דולר
צילום: Photo by Dmitry Demidko on Unsplash

בצל הפסקת האש: הדולר יורד ב-0.8% - 3.57 שקל

הדולר נחלש הבוקר מול השקל, אחרי שאתמול נכנסה לתוקפה הפסקת האש וחלה הפעימה הראשונה בהחזרתם של חלק מהחטופים; מה ישפיע על השער של המטבע בתקופה קרובה?

איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה שער הדולר

שער הדולר חווה בתקופה האחרונה ירידה משמעותית אל מול השקל, בעיקר בשל ההתפתחויות האחרונות בזירה המדינית והכלכלית. הבוקר, בצל תחילת הפסקת האש והפעימה הראשונה של החזרת חטופים שכללה שלוש חטופות, הדולר יורד הבוקר בכ-0.8% לרמה של מתחת ל-3.57 שקל. בשבוע האחרון, על רקע ההתקדמות במשא ומתן ולבסוף החתימה על הסכם מול חמאס, ירד הדולר בכ-2.6%.


הירידה בשער הדולר, מיוחסת לציפיות לשיפור בכלכלה הישראלית והסרת אי הוודאות בעקבות מתווה החטופים והפסקת הלחימה הצפויה בדרום. שוק ההון אוהב יציבות, והכיוון שנראה כעת, אחרי החתימה על ההסכם לשחרור החטופים, נראה כזה שיוביל להפסקת אש בין ישראל לחמאס.


שער הדולר הוא עוגן בזמני אי וודאות - אנשים נוהרים להשקעה בו כאשר השווקים לא יציבים, כאשר יש מצבים גיאופוליטיים קשים ובעייתים. ברגע שאי הוודאות מוסרת, שער הדולר נחלש - אנשים חוזרים לשקלים. בפועל, זה מורכב יותר כי זה מבטא גם תנודות ושינויים בתנועות ההון של משקיעים וגופים מוסדיים וגם תנועות שנוצרות בשל עודפי ייצוא. 


מתווה החטופים: האות לשינוי

אחד הגורמים המרכזיים לירידה בשער הדולר הוא האופטימיות שנרשמת בעקבות מתווה החטופים. המשקיעים מעריכים כי הליכה למתווה שכולל גם הפסקת אש, יוביל ליציבות ביטחונית ( עד כמה שניתן) ויאפשר לכלכלה המקומית לשוב לתפקוד וצמוח. מחלקות המחקר בבנקים ובגופי ההשקעות מציינים כי חוסר הוודאות הפוליטי והביטחוני שהכביד על השקל במהלך החודשים האחרונים התפוגג במידה ניכרת, ומכאן הירידה בביקוש לדולר כמטבע מפלט.


השפעת סיום הלחימה

הפסקת האש שהיתה בצפון וצפויה להגיע גם לדרום, מביאה איתה תחזיות חיוביות למשק הישראלי. עסקים רבים שהושפעו מהמצב הביטחוני צפויים לחזור לשגרה, ושוק העבודה מתייצב. נוסף על כך, החזרה של פעילות כלכלית מלאה באזורים שהיו תחת איום מגבירה את האמון של המשקיעים הזרים בשקל, מה שמחזק את המטבע המקומי.


דולר שקל רציף


גורם נוסף שעשוי להוביל לירידה בשער הדולר הוא הגופים המוסדיים. הגופים המוסדיים שמחזיקים הרבה מעל הממוצע ההיסטורי בחשיפה דולרית יחזרו לשיעור נמוך יותר - כעת החשיפה הדולרית היא במעל 30%, היסטורית זה היה מתחת ל-25%. 


יש כמובן השפעות נוספות נוספות על שער הדולר לרבות תנועות הון של גופים מוסדיים שמגדרים את החשיפה באופן יומיומי - כאשר השוק האמריקאי יורד ובזמן האחרון הוא יורד, המוסדיים רוכשים דולרים (דרך חוזים ואופציות) כדי לקזז את הירידה בחשיפה הדולרית וההיפך. כך או אחרת, בבסיס של תנועות הסחר יש עודף ייצוא שמשמעותו מכירת דולרים וקניית שקלים - כלומר, צפי להמשך המגמה של השנים האחרונות, אפילו העשורים האחרונים - המשך שחיקה בשער הדולר.

קיראו עוד ב"גלובל"


מה צפוי להמשיך ולתמוך במגמה?

הציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל, שצפויה כבר ברבעון השני של 2025, מהוות גורם נוסף בחיזוק השקל. שוק אגרות החוב כבר מתמחר ריבית נמוכה יותר, והאינפלציה צפויה להתמתן לרמה של כ-2.6% בשנה הבאה, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. תופעה מעניינת נרשמת בקרב המשקיעים המוסדיים, שכיום מחזיקים ברמת גידור דולרי של 30% ומעלה, לעומת פחות מ-25% בעבר. הציפייה היא שעם הזמן, הם יפחיתו את רמת הגידור, מה שיוביל למכירת דולרים ורכישת שקלים, ובכך יתמוך בהמשך התחזקות המטבע המקומי.


