החולים ישלמו את המחיר? המכסים על תרופות בדרך
המכסים ההדדיים בין סין לארצות הברית צפויים להשפיע כבר בקרוב על סקטור הפארמה, ומעלים חשש, כי מי שצפויים לשלם את המחיר הם החולים, שיצטרכו להוציא מכיסם סכומים גדולים יותר ואף ייתכן שיתקשו לרכוש את התרופות להן הם זקוקים
מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית מסרבת לרדת מהכותרות. כעת, חילופי המהלומות בין המעצמות עשויות לזלוג גם לסקטור התרופות ולהשפיע על מחירם טיפולים מצילי חיים ואף למנוע נגישות אליהן עבור אוכלוסיות גדולות במידה והאיומים ההדדיים ימומשו.
אתמול, דווח כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הנחה את מחלקת המסחר לבדוק האם היבוא של תרופות ושבבים מהווה איום על הביטחון הלאומי של ארצות הברית – צעד שיכול להסתיים בהטלת מכסים כבדים, אולי כבר בחודשים הקרובים. החקירה החדשה נפתחה מתוקף סעיף 232 לחוק הסחר משנת 1962, המאפשר לממשל להטיל מכסים אם נמצא שמוצר מסוים פוגע בביטחון הלאומי. עד כה נעשה בו שימוש בעיקר בתחומי הפלדה והאלומיניום, אך כעת – לראשונה – מדובר בתחומים קריטיים כמו תרופות ושבבים.
החולים ישלמו את המחיר?
על פי סוכנות הידיעות רויטרס, ההחלטה של סין להעלות את המכסים על סחורות אמריקאיות ל-125%, בתגובה לצעדים דומים מצד ארצות הברית, עשויה להביא כבר בקרוב לעליית מחירים או לאספקה מוגבלת של תרופות מסוימות. זאת, משום שלחברות תרופות גדולות, דוגמת סאנופי, אסטרהזניקה, אלי לילי ו-GSK יש לפחות אתר ייצור אחד בארה"ב בו מייצרים תרופות שנמכרות בסין, כך על פי רישומים של המינהל הלאומי למוצרים רפואיים בסין.
מנגד, בנאום שנשא בשבוע שעבר דונלד טראמפ במסגרת הוועדה הלאומית הרפובליקנית לקונגרס, הוא הצהיר כי ארה"ב תכריז בקרוב על מכס "גדול" על יבוא תרופות.
לדבריו, המכס יתמרץ חברות תרופות להעביר את פעילותן לארה"ב. עם זאת, יש מי שכבר הצביעו על כך, שהטלת המכסים תצטרך להתבצע בצורה הדרגתית מכיוון שבניגוד לכלי רכב, מחסור בתרופות בשוק עלול לעלות בחיי אדם, כתם שטראמפ וודאי לא ירצה שידבק בו.
- מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פניו, לטראמפ לא מעט סיבות לקחת את "הביג פארמה" כפרויקט. בעוד ארה"ב היא השוק הגדול והרווחי ביותר בעולם לתרופות מרשם ומוצרים גנריים, המדינה מייבאת את רובם ממדינות אחרות. למעשה, יבוא התרופות של ארצות הברית הגיע בשנה החולפת ל-213 מיליארד דולר, פי שניים וחצי מהנתון שנרשם לפני 10 שנים. לפחות על הנייר, העלאת מכסים עשויה לעזור להחזיר חלק מעסקי התרופה חזרה לארצות הברית. עם זאת, כדי לעשות זאת טראמפ יצטרך קודם כל להתמודד עם שרשרת האספקה המורכבת של מגזר התרופות, הנשענת על עובדים ומרכיבים במדינות רבות ושונות.
במהלך משבר הקורונה, החלו להופיע סדקים במערכת המורכבת הזו, כאשר היו מחסור בתרופות כימותרפיות מצילות חיים, פניצילין למלחמה בזיהומים ואקמול. הסיבה לכך הייתה שתרופות רבות תלויות במרכיבים בסיסיים המיוצרים בהודו ובסין. בשנת 2023, רק 4% מהמרכיבים הפרמצבטיים הפעילים של תרופות מצילות חיים, כולל תרופות לאסתמה וסוכרת, יוצרו בארה"ב, כאשר כ-82% הגיעו מסין והודו. ואם לא די בכך הרי שחברות רבות מייצרות את התרופות שלהם בשורה של מדינות על פני הגלובוס כולל אירלנד, גרמניה, קנדה ובריטניה.
- נבאן עקפה את הציפיות בדוח הראשון כחברה ציבורית - למה המניה יורדת?
- אנבידיה רוכשת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
רשת התרופות שנוצרה זו הפכה לעסק רווחי עבור מדינות רבות באירופה. כך למשל, תרופות מהוות כ-60% מהיצוא של אירלנד לארה"ב. לפיכך, טראמפ יזדקק ליצרני תרופות כדי לשפר מערכת ייצור מורכבת ויקרה. עם זאת, לא מעט אנליסטים וכלכלנים הצביעו על כך שתהליך מעין זה עשוי לקחת עד 10 שנים. זאת היות ושינן בארצות הברית דרישות רגולטוריות נוקשות מצד מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). כך, שמפעלי תרופות חדשים יצטרכו להיבדק בכל שלב בתהליך הבנייה.
אך מניות התרופות יגיבו?
