הבנק המרכזי האירופי חתך ריבית שוב - אך אי הוודאות הכלכלית רק מתגברת
למרות ירידה באינפלציה והקלה במדיניות, חששות ממכסי טראמפ והוצאות הביטחון באירופה מאיימים על המשך הדרך
ריבית הבנק המרכזי האירופי (ECB) הודיע על הפחתת ריבית נוספת של 0.25%, כשהוא ממשיך במדיניות ההקלה המוניטרית בניסיון לחזק את הכלכלה הרעועה של גוש האירו. מדובר בפעם השישית תוך תשעה חודשים שהריבית נחתכת, וכעת שיעור הריבית על הפיקדונות עומד על 2.5% - רמה שמוגדרת
בבנק כ"פחות מגבילה" עבור הכלכלה, ומאפשרת לחברות ולמשקי בית ללוות כסף בתנאים נוחים יותר.
למרות המהלך, הבנק המרכזי כבר מאותת שההמשך לא יהיה פשוט. האינפלציה הכללית בגוש האירו אמנם ירדה ל־2.4% בפברואר, קרובה ליעד של 2%, אך עדיין קיימים
לחצים פנימיים, בעיקר מצד עלויות השירותים והוצאות מקומיות. תחזיות הבנק מראות על ממוצע אינפלציה של 2.3% ב־2025, מה שמעלה ספק אם אפשר יהיה להמשיך לחתוך ריבית בלי לסכן עלייה מחודשת של המחירים. לכך מצטרפות גם התפתחויות מדאיגות בזירה הגיאופוליטית: ארה"ב בראשות הנשיא
דונלד טראמפ ממשיכה לאיים בהטלת מכסים על ייבוא ממדינות אירופה, מהלך שיכול לפגוע ביצוא ובצמיחה של היבשת. במקביל, מדינות האיחוד מגדילות את תקציבי הביטחון על רקע ההתקררות ביחסים עם ארה"ב והמשך התמיכה באוקראינה – עלייה שעלולה גם היא להוסיף לחצי אינפלציה לא פשוטים.
ההחלטה הנוכחית התקבלה יחסית בקלות, אך בבנק מודים שהישיבה הקרובה כבר לא תהיה כל כך פשוטה. ככל שהמשקיעים מצפים למדיניות מקלה, בתוך ה־ECB נשמעים יותר קולות זהירים, שחוששים שהורדות נוספות בריבית דווקא ידרדרו את היציבות ויעירו את האינפלציה
מחדש. בנוסף, הולכת ומתחדדת השאלה איפה בדיוק נמצאת כיום "הריבית הניטרלית" - אותה נקודת איזון שבה המדיניות אינה מרסנת אך גם לא ממריצה את המשק יתר על המידה. ישנם חברי מועצת הבנק שסבורים שכדי להבטיח צמיחה חזקה יותר, ייתכן שצריך להוריד את הריבית מתחת לנקודה הזו,
גם אם המחירים עוד לא לגמרי נרגעו. כך או אחרת, הבנק ממשיך להדגיש כי תהליך הורדת האינפלציה "על המסלול", אבל לא ממהר להתחייב על המשך הורדות ריבית באותו הקצב. בתוך כל זה מרחפים האיומים של מכסים אמריקאיים על אירופה, עלויות ביטחון מנופחות וכלכלה שצומחת בעצלתיים.
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן
אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים
הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.
ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".
אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.
הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.
