לתפוס את השפל או סכין נופלת? במורגן סטנלי צופים היפוך מגמה באג"ח
מאקרו: מאז שהפד' הוריד את הריבית באחוז תשואות אגרות החוב דווקא טיפסו בכאחוז בתנועה לא אופיינית שנובעת מצפי ניצי ומחששות מהתנהלות הממשל החדש, אבל במורגן סטנלי צופים גרעון נמוך מהצפוי וביקוש חזק לאג"ח הממשלתי שישנו
את המגמה מיקרו: למי שמאמין למורגן סטנלי - שלוש ווריאציות להשקעה באג"ח ממשלתי אמריקאי לטווח ארוך
מאקרו: תשואות אגרות החוב מעוררות דאגה
הרבה מהסוחרים בוול סטריט יצאו לחופש בימים האחרונים, ומחזורי המסחר נמוכים במיוחד. נראה שהמסחר מתנהל לאור איזון התיקים של סוף השנה. בניגוד למגמה בשבועות האחרונים, אגרות
החוב דווקא טיפסו ביום המסחר האחרון ואילו המניות ירדו. ייתכן, וזו רק הערכה, שלאחר העליות החדות בשוק המניות והירידות החדות בשוק אגרות החוב, קרנות כמו 60\40 שנפוצות מאד בעולם צריכות לאזן מחדש את היחס בין המרכיב המנייתי והמרכיב האגחי ונאלצו למכור מניות ולקנות
אג"ח.
למעט יום המסחר האחרון הנושא המדאיג ביותר בשוק ממשיך להיות תשואות אגרות החוב שנמצאות כעת בגבהים שלא נראו כבר 7 חודשים, מכבידים על התנאים הפיננסים ומהווים אלטרנטיבה להשקעה במניות. מאז שהפד' החל להוריד את הריבית, ריבית הבנק המרכזי נחתכה באחוז שלם,
בזמן שתשואות אגרות החוב זינקו ב-100 נ"ב - תנועה מאד לא אופיינית המנוגדת להיגיון הפשוט שהורדת ריבית אמורה להוריד את שיעורי התשואות בשוק. עליית התשואות הלא רגילה נובעת ככל הנראה משתי סיבות. ראשית "שומרי הבונד ("Bond Vigilantes") - מושג שתבע הכלכלן אד ירקוני
עוד בשנות השמונים של המאה הקודמת - לפיו השוק מעניש את הממשל כשהוא מגזים בהוצאות הממשלתיות. פאוול הגדיר את קצב גדילת החוב כ"לא בר קיימא", ובינתיים למרות הרעש שמייצר אלון מאסק, אין וודאות שמשהו בדרך להשתנות.
הסיבה השניה היא שהשוק תמיד מנסה לראות את הצעד
הבא ולא את זה הנוכחי. תשואות אגרות החוב לפני התחלת הורדות הריבית שיקפו ציפיות להורדות אגריסביות ומהירות, אולם ככל שחולף הזמן מתגברת ההבנה שזה לא יקרה, הבנה שקיבלה חיזוק לאחר החלטת הריבית האחרונה שנתפסת כ-"הורדת ריבית ניצית". כעת גם השוק וגם בכירי הפד' מאד
שמרנים ביחס לצפיות להורדות ריבית בהמשך עם צפי לשתי הורדות ריבית בלבד במהלך שנת 2025, וריבית ואינפלציה בטווח הארוך גבוהות יותר מהציפיות הקודמות.
שינוי מגמה בקרוב?
יש החושבים שאנחנו נמצאים פחות או יותר בסוף
המגמה ובקרוב נתחיל לראות שינוי כיוון נוסף, הפעם לכיוון האופטימי. שתי סיבות שציינו קודם כגורמות לצפי הפסימי יכולות להתהפך די בקלות. ראשית, ייתכן שממשל טראמפ אכן יפגין בגרות ויעילות ויתחיל לחתוך בהוצאות ולקצץ בממשל המנופח. טראמפ והצוות שלו העלו את הנושא לכותרות
ונראה שהרבה מיוקרתם מונחת על הכף בנושא הזה. מלבד מאסק וראמסוואמי שתופסים כותרות, גם שר האוצר המיועד, דמות מוכרת ומכובדת בוול סטריט, התבטא בנושא, והגדיר את החזרה ליעד של 3% גרעון גבוה בסדרי העדיפויות. אני לא אופתע אם יתחוללו שינויים מהותיים בדרך ניהול התקציב
הממשלתי שיכללו גם ניהול אחראי יותר של החוב.