המניות של ענקיות התרופות בארה"ב, לא מגיבות לדיווחים השונים בנוגע למכסים הצפויים. עם זאת, בעת השקת התוכנית המקורית, שלא כללה את הסקטור צנחו המניות למרות שהן נחשבות לדפנסיביות (מניות שהביקוש למוצרים איתן ולא אמורים למכור פחות בתקופות של מיתון), והן עשויות להשיג יתרון תחרותי ביחס לחברות אחרות. עם זאת, כאמור הן מושפעות משרשרת אספקה גלובלית, ולכן הן עשויות להתקשות להתמודד עם התוכניות השונות.
גם טבע הישראלית, שמייצרת תרופות גנריות ופועלת באופן משמעותי בארה"ב, מושפעת מהמהלך. מצד אחד, עליית מחירי התרופות המיובאות עשויה לתת לה יתרון מסוים כיצרנית מקומית יחסית. אך מצד שני, טבע תלויה בשרשרת
אספקה גלובלית, וכל עלייה בעלויות חומרי הגלם או תגובה סינית שתערער את השווקים תפגע גם בה.
מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה
הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026
נאסד"ק נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.
בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה.
מסחר מסביב לשעון
המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.
במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.
- וולמארט עוברת לנאסד"ק במהלך היסטורי - המניה טסה ב-6%
- הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.
נבאן אריאל כהן ואילן טוויג (צילום:נבאן)נבאן עקפה את הציפיות בדוח הראשון כחברה ציבורית - למה המניה יורדת?
דוח עם פערים גדולים בין הרווח המתואם לבין GAAP - הפסד תפעולי של 79 מיליון דולר והפסד נקי של 225 מיליון דולר וזה עוד הרבעון שנחשב ל"חזק" עונתית - לרבעון הבא התחזית מאכזבת; אבל מעל הכל סמנכ״לית הכספים שליוותה את ההנפקה - פורשת ומעלה סימני שאלה
נבאן פחות מחודשיים אחרי שהפכה לחברה ציבורית, נבאן Navan 0.58% מגלה עד כמה השוק יכול להיות חסר סבלנות. החברה עם השורשים הישראליים שהונפקה בסוף אוקטובר בנאסד״ק, פרסמה את התוצאות הכספיות לרבעון השלישי שהן בעצם גם הדוח הראשון שלה כחברה ציבורית, מלמעלה היא עוקפת את הציפיות היא דיווחה על רווח מתואם של 14 סנט ובכך עקפה ב-31 סנט את הציפיות בשוק להפסד של 17 סנט ברבעון השלישי. אבל כל זה לא מונע מהמניה להיחלש במסחר המוקדם. חודשיים אחרי ונבאן נחתכת בשווי שמגיע לכ-3.6 מיליארד דולר בלבד, כמעט חצי מהשווי בהנפקה.
על פניו, הכותרת חיובית. נבאן סיימה את הרבעון השלישי של שנת הכספים עם הכנסות של 195 מיליון דולר, צמיחה של 29% לעומת התקופה המקבילה. בשורה התחתונה היא כמו שאמרנו הפתיעה את השוק, אבל זה הדוח הראשון, המשקיעים עכשיו הרבה יותר הססניים והם מסתכלים על התמונה המלאה.
יש פער מהותי בין הרווח למניה המתואם לזה החשבונאי. ונכון, וול סטריט לרוב "מדברת" בשפה של non-GAAP אבל כשהפערים האלה הם כל כך גדולים ובעיקר כשאתם רואים רווח מתואם מול הפסד חשבונאי - זה שווה התייחסות. נבאן מציגה רווח תפעולי מתואם של 25 מיליון דולר ורווח נקי של 9 מיליון דולר, אבל לפי כללי GAAP ההפסד התפעולי זינק ל-79 מיליון דולר, וההפסד הנקי העמיק ל-225 מיליון דולר, בעיקר בשל עלויות תגמול מבוסס מניות והוצאות הקשורות למעבר לחברה ציבורית את ההוצאות האלה נבאן נטרלה, אבל לא כולם חושבים שזה מוצדק. עבור משקיעים שמחפשים ודאות ויציבות, במיוחד במניות אחרי IPO, זה פער שקשה להתעלם ממנו.
התחזית המאכזבת והנטישה של הסמנכ"לית
אבל חוץ מהפערים האלה גם התחזית קדימה לא עודדה. נבאן מדגישה שהרבעון השלישי הוא החזק ביותר עונתית, זה רבעון שמתאפיין יותר בנסיעות עסקיות ולכן הוא יותר חזק אבל גם הוא לא חיובי, חוץ מזה התחזית לרבעון הרביעי כבר משקפת האטה ברורה, עם הכנסות צפויות של 161 עד 163 מיליון דולר כשכאן החברה צופה הפסד תפעולי גם ב-non-GAAP. במבט שנתי החברה עדיין מצפה לצמיחה של כ-28% ולהכנסה כוללת של כ-686 מיליון דולר, אבל המסר לשוק נראה מהוסס.
- חברת התוכנה, הסמי-ישראלית Navan השלימה הנפקה בוול סטריט לפי שווי של 6.2 מיליארד דולר
- נבאן רוצה לגייס לפי 6.5 מיליארד - מתחת לשווי בגיוס פרטי לפני שלוש שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרף גם טריגר ניהולי. במקביל לפרסום הדוח הודיעה החברה כי סמנכ״לית הכספים איימי באט, שהובילה את נבאן אל ההנפקה והייתה דמות מרכזית בהכנתה לשוק הציבורי, היא תעזוב את תפקידה בינואר הקרוב. גם אם מדובר במהלך מתוכנן, עזיבה של CFO זמן קצר כל כך אחרי IPO זה משהו ששווה להתייחס אליו, זה דגל אדום - האם הסמנכל"ית מצאה משהו לא ראוי שגרם לה לעזוב?
