החולים ישלמו את המחיר? המכסים על תרופות בדרך
המכסים ההדדיים בין סין לארצות הברית צפויים להשפיע כבר בקרוב על סקטור הפארמה, ומעלים חשש, כי מי שצפויים לשלם את המחיר הם החולים, שיצטרכו להוציא מכיסם סכומים גדולים יותר ואף ייתכן שיתקשו לרכוש את התרופות להן הם זקוקים
מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית מסרבת לרדת מהכותרות. כעת, חילופי המהלומות בין המעצמות עשויות לזלוג גם לסקטור התרופות ולהשפיע על מחירם טיפולים מצילי חיים ואף למנוע נגישות אליהן עבור אוכלוסיות גדולות במידה והאיומים ההדדיים ימומשו.
אתמול, דווח כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הנחה את מחלקת המסחר לבדוק האם היבוא של תרופות ושבבים מהווה איום על הביטחון הלאומי של ארצות הברית – צעד שיכול להסתיים בהטלת מכסים כבדים, אולי כבר בחודשים הקרובים. החקירה החדשה נפתחה מתוקף סעיף 232 לחוק הסחר משנת 1962, המאפשר לממשל להטיל מכסים אם נמצא שמוצר מסוים פוגע בביטחון הלאומי. עד כה נעשה בו שימוש בעיקר בתחומי הפלדה והאלומיניום, אך כעת – לראשונה – מדובר בתחומים קריטיים כמו תרופות ושבבים.
החולים ישלמו את המחיר?
על פי סוכנות הידיעות רויטרס, ההחלטה של סין להעלות את המכסים על סחורות אמריקאיות ל-125%, בתגובה לצעדים דומים מצד ארצות הברית, עשויה להביא כבר בקרוב לעליית מחירים או לאספקה מוגבלת של תרופות מסוימות. זאת, משום שלחברות תרופות גדולות, דוגמת סאנופי, אסטרהזניקה, אלי לילי ו-GSK יש לפחות אתר ייצור אחד בארה"ב בו מייצרים תרופות שנמכרות בסין, כך על פי רישומים של המינהל הלאומי למוצרים רפואיים בסין.
מנגד, בנאום שנשא בשבוע שעבר דונלד טראמפ במסגרת הוועדה הלאומית הרפובליקנית לקונגרס, הוא הצהיר כי ארה"ב תכריז בקרוב על מכס "גדול" על יבוא תרופות.
לדבריו, המכס יתמרץ חברות תרופות להעביר את פעילותן לארה"ב. עם זאת, יש מי שכבר הצביעו על כך, שהטלת המכסים תצטרך להתבצע בצורה הדרגתית מכיוון שבניגוד לכלי רכב, מחסור בתרופות בשוק עלול לעלות בחיי אדם, כתם שטראמפ וודאי לא ירצה שידבק בו.
- המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
- אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פניו, לטראמפ לא מעט סיבות לקחת את "הביג פארמה" כפרויקט. בעוד ארה"ב היא השוק הגדול והרווחי ביותר בעולם לתרופות מרשם ומוצרים גנריים, המדינה מייבאת את רובם ממדינות אחרות. למעשה, יבוא התרופות של ארצות הברית הגיע בשנה החולפת ל-213 מיליארד דולר, פי שניים וחצי מהנתון שנרשם לפני 10 שנים. לפחות על הנייר, העלאת מכסים עשויה לעזור להחזיר חלק מעסקי התרופה חזרה לארצות הברית. עם זאת, כדי לעשות זאת טראמפ יצטרך קודם כל להתמודד עם שרשרת האספקה המורכבת של מגזר התרופות, הנשענת על עובדים ומרכיבים במדינות רבות ושונות.
במהלך משבר הקורונה, החלו להופיע סדקים במערכת המורכבת הזו, כאשר היו מחסור בתרופות כימותרפיות מצילות חיים, פניצילין למלחמה בזיהומים ואקמול. הסיבה לכך הייתה שתרופות רבות תלויות במרכיבים בסיסיים המיוצרים בהודו ובסין. בשנת 2023, רק 4% מהמרכיבים הפרמצבטיים הפעילים של תרופות מצילות חיים, כולל תרופות לאסתמה וסוכרת, יוצרו בארה"ב, כאשר כ-82% הגיעו מסין והודו. ואם לא די בכך הרי שחברות רבות מייצרות את התרופות שלהם בשורה של מדינות על פני הגלובוס כולל אירלנד, גרמניה, קנדה ובריטניה.
- מייקל ברי חוזר להמר נגד השוק: "בועת ה-AI מזכירה את הדוט-קום"
- שוק העבודה בארה״ב קופא: החברות מעדיפות להמתין ולא לגייס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
רשת התרופות שנוצרה זו הפכה לעסק רווחי עבור מדינות רבות באירופה. כך למשל, תרופות מהוות כ-60% מהיצוא של אירלנד לארה"ב. לפיכך, טראמפ יזדקק ליצרני תרופות כדי לשפר מערכת ייצור מורכבת ויקרה. עם זאת, לא מעט אנליסטים וכלכלנים הצביעו על כך שתהליך מעין זה עשוי לקחת עד 10 שנים. זאת היות ושינן בארצות הברית דרישות רגולטוריות נוקשות מצד מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). כך, שמפעלי תרופות חדשים יצטרכו להיבדק בכל שלב בתהליך הבנייה.
