שבבים, מטוסים וטריליוני דולרים: טראמפ הוא איש המכירות הטוב ביותר של אנבידיה ובואינג
בהמשך לעסקה עם סעודיה - טראמפ סוגרת עסקאות עם קטאר והאמירויות בתחומי התעופה, הטכנולוגיה והנפט - מזרח תיכון חדש, אבל עם ישראל בחוץ
ביקורו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ באיחוד האמירויות, הוליד הכרזה דרמטית שאפילו משנה את כללי המשחק הכלכליים והגיאופוליטיים במזרח התיכון: עסקות ענק בשווי 200 מיליארד דולר בין המדינות, כאשר הבית הלבן מדגיש שזהו רק קצה הקרחון. המהלך מהווה חלק מהתחייבות אדירה של האמירויות להשקיע 1.4 טריליון דולר בארה"ב בעשור הקרוב, תוך חיזוק הברית האסטרטגית בין שתי המדינות. יום קודם לכן, טראמפ חתם על הסכם דומה עם סעודיה, ועל עסקת ענק נוספת עם קטאר, שמביאה את סך ההשקעות המפרציות בארה"ב לרמות חסרות תקדים.
מה כוללות העסקאות עם האמירויות?
ההסכמים שנחתמו עם איחוד האמירויות נוגעים למגוון תחומים אסטרטגיים, ומשקפים את השאיפה של שתי המדינות להעמיק את שיתוף הפעולה הכלכלי והטכנולוגי. בתחום התעופה, חברת התעופה האמיראתית איתיחאד תשקיע 14.5 מיליארד דולר ברכש של 28 מטוסי בואינג מתקדמים מדגמי 787 ו-777X, שיופעלו עם מנועים של ג'נרל אלקטריק, מה שיחזק את מעמדה של התעשייה האווירית האמריקאית. בתחום האנרגיה, ענקית הנפט של אבו דאבי תשתף פעולה עם חברות אמריקאיות בפרויקטים משותפים לגז ונפט בשווי 60 מיליארד דולר, שצפויים לייצר מקורות הכנסה משמעותיים לשני הצדדים. בתעשיית האלומיניום, חברת Emirates Global Aluminium תשקיע 4 מיליארד דולר בהקמת מפעל התכה חדשני באוקלהומה, שיביא עמו מקומות עבודה וחדשנות לתעשייה האמריקאית.
הלב של העסקה, עם זאת, טמון בתחום הטכנולוגיה: איחוד האמירויות תקבל גישה חסרת תקדים ל-500 אלף שבבי AI מתקדמים בשנה מתוצרת אנבידיה, טכנולוגיה שהוגבלה עד כה מחשש לדליפה לסין. המהלך הזה ממצב את האמירויות כשחקנית מובילה בתחום הבינה המלאכותית, עם יכולת לבנות חוות שרתים ענקיות ולפתח מודלים מתקדמים שיתחרו עם המעצמות הטכנולוגיות הגדולות בעולם.
שבבי AI: לא רק ייבוא, אלא שותפות אסטרטגית
ההסכם עם אנבידיה אינו מסתכם בייבוא שבבים בלבד. איחוד האמירויות התחייבה להשקיע בבניית חוות שרתים אמריקאיות שיתחרו בעוצמתן באלה שיוקמו בשטחה, ובכך ליצור שותפות טכנולוגית הדוקה עם ארה"ב. בנוסף, המדינה הסכימה לאמץ את הרגולציה האמריקאית להגנת טכנולוגיה, כדי למנוע זליגה של שבבים רגישים לגורמים זרים כמו סין או מדינות אחרות שעלולות לעשות שימוש לרעה בטכנולוגיה. המהלך הזה מעורר דאגות בקרב בכירים בממשל האמריקאי, שחוששים מהשלכות ביטחוניות של העברת טכנולוגיה כה מתקדמת למדינה זרה, גם אם היא בת ברית. עם זאת, טראמפ רואה במהלך הזדמנות לחזק את מעמדה של ארה"ב כמובילה טכנולוגית תוך הרחבת השפעתה במפרץ.
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביקור באמירויות מגיע לאחר שורת הסכמים דרמטיים נוספים שטראמפ חתם בימים האחרונים. יום לפני ההכרזה באמירויות, נחתם הסכם היסטורי עם סעודיה, שבמסגרתו התחייבה הממלכה להשקיע 800 מיליארד דולר בארה"ב בעשור הקרוב בתחומי אנרגיה, טכנולוגיה ותשתיות, כולל שיתוף פעולה בתחום החלל עם חברות אמריקאיות כמו ספייסX. בנוסף, טראמפ חתם עם קטאר על עסקה ביטחונית בשווי 42 מיליארד דולר, שכוללת רכש של ציוד צבאי מתקדם, לצד התחייבות קטארית להשקיע 500 מיליארד דולר בתחומי AI, בריאות ותעשייה. בסך הכול, ההשקעות שקטאר הבטיחה לארה"ב בעשור הקרוב מגיעות ל-1.2 טריליון דולר, מה שמביא את סך ההשקעות של מדינות המפרץ ליותר מ-3.4 טריליון דולר – סכום חסר תקדים שמשקף את השאיפה של מדינות המפרץ להפוך לשחקניות מרכזיות בעולם הטכנולוגיה והחדשנות.
