הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
תרופה רפואה חיסון
צילום: מדיקל לינק המייצגת בישראל את בדיקת הדם לערמונית IsoPSA

החולים ישלמו את המחיר? המכסים על תרופות בדרך

המכסים ההדדיים בין סין לארצות הברית צפויים להשפיע כבר בקרוב על סקטור הפארמה, ומעלים חשש, כי מי שצפויים לשלם את המחיר הם החולים, שיצטרכו להוציא מכיסם סכומים גדולים יותר ואף ייתכן שיתקשו לרכוש את התרופות להן הם זקוקים

איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה טראמפ תרופות העלאת מכסים

מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית מסרבת לרדת מהכותרות. כעת, חילופי המהלומות בין המעצמות עשויות לזלוג גם לסקטור התרופות ולהשפיע על מחירם טיפולים מצילי חיים ואף למנוע נגישות אליהן עבור אוכלוסיות גדולות במידה והאיומים ההדדיים ימומשו.


אתמול, דווח כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הנחה את מחלקת המסחר לבדוק האם היבוא של תרופות ושבבים מהווה איום על הביטחון הלאומי של ארצות הברית – צעד שיכול להסתיים בהטלת מכסים כבדים, אולי כבר בחודשים הקרובים. החקירה החדשה נפתחה מתוקף סעיף 232 לחוק הסחר משנת 1962, המאפשר לממשל להטיל מכסים אם נמצא שמוצר מסוים פוגע בביטחון הלאומי. עד כה נעשה בו שימוש בעיקר בתחומי הפלדה והאלומיניום, אך כעת – לראשונה – מדובר בתחומים קריטיים כמו תרופות ושבבים.



החולים ישלמו את המחיר?


על פי סוכנות הידיעות רויטרס, ההחלטה של סין להעלות את המכסים על סחורות אמריקאיות ל-125%, בתגובה לצעדים דומים מצד ארצות הברית, עשויה להביא כבר בקרוב לעליית מחירים או לאספקה ​​מוגבלת של תרופות מסוימות. זאת, משום שלחברות תרופות גדולות, דוגמת סאנופי, אסטרהזניקה, אלי לילי ו-GSK יש לפחות אתר ייצור אחד בארה"ב בו מייצרים תרופות שנמכרות בסין, כך על פי רישומים של המינהל הלאומי למוצרים רפואיים בסין. 


מנגד, בנאום שנשא בשבוע שעבר דונלד טראמפ במסגרת הוועדה הלאומית הרפובליקנית לקונגרס, הוא הצהיר כי ארה"ב תכריז בקרוב על מכס "גדול" על יבוא תרופות. לדבריו, המכס יתמרץ חברות תרופות להעביר את פעילותן לארה"ב. עם זאת, יש מי שכבר הצביעו על כך, שהטלת המכסים תצטרך להתבצע בצורה הדרגתית מכיוון שבניגוד לכלי רכב, מחסור בתרופות בשוק עלול לעלות בחיי אדם, כתם שטראמפ וודאי לא ירצה שידבק בו.


על פניו, לטראמפ לא מעט סיבות לקחת את "הביג פארמה" כפרויקט. בעוד ארה"ב היא השוק הגדול והרווחי ביותר בעולם לתרופות מרשם ומוצרים גנריים, המדינה מייבאת את רובם ממדינות אחרות. למעשה, יבוא התרופות של ארצות הברית הגיע בשנה החולפת ל-213 מיליארד דולר, פי שניים וחצי מהנתון שנרשם לפני 10 שנים. לפחות על הנייר, העלאת מכסים עשויה לעזור להחזיר חלק מעסקי התרופה חזרה לארצות הברית. עם זאת, כדי לעשות זאת טראמפ יצטרך קודם כל להתמודד עם שרשרת האספקה ​​המורכבת של מגזר התרופות, הנשענת על עובדים ומרכיבים במדינות רבות ושונות. 


במהלך משבר הקורונה, החלו להופיע סדקים במערכת המורכבת הזו, כאשר היו מחסור בתרופות כימותרפיות מצילות חיים, פניצילין למלחמה בזיהומים ואקמול. הסיבה לכך הייתה שתרופות רבות תלויות במרכיבים בסיסיים המיוצרים בהודו ובסין. בשנת 2023, רק 4% מהמרכיבים הפרמצבטיים הפעילים של תרופות מצילות חיים, כולל תרופות לאסתמה וסוכרת, יוצרו בארה"ב, כאשר כ-82% הגיעו מסין והודו. ואם לא די בכך הרי שחברות רבות מייצרות את התרופות שלהם בשורה של מדינות על פני הגלובוס כולל אירלנד, גרמניה, קנדה ובריטניה. 

קיראו עוד ב"גלובל"


רשת התרופות שנוצרה זו הפכה לעסק רווחי עבור מדינות רבות באירופה. כך למשל, תרופות מהוות כ-60% מהיצוא של אירלנד לארה"ב. לפיכך, טראמפ יזדקק ליצרני תרופות כדי לשפר מערכת ייצור מורכבת ויקרה. עם זאת, לא מעט אנליסטים וכלכלנים הצביעו על כך שתהליך מעין זה עשוי לקחת עד 10 שנים. זאת היות ושינן בארצות הברית דרישות רגולטוריות נוקשות מצד מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). כך, שמפעלי תרופות חדשים יצטרכו להיבדק בכל שלב בתהליך הבנייה.



אך מניות התרופות יגיבו?

