דולר
צילום: Photo by Dmitry Demidko on Unsplash

בצל הפסקת האש: הדולר יורד ב-0.8% - 3.57 שקל

הדולר נחלש הבוקר מול השקל, אחרי שאתמול נכנסה לתוקפה הפסקת האש וחלה הפעימה הראשונה בהחזרתם של חלק מהחטופים; מה ישפיע על השער של המטבע בתקופה קרובה?

איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה שער הדולר

שער הדולר חווה בתקופה האחרונה ירידה משמעותית אל מול השקל, בעיקר בשל ההתפתחויות האחרונות בזירה המדינית והכלכלית. הבוקר, בצל תחילת הפסקת האש והפעימה הראשונה של החזרת חטופים שכללה שלוש חטופות, הדולר יורד הבוקר בכ-0.8% לרמה של מתחת ל-3.57 שקל. בשבוע האחרון, על רקע ההתקדמות במשא ומתן ולבסוף החתימה על הסכם מול חמאס, ירד הדולר בכ-2.6%.


הירידה בשער הדולר, מיוחסת לציפיות לשיפור בכלכלה הישראלית והסרת אי הוודאות בעקבות מתווה החטופים והפסקת הלחימה הצפויה בדרום. שוק ההון אוהב יציבות, והכיוון שנראה כעת, אחרי החתימה על ההסכם לשחרור החטופים, נראה כזה שיוביל להפסקת אש בין ישראל לחמאס.


שער הדולר הוא עוגן בזמני אי וודאות - אנשים נוהרים להשקעה בו כאשר השווקים לא יציבים, כאשר יש מצבים גיאופוליטיים קשים ובעייתים. ברגע שאי הוודאות מוסרת, שער הדולר נחלש - אנשים חוזרים לשקלים. בפועל, זה מורכב יותר כי זה מבטא גם תנודות ושינויים בתנועות ההון של משקיעים וגופים מוסדיים וגם תנועות שנוצרות בשל עודפי ייצוא. 


מתווה החטופים: האות לשינוי

אחד הגורמים המרכזיים לירידה בשער הדולר הוא האופטימיות שנרשמת בעקבות מתווה החטופים. המשקיעים מעריכים כי הליכה למתווה שכולל גם הפסקת אש, יוביל ליציבות ביטחונית ( עד כמה שניתן) ויאפשר לכלכלה המקומית לשוב לתפקוד וצמוח. מחלקות המחקר בבנקים ובגופי ההשקעות מציינים כי חוסר הוודאות הפוליטי והביטחוני שהכביד על השקל במהלך החודשים האחרונים התפוגג במידה ניכרת, ומכאן הירידה בביקוש לדולר כמטבע מפלט.


השפעת סיום הלחימה

הפסקת האש שהיתה בצפון וצפויה להגיע גם לדרום, מביאה איתה תחזיות חיוביות למשק הישראלי. עסקים רבים שהושפעו מהמצב הביטחוני צפויים לחזור לשגרה, ושוק העבודה מתייצב. נוסף על כך, החזרה של פעילות כלכלית מלאה באזורים שהיו תחת איום מגבירה את האמון של המשקיעים הזרים בשקל, מה שמחזק את המטבע המקומי.


דולר שקל רציף -0.2%


גורם נוסף שעשוי להוביל לירידה בשער הדולר הוא הגופים המוסדיים. הגופים המוסדיים שמחזיקים הרבה מעל הממוצע ההיסטורי בחשיפה דולרית יחזרו לשיעור נמוך יותר - כעת החשיפה הדולרית היא במעל 30%, היסטורית זה היה מתחת ל-25%. 

קיראו עוד ב"גלובל"


יש כמובן השפעות נוספות נוספות על שער הדולר לרבות תנועות הון של גופים מוסדיים שמגדרים את החשיפה באופן יומיומי - כאשר השוק האמריקאי יורד ובזמן האחרון הוא יורד, המוסדיים רוכשים דולרים (דרך חוזים ואופציות) כדי לקזז את הירידה בחשיפה הדולרית וההיפך. כך או אחרת, בבסיס של תנועות הסחר יש עודף ייצוא שמשמעותו מכירת דולרים וקניית שקלים - כלומר, צפי להמשך המגמה של השנים האחרונות, אפילו העשורים האחרונים - המשך שחיקה בשער הדולר.


מה צפוי להמשיך ולתמוך במגמה?

הציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל, שצפויה כבר ברבעון השני של 2025, מהוות גורם נוסף בחיזוק השקל. שוק אגרות החוב כבר מתמחר ריבית נמוכה יותר, והאינפלציה צפויה להתמתן לרמה של כ-2.6% בשנה הבאה, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. תופעה מעניינת נרשמת בקרב המשקיעים המוסדיים, שכיום מחזיקים ברמת גידור דולרי של 30% ומעלה, לעומת פחות מ-25% בעבר. הציפייה היא שעם הזמן, הם יפחיתו את רמת הגידור, מה שיוביל למכירת דולרים ורכישת שקלים, ובכך יתמוך בהמשך התחזקות המטבע המקומי.


