דולר
צילום: Photo by Dmitry Demidko on Unsplash

בצל הפסקת האש: הדולר יורד ב-0.8% - 3.57 שקל

הדולר נחלש הבוקר מול השקל, אחרי שאתמול נכנסה לתוקפה הפסקת האש וחלה הפעימה הראשונה בהחזרתם של חלק מהחטופים; מה ישפיע על השער של המטבע בתקופה קרובה?

איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה שער הדולר

שער הדולר חווה בתקופה האחרונה ירידה משמעותית אל מול השקל, בעיקר בשל ההתפתחויות האחרונות בזירה המדינית והכלכלית. הבוקר, בצל תחילת הפסקת האש והפעימה הראשונה של החזרת חטופים שכללה שלוש חטופות, הדולר יורד הבוקר בכ-0.8% לרמה של מתחת ל-3.57 שקל. בשבוע האחרון, על רקע ההתקדמות במשא ומתן ולבסוף החתימה על הסכם מול חמאס, ירד הדולר בכ-2.6%.


הירידה בשער הדולר, מיוחסת לציפיות לשיפור בכלכלה הישראלית והסרת אי הוודאות בעקבות מתווה החטופים והפסקת הלחימה הצפויה בדרום. שוק ההון אוהב יציבות, והכיוון שנראה כעת, אחרי החתימה על ההסכם לשחרור החטופים, נראה כזה שיוביל להפסקת אש בין ישראל לחמאס.


שער הדולר הוא עוגן בזמני אי וודאות - אנשים נוהרים להשקעה בו כאשר השווקים לא יציבים, כאשר יש מצבים גיאופוליטיים קשים ובעייתים. ברגע שאי הוודאות מוסרת, שער הדולר נחלש - אנשים חוזרים לשקלים. בפועל, זה מורכב יותר כי זה מבטא גם תנודות ושינויים בתנועות ההון של משקיעים וגופים מוסדיים וגם תנועות שנוצרות בשל עודפי ייצוא. 


מתווה החטופים: האות לשינוי

אחד הגורמים המרכזיים לירידה בשער הדולר הוא האופטימיות שנרשמת בעקבות מתווה החטופים. המשקיעים מעריכים כי הליכה למתווה שכולל גם הפסקת אש, יוביל ליציבות ביטחונית ( עד כמה שניתן) ויאפשר לכלכלה המקומית לשוב לתפקוד וצמוח. מחלקות המחקר בבנקים ובגופי ההשקעות מציינים כי חוסר הוודאות הפוליטי והביטחוני שהכביד על השקל במהלך החודשים האחרונים התפוגג במידה ניכרת, ומכאן הירידה בביקוש לדולר כמטבע מפלט.


השפעת סיום הלחימה

הפסקת האש שהיתה בצפון וצפויה להגיע גם לדרום, מביאה איתה תחזיות חיוביות למשק הישראלי. עסקים רבים שהושפעו מהמצב הביטחוני צפויים לחזור לשגרה, ושוק העבודה מתייצב. נוסף על כך, החזרה של פעילות כלכלית מלאה באזורים שהיו תחת איום מגבירה את האמון של המשקיעים הזרים בשקל, מה שמחזק את המטבע המקומי.


דולר שקל רציף -0.79%


גורם נוסף שעשוי להוביל לירידה בשער הדולר הוא הגופים המוסדיים. הגופים המוסדיים שמחזיקים הרבה מעל הממוצע ההיסטורי בחשיפה דולרית יחזרו לשיעור נמוך יותר - כעת החשיפה הדולרית היא במעל 30%, היסטורית זה היה מתחת ל-25%. 

קיראו עוד ב"גלובל"


יש כמובן השפעות נוספות נוספות על שער הדולר לרבות תנועות הון של גופים מוסדיים שמגדרים את החשיפה באופן יומיומי - כאשר השוק האמריקאי יורד ובזמן האחרון הוא יורד, המוסדיים רוכשים דולרים (דרך חוזים ואופציות) כדי לקזז את הירידה בחשיפה הדולרית וההיפך. כך או אחרת, בבסיס של תנועות הסחר יש עודף ייצוא שמשמעותו מכירת דולרים וקניית שקלים - כלומר, צפי להמשך המגמה של השנים האחרונות, אפילו העשורים האחרונים - המשך שחיקה בשער הדולר.


מה צפוי להמשיך ולתמוך במגמה?

הציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל, שצפויה כבר ברבעון השני של 2025, מהוות גורם נוסף בחיזוק השקל. שוק אגרות החוב כבר מתמחר ריבית נמוכה יותר, והאינפלציה צפויה להתמתן לרמה של כ-2.6% בשנה הבאה, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. תופעה מעניינת נרשמת בקרב המשקיעים המוסדיים, שכיום מחזיקים ברמת גידור דולרי של 30% ומעלה, לעומת פחות מ-25% בעבר. הציפייה היא שעם הזמן, הם יפחיתו את רמת הגידור, מה שיוביל למכירת דולרים ורכישת שקלים, ובכך יתמוך בהמשך התחזקות המטבע המקומי.