המניות של ענקיות התרופות בארה"ב, לא מגיבות לדיווחים השונים בנוגע למכסים הצפויים. עם זאת, בעת השקת התוכנית המקורית, שלא כללה את הסקטור צנחו המניות למרות שהן נחשבות לדפנסיביות (מניות שהביקוש למוצרים איתן ולא אמורים למכור פחות בתקופות של מיתון), והן עשויות להשיג יתרון תחרותי ביחס לחברות אחרות. עם זאת, כאמור הן מושפעות משרשרת אספקה גלובלית, ולכן הן עשויות להתקשות להתמודד עם התוכניות השונות.


גם טבע הישראלית, שמייצרת תרופות גנריות ופועלת באופן משמעותי בארה"ב, מושפעת מהמהלך. מצד אחד, עליית מחירי התרופות המיובאות עשויה לתת לה יתרון מסוים כיצרנית מקומית יחסית. אך מצד שני, טבע תלויה בשרשרת אספקה גלובלית, וכל עלייה בעלויות חומרי הגלם או תגובה סינית שתערער את השווקים תפגע גם בה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פוליריזון רשתות חברתיותפוליריזון רשתות חברתיות

הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביוטק תרופות

חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -8.08%  , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.


פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.


במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.


בדרך לייצור תעשייתי

ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.


שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.


להמשך הכתבה לחץ כאן
וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

המדדים עולים עד 0.7%; סנטינל וואן נופלת 12%, סיילספורס עולה 4.5%

המדד המועדף על הפד נותר יציב בספטמבר, עם ירידה קלה בקצב השנתי ל-2.8%, בעוד הצריכה הריאלית נחלשה; בנוסף, התפרסם מדד אמון הצרכנים של דצמבר, שעלה ל-53.3 נקודות; עסקת נטפליקס וורנר ברוס שולחת גלים הפוכים לשתי החברות; הביטקוין חוזר למגמת ירידה והכסף עולה ואיזו חברת הלבשה תחתונה מזנקת? 

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

העליות במדדי הדגל של וול סטריט מתחזקות, לאחר פרסום מדד ה-PCE, כשה-S&P500 עולה עד 0.5%, הדאו גם הוא עולה 0.5% והנאסד"ק עולה 0.7%.

אינפלציית הליבה במדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב, מדד ההוצאות לצריכה פרטית (Core PCE), נותרה יציבה בספטמבר עם עלייה של 0.2% בחישוב חודשי, זהה לצפי האנליסטים. בחישוב שנתי נרשמה עלייה של 2.8%, ירידה קלה לעומת התחזיות ונתון אוגוסט שעמדו על 2.9%. 

מדד ה-PCE הכללי, הכולל גם מזון ואנרגיה, עלה ב-0.3% בחודש, בהתאם לציפיות ולנתון הקודם, ובחתך שנתי האינפלציה הכללית עלתה ל-2.8% לעומת 2.7% באוגוסט. במקביל, ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.3%, אך קצב הצריכה הריאלית נעצר לאחר עלייה קודמת של 0.2%. ההכנסה הפרטית צמחה ב-0.4%, מעט מעל הצפי, בעיקר בזכות עלייה בשכר ובהכנסות מנכסים פיננסיים. 

וכך, כשהאינפלציה יורדת והצמיחה מאטה, הציפיה להורדת הריבית בשבוע הבא רק הולכת וגוברת. 

בנוסף, מדד אמון הצרכנים התפרסם, ועלה בדצמבר ל-53.3 נקודות, מעל הצפי וגבוה מבנובמבר, בעיקר בזכות שיפור בציפיות לעתיד. בעוד שתפיסת המצב הנוכחי כמעט לא השתנתה, הצרכנים, במיוחד צעירים, דיווחו על אופטימיות גדולה יותר לגבי מצבם הפיננסי. עם זאת, רבים עדיין מרגישים את העומס של המחירים הגבוהים. ציפיות האינפלציה ל-12 חודשים ירדו ל-4.1%, הנמוך ביותר מאז ינואר, וציפיות האינפלציה לחמש שנים ירדו ל-3.2%.


בתשואות האג"ח נרשמת עלייה קלה, כאשר תשואת ה־10 שנים עולה 0.37%, לרמה של 4.12%. הדולר נע בתנודתיות מול המטבעות המרכזיים, על רקע המתיחות סביב החלטת הפד והמתנה של השוק לנתוני מקרו נוספים, שיקבעו האם העליות האחרונות יימשכו או שמנגנון האיזון יחזיר את השוק למגמת התייצבות


מאקרו

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין טען בריאיון ל-India Today כי אין סיבה שהודו לא תיהנה מאותן זכויות של ארה"ב בכל הנוגע לרכישת דלק מרוסיה, במיוחד כשוושינגטון עדיין רוכשת ממנה דלק גרעיני לכורי הכוח שלה. פוטין הדגיש כי אם ארה"ב רשאית לרכוש אורניום מרוסיה, גם להודו מגיעה הזכות לעשות זאת, וכי מוסקבה מוכנה לדון בנושא עם הנשיא טראמפ. הדברים נאמרו על רקע ביקורו הרשמי בניו דלהי, שבמסגרתו הוא ומודי הסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי במגוון תחומים ולהאיץ את ההתקדמות לעבר יעד סחר דו־צדדי של 100 מיליארד דולר עד 2030. פוטין ציין שרוסיה מוכנה להמשיך לספק דלק להודו ללא הפרעה, גם על רקע מכסי העונשין שהטילה ארה"ב על מוצרים הודיים בעקבות רכישות הנפט הרוסי, יבוא שהודו כבר צמצמה בשנה האחרונה.


להמשך הכתבה לחץ כאן