כריסטופר וולרכריסטופר וולר

בכיר בפד לוחץ להוריד ריבית כבר החודש: "שוק העבודה על הקצה"

המושל כריסטופר וולר קורא להוריד את הריבית ב־0.25% עוד ביולי, ומזהיר מהאטה סמויה בתעסוקה; בפד ממשיכים להתלבט בין סימני רגיעה באינפלציה לחשש מהשפעות המכסים

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה ריבית פדרל ריזרב

המושל כריסטופר וולר, מהקולות הבכירים בפדרל ריזרב, הפתיע את השווקים כשהביע תמיכה מובהקת בהורדת ריבית כבר בישיבת המדיניות הקרובה בסוף יולי. בנאום שנשא באוניברסיטת ניו יורק, טען וולר כי שוק העבודה האמריקאי "נראה יציב כלפי חוץ", אך בפועל מראה סימנים מדאיגים של האטה סמויה. לדבריו, "אין סיבה להמתין עד שהמצב יתדרדר - כשהאינפלציה כבר קרובה ליעד, עלינו לפעול כעת".


לדבריו של וולר מצטרפים גם ניתוחים עדכניים של נתוני שוק העבודה: קצב הגיוס במגזר הפרטי קרוב ל"קיפאון", והתמונה שמתקבלת מהשוואה בין נתוני המאקרו הרשמיים לבין תיקונים שצפויים להתפרסם בעתיד מצביעה על שבריריות. "מדובר בשוק עבודה שעומד על הקצה", הסביר וולר. עם אינפלציה שנתית של 2.7% בלבד ביוני - מעט מעל יעד הפד - לדבריו, אין הצדקה לשמור על ריבית כה גבוהה בסביבת צמיחה רכה.


וולר גם שלל את ההשפעה המתמשכת של המכסים שיזם הנשיא טראמפ לאחרונה, והבהיר כי "מדובר בזעזועים חד־פעמיים" שלא צפויים לגרום לאינפלציה עיקשת. הוא צופה שהכלכלה האמריקאית תישאר "רכה" במהלך יתרת 2025, ומעריך שאין סכנה מיידית ללחצים אינפלציוניים משמעותיים.


מחלוקת בפד - האם וולר יסחוף את כולם אחריו?


דבריו של וולר חושפים את המחלוקת הגוברת בתוך הפד בין היונים - אלה הסבורים שהאינפלציה כבר בשליטה ושהגיעה העת להקל במדיניות - לבין הנצים, שחוששים מהתפרצות מחודשת של מחירים עקב השפעות חיצוניות כמו מלחמות סחר ומכסים.


בינתיים, בוול סטריט מעריכים כי אמנם וולר נמצא כרגע בעמדת מיעוט, אך הקו שלו עשוי להפוך לדומיננטי בהמשך השנה. כלכלני סיטיגרופ העריכו כי "למרות שהוא נחשב לעמדת שוליים כיום, עמדותיו יהפכו ליותר מיינסטרים עד סוף השנה", והוסיפו כי לדעתם הפד ישוב להוריד ריבית כבר בספטמבר. החלטת המדיניות הקרובה ביולי צפויה להפוך לאחת הדרמטיות ביותר השנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק לוקסמבורגבנק לוקסמבורג

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג

הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים

אדיר בן עמי |

ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.


ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 


אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.


אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.


ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב. 

גוגל חיפוש
צילום: טוויטר

שופט פדרלי: גוגל לא צריכה למכור את כרום; מזנקת 8% במסחר המאוחר

החשש שהעיק על המניה זמן רב מתפוגג חלקית, כאשר השופט פסק כי על גוגל לחלוק מידע על המתחרות אך לא דרש ממנה למכור את הדפדפן הפופלרי ולא את מערכת ההפעלה הסלולרית אנדרואיד, והיא גם לא נדרשת להפסיק את התשלומים לאפל

גיא טל |

בשורות טובות לגוגל Alphabet -0.73%  שמסירה עול מסוים שרבץ על המניה בתקופה האחרונה. השופט הפדרלי עמית מאטה פסק כי גוגל לא נדרשת למכור את דפדפן האינטרנט שלה כרום, ולא להיפרד ממערכת ההפעלה לטלפונים סלולריים אנדרואיד. יחד עם זאת השופט פסק כי גוגל צריכה לחלוק מידע עם מתחרים כדי למתן את המונפול בתחום החיפוש, וכן היא לא תוכל לשלם לחברות אחרות כדי לקבל בלעדיות על החיפוש,  אך היא לא נדרשת להפסיק לשלם לחברות אחרות כדי לקבע את החיפוש של גוגל כברירת מחדל (כפי שהיא עושה עם מכשירי אפל). כלומר מנוע החיפוש יוכל להיות ברירת מחדל, אך לא יקבל בלעדיות. השופט נימק את ההחלטה בין השאר בכך שהבינה המלאכותית שינתה את מצב השוק. 

יחד עם זאת, גוגל גם הביעה חשש בעבר מנושא שיתוף הנתונים עם המתחרות. מנכ"ל החברה סאנדר פיצ'אי אמר באפריל כי שיתוף המידע עלול לאפשר למתחרים ל"הנדס לאחור" את הטכנולוגיה של גוגל, כלומר לחקות את האלגוריתם של גוגל. לכן, סביר להניח שגוגל תערער גם על החלק הזה בהחלטה, למרות ששאר ההחלטה בהחלט מיטיבה איתה. ערעור כזה עשוי להימשך שנים ארוכות. 

בעקבות התביעה כבר התחילו לזרום הצעות לגוגל לרכישת הדפדפן, בין השאר חברת הבינה המלאכותית פרפלקסיטי הציעה לגוגל מעל 30 מיליארד דולר על הדפדפן. כעת נראה שההצעות הללו לא רלוונטיות יותר. 

נראה שגם אפל Apple -1.04%  נהנית מההחלטה. אפל חולקת שותפות עם גוגל שמכיסה לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. על פי ההסכם ברירת המחדל של מנוע החיפוש במכשירי אפל הוא מנוע החיפוש של גוגל, ותמורת כך גוגל משלמת לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. 

מוקדם יותר גוגל קיבלה חדשות טובות נוספות בתחום הרגולטורי, הפעם מאירופה. כחלק מהמשא ומתן על הסכם סחר מול ארצות הברית האיחוד האירופי השהה את הקנס שהוטל על גוגל על ידי הרשות לתחרות האירופית, בעוד המשא ומתן על מכסים הנוגעים למכוניות אירופאיות נמשך. כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס על פי מקורות אנונימיים הקרובים למשא ומתן המתנהל בין ארצות הברית והאיחוד האירופי. טראמפ איים בעבר במכסי תגובה על כל פעילות נגד חברות הביג טק מארצות הברית, וכך, בינתיים גוגל מרוויחה מהמצב.