הבנק המרכזי האירופי חתך ריבית שוב - אך אי הוודאות הכלכלית רק מתגברת
למרות ירידה באינפלציה והקלה במדיניות, חששות ממכסי טראמפ והוצאות הביטחון באירופה מאיימים על המשך הדרך
ריבית הבנק המרכזי האירופי (ECB) הודיע על הפחתת ריבית נוספת של 0.25%, כשהוא ממשיך במדיניות ההקלה המוניטרית בניסיון לחזק את הכלכלה הרעועה של גוש האירו. מדובר בפעם השישית תוך תשעה חודשים שהריבית נחתכת, וכעת שיעור הריבית על הפיקדונות עומד על 2.5% - רמה שמוגדרת
בבנק כ"פחות מגבילה" עבור הכלכלה, ומאפשרת לחברות ולמשקי בית ללוות כסף בתנאים נוחים יותר.
למרות המהלך, הבנק המרכזי כבר מאותת שההמשך לא יהיה פשוט. האינפלציה הכללית בגוש האירו אמנם ירדה ל־2.4% בפברואר, קרובה ליעד של 2%, אך עדיין קיימים
לחצים פנימיים, בעיקר מצד עלויות השירותים והוצאות מקומיות. תחזיות הבנק מראות על ממוצע אינפלציה של 2.3% ב־2025, מה שמעלה ספק אם אפשר יהיה להמשיך לחתוך ריבית בלי לסכן עלייה מחודשת של המחירים. לכך מצטרפות גם התפתחויות מדאיגות בזירה הגיאופוליטית: ארה"ב בראשות הנשיא
דונלד טראמפ ממשיכה לאיים בהטלת מכסים על ייבוא ממדינות אירופה, מהלך שיכול לפגוע ביצוא ובצמיחה של היבשת. במקביל, מדינות האיחוד מגדילות את תקציבי הביטחון על רקע ההתקררות ביחסים עם ארה"ב והמשך התמיכה באוקראינה – עלייה שעלולה גם היא להוסיף לחצי אינפלציה לא פשוטים.
ההחלטה הנוכחית התקבלה יחסית בקלות, אך בבנק מודים שהישיבה הקרובה כבר לא תהיה כל כך פשוטה. ככל שהמשקיעים מצפים למדיניות מקלה, בתוך ה־ECB נשמעים יותר קולות זהירים, שחוששים שהורדות נוספות בריבית דווקא ידרדרו את היציבות ויעירו את האינפלציה
מחדש. בנוסף, הולכת ומתחדדת השאלה איפה בדיוק נמצאת כיום "הריבית הניטרלית" - אותה נקודת איזון שבה המדיניות אינה מרסנת אך גם לא ממריצה את המשק יתר על המידה. ישנם חברי מועצת הבנק שסבורים שכדי להבטיח צמיחה חזקה יותר, ייתכן שצריך להוריד את הריבית מתחת לנקודה הזו,
גם אם המחירים עוד לא לגמרי נרגעו. כך או אחרת, הבנק ממשיך להדגיש כי תהליך הורדת האינפלציה "על המסלול", אבל לא ממהר להתחייב על המשך הורדות ריבית באותו הקצב. בתוך כל זה מרחפים האיומים של מכסים אמריקאיים על אירופה, עלויות ביטחון מנופחות וכלכלה שצומחת בעצלתיים.
מקרון צרפתצרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך?
צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.
ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.
שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".
הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".
- צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
- מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה
כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.
אתיופיה - השותפה האסטרטגית השקטה של ישראל
המאבק על מי הנילוס מאיים להצית עימות בין מצרים לאתיופיה סביב סכר הרנסנס, פרויקט החשמל הענק ששינה את מאזן הכוחות באפריקה. עבור ישראל, אתיופיה הופכת לשותפה אסטרטגית חשובה במאבק על השפעה, ביטחון ואנרגיה בקרן אפריקה
אתיופיה היא אחת המדינות העתיקות והמרתקות ביותר באפריקה. מבחינתה של ישראל, מדובר בבת ברית נאמנה ויציבה שגם כאשר היחסים הדיפלומטיים נותקו לכאורה, המשיכה בשיתוף הפעולה עם ישראל. לאחרונה עלתה אתיופיה לכותרות בשל החשש ממלחמה בינה לבין מצרים, על רקע הקמת סכר הרנסנס (GERD) על הנילוס והחשש המצרי מפגיעה בזרימת המים מהנילוס למצרים. מהו מבנה השלטון ומה מעמדו של הצבא האתיופי? מהם המקורות הכלכליים של אתיופיה? כיצד הפכה אתיופיה לנדבך גיאופוליטי חשוב עבור ישראל באפריקה? איך התחיל המאבק על המים בין מצרים לאתיופיה? מה הסיכויים שאכן תפרוץ מלחמה בין שתי המדינות? וכיצד הפך המאבק על המים לנושא שבגללו מדינות במזרח התיכון מוכנות לצאת למלחמה?
היסטוריה, מבנה השלטון והצבא האתיופי
אתיופיה ממוקמת במזרח אפריקה, באזור המכונה קרן אפריקה. שטחה הכולל משתרע על פני 1.1 מיליון קמ"ר ואוכלוסייתה מונה, על פי ההערכות, כ-120 מיליון איש. הריבוי הטבעי באתיופיה גבוה ועומד על כ-4.1 ילדים למשפחה. המדינה מתאפיינת במגוון אזורי אקלים - מאקלים גשום וקר באזורים ההרריים, דרך אקלים ים תיכוני ועד אזורים יבשים במיוחד.
מבחינת גבולותיה, אתיופיה גובלת בצפון עם אריתריאה, במערב עם סודאן ודרום סודאן - שתי מדינות הנתונות ביריבות מתמשכת זה עשורים. במזרח היא גובלת עם סומליה, בצפון-מזרח עם ג'יבוטי, ובדרום עם קניה, שבה, כמו במדינות רבות באפריקה, שורר אי-שקט פוליטי מתמיד. חשוב לציין שלאתיופיה אין גישה ישירה לים.
בעבר שלטה האימפריה האתיופית על שטחים נרחבים, כולל אריתריאה וסומליה, מה שהעניק לה גישה לים האדום. אתיופיה הייתה המדינה השנייה (אחרי ארמניה) והאימפריה הראשונה שאימצה את הנצרות כדת רשמית בשנת 325. לשם השוואה, באימפריה הרומית הפכה הנצרות לדת הרשמית רק בסוף המאה הרביעית, סביב שנת 380 לספירה.
- בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש
- ביטול ההסכם באתיופיה: שיכון ובינוי צופה הפסד של 98 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשך מאות שנים שכנה האימפריה האתיופית לצד הממלכה היהודית חִמְיַר (בערבית: مملكة حِمير), שמנהיגיה שמרו על עצמאותה ועל הדת היהודית שהייתה דת המדינה. אולם בשנת 520 פרצה מלחמה בין שתי המדינות, שהסתיימה בניצחון אתיופי (בסיוע מדינות נוספות). ישנה סברה שהתמוטטות הסכר הגדול של חִמְיַר היא שהחלישה את הממלכה וִאפשרה לאתיופים לנצח. כך או כך, חִמְיַר חדלה להתקיים בשנת 525 לספירה.
