החולים ישלמו את המחיר? המכסים על תרופות בדרך
המכסים ההדדיים בין סין לארצות הברית צפויים להשפיע כבר בקרוב על סקטור הפארמה, ומעלים חשש, כי מי שצפויים לשלם את המחיר הם החולים, שיצטרכו להוציא מכיסם סכומים גדולים יותר ואף ייתכן שיתקשו לרכוש את התרופות להן הם זקוקים
מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית מסרבת לרדת מהכותרות. כעת, חילופי המהלומות בין המעצמות עשויות לזלוג גם לסקטור התרופות ולהשפיע על מחירם טיפולים מצילי חיים ואף למנוע נגישות אליהן עבור אוכלוסיות גדולות במידה והאיומים ההדדיים ימומשו.
אתמול, דווח כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הנחה את מחלקת המסחר לבדוק האם היבוא של תרופות ושבבים מהווה איום על הביטחון הלאומי של ארצות הברית – צעד שיכול להסתיים בהטלת מכסים כבדים, אולי כבר בחודשים הקרובים. החקירה החדשה נפתחה מתוקף סעיף 232 לחוק הסחר משנת 1962, המאפשר לממשל להטיל מכסים אם נמצא שמוצר מסוים פוגע בביטחון הלאומי. עד כה נעשה בו שימוש בעיקר בתחומי הפלדה והאלומיניום, אך כעת – לראשונה – מדובר בתחומים קריטיים כמו תרופות ושבבים.
החולים ישלמו את המחיר?
על פי סוכנות הידיעות רויטרס, ההחלטה של סין להעלות את המכסים על סחורות אמריקאיות ל-125%, בתגובה לצעדים דומים מצד ארצות הברית, עשויה להביא כבר בקרוב לעליית מחירים או לאספקה מוגבלת של תרופות מסוימות. זאת, משום שלחברות תרופות גדולות, דוגמת סאנופי, אסטרהזניקה, אלי לילי ו-GSK יש לפחות אתר ייצור אחד בארה"ב בו מייצרים תרופות שנמכרות בסין, כך על פי רישומים של המינהל הלאומי למוצרים רפואיים בסין.
מנגד, בנאום שנשא בשבוע שעבר דונלד טראמפ במסגרת הוועדה הלאומית הרפובליקנית לקונגרס, הוא הצהיר כי ארה"ב תכריז בקרוב על מכס "גדול" על יבוא תרופות.
לדבריו, המכס יתמרץ חברות תרופות להעביר את פעילותן לארה"ב. עם זאת, יש מי שכבר הצביעו על כך, שהטלת המכסים תצטרך להתבצע בצורה הדרגתית מכיוון שבניגוד לכלי רכב, מחסור בתרופות בשוק עלול לעלות בחיי אדם, כתם שטראמפ וודאי לא ירצה שידבק בו.
- עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
- משפחת טראמפ מחקה כמיליארד דולר בגלל הנפילות בקריפטו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פניו, לטראמפ לא מעט סיבות לקחת את "הביג פארמה" כפרויקט. בעוד ארה"ב היא השוק הגדול והרווחי ביותר בעולם לתרופות מרשם ומוצרים גנריים, המדינה מייבאת את רובם ממדינות אחרות. למעשה, יבוא התרופות של ארצות הברית הגיע בשנה החולפת ל-213 מיליארד דולר, פי שניים וחצי מהנתון שנרשם לפני 10 שנים. לפחות על הנייר, העלאת מכסים עשויה לעזור להחזיר חלק מעסקי התרופה חזרה לארצות הברית. עם זאת, כדי לעשות זאת טראמפ יצטרך קודם כל להתמודד עם שרשרת האספקה המורכבת של מגזר התרופות, הנשענת על עובדים ומרכיבים במדינות רבות ושונות.
במהלך משבר הקורונה, החלו להופיע סדקים במערכת המורכבת הזו, כאשר היו מחסור בתרופות כימותרפיות מצילות חיים, פניצילין למלחמה בזיהומים ואקמול. הסיבה לכך הייתה שתרופות רבות תלויות במרכיבים בסיסיים המיוצרים בהודו ובסין. בשנת 2023, רק 4% מהמרכיבים הפרמצבטיים הפעילים של תרופות מצילות חיים, כולל תרופות לאסתמה וסוכרת, יוצרו בארה"ב, כאשר כ-82% הגיעו מסין והודו. ואם לא די בכך הרי שחברות רבות מייצרות את התרופות שלהם בשורה של מדינות על פני הגלובוס כולל אירלנד, גרמניה, קנדה ובריטניה.
