החולים ישלמו את המחיר? המכסים על תרופות בדרך
המכסים ההדדיים בין סין לארצות הברית צפויים להשפיע כבר בקרוב על סקטור הפארמה, ומעלים חשש, כי מי שצפויים לשלם את המחיר הם החולים, שיצטרכו להוציא מכיסם סכומים גדולים יותר ואף ייתכן שיתקשו לרכוש את התרופות להן הם זקוקים
מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית מסרבת לרדת מהכותרות. כעת, חילופי המהלומות בין המעצמות עשויות לזלוג גם לסקטור התרופות ולהשפיע על מחירם טיפולים מצילי חיים ואף למנוע נגישות אליהן עבור אוכלוסיות גדולות במידה והאיומים ההדדיים ימומשו.
אתמול, דווח כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הנחה את מחלקת המסחר לבדוק האם היבוא של תרופות ושבבים מהווה איום על הביטחון הלאומי של ארצות הברית – צעד שיכול להסתיים בהטלת מכסים כבדים, אולי כבר בחודשים הקרובים. החקירה החדשה נפתחה מתוקף סעיף 232 לחוק הסחר משנת 1962, המאפשר לממשל להטיל מכסים אם נמצא שמוצר מסוים פוגע בביטחון הלאומי. עד כה נעשה בו שימוש בעיקר בתחומי הפלדה והאלומיניום, אך כעת – לראשונה – מדובר בתחומים קריטיים כמו תרופות ושבבים.
החולים ישלמו את המחיר?
על פי סוכנות הידיעות רויטרס, ההחלטה של סין להעלות את המכסים על סחורות אמריקאיות ל-125%, בתגובה לצעדים דומים מצד ארצות הברית, עשויה להביא כבר בקרוב לעליית מחירים או לאספקה מוגבלת של תרופות מסוימות. זאת, משום שלחברות תרופות גדולות, דוגמת סאנופי, אסטרהזניקה, אלי לילי ו-GSK יש לפחות אתר ייצור אחד בארה"ב בו מייצרים תרופות שנמכרות בסין, כך על פי רישומים של המינהל הלאומי למוצרים רפואיים בסין.
מנגד, בנאום שנשא בשבוע שעבר דונלד טראמפ במסגרת הוועדה הלאומית הרפובליקנית לקונגרס, הוא הצהיר כי ארה"ב תכריז בקרוב על מכס "גדול" על יבוא תרופות.
לדבריו, המכס יתמרץ חברות תרופות להעביר את פעילותן לארה"ב. עם זאת, יש מי שכבר הצביעו על כך, שהטלת המכסים תצטרך להתבצע בצורה הדרגתית מכיוון שבניגוד לכלי רכב, מחסור בתרופות בשוק עלול לעלות בחיי אדם, כתם שטראמפ וודאי לא ירצה שידבק בו.
- מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פניו, לטראמפ לא מעט סיבות לקחת את "הביג פארמה" כפרויקט. בעוד ארה"ב היא השוק הגדול והרווחי ביותר בעולם לתרופות מרשם ומוצרים גנריים, המדינה מייבאת את רובם ממדינות אחרות. למעשה, יבוא התרופות של ארצות הברית הגיע בשנה החולפת ל-213 מיליארד דולר, פי שניים וחצי מהנתון שנרשם לפני 10 שנים. לפחות על הנייר, העלאת מכסים עשויה לעזור להחזיר חלק מעסקי התרופה חזרה לארצות הברית. עם זאת, כדי לעשות זאת טראמפ יצטרך קודם כל להתמודד עם שרשרת האספקה המורכבת של מגזר התרופות, הנשענת על עובדים ומרכיבים במדינות רבות ושונות.
במהלך משבר הקורונה, החלו להופיע סדקים במערכת המורכבת הזו, כאשר היו מחסור בתרופות כימותרפיות מצילות חיים, פניצילין למלחמה בזיהומים ואקמול. הסיבה לכך הייתה שתרופות רבות תלויות במרכיבים בסיסיים המיוצרים בהודו ובסין. בשנת 2023, רק 4% מהמרכיבים הפרמצבטיים הפעילים של תרופות מצילות חיים, כולל תרופות לאסתמה וסוכרת, יוצרו בארה"ב, כאשר כ-82% הגיעו מסין והודו. ואם לא די בכך הרי שחברות רבות מייצרות את התרופות שלהם בשורה של מדינות על פני הגלובוס כולל אירלנד, גרמניה, קנדה ובריטניה.
- מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה
- המתחרה הגדולה של אינוויז פושטת רגל: האם זה טוב או רע לחברה הישראלית?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
רשת התרופות שנוצרה זו הפכה לעסק רווחי עבור מדינות רבות באירופה. כך למשל, תרופות מהוות כ-60% מהיצוא של אירלנד לארה"ב. לפיכך, טראמפ יזדקק ליצרני תרופות כדי לשפר מערכת ייצור מורכבת ויקרה. עם זאת, לא מעט אנליסטים וכלכלנים הצביעו על כך שתהליך מעין זה עשוי לקחת עד 10 שנים. זאת היות ושינן בארצות הברית דרישות רגולטוריות נוקשות מצד מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). כך, שמפעלי תרופות חדשים יצטרכו להיבדק בכל שלב בתהליך הבנייה.
