מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית מסרבת לרדת מהכותרות. כעת, חילופי המהלומות בין המעצמות עשויות לזלוג גם לסקטור התרופות ולהשפיע על מחירם טיפולים מצילי חיים ואף למנוע נגישות אליהן עבור אוכלוסיות גדולות במידה והאיומים ההדדיים ימומשו.

אתמול, דווח כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הנחה את מחלקת המסחר לבדוק האם היבוא של תרופות ושבבים מהווה איום על הביטחון הלאומי של ארצות הברית – צעד שיכול להסתיים בהטלת מכסים כבדים, אולי כבר בחודשים הקרובים. החקירה החדשה נפתחה מתוקף סעיף 232 לחוק הסחר משנת 1962, המאפשר לממשל להטיל מכסים אם נמצא שמוצר מסוים פוגע בביטחון הלאומי. עד כה נעשה בו שימוש בעיקר בתחומי הפלדה והאלומיניום, אך כעת – לראשונה – מדובר בתחומים קריטיים כמו תרופות ושבבים.

החולים ישלמו את המחיר?

על פי סוכנות הידיעות רויטרס, ההחלטה של סין להעלות את המכסים על סחורות אמריקאיות ל-125%, בתגובה לצעדים דומים מצד ארצות הברית, עשויה להביא כבר בקרוב לעליית מחירים או לאספקה ​​מוגבלת של תרופות מסוימות. זאת, משום שלחברות תרופות גדולות, דוגמת סאנופי, אסטרהזניקה, אלי לילי ו-GSK יש לפחות אתר ייצור אחד בארה"ב בו מייצרים תרופות שנמכרות בסין, כך על פי רישומים של המינהל הלאומי למוצרים רפואיים בסין. 

מנגד, בנאום שנשא בשבוע שעבר דונלד טראמפ במסגרת הוועדה הלאומית הרפובליקנית לקונגרס, הוא הצהיר כי ארה"ב תכריז בקרוב על מכס "גדול" על יבוא תרופות. לדבריו, המכס יתמרץ חברות תרופות להעביר את פעילותן לארה"ב. עם זאת, יש מי שכבר הצביעו על כך, שהטלת המכסים תצטרך להתבצע בצורה הדרגתית מכיוון שבניגוד לכלי רכב, מחסור בתרופות בשוק עלול לעלות בחיי אדם, כתם שטראמפ וודאי לא ירצה שידבק בו.

• 30 טריליון דולר חוב ו-6% גירעון: הפסקת האש השברירית בין טראמפ לשוק האג״ח
• המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על פניו, לטראמפ לא מעט סיבות לקחת את "הביג פארמה" כפרויקט. בעוד ארה"ב היא השוק הגדול והרווחי ביותר בעולם לתרופות מרשם ומוצרים גנריים, המדינה מייבאת את רובם ממדינות אחרות. למעשה, יבוא התרופות של ארצות הברית הגיע בשנה החולפת ל-213 מיליארד דולר, פי שניים וחצי מהנתון שנרשם לפני 10 שנים. לפחות על הנייר, העלאת מכסים עשויה לעזור להחזיר חלק מעסקי התרופה חזרה לארצות הברית. עם זאת, כדי לעשות זאת טראמפ יצטרך קודם כל להתמודד עם שרשרת האספקה ​​המורכבת של מגזר התרופות, הנשענת על עובדים ומרכיבים במדינות רבות ושונות. 

במהלך משבר הקורונה, החלו להופיע סדקים במערכת המורכבת הזו, כאשר היו מחסור בתרופות כימותרפיות מצילות חיים, פניצילין למלחמה בזיהומים ואקמול. הסיבה לכך הייתה שתרופות רבות תלויות במרכיבים בסיסיים המיוצרים בהודו ובסין. בשנת 2023, רק 4% מהמרכיבים הפרמצבטיים הפעילים של תרופות מצילות חיים, כולל תרופות לאסתמה וסוכרת, יוצרו בארה"ב, כאשר כ-82% הגיעו מסין והודו. ואם לא די בכך הרי שחברות רבות מייצרות את התרופות שלהם בשורה של מדינות על פני הגלובוס כולל אירלנד, גרמניה, קנדה ובריטניה. 

• טסלה מדווחת על נפילה של 16% במסירות ברבעון
• סולאראדג' מטפסת 9%, סאנדיסק מזנקת 12%; המדדים במגמה מעורבת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב

רשת התרופות שנוצרה זו הפכה לעסק רווחי עבור מדינות רבות באירופה. כך למשל, תרופות מהוות כ-60% מהיצוא של אירלנד לארה"ב. לפיכך, טראמפ יזדקק ליצרני תרופות כדי לשפר מערכת ייצור מורכבת ויקרה. עם זאת, לא מעט אנליסטים וכלכלנים הצביעו על כך שתהליך מעין זה עשוי לקחת עד 10 שנים. זאת היות ושינן בארצות הברית דרישות רגולטוריות נוקשות מצד מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). כך, שמפעלי תרופות חדשים יצטרכו להיבדק בכל שלב בתהליך הבנייה.

אך מניות התרופות יגיבו?

המניות של ענקיות התרופות בארה"ב, לא מגיבות לדיווחים השונים בנוגע למכסים הצפויים. עם זאת, בעת השקת התוכנית המקורית, שלא כללה את הסקטור צנחו המניות למרות שהן נחשבות לדפנסיביות (מניות שהביקוש למוצרים איתן ולא אמורים למכור פחות בתקופות של מיתון), והן עשויות להשיג יתרון תחרותי ביחס לחברות אחרות. עם זאת, כאמור הן מושפעות משרשרת אספקה גלובלית, ולכן הן עשויות להתקשות להתמודד עם התוכניות השונות.

גם טבע הישראלית, שמייצרת תרופות גנריות ופועלת באופן משמעותי בארה"ב, מושפעת מהמהלך. מצד אחד, עליית מחירי התרופות המיובאות עשויה לתת לה יתרון מסוים כיצרנית מקומית יחסית. אך מצד שני, טבע תלויה בשרשרת אספקה גלובלית, וכל עלייה בעלויות חומרי הגלם או תגובה סינית שתערער את השווקים תפגע גם בה.