ייצוא ישראלי להודו: לא רק תרמילאים..
לאחרונה התקיימו בניו דלהי שיחות במסגרת קבוצת עבודה משותפת הודית ישראלית במטרה לגבש תוכנית עבודה מוסכמת לשיפור תשתית הסחר בין המדינות במספר נושאים ביניהם: תקינה, השקעות, שירותים, מכסים ומו"פ כך מסר מוניר אגברייה הנספח המסחרי של משרד התמ"ת בניו דלהי.
את ישראל ייצגו בסבב שיחות זה בועז הירש, שהינו מנהל תחום הסכמי סחר במשרד התמ"ת, גרישא דייטש, הוא הממונה על התקינה במשרד התמ"ת ושמואל מרדכי שהינו המפקח על היהלומים בתמ"ת.
זהו הסבב השני של דיוני קבוצת העבודה, כשמפגש נוסף אמור להתקיים במהלך חודש יוני השנה. מסקנות הדיונים יוצגו בפני שר התמ"ת, אהוד אולמרט, בעת ביקורו הצפוי של שר הסחר ההודי כמאל נאת במחצית השניה של השנה.
בנוסף צפוי להגיע לארץ בסוף החודש שר המדע ההודי KAPIL SIBAL על מנת לחתום על הסכם להקמת קרן מו"פ משותפת בין המדינות.
רונית קן, היא מנהלת המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת מציינת שקצב הצמיחה המהיר בהודו (6.1% בממוצע לשנה בעשור האחרון ), ההשקעות הגדלות בתשתיות ועליית רמת החיים, הופכים את הודו, לאחד משוקי היעד האטרקטיביים ליצוא הישראלי. לאור נתונים אלה ועל רקע הבנה שיש חשיבות לשותפות אסטרטגית גיאופוליטית נבחרה הודו לאחת מארבע "מדינות יעד" לפעילות מוגברת של משרד התמ"ת.
מנהל תחום הסחר עם אסיה במשרד התמ"ת, עמירם הלוי, מוסיף שבמהלך עשור שנים בהם מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל להודו גדל הסחר מרמה של כ-200 מיליון דולר לשנה לרמה של מעל שני מיליארד דולר. הסחר ההדדי בשנת 2004 עמד על כ-2.2 מיליארד דולר. עליה של כ-36% לעומת שנת 2003.
היצוא להודו בשנת 2004 עמד על 1.02 מיליארד דולר - עליה של 45% לעומת שנת 2003 (בה עמד היצוא על 703 מליון דולר). מרכיבי היצוא העיקריים הינם: יהלומים ואבנים יקרות (67% מכלל היצוא ו-33% עליה), מוצרי הי טק (20% מכלל היצוא וכ-90% עליה!), כימיקלים (11% מכלל היצוא ו- 67% עליה). ביצוא בולטת הירידה במשקל היחסי של היהלומים ביצוא ועליית יצוא מוצרי ההייטק.
היבוא מהודו בשנת 2004 הסתכם ב-1.12 מיליארד דולר - עליה של 27% לעומת שנת 2003 (בה עמד היבוא על 883 מליון דולר). עיקר מרכיבי היבוא: יהלומים ואבנים יקרות: 70%, כימיקלים ומוצרי פלסטיק: 12% ו-טקסטיל ומוצריו :10%.
מוניר אגברייה הנספח המסחרי הישראלי בניו דלהי מציין שבשנים האחרונות גבר שיתוף הפעולה בין המדינות במגוון תחומים . פעילותן הענפה של חברות מישראל בתחומים כמו היי-טק וחקלאות מעידה על הפוטנציאל הטמון בשוק המקומי, המתאפיין בקצב צמיחה גבוה ובצורך גדול בהשקעות בתשתיות. בהודו עובדות כיום קרוב ל-100 חברות ישראליות וביניהן מהגדולות בישראל כגון קומברס, נייס, גילת, וצ'ק פוינט.
בסה"כ קיימים כיום כ-150 הסכמים בין חברות ישראליות והודיות לפיתוח משותף, ייצור, שיווק והפצה של מוצרי חברות ישראליות בהודו בעיקר בחקלאות, כימיקלים, אלקטרוניקה, ציוד רפואי ותוכנה. מערכות טכנולוגית ההשקיה בטפטוף הישראליות מיוצרות בשלושה מיזמים שונים בהודו. בתחום הטלקומוניקציה קיים ייצור של מודמים במהירות גבוהה, מערכות תיבות קוליות וסיבים אופטיים. בתחום התוכנה מספר חברות ישראליות הקימו את המשרדים שלהן בנוסף למרכזי מו"פ בהודו. מיזמים אלו מהווים כלי מעולה לשת"פ ולהגברת הסחר בין שתי המדינות.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
