נעם אורים מרחיבה קו ייצור בעלות של 5.5 מיליון דולר

החברה שהינה חברת בת של שלא"ג תעשיות תוסיף קו ייצור בתפוקה מיועדת של 3000 טון. באפריל חתמה שלא"ג על הסכם להשקעה בחברה בהיקף של 13 מיליון שקל תמורת 51% מהמניות
דרור איטח |

נעם אורים תעשיות, חברה בת של שלא"ג תעשיות קבלה החלטה לרכישת קו ייצור נוסף בטכנולוגיית ה-Needle Punch בתפוקה מיועדת של 3000 טון. קו הייצור החדש ימוקם במפעל בקיבוץ אורים. סך ההשקעה בהקמה, מבנים וציוד צפוייה להסתכם ב-5.5 מיליון דולר וזמן ההקמה הוא 7 חודשים. פרטים אלה עולים מתוך טיוטת התשקיף שהגישה החברה לגיוס של 60 מיליון שקל באג"ח להמרה וכתבי אופציה.

כושר הייצור של נועם אורים עומד על 3500 טון נכון לסוף 2004 והוא מנוצל כדי 90%. מוצריה של נועם אורים משמשים בעיקר בתחום הנקיון (מטליות רב פעמיות וסחבות), שוק הגיאו-טקסטיל ובשוק הרכב (ריפודים, כיסויים פנימיים) ועיקר לקוחותיה של נועם אורים הן חברות המשווקות מוצרים לניקיון בשוק המקומי.

בחודש שעבר חתמה שלא"ג על הסכם להשקעה בחברת נועם אורים תעשיות בהיקף של 13 מיליון שקל תמורת 51% מהמניות. נועם אורים עוסקת בייצור בדים לא ארוגים בטכנולגיית Needle Punch ו- Stich Bond והם מוצרים משלימים או נלווים למוצרי החברה.

שלא"ג פועלת בשוק הבד הלא ארוג וזאת בשני תחומי פעילות: ייצור ושיווק בדים לא ארוגים בטכנולוגיות טרמו בונד המיוטצרים על ידי החברה עצמה וכן ייצור ושיווק בדים לא ארוגים בטכנולגיית Spunlace, המיוצרים על ידי החברה המוחזקת ספאנטק.

שלא"ג תעשיות סיימה את שנת 2004 במכירות של 229 מיליון שקל וברכווח נקי של 37 מיליון שקל לעומת מכירות של 197 מיליון שקל ורווח נקי של 19 מיליון שקל בשנת 2003.

שלא"ג תעשיות הנפיקה לראשונה בבורסה לניירות ערך בשנה שעברה וגייסה הון במניות בלבד. מאז שהונפקה, הניבה מניית שלא"ג תשואה של 50%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: