נעם אורים מרחיבה קו ייצור בעלות של 5.5 מיליון דולר
נעם אורים תעשיות, חברה בת של שלא"ג תעשיות קבלה החלטה לרכישת קו ייצור נוסף בטכנולוגיית ה-Needle Punch בתפוקה מיועדת של 3000 טון. קו הייצור החדש ימוקם במפעל בקיבוץ אורים. סך ההשקעה בהקמה, מבנים וציוד צפוייה להסתכם ב-5.5 מיליון דולר וזמן ההקמה הוא 7 חודשים. פרטים אלה עולים מתוך טיוטת התשקיף שהגישה החברה לגיוס של 60 מיליון שקל באג"ח להמרה וכתבי אופציה.
כושר הייצור של נועם אורים עומד על 3500 טון נכון לסוף 2004 והוא מנוצל כדי 90%. מוצריה של נועם אורים משמשים בעיקר בתחום הנקיון (מטליות רב פעמיות וסחבות), שוק הגיאו-טקסטיל ובשוק הרכב (ריפודים, כיסויים פנימיים) ועיקר לקוחותיה של נועם אורים הן חברות המשווקות מוצרים לניקיון בשוק המקומי.
בחודש שעבר חתמה שלא"ג על הסכם להשקעה בחברת נועם אורים תעשיות בהיקף של 13 מיליון שקל תמורת 51% מהמניות. נועם אורים עוסקת בייצור בדים לא ארוגים בטכנולגיית Needle Punch ו- Stich Bond והם מוצרים משלימים או נלווים למוצרי החברה.
שלא"ג פועלת בשוק הבד הלא ארוג וזאת בשני תחומי פעילות: ייצור ושיווק בדים לא ארוגים בטכנולוגיות טרמו בונד המיוטצרים על ידי החברה עצמה וכן ייצור ושיווק בדים לא ארוגים בטכנולגיית Spunlace, המיוצרים על ידי החברה המוחזקת ספאנטק.
שלא"ג תעשיות סיימה את שנת 2004 במכירות של 229 מיליון שקל וברכווח נקי של 37 מיליון שקל לעומת מכירות של 197 מיליון שקל ורווח נקי של 19 מיליון שקל בשנת 2003.
שלא"ג תעשיות הנפיקה לראשונה בבורסה לניירות ערך בשנה שעברה וגייסה הון במניות בלבד. מאז שהונפקה, הניבה מניית שלא"ג תשואה של 50%.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