התנועות הבסיסיות במשק הישראלי תומכות מסורתית בשקל חזק. עודף הייצוא על היבוא מייצר מכירה שוטפת של דולרים, והריבית השקלית, שלרוב גבוהה מהריבית האמריקאית, מושכת משקיעים זרים להשקיע בנכסים שקליים. עם זאת, המגמה העולמית של התחזקות הדולר, בעיקר על רקע נתוני תעסוקה חזקים בארה"ב ועליית תשואות האג"ח האמריקאיות, מקזזת חלק מהתחזקות השקל. תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים הגיעה ל-4.78%, מה שהופך את ההשקעה בדולר לאטרקטיבית יותר.


נראה שהגורם המשפיע ביותר על שער הדולר בטווח הקצר הוא פעילות הגופים המוסדיים, אשר מתאימים את החשיפה הדולרית שלהם בהתאם לתנודות בוול סטריט. ירידות בשוק האמריקאי מובילות לרכישת דולרים על ידי המוסדיים לצורך שמירה על רמת החשיפה הרצויה. כאשר יש ירידות אזי ההחזקה הדולרית שלהם ירדה והם צריכים להגדיל את החשיפה הדולרית כדי לחזור לנקודת הבסיס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX 135.45%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.


ריי דליו
צילום: Bridgewater Associates

ריי דאליו: ״המזרח התיכון הופך לסיליקון-וואלי של הקפיטליסטים״

מייסד קרן ברידג'ווטר מדבר על תנופת ההשקעות באמירויות ובסעודיה, וחושש שה-AI מתקרב לנקודת מבחן "אנחנו בתוך בועה לפי כמעט כל מדד," אמר, וציין שהשנתיים הקרובות עלולות להיות "מסוכנות יותר" לשווקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ריי דאליו

המזרח התיכון מתבסס במהירות כאחד ממרכזי הבינה המלאכותית המשפיעים בעולם, כך אומר מייסד ברידג'ווטר, ריי דאליו, בראיון ל-CNBC. בראיון הוא משווה את תנופת האזור שלנו לזו שראה עמק הסיליקון בעשורים שבהם הפך למוקד החדשנות הגלובלי. דליו אומר שאיחוד האמירויות והשכנות שלה (הוא לא התייחס לישראל באופן ספציפי) משלבות בין מאגרי הון עצומים לבין משיכה גוברת של כישרונות טכנולוגיים מכל העולם. התוצאה, כפי שהוא מתאר, היא מגנט למשקיעים, מנהלי הון וחברות AI שבוחרות להעביר פעילות משמעותית למדינות המפרץ.

דליו התייחס במיוחד להשקעות הענק שמובילות השנה איחוד האמירויות וערב הסעודית, הכוללות בניית תשתיות ענן, מרכזי נתונים ופלטפורמות AI מקומיות. אחת הדוגמאות הבולטות היא הסכם של 10 מיליארד דולר בין Google Cloud לקרן ההשקעות הסעודית PIF, שנועד להקים "מרכז AI גלובלי" בממלכה. מהלך אחר הוא פרויקט ה-Stargate, שיוקם באיחוד האמירויות בשיתוף OpenAI, אורקל, אנבידיה, וסיסקו.

כשנשאל אם האמירויות, סעודיה וקטאר יכולות להפוך למובילות במרוץ ה-AI העולמי, אמר דאליו כי המדינות הצליחו ליצור סביבן מצבור יוצא דופן של כישרון אנושי: "האזור הזה מתחיל להפוך לסיליקון ואלי של קפיטליסטים. אנשים מגיעים, כסף מגיע, והטאלנטים גם זורמים פנימה."

דאליו, שמבקר באבו דאבי באופן קבוע כבר שלושה עשורים, חווה באופן אישי את התמורות באזור שהם מגיעות כתוצאה של תכנון מדינתי ארוך טווח, ״מלמעלה למטה״, לצד יציבות פוליטית ושאיפה להקים מערכת פיננסית תחרותית ברמה עולמית. "יש כאן באזז, כמו זה שמרגישים בסן פרנסיסקו סביב טכנולוגיה או AI", הוא אמר.

"השנתיים הקרובות יהיו יותר מסוכנות"

לצד האופטימיות כלפי המזרח התיכון, דאליו עצמו נשמע מהוסס יותר לגבי המצב של שוק ההון העולמי. הוא שב ומזהיר מפני היווצרות של בועה, והוא גם מעריך כי השנה-שנתיים הקרובות יהיו "יותר מסוכנות", כלשונו.