בצל הפסקת האש: הדולר יורד ב-0.8% - 3.57 שקל
הדולר נחלש הבוקר מול השקל, אחרי שאתמול נכנסה לתוקפה הפסקת האש וחלה הפעימה הראשונה בהחזרתם של חלק מהחטופים; מה ישפיע על השער של המטבע בתקופה קרובה?
שער הדולר שער הדולר חווה בתקופה האחרונה ירידה משמעותית אל מול השקל, בעיקר בשל ההתפתחויות האחרונות בזירה המדינית והכלכלית. הבוקר, בצל תחילת הפסקת האש והפעימה הראשונה של החזרת חטופים שכללה שלוש חטופות, הדולר יורד הבוקר בכ-0.8% לרמה של מתחת ל-3.57 שקל. בשבוע האחרון, על רקע ההתקדמות במשא ומתן ולבסוף החתימה על הסכם מול חמאס, ירד הדולר בכ-2.6%.
הירידה בשער הדולר, מיוחסת לציפיות לשיפור בכלכלה הישראלית והסרת אי הוודאות בעקבות מתווה החטופים והפסקת הלחימה הצפויה בדרום. שוק ההון אוהב יציבות, והכיוון שנראה כעת, אחרי החתימה על ההסכם לשחרור החטופים, נראה כזה שיוביל להפסקת אש בין ישראל לחמאס.
שער הדולר הוא עוגן בזמני אי וודאות - אנשים נוהרים להשקעה בו כאשר השווקים לא יציבים, כאשר יש מצבים גיאופוליטיים קשים ובעייתים. ברגע שאי הוודאות מוסרת, שער הדולר נחלש - אנשים חוזרים לשקלים. בפועל, זה מורכב יותר כי זה מבטא גם תנודות ושינויים בתנועות ההון של משקיעים וגופים מוסדיים וגם תנועות שנוצרות בשל עודפי ייצוא.
מתווה החטופים: האות לשינוי
אחד הגורמים המרכזיים לירידה בשער הדולר הוא האופטימיות שנרשמת בעקבות מתווה החטופים. המשקיעים מעריכים כי הליכה למתווה שכולל גם הפסקת אש, יוביל ליציבות ביטחונית ( עד כמה שניתן) ויאפשר לכלכלה המקומית לשוב לתפקוד וצמוח. מחלקות המחקר בבנקים ובגופי ההשקעות מציינים כי חוסר הוודאות הפוליטי והביטחוני שהכביד על השקל במהלך החודשים האחרונים התפוגג במידה ניכרת, ומכאן הירידה בביקוש לדולר כמטבע מפלט.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת סיום הלחימה
הפסקת האש שהיתה בצפון וצפויה להגיע גם לדרום, מביאה איתה תחזיות חיוביות למשק הישראלי. עסקים רבים שהושפעו מהמצב הביטחוני צפויים לחזור לשגרה, ושוק העבודה מתייצב. נוסף על כך, החזרה של פעילות כלכלית מלאה באזורים שהיו תחת איום מגבירה את האמון של המשקיעים הזרים בשקל, מה שמחזק את המטבע המקומי.
דולר שקל רציף -0.25%
גורם נוסף שעשוי להוביל לירידה בשער הדולר הוא הגופים המוסדיים. הגופים המוסדיים שמחזיקים הרבה מעל הממוצע ההיסטורי בחשיפה דולרית יחזרו לשיעור נמוך יותר - כעת החשיפה הדולרית היא במעל 30%, היסטורית זה היה מתחת ל-25%.
- אמדוקס עקפה במעט את התחזיות אבל הציגה תחזית פושרת
- טורקיה דורשת עונש של 2,000 שנים בכלא לראש האופוזיציה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
יש כמובן השפעות נוספות נוספות על שער הדולר לרבות תנועות הון של גופים מוסדיים שמגדרים את החשיפה באופן יומיומי - כאשר השוק האמריקאי יורד ובזמן האחרון הוא יורד, המוסדיים רוכשים דולרים (דרך חוזים ואופציות) כדי לקזז את הירידה בחשיפה הדולרית וההיפך. כך או אחרת, בבסיס של תנועות הסחר יש עודף ייצוא שמשמעותו מכירת דולרים וקניית שקלים - כלומר, צפי להמשך המגמה של השנים האחרונות, אפילו העשורים האחרונים - המשך שחיקה בשער הדולר.
מה צפוי להמשיך ולתמוך במגמה?
הציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל, שצפויה כבר ברבעון השני של 2025, מהוות גורם נוסף בחיזוק השקל. שוק אגרות החוב כבר מתמחר ריבית נמוכה יותר, והאינפלציה צפויה להתמתן לרמה של כ-2.6% בשנה הבאה, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. תופעה מעניינת נרשמת בקרב המשקיעים המוסדיים, שכיום מחזיקים ברמת גידור דולרי של 30% ומעלה, לעומת פחות מ-25% בעבר. הציפייה היא שעם הזמן, הם יפחיתו את רמת הגידור, מה שיוביל למכירת דולרים ורכישת שקלים, ובכך יתמוך בהמשך התחזקות המטבע המקומי.
התנועות הבסיסיות במשק הישראלי תומכות מסורתית בשקל חזק. עודף הייצוא על היבוא מייצר מכירה שוטפת של דולרים, והריבית השקלית, שלרוב גבוהה מהריבית האמריקאית, מושכת משקיעים זרים להשקיע בנכסים שקליים. עם זאת, המגמה העולמית של התחזקות הדולר, בעיקר על רקע נתוני תעסוקה חזקים בארה"ב ועליית תשואות האג"ח האמריקאיות, מקזזת חלק מהתחזקות השקל. תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים הגיעה ל-4.78%, מה שהופך את ההשקעה בדולר לאטרקטיבית יותר.
נראה שהגורם המשפיע ביותר על שער הדולר בטווח הקצר הוא פעילות הגופים המוסדיים, אשר מתאימים את החשיפה הדולרית שלהם בהתאם לתנודות בוול סטריט. ירידות בשוק האמריקאי מובילות לרכישת דולרים על ידי המוסדיים לצורך שמירה על רמת החשיפה הרצויה. כאשר יש ירידות אזי ההחזקה הדולרית שלהם ירדה והם צריכים להגדיל את החשיפה הדולרית כדי לחזור לנקודת הבסיס.
אורקל חזרה למחיר טרם הזינוק: האם זו הזדמנות?
החברה שחתמה על עסקת ענק עם OpenAI ונחשבת לאחת המובילות של מרוץ הבינה המלאכותית מגלה שהמשקיעים פחות סלחניים: אחרי התחזיות האופטימיות וההשקעות במיליארדים, המניה חזרה לנקודת ההתחלה
מניית אורקל Oracle Corp -1.94% מאבדת היום עוד כ־3% ונסחרת סביב 234 דולר, רמה שמחזירה אותה למחיר שלפני השיא אליו הגיעה בעקבות הזינוק הגדול לפני מספר חודשים, לאחר שהחברה חשפה תחזית שאפתנית לשנים הקרובות, חתמה על עסקה של מאות מיליארדים עם OpenAI והבטיחה להיות כוח מוביל בעידן הבינה המלאכותית. משהו לא מסתדר. הדוחות היו טובים, התחזיות היו חזקות, ובכל זאת המניה איבדה את המומנטום והחזירה את כל העליות.
בספטמבר דיווחה אורקל על רווח של 1.47 דולר למניה על הכנסות של 14.9 מיליארד דולר, צמיחה של 12% בשנה. לא דרמה, אבל אז הגיעה ההפתעה: החברה חשפה צבר חוזים של 455 מיליארד דולר, פי שלושה מהנתון ברבעון הקודם. זה מספר שהדהים את וול סטריט. המניה טסה 36% ביום אחד, וסיימה בשיא של 328 דולר, על רקע ההתרגשות מהעסקה הענקית עם OpenAI - עסקה של 300 מיליארד דולר להשכרת כוח מחשוב בענן לחמש שנים. אבל מהר מאוד התברר שהעסקה הזאת היא גם החוזקה וגם החולשה של הסיפור.
במקביל, נחשף שהרווחיות בעסק החדש הזה נמוכה משמעותית מהצפוי. לפי הדיווחים, שיעור הרווח הגולמי בעסקי השכרת השרתים ל־AI עומד על כ־14% בלבד. ההנהלה ניסתה להרגיע, וטענה במצגת למשקיעים שהרווחיות המלאה לאורך חיי החוזים תגיע ל־35%. זה הרגיע ליום אחד, ואז שוב התחיל המימוש. מאז השיא בספטמבר איבדה המניה כמעט שליש מערכה, מתחת למחיר שבו הייתה ערב הזינוק.
- האם הצמיחה המטאורית של אורקל מגיעה על חשבון הרווחיות?
- וורנר ברוס מסרבת להצעת רכישה של פראמאונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממכונת מזומנים לחברה עתירת הון עם גירעון תזרימי
כדי לספק את החוזים עם OpenAI ויתר השותפות, אורקל נמצאת במהלך בנייה של דאטה סנטרים בהיקף היסטורי. ההשקעות האלה שוחקות את תזרים המזומנים: אחרי שנים שבהן החברה נחשבה ל"מכונת מזומנים" עם רווחיות גבוהה ופעילות רזה, היא הפכה בשנים האחרונות לחברה עתירת הון, עם גירעון תזרימי ברבעונים האחרונים.
כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
מרק דיווחה אתמול על התקדמות בפיתוח תרופה לסרטן; ענקיות הפארמה במרוץ לתרופות דור חדש של תרופות לסרטן, המבוססות על שילוב של מנגנוני פעולה קיימים - חיבור בין אימונותרפיה לעיכוב כלי דם בגידול. ההבטחה גדולה, אך ההוכחות עדיין מוגבלות. מיליארדי דולרים מושקעים
במרוץ שבו כל שיפור של שברי אחוזים עשוי להיות שווה הרבה מאוד, אך עלול יסתיים באכזבה - ואולי יוביל לפריצת דרך אמיתית
שוק התרופות האונקולוגיות בגל עצום של השקעות ומרוץ גלובלי, אחר מה שנראה כמו הדור הבא של התרופות נגד סרטן. אלא שהפעם, בניגוד לפריצות דרך שהסתמכו על גילויים מדעיים מהפכניים, ההתלהבות נובעת ממודל פשוט בהרבה: שילוב של תרופות קיימות לכדי מולקולה אחת חדשה. המודל הזה מתמקד בשני חלבונים מוכרים היטב בתחום - PD-1 ו-VEGF, ששניהם ממלאים תפקיד מפתח בהתפתחות סרטן. PD-1 הוא חלבון שמופיע על פני תאי מערכת החיסון ותפקידו לבלום את פעילותם, כדי למנוע מתקפות שווא על רקמות בריאות. אבל תאי סרטן למדו “לנצל” את המנגנון הזה, ובכך הם מתחמקים מהתקפה חיסונית. כאן נכנסות לתמונה תרופות אימונותרפיות כמו קיטרודה של מרק (Merck), שחוסמות את PD-1 ומחזירות למערכת החיסון את כוחה לתקוף את הגידול.
לעומת זאת, VEGF הוא חלבון המעודד יצירת כלי דם חדשים - תהליך חיוני להזנת הגידול הסרטני. תרופות כמו Avastin של Roche חוסמות את VEGF, ובכך הן “מרעיבות” את הגידול ומאטות את התפשטותו. שתי הגישות האלה קיימות כבר שנים, אך ההצלחה שלהן מוגבלת: רבות מהתרופות מצליחות להאט את המחלה, אך רק לעתים נדירות הן מצליחות להאריך חיים בצורה משמעותית.
מכאן נולדה הרעיון החדש של תעשיית התרופות: ליצור מולקולה אחת שתשלב את שתי הגישות יחד - נוגדן “ביספציפי” (Bispecific Antibody) שמסוגל במקביל לעכב גם את PD-1 וגם את VEGF. המחשבה פשוטה אך מפתה: אולי דווקא השילוב בין חסימת מערכת החיסון של הסרטן לבין עיכוב אספקת הדם שלו ייצור אפקט חזק יותר.
מיליארדים על תקווה מדעית
למרות שהרעיון עדיין רחוק מהוכחה קלינית רחבה, חברות התרופות לא מחכות לתוצאות. מאז תחילת 2024 נחתמו עסקות ענק בשווי כולל של יותר מ-6 מיליארד דולר בין תאגידי ענק כמו פייזר, מרק, בריסטול מאיירס Squibb ו-BioNTech לבין חברות ביוטכנולוגיה, בעיקר מסין, שפיתחו את התרופות הראשונות מהסוג הזה. מדובר בהיקף השקעות שמתקרב לתקציב השנתי של המכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב.
- המהפכה שיכולה לשנות את שוק התרופות לכולסטרול
- 1.8 טריליון דולר: 5 עובדות על תעשיית הביו מד העולמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת העסקות שסימנו את תחילת ה“בהלה לזהב” החדשה היתה בין Summit Therapeutics האמריקאית ל-Akeso הסינית ב-2022, בעסקה שהציתה גל של השקעות נוספות. מאז כמעט כל ענקית פארמה חיפשה לעצמה גרסה משלה לתרופה דומה. בריסטול מאיירס, לדוגמה, שילמה ל-BioNTech סכום שעשוי להגיע ל-11.1 מיליארד דולר כדי לרכוש רישיון על תרופה דו-פעולתית המפותחת ביותר מעשרה סוגי סרטן שונים. חברות התרופות מצדיקות את ההוצאה האדירה בכך שכל שיפור, אפילו מזערי, באפקטיביות התרופות האונקולוגיות עשוי להפוך למכרה זהב כלכלי. מספיק שתרופה אחת תראה עלייה של כמה חודשים בתוחלת החיים כדי להפוך למוצר שמגלגל מיליארדים. דוגמה לכך היא קיטרודה עצמה - תרופה שהכניסה בשנה שעברה למרק כמעט 30 מיליארד דולר.
