נובו נורדיסק
צילום: טוויטר

נובו נורדיסק תחת לחץ: תחרות הגנריקה מערערת את השליטה בשוק התרופות להרזיה

פרסומת בסופרבול לתרופות חיקוי פוגעת בביטחון המשקיעים, מניית נובו נפלה ב-10% בשבוע, בעוד המתחרים מתחזקים

אביחי טדסה |

מניית נובו נורדיסק Novo Nordisk A/S -0.22%   חווה את אחד השבועות הגרועים ביותר שלה השנה, כאשר חששות מהתחרות מצד תרופות חיקוי הובילו לירידה של כ-10% בערכה. הסיבה המרכזית לירידות היא פרסומת בת דקה ששודרה במהלך הסופרבול על ידי Hims & Hers Health, חברה טלה-רפואית שמקדמת גרסאות רוקחיות של תרופת ההרזיה הפופולרית של נובו, Wegovy. במקביל, מניות Hims זינקו בכמעט 40% בעקבות הביקוש ההולך וגדל לאלטרנטיבות לתרופות היקרות של נובו.


הירידות האחרונות דחקו את נובו למקום השלישי בדירוג החברות הגדולות באירופה לפי שווי שוק, כשהיא מפגרת מאחורי ענקית היוקרה LVMH וחברת הטכנולוגיה SAP. נכון להיום, שווי השוק של נובו עמד על כ-354 מיליארד דולר. ההקלה הרגולטורית בארה"ב היא זו שמאפשרת לתרופות חיקוי לשגשג: כאשר תרופה נמצאת במחסור, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מתיר לבתי מרקחת רוקחיים לייצר גרסאות שלה ללא צורך באישור רגולטורי מלא. מאז ש-Wegovy ו-Ozempic הוגדרו כחסרות בשנת 2022, השוק בארה"ב נפתח לתרופות אלטרנטיביות, ולפי הערכות, מספר לא מבוטל של אמריקאים כבר פונים אליהן כפתרון זמין וזול יותר. עם זאת, נובו נאבקת בחיקויים, בטענה שהם אינם עומדים באותם תקנים מחמירים של התרופות המקוריות. רגע לפני שידור הפרסומת בסופרבול, ארגון חברות התרופות בארה"ב טען כי מדובר בפרסום "מטעה" וכי הוא עלול להוות הפרה של כללי השיווק. נובו עצמה פרסמה בתחילת השבוע מודעות בעיתונים גדולים, בהם הזהירה את הציבור מפני הסיכונים הבריאותיים שבשימוש בתרופות חיקוי.


נובו ספגה לאחרונה גם מכה משפטית, כאשר שופט פדרלי דחה את ניסיונה להוכיח כי בית מרקחת בפלורידה, שמוכר גרסאות רוקחיות של Wegovy, פועל בניגוד לחוק. הפסד זה עשוי לסלול את הדרך להתרחבות השוק הלא-מפוקח של תרופות החיקוי, לפחות בטווח הקרוב. במקביל, קיים חוסר ודאות פוליטי, בעקבות מינויו של רוברט פ. קנדי ג'וניור לתפקיד שר הבריאות בארה"ב. אנליסטים מעריכים כי קנדי עשוי לקדם מדיניות שתפחית את עלות תרופות ההרזיה כחלק מהמאבק בהוצאות הבריאות הגוברות במדינה. למרות האתגרים, בנובו נורדיסק בטוחים כי בתוך חודשים ספורים יצליחו להגביר את הייצור, לצאת מרשימת התרופות החסרות של ה-FDA, ולהחזיר לעצמם את השליטה בשוק. אך עד אז, ההכנסות של החברה עשויות להיפגע, במיוחד לנוכח הכותרות השליליות והרגישות הפוליטית שממשיכה ללוות את תחום התרופות לירידה במשקל.


נובו דיווחה לאחרונה על תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2024 ולשנה כולה - ווגובי, תרופת ה-GLP-1 להשמנה של החברה המשיכה להיות דומיננטית עם הכנסות של 2.76 מיליארד דולר, זינוק של 107% לעומת הרבעון המקביל, אם כי האנליסטים ציפו מכירות מעט גבוהות יותר של 2.79 מיליארד דולר. סך המכירות של החברה ברבעון הסתכמו ב-11.95 מיליארד דולר לצד רווח של 88 סנט למניה, מעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 11.7 מיליארד דולר ורווח של 83 סנט למניה. החברה צופה האטה בצמיחה ב-2025, ומעריכה כי ההכנסות יגדלו בטווח של 16%-24%, נמוך מעט מהתחזיות הקודמות.


מכירות Wegovy, תרופת ההשמנה המובילה של החברה, הוכפלו ברבעון הרביעי ב-107% ל-2.76 מיליארד דולר, אם כי מעט מתחת לצפי האנליסטים. מכירות תרופות ה-GLP-1 לטיפול בסוכרת והשמנה רשמו צמיחה שנתית של 22%, בעוד תרופות לטיפול במחלות נדירות עלו ב-9%. למרות ההצלחה, נובו נורדיסק מתמודדת עם תחרות גוברת מצד אלי לילי, שפיתחה את התרופה Zepbound. החברה הכריזה כי היא מפתחת גרסה אוראלית לטיפול בהשמנה, וצופה להשיק אותה לפני אלי לילי, שהכריזה כי תרופתה האוראלית Orforglipron עשויה לקבל אישור רק ב-2026.


לשנת 2025, החברה צופה צמיחה בהכנסות של 16%-24%, לצד צמיחה של 19%-27% ברווח התפעולי. דירקטוריון החברה הודיע כי יציע דיבידנד סופי של 1.13 דולר למניה (7.90 קרונה דנית), מה שמעלה את הדיבידנד השנתי ל-1.63 דולר (11.40 קרונה דנית), עלייה של 21% לעומת 2023. למרות האתגרים הצפויים, מנכ"ל החברה, לארס יורגנסן, הביע ביטחון במודל העסקי והמשך הצמיחה של החברה: "יותר מ-45 מיליון אנשים נהנים כיום מהטיפולים שלנו, ואנו נמשיך להשקיע בחדשנות, הרחבת הייצור ושיפור פתרונות למטופלים ברחבי העולם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.