למה לא - למה לא עכשיו?

מדוע דווקא עכשיו - למרות מדד גבוה יחסית באפריל, צריך סטנלי פישר לשנות סדרי עולם בבנק ישראל ולתת למשקיעים "קצת חבל". האם בנק מרכזי מוכרח ללכת שבי אחרי המשק או יכול להוביל אותו?
שי פאוזנר |

סטנלי פישר לא יוריד או יעלה את הריבית במשק לפחות בחודשיים הקרובים. כך קבעו בימים האחרונים רוב הכלכלנים העוסקים בחזאות במשק. הם כבר ידעו מראש, כמו ברוב המקרים בשנים האחרונות, כי מדד המחירים לצרכן של אפריל עלה בשיעור הגבוה מחצי אחוז - הם צדקו. אז למה שנגיד בנק ישראל לא יעשה מעשה ודווקא עכשיו, יפתיע (לטובה) את כולנו?

עקרונית אני אומר כאן דבר והיפוכו. סימנים לעליות מחירים גורפות כמו אלה שהציגה הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה אתמול, אמורים להביא את הבנק המרכזי שלנו להחלטה הפוכה - של העלאת הריבית, כדי לבלום התפרצות אפשרית של אינפלציה. אך אנחנו הרי רחוקים מאינפלציה של ממש, כמרחק צפון הודו מדרום ספרד. או במילים האחרות - המדד הגבוה של החודש שעבר, קשור בעיקר לעניין עונתי חולף של כניסתנו לעונת הקיץ (במחירי מוצרים כמו ביגוד, כלי רכב חדשים שזרמו אל הכבישים שלנו, הוצאה לחופשות בשל הפסח וכו') ובתגובה המאוחרת לעליית מחירי הנפט של ינואר-מארס שכבר נבלמה ממילא.

בבסיס ההצעה המוזרה שלי, לכאורה, עומדת שאלה כמעט פילוסופית: האם בנק ישראל צריך להגיב למתרחש במשק - או לנסות לנווט אותו רגע לפני שהדברים קורים?

לו ידענו את התשובה היה הרבה יותר קל, אך איש מאיתנו לא יודע - שכן, בנק ישראל מעולם, אבל ממש מעולם - לא צעד לפני המשק. זו תפיסת העולם שלו ואי אפשר בלי ההשוואה המתבקשת בין סנטלי פישר הישראלי - למקבילו האמריקני (הנה, כמעט שכחתי שגם פישר אמריקני), אלן גרינספאן.

גרינספאן החליט לעשות שינוי - הוא עושה זאת באיטיות ראויה להערצה. נגד הרבה מאוד אנליסטים המרננים כי ארה"ב על פי תהום ועלולה ליפול אליו בכל רגע. הוא שומר על קצב הפחתה איטי של הריבית במשק האמריקני כבר חודשים והוא עוד לא אמר את המילה האחרונה. אלן גרינספאן פועל לחיזוק המשק בו הוא פועל - אבל כולם הרי יודעים שמה שמעניין אותו יותר היא וול סטריט. גרינספאן הוא מאלה שחושבים שפני הבורסה כפני האומה (טוב לא ממש האומה אלה המשק) ולא להיפך.

גרינספאן, בדרכו הפוליטית-איטית, מזכיר לכולנו שיש לדאוג בראש ובראשונה לשוק ההון - וכי שוק הון המתוחזק נכון מביא בסופו של דבר לצמיחה כלכלית של המשק בו הוא פועל. ולא להיפך. זה סיפור קלאסי של ביצה ותרנגולת - מי היה שם קודם? הבורסה והמשקיעים שהביאו את הכסף והביאו להצלחה כלכלית של המדינה, או ההצלחה של המשק שמשכה אליו את המשקיעים והביאה לשיא בפריחה הכלכלית של אותו משק?

אם אתם שואלים אותי - באווירה שנוצרה בישראל ב-15 החודשים האחרונים, מה שקובע הוא מחיר הכסף והכדאיות של המשקיעים להמשיך ולרכוש פה נכסים פיננסיים ומניות בחברות אמיתיות. התעשייה, שוק העבודה ובעיקר היצואנים זקוקים כולם להמשך הזרמת הכסף המקומי והזר אל שוק ההון ובעיקר אל שוק המניות והאג"ח של תל אביב - כדי להמשיך את המומנטום החיובי שנראה כי עשוי להסתיים בתוך ימים או שבועות - אם לא יקרה פה משהו שישנה דעתם באמת. שוק מניות זה תעשייה ותעשייה רוצה ריבית נמוכה כדי לעשות כסף.

שמעתי בשיחות עם בתי השקעות זרים פה, בימים האחרונים, כי ההחלטה של משקיעים רבים למשוך מכאן את הכסף שהזרימו לשוק המניות התל אביבי ולחפש לו מקום אחר בעולם, היא עניין קרוב ביותר - זו ההזדמנות של סטנלי פישר לתת להם "קריאת כיוון" ולהוריד את הריבית, אפילו בשיעור סמלי בלבד. עכשיו - כשהרוחות לא סוערות עדיין ושוק המניות עצר לרגע ומחכה לתשובה.

התענה להם סטנלי? למה לא עכשיו?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.