למה לא - למה לא עכשיו?

מדוע דווקא עכשיו - למרות מדד גבוה יחסית באפריל, צריך סטנלי פישר לשנות סדרי עולם בבנק ישראל ולתת למשקיעים "קצת חבל". האם בנק מרכזי מוכרח ללכת שבי אחרי המשק או יכול להוביל אותו?
שי פאוזנר |

סטנלי פישר לא יוריד או יעלה את הריבית במשק לפחות בחודשיים הקרובים. כך קבעו בימים האחרונים רוב הכלכלנים העוסקים בחזאות במשק. הם כבר ידעו מראש, כמו ברוב המקרים בשנים האחרונות, כי מדד המחירים לצרכן של אפריל עלה בשיעור הגבוה מחצי אחוז - הם צדקו. אז למה שנגיד בנק ישראל לא יעשה מעשה ודווקא עכשיו, יפתיע (לטובה) את כולנו?

עקרונית אני אומר כאן דבר והיפוכו. סימנים לעליות מחירים גורפות כמו אלה שהציגה הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה אתמול, אמורים להביא את הבנק המרכזי שלנו להחלטה הפוכה - של העלאת הריבית, כדי לבלום התפרצות אפשרית של אינפלציה. אך אנחנו הרי רחוקים מאינפלציה של ממש, כמרחק צפון הודו מדרום ספרד. או במילים האחרות - המדד הגבוה של החודש שעבר, קשור בעיקר לעניין עונתי חולף של כניסתנו לעונת הקיץ (במחירי מוצרים כמו ביגוד, כלי רכב חדשים שזרמו אל הכבישים שלנו, הוצאה לחופשות בשל הפסח וכו') ובתגובה המאוחרת לעליית מחירי הנפט של ינואר-מארס שכבר נבלמה ממילא.

בבסיס ההצעה המוזרה שלי, לכאורה, עומדת שאלה כמעט פילוסופית: האם בנק ישראל צריך להגיב למתרחש במשק - או לנסות לנווט אותו רגע לפני שהדברים קורים?

לו ידענו את התשובה היה הרבה יותר קל, אך איש מאיתנו לא יודע - שכן, בנק ישראל מעולם, אבל ממש מעולם - לא צעד לפני המשק. זו תפיסת העולם שלו ואי אפשר בלי ההשוואה המתבקשת בין סנטלי פישר הישראלי - למקבילו האמריקני (הנה, כמעט שכחתי שגם פישר אמריקני), אלן גרינספאן.

גרינספאן החליט לעשות שינוי - הוא עושה זאת באיטיות ראויה להערצה. נגד הרבה מאוד אנליסטים המרננים כי ארה"ב על פי תהום ועלולה ליפול אליו בכל רגע. הוא שומר על קצב הפחתה איטי של הריבית במשק האמריקני כבר חודשים והוא עוד לא אמר את המילה האחרונה. אלן גרינספאן פועל לחיזוק המשק בו הוא פועל - אבל כולם הרי יודעים שמה שמעניין אותו יותר היא וול סטריט. גרינספאן הוא מאלה שחושבים שפני הבורסה כפני האומה (טוב לא ממש האומה אלה המשק) ולא להיפך.

גרינספאן, בדרכו הפוליטית-איטית, מזכיר לכולנו שיש לדאוג בראש ובראשונה לשוק ההון - וכי שוק הון המתוחזק נכון מביא בסופו של דבר לצמיחה כלכלית של המשק בו הוא פועל. ולא להיפך. זה סיפור קלאסי של ביצה ותרנגולת - מי היה שם קודם? הבורסה והמשקיעים שהביאו את הכסף והביאו להצלחה כלכלית של המדינה, או ההצלחה של המשק שמשכה אליו את המשקיעים והביאה לשיא בפריחה הכלכלית של אותו משק?

אם אתם שואלים אותי - באווירה שנוצרה בישראל ב-15 החודשים האחרונים, מה שקובע הוא מחיר הכסף והכדאיות של המשקיעים להמשיך ולרכוש פה נכסים פיננסיים ומניות בחברות אמיתיות. התעשייה, שוק העבודה ובעיקר היצואנים זקוקים כולם להמשך הזרמת הכסף המקומי והזר אל שוק ההון ובעיקר אל שוק המניות והאג"ח של תל אביב - כדי להמשיך את המומנטום החיובי שנראה כי עשוי להסתיים בתוך ימים או שבועות - אם לא יקרה פה משהו שישנה דעתם באמת. שוק מניות זה תעשייה ותעשייה רוצה ריבית נמוכה כדי לעשות כסף.

שמעתי בשיחות עם בתי השקעות זרים פה, בימים האחרונים, כי ההחלטה של משקיעים רבים למשוך מכאן את הכסף שהזרימו לשוק המניות התל אביבי ולחפש לו מקום אחר בעולם, היא עניין קרוב ביותר - זו ההזדמנות של סטנלי פישר לתת להם "קריאת כיוון" ולהוריד את הריבית, אפילו בשיעור סמלי בלבד. עכשיו - כשהרוחות לא סוערות עדיין ושוק המניות עצר לרגע ומחכה לתשובה.

התענה להם סטנלי? למה לא עכשיו?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.