למה לא - למה לא עכשיו?

סטנלי פישר לא יוריד או יעלה את הריבית במשק לפחות בחודשיים הקרובים. כך קבעו בימים האחרונים רוב הכלכלנים העוסקים בחזאות במשק. הם כבר ידעו מראש, כמו ברוב המקרים בשנים האחרונות, כי מדד המחירים לצרכן של אפריל עלה בשיעור הגבוה מחצי אחוז - הם צדקו. אז למה שנגיד בנק ישראל לא יעשה מעשה ודווקא עכשיו, יפתיע (לטובה) את כולנו?

עקרונית אני אומר כאן דבר והיפוכו. סימנים לעליות מחירים גורפות כמו אלה שהציגה הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה אתמול, אמורים להביא את הבנק המרכזי שלנו להחלטה הפוכה - של העלאת הריבית, כדי לבלום התפרצות אפשרית של אינפלציה. אך אנחנו הרי רחוקים מאינפלציה של ממש, כמרחק צפון הודו מדרום ספרד. או במילים האחרות - המדד הגבוה של החודש שעבר, קשור בעיקר לעניין עונתי חולף של כניסתנו לעונת הקיץ (במחירי מוצרים כמו ביגוד, כלי רכב חדשים שזרמו אל הכבישים שלנו, הוצאה לחופשות בשל הפסח וכו') ובתגובה המאוחרת לעליית מחירי הנפט של ינואר-מארס שכבר נבלמה ממילא.

בבסיס ההצעה המוזרה שלי, לכאורה, עומדת שאלה כמעט פילוסופית: האם בנק ישראל צריך להגיב למתרחש במשק - או לנסות לנווט אותו רגע לפני שהדברים קורים?

לו ידענו את התשובה היה הרבה יותר קל, אך איש מאיתנו לא יודע - שכן, בנק ישראל מעולם, אבל ממש מעולם - לא צעד לפני המשק. זו תפיסת העולם שלו ואי אפשר בלי ההשוואה המתבקשת בין סנטלי פישר הישראלי - למקבילו האמריקני (הנה, כמעט שכחתי שגם פישר אמריקני), אלן גרינספאן.

גרינספאן החליט לעשות שינוי - הוא עושה זאת באיטיות ראויה להערצה. נגד הרבה מאוד אנליסטים המרננים כי ארה"ב על פי תהום ועלולה ליפול אליו בכל רגע. הוא שומר על קצב הפחתה איטי של הריבית במשק האמריקני כבר חודשים והוא עוד לא אמר את המילה האחרונה. אלן גרינספאן פועל לחיזוק המשק בו הוא פועל - אבל כולם הרי יודעים שמה שמעניין אותו יותר היא וול סטריט. גרינספאן הוא מאלה שחושבים שפני הבורסה כפני האומה (טוב לא ממש האומה אלה המשק) ולא להיפך.

גרינספאן, בדרכו הפוליטית-איטית, מזכיר לכולנו שיש לדאוג בראש ובראשונה לשוק ההון - וכי שוק הון המתוחזק נכון מביא בסופו של דבר לצמיחה כלכלית של המשק בו הוא פועל. ולא להיפך. זה סיפור קלאסי של ביצה ותרנגולת - מי היה שם קודם? הבורסה והמשקיעים שהביאו את הכסף והביאו להצלחה כלכלית של המדינה, או ההצלחה של המשק שמשכה אליו את המשקיעים והביאה לשיא בפריחה הכלכלית של אותו משק?

אם אתם שואלים אותי - באווירה שנוצרה בישראל ב-15 החודשים האחרונים, מה שקובע הוא מחיר הכסף והכדאיות של המשקיעים להמשיך ולרכוש פה נכסים פיננסיים ומניות בחברות אמיתיות. התעשייה, שוק העבודה ובעיקר היצואנים זקוקים כולם להמשך הזרמת הכסף המקומי והזר אל שוק ההון ובעיקר אל שוק המניות והאג"ח של תל אביב - כדי להמשיך את המומנטום החיובי שנראה כי עשוי להסתיים בתוך ימים או שבועות - אם לא יקרה פה משהו שישנה דעתם באמת. שוק מניות זה תעשייה ותעשייה רוצה ריבית נמוכה כדי לעשות כסף.

שמעתי בשיחות עם בתי השקעות זרים פה, בימים האחרונים, כי ההחלטה של משקיעים רבים למשוך מכאן את הכסף שהזרימו לשוק המניות התל אביבי ולחפש לו מקום אחר בעולם, היא עניין קרוב ביותר - זו ההזדמנות של סטנלי פישר לתת להם "קריאת כיוון" ולהוריד את הריבית, אפילו בשיעור סמלי בלבד. עכשיו - כשהרוחות לא סוערות עדיין ושוק המניות עצר לרגע ומחכה לתשובה.

התענה להם סטנלי? למה לא עכשיו?

מאת: שי פאוזנר.