר שהוא מעניין במיוחד כי "גרמניה הצליחה להתנהל במהלך המשבר בצורה כזו שאפילו הצליחה להוריד את האבטלה. אבל למרות השיפור בשוק העבודה, כבר לפני כחצי שנה התחילה הידרדרות בביטחון הצרכנים בגרמניה, וזאת על רקע החשש מההשפעות שיהיו למשבר הכלל אירופי על גרמניה. זו דוגמא למידת ההשפעה שיש למדינות האיחוד האחת על השניה למרות השוני הכל כך גדול במצבן הפנימי".
"אנו מצפים שב-18 החודשים הקרובים מצב הכלכלה והגידול בחוב במדינות הפגועות יותר, ספרד ואיטליה יגדל, בזמן שבמדינות החזקות יותר ובראשן גרמניה אנו צופים התאוששות וחזרה לצמיחה כבר בסוף שנת 2012.
סיקס מייחס חשיבות גדולה ל-LTRO, התוכנית שהשיק דראגי עם כניסתו לתפקיד נגיד הבנק האירופי המרכזי, שבמסגרתה הזרים ה-ECB כ-2 טריליון אירו למערכת הפיננסית באירופה על מנת למנוע קריסה. סיקס מזכיר כי השנה היא שנת הדרקון בסין אבל מציע לקרוא לה שנת הדראגי ומעורר צחקוקים בקהל סיקס מציין כי הבנקים הספרדים והאיטלקים לקחו את החלק הגדול ביותר מההון שהוזרם במסגרת התוכנית שמספקת נזילות למשך 3 שננים.
סיקס מציין כי התוכנית הזו לא מונעת את זה שהבנקים המרכזיים של כל מדינה אחראים למצב הבנקים באותה המדינה, אבל חייבים להבין שיש קשרי גומלין בתוך המערכת הבנקאית באירופה כך שיש חשיפות של מדינות חזקות למערכות הבנקאיות ולאפיקים האגחיים של מדינות חלשות. הקשרים האלו הם בעייתיים ועלולים להוביל להתפשטות המשבר. לדבריו, בשנה הבאה צפויים להגיע לפידיון חובות בהיקף של יותר מטריליון אירו,
"אחת הטענות כנגד ה-LTRO היא שהכסף נשאר במערכת הבנקאית ולא יוצא ממנה לעזרת המגזר העסקי והפרטי. בטווח הקצר התוכנית הזו היא בסה"כ מאוד טובה ומונעת את הקריסה של המערכת הבנקאית. אבל התמיכה המוניטרית לא מורגשת באותה המידה במדינות הפריפריה כפי שהיא מורגשת במדינות הליבה באירופה.
לסיכום אומר כלכלן המאקרו הראשי של S&P "אנו מצפים שהמיתון ימשך בשנת 2013 במדינות הפריפריה באירופה, לעומת זאת במדינות הליבה אנו מצפים להתאוששות בסוף הרבעון האחרון של השנה תהליך שצפוי להתחזק בתחילת השנה הבאה".
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
וול סטריט שור (גרוק)וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%
המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.
בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.
אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".
טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים - טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.
