הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
מייקל סיילור מיקרוסטרטגי
צילום: מיקרוסטרטגי

סטרטג'י ממשיכה לרכוש ביטקוין - השקיעה 1.9 מיליארד דולר בשבוע

אסטרטגיית "הכל על ביטקוין": סטרטג'י מחזיקה כבר ב-2% מהמטבע העולמי, אך נסחרת בפרמיה כפולה משווי נכסיה

אדיר בן עמי | (4)
נושאים בכתבה מיקרוסטרטג'י ביטקוין


חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc -3.74%  (מיקרוסטרטג'י לשעבר) ממשיכה באסטרטגיה שלה ורכשה מטבעות ביטקוין בשווי 1.9 מיליארד דולר תוך שבעה ימים בלבד. מדובר בהאצה דרמטית בהשוואה לשבוע הקודם, בו הסתפקה החברה ברכישות של פחות מ-600 מיליון דולר.


נתוני הדו"ח שהוגש לרשות לניירות ערך חושפים כי נכון ל-30 במרץ, צברה הענקית האמריקאית 528,185 ביטקוין – כמות המהווה יותר מ-2% מכלל המטבעות הדיגיטליים מסוג זה הקיימים בעולם. מדובר בהכפלה של ממש מאז ספטמבר האחרון, אז החזיקה החברה ב-252,200 מטבעות בלבד, ובהגדלה משמעותית אף מסוף 2024, כשאחזקותיה עמדו על כ-447,000 מטבעות.


המימון למסע הקניות המטורף הגיע ממכירת מניות רגילות ומהנפקת סוג חדש של מניות בכורה. בין ה-24 למרץ ועד יום ראשון האחרון, מכרה סטרטג'י 3.6 מיליון מניות בשוק, שהניבו 1.2 מיליארד דולר נטו. במקביל, הציעה החברה מניות בכורה חדשות בתשואה של 10%, המכונות "סטרייף", במחיר של 85 דולר ליחידה. הנפקה זו הביאה לקופתה 711 מיליון דולר נוספים, לאחר הורדת עמלות והוצאות. הפרסום על מסע הרכישות התרחש ביום בו ירד מחיר הביטקוין בכ-2% לרמה של 82,000 דולר, רחוק מהשיא של כ-107,000 דולר שנרשם בינואר.


למרות הירידה במחיר הביטקוין, החברה עדיין רושמת רווח נאה על השקעותיה. העלות הממוצעת של רכישות הביטקוין שלה עומדת על 67,500 דולר ליחידה, הרבה מתחת למחיר השוק הנוכחי. אולם הפער בין שווי השוק של החברה לבין שווי אחזקות הביטקוין שלה מעורר שאלות בקרב אנליסטים.


שווי השוק של סטרטג'י מגיע כעת לכ-72 מיליארד דולר, ולחברה חובות ומניות בכורה בהיקף של כ-10 מיליארד דולר. שווי הפעילות הכולל שלה - כ-82 מיליארד דולר - גבוה כמעט פי שניים מהשווי הנוכחי של הביטקוין שבבעלותה, העומד על כ-43 מיליארד דולר בלבד.



קרן השקעות ממוקדת ביטקוין

האסטרטגיה החריגה של סטרטג'י מעוררת דיון סוער בקהילה הפיננסית. במקום לפעול כחברת תוכנה מסורתית, הפכה החברה למעין קרן השקעות ממוקדת-ביטקוין, תוך שהיא צוברת כמויות עצומות מהמטבע הדיגיטלי ומממנת זאת בהנפקות חוזרות ונשנות.


משקיעים שוקלים כעת לא רק האם להאמין בעתיד הביטקוין, אלא האם לשלם פרמיה משמעותית תמורת מניית סטרטג'י, או להעדיף אפיקי השקעה אחרים בקריפטו. ההחלטה מסתבכת לאור התנודתיות הגבוהה בשוק המטבעות הדיגיטליים ואי-הוודאות לגבי יכולתה של החברה להמשיך באסטרטגיית הרכישות האגרסיבית לאורך זמן.

קיראו עוד ב"גלובל"


בסופו של יום, ההימור של סטרטג'י ברור - החברה מהמרת על עליית ערך דרמטית של הביטקוין בטווח הארוך, שתצדיק את הפרמיה הגבוהה בה נסחרת מנייתה. אך השאלה הפתוחה היא האם המשקיעים יחלקו איתה את החזון הזה לאורך זמן, או שמא הפער הגדל בין שווי נכסיה לשווי השוק שלה יוביל בסופו של דבר לתיקון משמעותי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לפי דעתי בזמן רכישת המטבעות הם רכשו הגנות נגד המטבע (ל"ת)
    קש 01/04/2025 07:03
    הגב לתגובה זו
  • צביקה 01/04/2025 19:20
    הגב לתגובה זו
    טוב שאתה צנוע ולא כתבת לדעתי המושכלתחחחח
  • 2.
    אנונימי 31/03/2025 23:11
    הגב לתגובה זו
    נניח ועוד רבעון שתיים טוב שנה. אך ישלמו ריבית למניות המועדפות אם נכס הבסיס זה ביטקויין וסטרטגי רק רוכשת בשיטת הפרמידה. אני לא רואה באופק מימוש כי אם רק פרמידה כמו בכל פרמידה הראשונים מסודרים הבאים בתור תלוי. חוץ מאיסוף אין רווח זה הכל שיערוך.
  • 1.
    אנונימי 31/03/2025 21:31
    הגב לתגובה זו
    חלומות באספמיה.לא לגעת בשטויות האלה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן יאיר סרוסי אופיר נאור

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.

להמשך הכתבה לחץ כאן