אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

הבנק המרכזי האירופי חתך ריבית שוב - אך אי הוודאות הכלכלית רק מתגברת

למרות ירידה באינפלציה והקלה במדיניות, חששות ממכסי טראמפ והוצאות הביטחון באירופה מאיימים על המשך הדרך

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה ריבית

הבנק המרכזי האירופי (ECB) הודיע על הפחתת ריבית נוספת של 0.25%, כשהוא ממשיך במדיניות ההקלה המוניטרית בניסיון לחזק את הכלכלה הרעועה של גוש האירו. מדובר בפעם השישית תוך תשעה חודשים שהריבית נחתכת, וכעת שיעור הריבית על הפיקדונות עומד על 2.5% - רמה שמוגדרת בבנק כ"פחות מגבילה" עבור הכלכלה, ומאפשרת לחברות ולמשקי בית ללוות כסף בתנאים נוחים יותר.


למרות המהלך, הבנק המרכזי כבר מאותת שההמשך לא יהיה פשוט. האינפלציה הכללית בגוש האירו אמנם ירדה ל־2.4% בפברואר, קרובה ליעד של 2%, אך עדיין קיימים לחצים פנימיים, בעיקר מצד עלויות השירותים והוצאות מקומיות. תחזיות הבנק מראות על ממוצע אינפלציה של 2.3% ב־2025, מה שמעלה ספק אם אפשר יהיה להמשיך לחתוך ריבית בלי לסכן עלייה מחודשת של המחירים. לכך מצטרפות גם התפתחויות מדאיגות בזירה הגיאופוליטית: ארה"ב בראשות הנשיא דונלד טראמפ ממשיכה לאיים בהטלת מכסים על ייבוא ממדינות אירופה, מהלך שיכול לפגוע ביצוא ובצמיחה של היבשת. במקביל, מדינות האיחוד מגדילות את תקציבי הביטחון על רקע ההתקררות ביחסים עם ארה"ב והמשך התמיכה באוקראינה – עלייה שעלולה גם היא להוסיף לחצי אינפלציה לא פשוטים.


ההחלטה הנוכחית התקבלה יחסית בקלות, אך בבנק מודים שהישיבה הקרובה כבר לא תהיה כל כך פשוטה. ככל שהמשקיעים מצפים למדיניות מקלה, בתוך ה־ECB נשמעים יותר קולות זהירים, שחוששים שהורדות נוספות בריבית דווקא ידרדרו את היציבות ויעירו את האינפלציה מחדש. בנוסף, הולכת ומתחדדת השאלה איפה בדיוק נמצאת כיום "הריבית הניטרלית" - אותה נקודת איזון שבה המדיניות אינה מרסנת אך גם לא ממריצה את המשק יתר על המידה. ישנם חברי מועצת הבנק שסבורים שכדי להבטיח צמיחה חזקה יותר, ייתכן שצריך להוריד את הריבית מתחת לנקודה הזו, גם אם המחירים עוד לא לגמרי נרגעו. כך או אחרת, הבנק ממשיך להדגיש כי תהליך הורדת האינפלציה "על המסלול", אבל לא ממהר להתחייב על המשך הורדות ריבית באותו הקצב. בתוך כל זה מרחפים האיומים של מכסים אמריקאיים על אירופה, עלויות ביטחון מנופחות וכלכלה שצומחת בעצלתיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גולדמן
צילום: טוויטר

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״

בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גולדמן זאקס

יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה. 

מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה. 

הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.

אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.

לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.

ננסי פולסי
צילום: רשתות חברתיות

יותר טובה מבאפט - מ-3 מיליון דולר לשווי של 300 מיליון דולר

האם ננסי פולסי שהיצה יו"ר בית הנבחרים ופרשה לאחרונה מהקונגרס היא משקיעת על או סוחרת במידע פנים ועל הכוונה לאסור על פוליטיקאים לסחור במניות - "אם אתה רוצה לסחור במניות - לך לוול סטריט, לא לוושינגטון"

עמית בר |

חברת הקונגרס הרפוליקאנית אנה פאולינה לונה מקדמת איסור גורף על מסחר במניות לנבחרי ציבור ובני משפחותיהם בהמשך לסיפור המדהים של ננסי פלוסי שהודיעה לאחרונה על פרישה מהקונגרס לאחר שהיתה יו"ר בית הנבחרים. 

בראיון שנערך ברשת פוקס ניוז, הציגה פאולינה לונה, את השקפתה - "חברי קונגרס שנכנסים לפוליטיקה כדי לסחור במניות - לא צריכים להיות בוושינגטון, אלא בוול סטריט". לדבריה, נבחרי ציבור אינם יכולים לשמש גם מחוקקים וגם משקיעים עם גישה למידע פנים - זוהי תשתית לניגוד עניינים מערכתי.

לונה מקדמת הצעת חוק לאיסור מוחלט על מסחר במניות מצד חברי קונגרס, בני זוגם וילדיהם. על פי ההצעה, תותר רק החזקה בתעודות סל/ קרנות סל או בקרנות מדדים רחבות, תוך חובת דיווח שוטפת, וללא גישה לעסקאות במניות. החוק נועד למנוע תופעות של שימוש במידע רגולטורי או מדיניות ממשלתית לצורך רווחים פרטיים.


ננסי פלוסי - רווח של 10,000% תוך השירות הציבורי


ננסי פלוסי. פלוסי, שכיהנה בקונגרס מאז סוף שנות ה-80', החלה את דרכה הציבורית עם שווי  מוערך של פחות מ-3 מיליון דולר. כיום, לפי הערכות עדכניות, הונה המשפחתי יחד עם בן זוגה, פול פלוסי, חוצה את רף ה־300 מיליון דולר.

בחישוב תשואה מצטברת, מדובר בזינוק של פי 100-150 לאורך כ־35 שנה, אם כי רוב ההון נצבר בעשור האחרון. מדובר על תשואה של  בין 10,000% ל-15,000%. במונחים שנתיים, מדובר בתשואה ממוצעת של כ־17-18%% לשנה. תשואה כזו חורגת בהרבה מהממוצע של שוק ההון.  למעשה בשנים האלו מדובר בתשואה טובה יותר מאשר של וורן באפט שהתשואה המשוקללת של 65 שנות השקעה מתקרבת ל-20%, אבל בעשורים האחרונים היא ירדה לכ-10%-12%. בין ההשקעות המוצלחות שלה בשנים האחרונות - אנבידיה, אפל וטסלה.