גם הצפי הניצי בשוק ביחס לריבית יכול להתהפך בקלות. ראינו בשנה האחרונה כמה שבריריות הן כל הערכות והציפיות האלו שמתשתנות במחי נתון כזה או אחר. התסריט הניצי נובע מחששות מחזרת האינפלציה וכן מחוזקה של הכלכלה האמריקאית
(צמיחה, תעסוקה), אבל נראה שהוא מתמחר זאת בקיצוניות כששני האלמנטים האלו יכולים להיות פחות חזקים ממה שמתומחר כרגע. בעיקר נראה שהגורמים שהביאו לירידת האינפלציה טרם מיצו את עצמם ואנחנו צפויים לירידה מהותית נוספת באינפלציה, יותר ממה שמשתקף כעת בציפיות השוק.
כלכלני מורגן סטנלי הם בין אלו שצופים שינוי מגמה כזה בקרוב, אך לא (רק) משתי הסיבות שציינו (ריסון ההוצאות הממשלתיות או שינוי בציפיות האינפלציה והצמיחה\תעסוקה) אלא מציינים סיבה נוספת - עלייה בביקוש. במורגן סטנלי מפרסמים ללקוחותיהם מחקר עם 10 הפתעות אפשריות בשוק בשנת 2025. ההפתעה האפשרית השניה לפי מורגן סטנלי היא "תחיית הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות של ארצות הברית". לדברי הבנק "הביקוש לאגרות החוב של ממשלת ארצות הברית חזק יותר ממה שהמשקיעים מצפים. בבנק מונים שלוש קבוצות משקיעים שיניעו את תחיית הביקוש הזו.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגורם הראשון הוא הבנקים. המניעים להגדלת הביקוש מצד הבנקים הם רגולציה פחות מחמירה של הממשל החדש, סיום הצמצום הכמותי של הבנק המרכזי, ויותר וודאות לגבי מדיניות הפד'. בעיקר מציינים בבנק שפערי התשואות החריגים שנוצרו מצדיקים כעת אחזקת אגרות ממשלתיות לטווח קצר בינוני על פני אחזקת מזומן בפקדונות היומיים של הפד'.
הגורם השני שיגביר את הביקוש לדברי כלכלני הבנק הוא קרנות הפנסיה. העליות בשוק המניות בשנים האחרונות גרמו לכך שערך הנכסים המהוון של קרנות הפנסיה גבוה מההתחיבויות העתידיות. כתוצאה מכך הקרנות יכולות לקחת על עצמן סיכונים נמוכים יותר בשוק המניות ו"לנעול" תשואות בטווח הארוך. בבנק מציינים גם את איזון התיקים, אבל לא רק כתופעה לקראת סוף שנה אלא כתופעה בת קיימא - קרנות הפנסיה יפעלו להורדת הסיכון בתיק ההשקעות ויגדילו את ההשקעה ארוכת הטווח באגרות החוב הארוכות.
הגורם השלישי שצפוי להגדיל את הביקוש לאגרות החוב האמריקאיות הם המשקיעים הזרים. בבנק נוקטים מצביעים על המשקיעים היפנים כדוגמה. בשנה האחרונה אלו לא השקיעו כל כך באגרות החוב האמריקאיות (על רקע ציפיה להעלאת ריבית ביפן והורדת ריבית בארצות הברית), אבל עליית התשואות מחזירה את הכדאיות של גידור והשקעה באמצעות אגרות החוב האמריקאיות.
