דולר
צילום: Photo by Dmitry Demidko on Unsplash

בצל הפסקת האש: הדולר יורד ב-0.8% - 3.57 שקל

הדולר נחלש הבוקר מול השקל, אחרי שאתמול נכנסה לתוקפה הפסקת האש וחלה הפעימה הראשונה בהחזרתם של חלק מהחטופים; מה ישפיע על השער של המטבע בתקופה קרובה?

איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה שער הדולר

שער הדולר חווה בתקופה האחרונה ירידה משמעותית אל מול השקל, בעיקר בשל ההתפתחויות האחרונות בזירה המדינית והכלכלית. הבוקר, בצל תחילת הפסקת האש והפעימה הראשונה של החזרת חטופים שכללה שלוש חטופות, הדולר יורד הבוקר בכ-0.8% לרמה של מתחת ל-3.57 שקל. בשבוע האחרון, על רקע ההתקדמות במשא ומתן ולבסוף החתימה על הסכם מול חמאס, ירד הדולר בכ-2.6%.


הירידה בשער הדולר, מיוחסת לציפיות לשיפור בכלכלה הישראלית והסרת אי הוודאות בעקבות מתווה החטופים והפסקת הלחימה הצפויה בדרום. שוק ההון אוהב יציבות, והכיוון שנראה כעת, אחרי החתימה על ההסכם לשחרור החטופים, נראה כזה שיוביל להפסקת אש בין ישראל לחמאס.


שער הדולר הוא עוגן בזמני אי וודאות - אנשים נוהרים להשקעה בו כאשר השווקים לא יציבים, כאשר יש מצבים גיאופוליטיים קשים ובעייתים. ברגע שאי הוודאות מוסרת, שער הדולר נחלש - אנשים חוזרים לשקלים. בפועל, זה מורכב יותר כי זה מבטא גם תנודות ושינויים בתנועות ההון של משקיעים וגופים מוסדיים וגם תנועות שנוצרות בשל עודפי ייצוא. 


מתווה החטופים: האות לשינוי

אחד הגורמים המרכזיים לירידה בשער הדולר הוא האופטימיות שנרשמת בעקבות מתווה החטופים. המשקיעים מעריכים כי הליכה למתווה שכולל גם הפסקת אש, יוביל ליציבות ביטחונית ( עד כמה שניתן) ויאפשר לכלכלה המקומית לשוב לתפקוד וצמוח. מחלקות המחקר בבנקים ובגופי ההשקעות מציינים כי חוסר הוודאות הפוליטי והביטחוני שהכביד על השקל במהלך החודשים האחרונים התפוגג במידה ניכרת, ומכאן הירידה בביקוש לדולר כמטבע מפלט.


השפעת סיום הלחימה

הפסקת האש שהיתה בצפון וצפויה להגיע גם לדרום, מביאה איתה תחזיות חיוביות למשק הישראלי. עסקים רבים שהושפעו מהמצב הביטחוני צפויים לחזור לשגרה, ושוק העבודה מתייצב. נוסף על כך, החזרה של פעילות כלכלית מלאה באזורים שהיו תחת איום מגבירה את האמון של המשקיעים הזרים בשקל, מה שמחזק את המטבע המקומי.


דולר שקל רציף


גורם נוסף שעשוי להוביל לירידה בשער הדולר הוא הגופים המוסדיים. הגופים המוסדיים שמחזיקים הרבה מעל הממוצע ההיסטורי בחשיפה דולרית יחזרו לשיעור נמוך יותר - כעת החשיפה הדולרית היא במעל 30%, היסטורית זה היה מתחת ל-25%. 


יש כמובן השפעות נוספות נוספות על שער הדולר לרבות תנועות הון של גופים מוסדיים שמגדרים את החשיפה באופן יומיומי - כאשר השוק האמריקאי יורד ובזמן האחרון הוא יורד, המוסדיים רוכשים דולרים (דרך חוזים ואופציות) כדי לקזז את הירידה בחשיפה הדולרית וההיפך. כך או אחרת, בבסיס של תנועות הסחר יש עודף ייצוא שמשמעותו מכירת דולרים וקניית שקלים - כלומר, צפי להמשך המגמה של השנים האחרונות, אפילו העשורים האחרונים - המשך שחיקה בשער הדולר.

קיראו עוד ב"גלובל"


מה צפוי להמשיך ולתמוך במגמה?

הציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל, שצפויה כבר ברבעון השני של 2025, מהוות גורם נוסף בחיזוק השקל. שוק אגרות החוב כבר מתמחר ריבית נמוכה יותר, והאינפלציה צפויה להתמתן לרמה של כ-2.6% בשנה הבאה, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. תופעה מעניינת נרשמת בקרב המשקיעים המוסדיים, שכיום מחזיקים ברמת גידור דולרי של 30% ומעלה, לעומת פחות מ-25% בעבר. הציפייה היא שעם הזמן, הם יפחיתו את רמת הגידור, מה שיוביל למכירת דולרים ורכישת שקלים, ובכך יתמוך בהמשך התחזקות המטבע המקומי.


התנועות הבסיסיות במשק הישראלי תומכות מסורתית בשקל חזק. עודף הייצוא על היבוא מייצר מכירה שוטפת של דולרים, והריבית השקלית, שלרוב גבוהה מהריבית האמריקאית, מושכת משקיעים זרים להשקיע בנכסים שקליים. עם זאת, המגמה העולמית של התחזקות הדולר, בעיקר על רקע נתוני תעסוקה חזקים בארה"ב ועליית תשואות האג"ח האמריקאיות, מקזזת חלק מהתחזקות השקל. תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים הגיעה ל-4.78%, מה שהופך את ההשקעה בדולר לאטרקטיבית יותר.


נראה שהגורם המשפיע ביותר על שער הדולר בטווח הקצר הוא פעילות הגופים המוסדיים, אשר מתאימים את החשיפה הדולרית שלהם בהתאם לתנודות בוול סטריט. ירידות בשוק האמריקאי מובילות לרכישת דולרים על ידי המוסדיים לצורך שמירה על רמת החשיפה הרצויה. כאשר יש ירידות אזי ההחזקה הדולרית שלהם ירדה והם צריכים להגדיל את החשיפה הדולרית כדי לחזור לנקודת הבסיס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אמזוןאמזון

ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים

משקיעים דורשים מאמזון לבחון את התאמת חוזי הענן והבינה המלאכותית עם צה״ל ומשרד ביטחון המולדת האמריקאי למדיניות ה־AI שלה, על רקע חששות משפטיים ותדמיתיים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61%   ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.

היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.

החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.


הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה

בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.

אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.