אורטברג במבחן הישרדות: איך ההתרסקות בהודו מאיימת על העתיד של בואינג
התרסקות דרימליינר 787 בהודו מחזירה את הענקית האמריקאית לאור הזרקורים ומעוררת זיכרונות כואבים מקריסת ה-MAX; המניה צנחה 6% אך השאלה הגדולה היא האם אורטברג יצליח לשמור על המומנטום החיובי שהצליח לבנות בקושי
אין דבר שהורס יותר את האופטימיות של וול סטריט מכותרת שמתחילה במילים "התרסקות מטוס של בואינג". כך גילה המנכ"ל קלי אורטברג, כשהתרסקות מטוס דרימליינר 787 של אייר אינדיה בהודו החזירה את הענקית האמריקאית למקום שהיא הכי לא רוצה להיות בו - במרכז אור הזרקורים בעקבות ההתרסקות שגבתה 241 קורבנות, כשרק אמש דווח על התרסקות נוספת ללא הרוגים.
מניית החברה The Boeing Co -0.96% איבדה כ-6% מערכה מיום חמישי עד יום שני, ולמרות התאוששות חלקית ביום שלישי עם דיווחים על סיום בדיקות הבטיחות של אייר אינדיה ללא ממצאים חריגים, הנזק כבר נעשה. מעבר לתנודות במחיר המניה, מדובר בפגיעה באמון המשקיעים - נכס שכבר ספג מכות קשות בעבר והתגלה כשביר הרבה יותר ממה שהשוק העריך.
אורטברג, שנכנס לתפקיד רק לפני תשעה חודשים, מוצא את עצמו במציאות מוכרת. המנהל הוותיק שיצא מפנסיה כדי להוביל את אחד מתהליכי ההתאוששות המורכבים ביותר בתולדות התעשייה האמריקאית, גילה השבוע שכל הביקורות החיוביות שזכה להן על הסדר והמקצועיות שהחזיר לחברה הפגועה, עלולים להימחק ברגע אחד.
התרסקות הדרימליינר מזכירה למשקיעים עד כמה תעשיית התעופה חשופה לסיכונים מאירועים בודדים וחריגים. בעוד שחברות ברוב הענפים יכולות לשרוד תקלות תפעוליות או אפילו פגמים במוצר מבלי שחיי אדם יסתכנו, בואינג פועלת בתחום שבו כל כשל טכני עלול להגיע לכותרות הראשיות ולמחוק מיליארדי דולרים משווי השוק תוך שעות ספורות.
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סמל ההתחדשות הטכנולוגית
הדרימליינר 787 נחשב לסמל ההתחדשות הטכנולוגית של בואינג בעשור האחרון. המטוס, שהוכנס לשירות ב-2011, חולל מהפכה בענף התעופה עם גוף מורכב מחומרים מרוכבים שהפחיתו משמעותית את המשקל ושיפרו את היעילות. עד כה נמסרו כ-1,200 יחידות של המטוס לחברות תעופה ברחבי העולם, מה שהופך אותו לנכס מרכזי בתיק המוצרים של החברה.
לכן ההתרסקות במומבאי מהווה מכה כפולה: מחד היא מסמנת את האירוע הטרגי הראשון עם נפגעים אנושיים במטוס שנחשב לאחד הבטוחים בענף, ומאידך היא מאיימת על המוניטין הטכנולוגי של דגם שבואינג סומכת עליו להתחרות מול האיירבוס A350. במשחק הגלובלי על עליונות בשוק הרחב-גוף, כל פגיעה באמון יכולה לעלות מיליארדי דולרים בהזמנות עתידיות.
הבדיקות הראשוניות והקופסא השחורה
הבדיקות הראשוניות של חברות התעופה ההודיות, שהסתיימו ללא ממצאים מדאיגים, סיפקו הקלה זמנית לשוק. למעלה מ-30 מטוסי 787 של אייר אינדיה עברו בדיקות מקיפות, והעובדה שלא נמצאו בעיות מערכתיות מעידה על כך שהאירוע כנראה לא קשור לפגם עיצובי רחב יותר. אולם המשקיעים יודעים שבחקירות תעופה, הדיבור האמיתי מתחיל רק כשמנתחים את הקופסאות השחורות.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
הנתונים הטכניים הראשוניים חושפים תמונה מדאיגה. לפי נתוני מעקב הטיסה, המטוס השתמש כמעט באורך המלא של המסלול - 3.35 קילומטר - לפני שהצליח להיתלות באוויר, עלה לגובה זעום של 190 מטר בלבד ואז התרסק כאשר חרטומו מופנה כלפי מעלה - הרשויות ההודיות דיווחו שהטייסים שידרו אות חירום ודיווחו על "אובדן כושר הרמה".