- טראמפ מפסיק את הסיוע לקולומביה: "פטרו הוא סוחר סמים"
- אתיופיה - השותפה האסטרטגית השקטה של ישראל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר מזנק ב-1.1%, קמטק תזנק מחר במעל 12%
נציין שמלבד ההפתעה השניה - עלייה בביקוש לאג"ח - ההפתעה הראשונה שציינו בדו"ח של מורגן סטנלי זה ירידה בגרעון - כלומר שכפי שכתבנו קודם לכן, הממשל אכן יתחיל להשתלט על ההוצאות המוגזמות שלו, במקביל לעלייה בחוב בגרמניה ובסין, מה שיגרום לשינוי מגמה - עלייה בגרעון בסין ובגרמניה וירידה בארצות הברית, מה שיוביל להיחלשות הדולר והיפוך מגמה בתשואות - אלו של ארצות הברית ירדו ואלו של סין (שנמצאות בשפל היסטורי) ובאירופה תעלנה. שוב, כל זה, בניגוד למגמות הנוכחיות בשוק. על כל פנים גם זה מוביל להערכה שהמגמה בתשואות אגרות החוב צפויה להשתנות בשנה הקרובה.
מיקרו: אם מורגן סטנלי צודקים - איך להשקיע באגרות חוב ממשלתיות? 3 ווריאציות
אז נניח שאני חושב שמורגן סטנלי צודקים וכדאי לשקיע כעת באגרות חוב אמריקאי - איך לעשות זאת? ראשית, נציין שזו השקעה בניגוד למגמה. ניסיון לקנות את השפל לעיתים קרובות מתברר כניסיון לתפוס סכין נופלת. מי שבכל זאת סבור שזה הצעד הנכון בתקופה הזו הנה כמה מהאפשרויות העומדות בפניו להשקעה באגרות חוב ממשלתיות ארוכות:
iShares 20+ Year Treasury Bond תעודת סל על אגרות החוב ל-20 שנה המוכרת בסימול TLT היא הדרך המקובלת ביותר להשקעה באגרות החוב האמריקאיות הממשלתיות לטווח ארוך. התעודה מנהלת קרוב ל-60 מיליארד דולר - הגדולה ביותר בסקטור עם דמי ניהול של 0.15%. נציין שבניגוד לרושם שעשוי להתקבל שמדובר בהשקעה סולידית מדובר בהשקעה תנודתית למדי שגם עלולה להסב הפסדים כבדים. מי שהחזיק בתעודה הזו בחמש השנים האחרונות איבד כ-36% מכספו (בלי להתחשב בדיבדנדים). בשיאו נסחר הנייר תמורת כ-180 דולר וכעת המחיר הוא 87.8 לאחר ירידה של כ-11% בשנת 2024. תשואת הדיבידנד השנתי עומדת על 3.92% (כך שההפסד השנתי נטו היה עד כה 8.3%).
Direxion Daily 20+ Year Treasury Bull 3X מי שרוצה להעלות את רמת הסיכון יכול להכפיל את ההימור פי 3 עם תעודת הסל TMF שהיא ממונפת פי 3 על ה-TLT. בהתאם, התעודה איבדה 37% בשנת 2024 ולא פחות
מ-84% בחמש השנים האחרונות. דרך כמעט בטוחה לאבד את כספך בטווח הארוך תמורת דמי ניהול של 1.04%.
iShares 20+ Year Treasury Bond Buywrite Strategy ווריאציה נוספת של השקעה ב-TLT היא תעודת הסל TLTW שמייצרת הכנסה
באמצעות כתיבת אופציות קול ופוט על נכס הבסיס. התעודה הזו אמנם איבדה מעט יותר מנכס הבסיס בשנה האחרונה - 14.05%, מצד שני היא כיסתה את כל ההפסדים עם תשואת דיבידנד של 14.96% כך שהיא עם תשואה חיובית נטו בשנת 2024 שלא האירה פנים למשקיעי אגרות החוב הארוכות.
- 5.נתן 04/01/2025 14:10הגב לתגובה זוכתוב פההמלצה היא להשקיע באגחים קצרים בינוניים. אז איך הגענו לארוכות ועוד ממונפות ולמי שלא ממש צעיר הייתי ממליץ על ניירות ערך המחלקות דיבידנדים. פה אתה מקבל הכנסה קבועה ואם המחיר הנכס יורד במקביל האחוז הדיבידנדים עולה. לכן אתה מקבל הכנסה קבוע ועוד מרוויח מירידות.
