מסמנים מניה: ללבוש גולף לקראת החגים
עונת החגים נמצאת בפתח ולגולף צפויה פתיחת שנה מתוקה. מסקירה שפורסמה השבוע ע"י אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, עולה כי בארבע השנים האחרונות, הייתה עליה ממוצעת של כ-15% בסך המכירות ברשתות השיווק בתקופת החגים לעומת החודש שקדם להן וירידה ממוצעת של כ- 8% בחודש שלאחר תקופת החגים. הגידול הבולט ביותר, נרשם במכירות כלי הבית והמטבח, כשהמכירות עלו בתקופת החגים בכ-98% בממוצע וירדו חודש לאחר מכן בכ-42%.
חברת האופנה גולף מקבוצת אי.די.בי. (מוחזקת כ-76% על ידי כלל תעשיות ) הינה אחת הקמעונאיות הבולטות ביותר במשק הישראלי בשנים האחרונות.
גולף פרסמה דוחות מרשימים לרבעון השני של השנה וזאת על רקע מספר אזהרות רווח במגזר האופנה, שהובילו לירידות חדות במניות הסקטור עוד טרם משבר ה- Sub-Prime. החברה המשיכה להפגין שיעורי צמיחה נאים, הנובעים הן מניהול איכותי של החברה והן מהמשך הגידול בשיעור הצריכה הפרטית בקרב האוכלוסייה בישראל.
לגולף שתי רגליים יציבות בדמות אופנת ההלבשה, בה פעילה החברה באמצעות המותגים גולף, פולגת, מקס מורטי, דניאל השטר, אינטימה ואחרים ואופנת הבית, בה פעילה החברה בעיקר באמצעות גולף אנד קו.
בניגוד לחברות דומות בשוק כגון פוקס וקסטרו, גולף אינה ממהרת לצאת מגבולות ישראל אלא מתרכזת בצמיחה רוחבית באמצעות הרחבת סל המותגים אותם היא מנהלת. יתרונה המובהק של גולף על פני חברות רבות בשווקי היעד שלה הוא ביכולתה המוכחת לנהל retail.
ניסיונה הרב בשוק הקמעונאי, הוביל את הנהלת החברה למסקנה, כי צמיחה רוחבית עדיפה על פני העמקת המותג גולף לתחומים נוספים, אם כי לא נופתע במידה ונשמע על הרחבת עסקי החברה מחוץ לגבולות ישראל בעתיד הקרוב, אך בצורה מבוקרת.
תחום אופנת הבית מהווה רגל יציבה ורווחית בפעילות גולף ומבדל אותה מחברות האופנה האחרות בשוק ומקטין את רמת הסיכון הטמונה בהשקעה בחברה. גולף עברה בשנים האחרונות מהפך עסקי מרשים, אשר התבטא בצמיחה מטאורית של רווחי החברה. גולף נסחרת כיום במכפיל רווח של 9 לשנת 2007, הנמוך ביחס לחברות אופנה דומות, כשתשואת הדיבידנד הצפויה הנגזרת נושקת ל-6%. לחברה קשת רחבה של מותגים מובילים אשר בבעלותה, תוכנית עסקית ממוקדת צמיחה והנהלה מרשימה מהאיכותיות בהן נתקלתי בשוק ההון.
החגים אשר נמצאים ממש מעבר לפינה, מהווים עיתוי מתאים לא רק לפקוד את חנויות הרשת, אלא גם להפוך לבעלי מניות בה. מחיר היעד שאנו מסמנים למניה הוא 25 שקל - מול מחיר של 21.16 שקל בו היא פותחת את המסחר הבוקר.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