התנועות הבסיסיות במשק הישראלי תומכות מסורתית בשקל חזק. עודף הייצוא על היבוא מייצר מכירה שוטפת של דולרים, והריבית השקלית, שלרוב גבוהה מהריבית האמריקאית, מושכת משקיעים זרים להשקיע בנכסים שקליים. עם זאת, המגמה העולמית של התחזקות הדולר, בעיקר על רקע נתוני תעסוקה חזקים בארה"ב ועליית תשואות האג"ח האמריקאיות, מקזזת חלק מהתחזקות השקל. תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים הגיעה ל-4.78%, מה שהופך את ההשקעה בדולר לאטרקטיבית יותר.


נראה שהגורם המשפיע ביותר על שער הדולר בטווח הקצר הוא פעילות הגופים המוסדיים, אשר מתאימים את החשיפה הדולרית שלהם בהתאם לתנודות בוול סטריט. ירידות בשוק האמריקאי מובילות לרכישת דולרים על ידי המוסדיים לצורך שמירה על רמת החשיפה הרצויה. כאשר יש ירידות אזי ההחזקה הדולרית שלהם ירדה והם צריכים להגדיל את החשיפה הדולרית כדי לחזור לנקודת הבסיס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

מפעל אדמה בסין ייצור
צילום: גיא בן סימון

הייצור הסיני ממשיך להתכווץ: 8 חודשים רצופים של ירידות

מדד הייצור עולה קלות אך נשאר מתחת לרף ההתאוששות; השירותים והבנייה חוזרים להתכווץ; הביקוש המקומי נחלש, המשבר בנדל"ן מעמיק וקובעי המדיניות מתלבטים בין רפורמות כואבות לבין תמריצים חדשים

רן קידר |
נושאים בכתבה סין

פעילות הייצור בסין המשיכה להתכווץ בנובמבר והאריכה את רצף הירידות הארוך ביותר שנרשם עד כה, על רקע האטה מתמשכת בצמיחה, ירידה בהשקעות ותנאים חיצוניים מאתגרים. מדד מנהלי הרכש הרשמי (PMI) למגזר התעשייה טיפס ל-49.2 נקודות, שיפור קל אך עדיין מתחת לרף ה־50 המפריד בין התרחבות להתכווצות, וכך נשאר המגזר בטריטוריה שלילית זה החודש השמיני ברציפות. תחזית הכלכלנים עמדה על 49.4 נקודות. מדובר בתקופה הרצופה הארוכה ביותר של ירידה מאז החל המדד להתפרסם

למרות העלייה הקלה במדד, תת־האינדיקטורים מספרים סיפור מאתגר: תפוקת הייצור עצמה נעצרה ברמת 50 נקודות, בדיוק על קו האפס, בעוד שהזמנות חדשות והזמנות לייצוא השתפרו ביחס לאוקטובר אך נשארו עמוק מתחת ל-50. דפוס זה מצביע על קושי מתמשך של היצרנים לשמור על התאוששות יציבה בעידן שלאחר הקורונה, במיוחד כאשר הלחץ ממלחמת הסחר מול ארצות הברית נמשך.

המגזר הלא־תעשייתי, הכולל שירותים ובנייה, עבר לראשונה מזה כמעט שלוש שנים להתכווצות, וירד ל-49.5 נקודות לאחר 50.1 באוקטובר. ענפי הנדל"ן ושירותי הבית, הנמצאים במרכז המשבר המתמשך בשוק הדיור, הציגו צלילה בפעילות: השירותים חצו מטה את קו ה-50 לראשונה מאז ספטמבר 2024, לשפל שלא נראה מאז דצמבר 2023. גורמי הסטטיסטיקה בסין מציינים כי "פעילות השוק בתחומי הנדל"ן ושירותי הבית נותרה מדוכאת באופן משמעותי".

נתוני נובמבר משקפים את האתגרים הכלכליים לקראת הרבעון האחרון של השנה,  רבעון שסומן עד כה בעלייה מינימלית בתפוקה התעשייתית וירידה מפתיעה ביצוא, כשביקושים גלובליים לא מצליחים לפצות על ירידה חדה במשלוחים לארצות הברית. גם הצריכה המקומית ממשיכה לאכזב: המכירות הקמעונאיות רשמו באוקטובר ירידה חודשית חמישית ברציפות בקצב הצמיחה, הרצף הארוך ביותר מאז תקופת הסגרים בקורונה.

התערבות הממשל

על אף ההאטה, הממשל בבייג'ינג אינו ממהר להכריז על חבילת תמריצים חדשה. הסיבה: היעד הרשמי לצמיחת התוצר, כ-5% בשנת 2025, עדיין נראה בר השגה. ממשלת סין כבר הזרימה מאז ספטמבר תמריצים בהיקף של טריליון יואן (כ-141 מיליארד דולר), בין היתר באמצעות הגדלת קווי אשראי לבנקים מדינתיים, מיחזור חובות לרשויות מקומיות והפעלה מחדש של מכסות אג"ח שהיו קודם בלתי מנוצלות.

אך מאחורי ההיסוס עומדת דילמה אמיתית: האם להמשיך עם רפורמות מבניות עמוקות שיטפלו בעומק בעיות הביקוש, המינוף והיעילות, או לחזור לקווי פעולה מסורתיים של תמרוץ מהיר? במשך עשורים, הכלכלה הסינית נשענה על שני מנועי צמיחה מוכרים: דחיפת הייצוא או השקעה מסיבית בתשתיות. כיום, שניהם נתקלים בחסמים: השווקים העולמיים חלשים, והמחוזות בסין עמוסי חובות עד כדי קיפאון כמעט מוחלט ביכולת לבצע השקעות חדשות.