מסמנים מניה: ללבוש גולף לקראת החגים

למרות הטלטלות האחרונות - אורי כהן חושב שתקופת החגים היא עיתוי מתאים, לא רק לפקוד את חנויות הרשת, אלא גם להפוך לבעלי מניות בה
אורי כהן |

עונת החגים נמצאת בפתח ולגולף צפויה פתיחת שנה מתוקה. מסקירה שפורסמה השבוע ע"י אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, עולה כי בארבע השנים האחרונות, הייתה עליה ממוצעת של כ-15% בסך המכירות ברשתות השיווק בתקופת החגים לעומת החודש שקדם להן וירידה ממוצעת של כ- 8% בחודש שלאחר תקופת החגים. הגידול הבולט ביותר, נרשם במכירות כלי הבית והמטבח, כשהמכירות עלו בתקופת החגים בכ-98% בממוצע וירדו חודש לאחר מכן בכ-42%.

חברת האופנה גולף מקבוצת אי.די.בי. (מוחזקת כ-76% על ידי כלל תעשיות ) הינה אחת הקמעונאיות הבולטות ביותר במשק הישראלי בשנים האחרונות.

גולף פרסמה דוחות מרשימים לרבעון השני של השנה וזאת על רקע מספר אזהרות רווח במגזר האופנה, שהובילו לירידות חדות במניות הסקטור עוד טרם משבר ה- Sub-Prime. החברה המשיכה להפגין שיעורי צמיחה נאים, הנובעים הן מניהול איכותי של החברה והן מהמשך הגידול בשיעור הצריכה הפרטית בקרב האוכלוסייה בישראל.

לגולף שתי רגליים יציבות בדמות אופנת ההלבשה, בה פעילה החברה באמצעות המותגים גולף, פולגת, מקס מורטי, דניאל השטר, אינטימה ואחרים ואופנת הבית, בה פעילה החברה בעיקר באמצעות גולף אנד קו.

בניגוד לחברות דומות בשוק כגון פוקס וקסטרו, גולף אינה ממהרת לצאת מגבולות ישראל אלא מתרכזת בצמיחה רוחבית באמצעות הרחבת סל המותגים אותם היא מנהלת. יתרונה המובהק של גולף על פני חברות רבות בשווקי היעד שלה הוא ביכולתה המוכחת לנהל retail.

ניסיונה הרב בשוק הקמעונאי, הוביל את הנהלת החברה למסקנה, כי צמיחה רוחבית עדיפה על פני העמקת המותג גולף לתחומים נוספים, אם כי לא נופתע במידה ונשמע על הרחבת עסקי החברה מחוץ לגבולות ישראל בעתיד הקרוב, אך בצורה מבוקרת.

תחום אופנת הבית מהווה רגל יציבה ורווחית בפעילות גולף ומבדל אותה מחברות האופנה האחרות בשוק ומקטין את רמת הסיכון הטמונה בהשקעה בחברה. גולף עברה בשנים האחרונות מהפך עסקי מרשים, אשר התבטא בצמיחה מטאורית של רווחי החברה. גולף נסחרת כיום במכפיל רווח של 9 לשנת 2007, הנמוך ביחס לחברות אופנה דומות, כשתשואת הדיבידנד הצפויה הנגזרת נושקת ל-6%. לחברה קשת רחבה של מותגים מובילים אשר בבעלותה, תוכנית עסקית ממוקדת צמיחה והנהלה מרשימה מהאיכותיות בהן נתקלתי בשוק ההון.

החגים אשר נמצאים ממש מעבר לפינה, מהווים עיתוי מתאים לא רק לפקוד את חנויות הרשת, אלא גם להפוך לבעלי מניות בה. מחיר היעד שאנו מסמנים למניה הוא 25 שקל - מול מחיר של 21.16 שקל בו היא פותחת את המסחר הבוקר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


ארהב סין
צילום: טוויטר

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית

בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק

אדיר בן עמי |

למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.

ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.


המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.


ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב

נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.

בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.