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- אלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
רשת התרופות שנוצרה זו הפכה לעסק רווחי עבור מדינות רבות באירופה. כך למשל, תרופות מהוות כ-60% מהיצוא של אירלנד לארה"ב. לפיכך, טראמפ יזדקק ליצרני תרופות כדי לשפר מערכת ייצור מורכבת ויקרה. עם זאת, לא מעט אנליסטים וכלכלנים הצביעו על כך שתהליך מעין זה עשוי לקחת עד 10 שנים. זאת היות ושינן בארצות הברית דרישות רגולטוריות נוקשות מצד מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). כך, שמפעלי תרופות חדשים יצטרכו להיבדק בכל שלב בתהליך הבנייה.
אך מניות התרופות יגיבו?
המניות של ענקיות התרופות בארה"ב, לא מגיבות לדיווחים השונים בנוגע למכסים הצפויים. עם זאת, בעת השקת התוכנית המקורית, שלא כללה את הסקטור צנחו המניות למרות שהן נחשבות לדפנסיביות (מניות שהביקוש למוצרים איתן ולא אמורים למכור פחות בתקופות של מיתון), והן עשויות להשיג יתרון תחרותי ביחס לחברות אחרות. עם זאת, כאמור הן מושפעות משרשרת אספקה גלובלית, ולכן הן עשויות להתקשות להתמודד עם התוכניות השונות.
גם טבע הישראלית, שמייצרת תרופות גנריות ופועלת באופן משמעותי בארה"ב, מושפעת מהמהלך. מצד אחד, עליית מחירי התרופות המיובאות עשויה לתת לה יתרון מסוים כיצרנית מקומית יחסית. אך מצד שני, טבע תלויה בשרשרת
אספקה גלובלית, וכל עלייה בעלויות חומרי הגלם או תגובה סינית שתערער את השווקים תפגע גם בה.
משקיעים עובדים AIשבוע של הורדת ריבית - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול-סטריט
כולם סבורים שהפד' יוריד ריבית השאלה היא מה הסיבות למהלך הזה וגם איך יראה התוואי קדימה - 3 כלכלנים, 3 הסתכלויות; מלבד הריבית נקבל גם תוצאות כספיות מאורקל, אדובי, סינופסיס ואחרות - הנה כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר
וול סטריט "שבוע המסחר הקרוב צפוי להיות אחד המשמעותיים של הרבעון", תודו ששמעתם את זה לא מעט השנה, אבל גם הפעם כנראה שלהצהרה כזאת יש בסיס גדול על מה לשבת. גובה הריבית של הפד' זה נתון שמשפיע מאוד על השווקים, המשקיעים ממתינים עכשיו בדריכות לראות אם הפד' יעשה את הצעד שהשוק כבר תימחר כמעט לגמרי.
קשה לפרש את תמונת המצב במשק האמריקאי. הוא משדר אמביוולנטיות. מצד אחד יש רצף של נתונים שמרמזים על האטה. נתוני ה-ADP האחרונים הראו ירידה במספר המשרות, ממש צניחה במספר העובדים. גם מדדי ה-ISM בשירותים ובתעשייה מצביעים על התכווצות ברכיבי התעסוקה, מה שמראה שהמעסיקים מהססים יותר בגיוסים. גם נתוני הצריכה הריאלית מראים מגמה של התמתנות, וההוצאה הפרטית גדלה בקצב איטי יותר חודש אחר חודש.
אבל מהצד השני, יש נתונים שלא מתיישרים עם התמונה הזאת שכאילו משדרת
לנו שהכלכלה האמריקאית מאבדת גובה. התחום השירותי עדיין מתרחב, ורכיב הפעילות ב-ISM נשאר מעל 50, כלומר אין עדיין נסיגה בפעילות עצמה. מספר דורשי העבודה החדשים ירד לשפל של 191 אלף בלבד, רמה שבדרך כלל משויכת לשוק עבודה הדוק. האינפלציה, למרות הירידה בקצב, עדיין נעה
סביב 2.8 אחוז בליבה של ה-PCE, שזה רחוק ממצב שבו הפד' ירגיש דחיפות להפחית ריבית בגלל הלחץ של המחירים.
זה מה שגורם לאנליסטים לחלוק בהסתכלות שלהם על השוק, כולם עדיין סבורים שהפד' יוריד ריבית, אבל הסיבות שמאחורי הקלעים כמו גם התוואי קדימה - בכלל לא אחיד אצל כולם.
- אינטל עלתה 2.2%, נטפליקס איבדה 3%; המדדים נסגרו בעליות עד 0.3%
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; מניות הקוונטים זינקו, אינטל נפלה ב-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלוח הכלכלי של השבוע: הפד', נתוני תעסוקה ואינדיקציות ראשוניות למצב הצרכן
ביום שלישי יתפרסמו נתוני ה-ADP השבועיים, אחרי ירידה של 13.5 אלף משרות בקריאה האחרונה. בהמשך אותו יום ייצאו נתוני ה-JOLTS, עם צפי ל-7.14 מיליון משרות פנויות, מספר שנשאר יציב יחסית בחודשים האחרונים.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