- 4.הזקן 02/01/2025 13:09הגב לתגובה זולמשל TLT זהו נכס תנודתי מאד אבל בטוח. לא חושב שזה לכל אחד. ניתן לקבל תשואה של 4.86% באגח ממשלתי אמריקאי במחמ 20. ובנוסף לזה סיכוי לא רע לרווח הון גדול במקרה של תהליך הורדת ריבית.
- 3.השאלה היא אם החוב לא יצא משליטה וארהב התרגלה לחיות בגרעון על חשבון העולם. זה יגמר בבכי (ל"ת)מפחיד 02/01/2025 07:54הגב לתגובה זו
- 2.שי.ע 01/01/2025 21:47הגב לתגובה זוחובות שלעלום לא יחזרו.בקדנציה הראשונה של טראמפ זה קפץ אפילו יותר
- 1.מכסיםאינפלציה 01/01/2025 21:38הגב לתגובה זוהחמור מבטיח להטיל מכסים וזה מתכון לאינפלציה

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך?
צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.
ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.
שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".
הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".
- צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
- מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה
כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

טראמפ מפסיק את הסיוע לקולומביה: "פטרו הוא סוחר סמים"
פטרו דוגל ב"שלום" עם הקרטלים, והסמים מציפים את ארה"ב; טראמפ טוען שהתמיכה הכלכלית בארה"ב נובעת מהונאה של קולומביה
הנשיא דונלד טראמפ הודיע על הפסקת כל הסיוע האמריקאי לקולומביה, כולל תשלומים וסובסידיות, והאשים את נשיא המדינה גוסטאבו פטרו בכך שהוא "סוחר סמים" שמעודד ייצור סמים. ההודעה פורסמה ב-Truth Social והיא מגיעה על רקע ביקורת מתמשכת על מדיניותו של פטרו בנושא סחר הסמים.
טראמפ טען כי קולומביה מקבלת תמיכה כספית גדולה מארה"ב מבלי להפגין מאמץ משמעותי בהתמודדות עם הייצור, וכינה את הסיוע "הונאה ארוכת טווח של אמריקה". הוא הזהיר כי אם פטרו לא יפעל, ארה"ב תתערב בעצמה, "ולא בצורה נעימה".
ההחלטה מצטרפת לצעדים קודמים, כמו שלילת מעמדה של קולומביה כשותפה במאבק בסמים בחודש שעבר, שהשוותה אותה למדינות כמו ונצואלה ובוליביה. כעת, מדובר בהפסקה מלאה של הסיוע הכלכלי והצבאי, שמשפיעה על תקציבים שונים.
הסיוע האמריקאי לקולומביה, שהחל להתגבר משמעותית בתחילת שנות ה-2000 במסגרת תוכנית "פלן קולומביה", הגיע לכ-14 מיליארד דולר מאז 2000. בשנים האחרונות, הסכומים ירדו: כ-505.7 מיליון דולר בשנת הכספים 2024, וכ-210 מיליון דולר בשנת 2025, כולל 31 מיליון דולר לתמיכה חקלאית. חלק מהכספים שימשו למודרניזציה של כוחות הביטחון, נטרול מוקשים ולחימה בסחר סמים.
- טראמפ ג'וניור מגייס 260 מיליון דולר לספאק; ועל נכסי הקריפטו של המשפחה
- טראמפ מאותת על נסיגה במלחמת הסחר: "המכסים של 100% לא יישארו" - פסגה עם שי בעוד שבועיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רקע היסטורי ליחסי ארה"ב-קולומביה
שיתוף הפעולה בין ארה"ב לקולומביה התחיל להתעצם בשנות ה-90, על רקע עלייה בסחר הסמים מהמדינה לארה"ב. תוכנית "פלן קולומביה", שהושקה ב-2000 בתקופת הנשיא ביל קלינטון והורחבה תחת ג'ורג' ו. בוש, התמקדה בהגברת היכולות הצבאיות והמשטרתיות של קולומביה.