התנועות הבסיסיות במשק הישראלי תומכות מסורתית בשקל חזק. עודף הייצוא על היבוא מייצר מכירה שוטפת של דולרים, והריבית השקלית, שלרוב גבוהה מהריבית האמריקאית, מושכת משקיעים זרים להשקיע בנכסים שקליים. עם זאת, המגמה העולמית של התחזקות הדולר, בעיקר על רקע נתוני תעסוקה חזקים בארה"ב ועליית תשואות האג"ח האמריקאיות, מקזזת חלק מהתחזקות השקל. תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים הגיעה ל-4.78%, מה שהופך את ההשקעה בדולר לאטרקטיבית יותר.


נראה שהגורם המשפיע ביותר על שער הדולר בטווח הקצר הוא פעילות הגופים המוסדיים, אשר מתאימים את החשיפה הדולרית שלהם בהתאם לתנודות בוול סטריט. ירידות בשוק האמריקאי מובילות לרכישת דולרים על ידי המוסדיים לצורך שמירה על רמת החשיפה הרצויה. כאשר יש ירידות אזי ההחזקה הדולרית שלהם ירדה והם צריכים להגדיל את החשיפה הדולרית כדי לחזור לנקודת הבסיס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה

מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?

רן קידר |

חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43%   של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.

המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים, mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית, היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.

שווי השוק כבר נמוך משווי הביטקוין

כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.

ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.

המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.

סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות

כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.

נשיא סין, שי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא סין, שי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיות

סין נאבקת בירידת הילודה: מייקרת קונדומים ומוזילה חתונות

סין משנה את מדיניות המס שלה במטרה לעודד ילודה, תוך התמודדות עם ירידה באוכלוסייה והאטה כלכלית מתמשכת; העלאת המע״מ על אמצעי מניעה והטבות מס למשפחות אמנם נועדה לשנות התנהגות, אך מעוררות ספקות, ביקורת ולעג ציבורי

רן קידר |
נושאים בכתבה סין

סין נוקטת צעד חריג נוסף במאבק בירידת הילודה ובהזדקנות האוכלוסייה: החל מהשבוע, המדינה מטילה מע״מ מלא בשיעור של 13% על אמצעי מניעה – בהם קונדומים, גלולות והתקנים – ובמקביל מעניקה פטור ממע״מ לשירותי חתונה, טיפול בילדים וטיפול בקשישים. המהלך הוא חלק משינוי רחב במדיניות המס, שמטרתו המוצהרת לעודד נישואין והולדה במדינה המתמודדת עם ירידה מתמשכת באוכלוסייה ועם האטה כלכלית ממושכת.

הרפורמה, שעליה הוכרז בסוף 2025, מבטלת שורת פטורים שהיו בתוקף מאז 1994 – תקופה שבה סין עדיין אכפה את מדיניות הילד האחד. כעת, כמעט עשור לאחר ביטול המדיניות ההיא, בייג׳ין מנסה להפוך כיוון: פחות מניעה, יותר תמרוץ להקמת משפחות.

משבר דמוגרפי חריף

הרקע לצעד ברור וחד. לפי נתונים רשמיים, אוכלוסיית סין הצטמצמה זו השנה השלישית ברציפות, וב־2024 נולדו במדינה כ־9.54 מיליון תינוקות בלבד – כמחצית ממספר הלידות לפני עשור. ב־2023 איבדה סין לראשונה את תואר המדינה המאוכלסת בעולם להודו, ושיעור הפוריות ירד לכ־1.3 ילדים לאישה, הרבה מתחת לרמה הדרושה לשמירה על יציבות דמוגרפית (כ־2.1).


המשמעות הכלכלית של מגמה זו עמוקה: כוח העבודה מצטמצם, הנטל על מערכות הפנסיה והבריאות גדל, והביקוש העתידי לדיור, חינוך וצריכה נפגע. עבור הנהגת סין, מדובר לא רק בבעיה חברתית – אלא באיום ישיר על פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם.

“קונדומים יקרים לא יביאו תינוקות”

העלאת המע״מ על אמצעי מניעה עוררה תגובות חריפות ברשתות החברתיות. גולשים לעגו למהלך וטענו כי אין קשר בין מחיר קונדום לבין ההחלטה להביא ילדים. “אנשים יודעים להבדיל בין מחיר של קונדום לבין המחיר של גידול ילד”, כתב אחד הגולשים. אחרים מיהרו להתבדח שירכשו “מלאי לכל החיים” לפני עליית המחירים.