העסקאות הללו הן הרבה מעבר לעניין כלכלי – הן מהלך גיאופוליטי מחושב. טראמפ מבסס מחדש את מעמדה של ארה"ב כמרכז טכנולוגי ואסטרטגי מוביל, תוך חיזוק הבריתות עם מדינות המפרץ בעולם שבו התחרות על עליונות טכנולוגית הופכת למרכזית. השבבים של אנבידיה, המטוסים של בואינג והפרויקטים המשותפים בנפט וגז הם רק חלק מהתמונה הגדולה. החזון של טראמפ הוא עתיד שבו ארה"ב שומרת על ההובלה הטכנולוגית שלה, תוך יצירת שותפויות שמבטיחות יציבות כלכלית ואסטרטגית לאורך שנים. המהלכים האלה ממצבים את ארה"ב כמובילה בעולם חדש, טכנולוגי, ומאוד אמריקאי, תוך שהם שולחים מסר ברור למתחרות כמו סין: המפרץ, לפחות כרגע, נמצא בחצר האחורית של וושינגטון.הבעיה היא מקומה של ישראל. החיבור החזק של טראמפ עם מדינות המפרץ שם בצל את ישראל - האינטרסים לא בהכרח זהים ואם חשבנו שנורמליזציה ביננו לבין סעודיה יהיה תהליך שבמסגרתו ארה"ב מעניקה "מתנות" לסעודיה כדי לקרב בין הצדדים, הרי שהמתנות האלו לכאורה כבר חולקו - הסעודים ומדינות המפרץ קיבלו טכנולוגיה עילית, שבבים הכי מתקדמים שיש והחברות האמריקאיות קיבלו בוננזה של עסקאות. ישראל מחוץ לתמונה.
- 4.בא 17/05/2025 13:59הגב לתגובה זולייצר בסין הקומוניסטית ..מדינת עבדים ..ועכשיו מה שמייצרים בארהב זה מכשירים פיננסיים ובויינג ת
- 3.עושה חשבון 17/05/2025 07:20הגב לתגובה זוהמספרים המנופחים מתיחסים לרכש של 10 שנים . חברות התעופה של קטר וסעודיה ואמיריות הן מהגדולות בעולם. העיסקה בין העשיר לחזק ברורה כסף תמורת ביטחון. לארהב בסיסי צבא במפרץכמו באירופה.
- 2.בדקתם את המספרים הגיוניים (ל"ת)אנונימי 16/05/2025 20:06הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 16/05/2025 20:02הגב לתגובה זוטראמפ הוא כמו ילד בחנות צעצועים...הערבים נותנים לו את כל הצעצועים במתנה...כסף קטן בשבילםוהוא בתמורה מחשיב את עצמו כחכם גדול הם קורצים מאחורי גבו ובעניני חזון הוא לא ממש מבין.אפילו לא את המילה

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.

האטה בקצב המכירות של TSMC: האם הצמיחה מתמתנת?
TSMC ממשיכה לצמוח באופן דרמטי אבל פחות - האם זו בעיה בביקושים או בעיה ביכולת אספקת הביקושים? וגם - ממה חוששים חלק מהאנליסטים בוול סטריט?
ענקית השבבים הטייוואנית TSMC דיווחה על עלייה של 16.9% בהכנסות אוקטובר ביחס לאוקטובר אשתקד. מדובר בקצב הצמיחה הנמוך ביותר מתחילת 2024, אם כי עדיין מדובר בצמיחה מרשימה. הנתון, שעדיין מייצג עלייה דו-ספרתית, הספיק כדי לזרוע פאניקה בשווקים האסיאתיים וגרר ירידות חדות במניות הטכנולוגיה. בחודשים הקודמים הצמיחה בהכנסות היתה בין 30% ל-40%.
ההאטה מצטרפת לאזהרות של מנהלי השקעות בכירים בוול סטריט, כולל פוזיציות שורט של קרן סקיון של מייקל ברי נגד אנבידיה. השאלה המרכזית: האם מדובר בתחילת תיקון משמעותי או שהעסקים כרגיל?
מנכ"ל TSMC, סי.סי וויי, טוען שהחברה מתמודדת עם ביקוש עודף וקיבולת "מתוחה מאוד", ושהאתגר המרכזי הוא לספק את ההזמנות ולא לייצר אותן. החברה עדיין צופה צמיחה שנתית של כ-16% ברבעון הרביעי, ומניותיה עלו ב-37% מתחילת השנה. אלא שקיים פער בולט בין האופטימיות של ההנהלה לבין התגובה העצבנית של השוק. המשקיעים חוששים שהביקוש העודף שעליו מדבר וויי הוא למעשה תוצאה של הצטיידות יתר מצד חברות הטכנולוגיה, שבנו מלאים עצומים מחשש למחסור עתידי. אם התרחיש הזה נכון, אנו עשויים לראות בחודשים הקרובים ירידה חדה בהזמנות החדשות.
ענקיות הטכנולוגיה עד כה הגדילו הימור על ה-AI. גוגל, מטא, אמזון ומיקרוסופט הודיעו על הגדלת ההשקעות ב-AI ביותר מ-20% ב-2025, לסכום מצטבר של מעל 400 מיליארד דולר. ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, חיזק את המסר בביקורו האחרון בטייוואן ודרש מ-TSMC להאיץ את אספקת השבבים.
- אנבידיה ו-TSMC מציגות את שבב הבלקוול הראשון שמיוצר בארה"ב
- TSMC בלב מהפיכת ה-AI: מעלה את התחזיות במעל 30%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
TSMC משרתת את כל השחקנים הגדולים - אנבידיה, AMD, קוואלקום ואפל, כולם תלויים בקיבולת הייצור המוגבלת שלה. המפעלים בחינצ'ו שבטייוואן עובדים בתפוקה מלאה, והחברה מתקשה לעמוד בביקוש הגואה. כלומר, לא מדובר בירידה בביקושים אלא בקשיים באספקת כל הביקושים. בעיות בהיצע בשוק ולא בעיות בביקוש. ולכן, על פניו מדובר בהמשך צמיחה מרשים.