אך מניות התרופות יגיבו?
המניות של ענקיות התרופות בארה"ב, לא מגיבות לדיווחים השונים בנוגע למכסים הצפויים. עם זאת, בעת השקת התוכנית המקורית, שלא כללה את הסקטור צנחו המניות למרות שהן נחשבות לדפנסיביות (מניות שהביקוש למוצרים איתן ולא אמורים למכור פחות בתקופות של מיתון), והן עשויות להשיג יתרון תחרותי ביחס לחברות אחרות. עם זאת, כאמור הן מושפעות משרשרת אספקה גלובלית, ולכן הן עשויות להתקשות להתמודד עם התוכניות השונות.
גם טבע הישראלית, שמייצרת תרופות גנריות ופועלת באופן משמעותי בארה"ב, מושפעת מהמהלך. מצד אחד, עליית מחירי התרופות המיובאות עשויה לתת לה יתרון מסוים כיצרנית מקומית יחסית. אך מצד שני, טבע תלויה בשרשרת
אספקה גלובלית, וכל עלייה בעלויות חומרי הגלם או תגובה סינית שתערער את השווקים תפגע גם בה.
סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה
סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית
סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם.
השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד
ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.
משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.
משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.
- הרובוטים ישקמו את אירופה? הבנק המרכזי ייעזר ב-AI לטיפול באינפלציה
- כצפוי: הפד' העלה את הריבית ב-0.75%; הריבית בארה"ב עומדת על 4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.
מייקל ברי. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל ברי חוזר להמר נגד השוק: "בועת ה-AI מזכירה את הדוט-קום"
המשקיע שהתפרסם במשבר הסאב־פריים מהמר נגד אנבידיה ופלנטיר, מזהיר מהשקעות יתר בתשתיות בינה מלאכותית ומודה שקשה לדעת מתי התיקון יגיע; האם ברי הוא זמר של להיט אחד?
מייקל ברי, המשקיע שהתפרסם בזכות ההימור נגד שוק הדיור האמריקאי לפני משבר 2008, חוזר להמר שוב נגד השוק. הפעם הוא מפנה את הזרקור אל שוק הבינה המלאכותית, שלדבריו מתנהל במנותק מהמציאות הכלכלית. בניגוד לעבר, ברי אינו מנהל כיום קרן גידור פעילה, אך הוא ממשיך לנסות להשפיע על השיח בוול סטריט דרך פוזיציות ממוקדות וחשיפה ציבורית.
הזיכרון הקולקטיבי של ברי כרוך בעיקר בדמותו בסרט "מכונת הכסף", שם הוצג כמי שמזהה מוקדם את קריסת שוק הסאב־פריים, אך נאלץ להמתין חודשים ארוכים עד שהשוק יכיר בצדקתו. גם אז, העיכוב כמעט הביא לקריסת הקרן שניהל. החוויה הזו מלווה את האופן שבו משקיעים רבים מתייחסים לאזהרותיו כיום. לטענת ברי, שוק ה־AI מזכיר לו במידה רבה את בועת הדוט־קום של סוף שנות ה־90. לדבריו, לא הייתה זו בועה של אתרי אינטרנט כשלעצמם, אלא של תשתיות נתונים והשקעות עודפות בהעברת מידע. ברי סבור שההתלהבות מהבינה המלאכותית דוחפת חברות ומשקיעים להשקיע בקצב שאינו נתמך בביקוש בר־קיימא.
עם זאת, גם הפעם ברי אינו מצביע על מתי הבועה צפויה להתפוצץ. הוא עצמו מודה כי אחת מנקודות החולשה המרכזיות שלו לאורך השנים הייתה תזמון. בעיני מבקריו, עצם הזיהוי של בועה אינו מספיק, אם השוק מסוגל להמשיך לעלות שנים ארוכות לפני תיקון.
אנבידיה ופלנטיר במוקד
בלב התחזית הנוכחית עומדות שתי חברות מרכזיות: אנבידיה ופלנטיר. שתיהן נתפסות כסמל של מהפכת ה־AI, ושתיהן נהנו מעליות חדות בשווי השוק שלהן. יחד הן מוערכות בכחמישה טריליון דולר, ומהוות רכיב משמעותי בעליות המדדים בארה"ב. ברי חשף כי רכש אופציות פוט בהיקף כולל של כ־10 מיליון דולר נגד שתי החברות. אף שמדובר בסכום קטן יחסית לשווי החברות, הפוזיציה ממונפת, וירידה חדה במחירי המניות עשויה להניב רווחים של מאות מיליוני דולרים ואף יותר מכך.
- מייקל ברי בחזית נוספת: “השווי של טסלה מנותק מהמציאות"
- מייקל ברי מכה שוב: "ענקיות הטכנולוגיה מנפחות רווחים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של פלנטיר, הביקורת של ברי מתמקדת במבנה העסקי. לדבריו, החברה נשענת במידה רבה על חוזים ממשלתיים, המאופיינים במחירים נמוכים ולחץ תקציבי מתמשך. בנוסף, הוא מצביע על תחרות גוברת מצד חברות ותיקות כמו IBM, ועל חבילות תגמול נדיבות להנהלה שאינן משקפות בהכרח ערך לבעלי המניות.