אך מניות התרופות יגיבו?
המניות של ענקיות התרופות בארה"ב, לא מגיבות לדיווחים השונים בנוגע למכסים הצפויים. עם זאת, בעת השקת התוכנית המקורית, שלא כללה את הסקטור צנחו המניות למרות שהן נחשבות לדפנסיביות (מניות שהביקוש למוצרים איתן ולא אמורים למכור פחות בתקופות של מיתון), והן עשויות להשיג יתרון תחרותי ביחס לחברות אחרות. עם זאת, כאמור הן מושפעות משרשרת אספקה גלובלית, ולכן הן עשויות להתקשות להתמודד עם התוכניות השונות.
גם טבע הישראלית, שמייצרת תרופות גנריות ופועלת באופן משמעותי בארה"ב, מושפעת מהמהלך. מצד אחד, עליית מחירי התרופות המיובאות עשויה לתת לה יתרון מסוים כיצרנית מקומית יחסית. אך מצד שני, טבע תלויה בשרשרת
אספקה גלובלית, וכל עלייה בעלויות חומרי הגלם או תגובה סינית שתערער את השווקים תפגע גם בה.
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
אילון מאסק, הנפקת ספייסX ומניית טסלה
הנפקה אפשרית ב־2026 לפי שווי חסר תקדים, חזון מאדים שממשיך להניע את מאסק, ושאלות פתוחות לגבי פיזור הכוח בין אימפריית החברות שבשליטתו
בהודעה של חברת SpaceX, שנחשפה על ידי בלומברג ביום שישי, מסרה SpaceX כי היא מתכוננת להנפקה אפשרית לציבור בשנת 2026 שתשמש למימון "קצב טיסה מטורף" עבור טילי ה-Starship שהיא מפתחת, מרכזי נתונים של בינה מלאכותית בחלל ובסיס על הירח. מאסק, כמנהגו, עושה זאת שוב, SpaceX, החברה שהקים ב-2001 במטרה להסיע אנשים להתיישבות במאדים (הרבה לפני טסלה ושאר ששת החברות המופלאות שהוביל מאז), שמייצרת רקטות ולווייני תקשורת, תונפק במהלך 2026, בשווי של כ-800 מיליארד דולר, מה שעשויה להיות ההנפקה הראשונית לציבור הגדולה ביותר בכל הזמנים. מאסק אגב, כאשר ייסד את החברה, אמר שמטרתו בחיים ליישב אנשים על מאדים ולדעתי כל מה שעשה מאז 2001 זה צעדים בכיוון, כולל טסלה.
כל מה שאני יכול לומר כרגע הוא שחבל שנותק בזמנו ההסכם בינו לבין מובילאיי שהיה קושר אותו יותר מכפי שהוא קשור כיום לישראל. 800 מיליארד לחברה בת 24? והרי ברור לכל ברוקר בוול סטריט ומחוצה לה שאם השוק ימשיך בעוצמתו יחצה ערך החברה טריליון דולרים כבר ביום המסחר הראשון. מחיר המניה הצפוי יהיה בהנפקה 421 דולר. כמעט פי 2 ממחירה ביולי האחרון (אז 212 דולר) כשגייס בפרטי. מאסק עצמו, לפי בלומברג, חוזה שהחברה תיסחר לפי ערך של 1.5 טריליון. תחשבו לרגע שזה ערך שני בגודלו לחברת ארמקו הסעודית בעת הנפקתה וכמה כסף עושה החברה הסעודית בהשוואה לספייסX.
- האם ספייסX תהיה חברה של טריליון דולר?
- X של מאסק מראה סימני התאוששות - ההכנסות עולות, אבל הדרך לאיזון עוד ארוכה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה נכנסת כמובן גם טסלה. אחרי הכול, מאסק שכנע את מועצת המנהלים של טסלה להעניק לו, על בסיס הצלחה במהלך העשור הבא, מניות TSLA בשווי טריליון דולרים. הסיבה העקרית, לצד האמונה הגדולה ביכולותיו של האיש, הייתה שזה יחייב את מאסק להתמקד בטסלה בעשור הבא אבל מאסק הוא היו"ר, המנכ"ל וגם המנהל הטכנולוגי של ספייסX אז איך זה מסתדר? ומה עם החברות האחרות שבבעלותו כמו חברת הבינה המלאכותית xAI, פלטפורמת המדיה החברתית X, חברת ממשק המוח-מחשב Neuralink וחברת בניית המנהרות The Boring Company, שכל אחת מהן יהלום בפני עצמו?