העובדה שהמטוס לא הספיק להחזיר את גלגלי הנחיתה ונאלץ להפעיל את מערכת הטורבינה החירום (RAT) - מנגנון גיבוי שמפיק חשמל והידראוליקה ברגעי משבר - מעידה שהטייסים נאבקו בכשל חמור שהתפתח במהירות רבה. אנליסטי תעופה מצביעים על כשל במנועים כגורם הסביר ביותר, אך ללא קשר לממצאי החקירה הסופיים, הפגיעה במוניטין כבר הספיקה להתרחש.
תזמון גרוע במיוחד
התזמון לא יכול היה להיות גרוע יותר עבור אורטברג ובואינג. החברה הייתה אמורה להשתתף בתערוכת התעופה של פריז - הבמה הדו-שנתית החשובה ביותר בתעשייה לשיווק הישגים ולהבטחת הזמנות חדשות. במקום זאת, אורטברג נאלץ לבטל את נוכחותו, GE Aerospace דחתה את האירוע השנתי למשקיעים, וכל התקווה לעסקאות חדשות ירדה מהשולחן. בשוק התעופה הגלובלי, שבו עסקאות בודדות יכולות להגיע למיליארדי דולרים, רגע של זוהר תדמיתי יכול להניב תשואות עסקיות עצומות.
המשקיעים זוכרים היטב את המחיר שבואינג שילמה עבור התרסקויות שני מטוסי 737 MAX בין השנים 2018-2019, אותן טרגדיות הובילו לאיסור טיסה עולמי על הדגם במשך למעלה משנה וחצי, ועלו לחברה עשרות מיליארדי דולרים בין קנסות רגולטוריים, פיצויים למשפחות הקורבנות ואובדן הזמנות עתידיות. המניה שנסחרה ב-440 דולר לפני הטרגדיה השנייה של MAX, כיום מתמחרת סביב 200 דולר - קריסה של למעלה מ-50% שמבהירה כי מניית החברה עדיין לא התאוששה לחלוטין.
זו הסיבה שכל אירוע הקשור לבטיחות הטיסה של Boeing זוכה לתגובה לא פרופורציונלית מהשוק. המשקיעים כבר לא נותנים לחברה את הזכות לטעות שהעניקו לה בעבר, והם מגיבים ברגש למראה הראשון של כל סימן לבעיה מערכתית אפשרית. בבורסה, אמון הוא מטבע יקר שצבירתו נמשכת שנים אך ההרס שלו יכול להתרחש ברגע אחד.
האירוניה היא שבמהלך תשעת החודשים הראשונים של אורטברג כמנכ"ל, החברה הראתה סימני התאוששות אמיתיים. דמויות מרכזיות בתעשייה כמו ג'ון פלוגר, המנהל הבכיר של Air Lease שהיא ענקית הליסינג המובילה באמריקה, דיווחו על שיפור ניכר בעמידה בלוחות הזמנים של משלוחים לאחר שנים של עיכובים מתמשכים. קווי הייצור התייצבו ופעלו בקצב סדיר יותר, ושרשרת הספקים הפגינה פחות כשלים תפעוליים ופחות בעיות איכות.
אפילו החששות מסכנות פוליטיות נראו מתמתנות. בחודש מאי, Qatar Airways ביצעה הזמנת שיא במהלך ביקור של הנשיא טראמפ, מה שהביא את מספר ההזמנות החודשיות של בואינג לשיא של כ-18 חודשים. זה היה סימן לכך שהחברה יכולה להתמודד גם עם האתגרים הגיאופוליטיים, כולל מלחמת הסחר עם סין שמאיימת על אחד השווקים הגדולים שלה.
המשתנה הבלתי צפוי
המקרה של אייר אינדיה מוכיח שמעל לכל השיקולים הכלכליים והפוליטיים, עדיין קיים המשתנה הבלתי צפוי שמאיים על כל תוכנית עסקית: התרסקות מטוס. בעולם שבו טיסה מסחרית הפכה לבטוחה להפליא (הסטטיסטיקות מראות שהטיסה היא בין אמצעי התחבורה הבטוחים ביותר), כל אירוע בודד זוכה לתשומת לב עצומה ולהשלכות דרמטיות.
המבחן האמיתי עבור אורטברג יהיה האם הוא יצליח לנווט את החברה דרך החקירה הקרובה מבלי לאבד את המומנטום החיובי שנצבר בקושי במהלך החודשים האחרונים. ההיסטוריה מלמדת שחברות תעופה יכולות לשרוד התרסקויות בודדות, אבל רק אם הן מוכיחות שמדובר באירוע יוצא דופן ולא בסימפטום לבעיה מערכתית. המשקיעים ישקלו כל מילה שאורטברג יגיד בשבועות הקרובים, ויחפשו סימני שליטה ניהולית ויציבות שאמורות להיות בחברה שכבר ספגה יותר מדי מכות קשות.
- 1.לי אן ספק העמסת יתר וזיוף שטר מטען והמסלול היה קצר (ל"ת)אנונימיYL 18/06/2025 02:01הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
