אופנר: הישראלים מקדימים את העולם בצרכי אבטחת המידע

[בלעדי] בשנתיים עד שלוש שנים. מנכ"ל CA בישראל סבור כי הישראלים יודעים לזהות את הצרכים היחודיים של אבטחת המידע לפני כולם. CA ישראל תנהל את אבטחת המידע בכנס TechEd באילת בשנה הבאה
חזי שטרנליכט |

[בלעדי] "עבדנו עם לקוח ביטחוני גדול וסיפקנו לו מערכת ניהול זהויות שמקדימה את העולם" כך מגלה היום ל-Bizportal, מנכ"ל CA ישראל, אריה אופנר. לדבריו הלקוח הביטחוני הגדול יישם פתרון ניהול זהויות ומשתמשים והוא זיהה צורך שלא היה בנמצא בשוק. לדבריו: "הלקוח פעל בשנה האחרונה עם המעבדות שלנו ועזר להגדרה ויישום הפונקציונאליות הנוספת בתוך המוצר עצמו".

בכך חושף אופנר עוד נדבך בתחום אבטחת המידע שהולך ומתחכם עם השנים. הפתרונות שלהם נדרשים הארגונים בעולם בעניינים אלו הולכים ונהיים מורכבים. "אם בעבר הספיק ללקוח לקנות מערכת FireWall, אנטי וירוס, לאחר שביצע סקר סיכונים" מסביר לנו סמנכ"ל השיווק של CA בישראל, אורי לוי, "השוק התבגר היום וההחלטות מתקבלות ברמת ההנהלה והדירקטוריון".

גם אופנר וגם לוי מדגישים את ההבנה שהתגבשה בשנים האחרונות כי עיקר הסיכונים באבטחת המידע של הארגון מגיעים מתוכו. "בין 70% ל-80% מסיכונים אלה, מקורם בתוך הארגון" מסביר אופנר. המוצרים והפתרונות של CA, חברת התוכנה הרביעית בגודלה בעולם, עוסקים בין היתר בניהול מתוחכם של מניעת הכשלים, הפרצות, החדירות, ומעשי הזדון במידע הארגוני.

כחלק מהפרויקטים הגדולים של CA בתחום אבטחת מידע שעוד נרחיב עליהן בהמשך, מציין היום אופנר כי CA ישראל תנהל את אבטחת המידע בכנס Tech Ed של מיקרוסופט שיערך בשנה הבאה. שתי החברות הן יריבות עסקיות לא אחת, ולכן ניתן ללמוד עד כמה הצליחה CA עם מוצרי אבטחת המידע שלה. על הסיפור שהיה באולימפידה ביוון נספר בהמשך.

"CA מציעה טכנולוגיות של ניהול" מסביר אופנר, "כל מה שקשור למחשוב ותהליכים ארגוניים. הסניף הישראלי שהקימה החברה פועל מאז שנת 1988 והיה למעשה אחת השלוחות הראשונות של החברות הבינלאומיות שהחלו לפעול בארץ". CA מעסיקה בארץ קצת מעל ל-300 עובדים, מתוכם כ-200 הם אנשי פיתוח. הם מתפרסים גיאוגרפית ברחבי הארץ מרעננה, דרך הרצליה, יוקנעם, ועד תפן.

ארבעת תחומי המוצרים של CA הם: ניהול תשתיות מחשוב ארגוני, ניהול אבטחת המידע, ניהול אחסון המידע וגיבוי ארגוני, וניהול סביבת פיתוח ארגונית. אנחנו מבקשים להתמקד בעניין אבטחת המידע, המגמות בתחום והפתרונות לארגונים השונים.

מנכ"ל CA ישראל מזהה שלוש מגמות עיקריות בשוק אבטחת המידע כיום. הראשונה היא כי הדיסציפלינות השונות מתאחדות. לדברי אופנר, קשה לארגון לפעול בבליל של דרכי אכיפה למדיניות אבטחת המידע שלו. ככל שיש יותר מוצרי אבטחה ייחודיים, ברמת התוכנה והחומרה, כך מסתבכת האכיפה ונוצרים פערים. "אם צריך להטמיע Patch שאמור לחסום פרצות, צריך לדעת באילו שרתים הוא נדרש. לכן צריך לנהל את אבטחת המידע בהתאם" הוא מסביר.

המגמה השנייה היא הניהול האפקטיבי של אבטחת המידע. היום נוצרים לוגים כבדים שמצריכים טיפול. נדרשת גם יכולת טיפול אינטגרטיבית שתיתן תמונה עדכנית למנהל אבטחת המידע בארגון. המגמה השלישית היא קונסולידציה של פתרונות וספקים. אופנר מוסיף כי הוא מזהה מצב שבו הלקוחות מעוניינים לעבוד עם חברה גדולה ומבוססת, כשהם יודעים שהם משקיעים במוצר שיצאו לו עוד גרסאות. החשש מלהשקיע במוצר של חברה שתעבור מהעולם, ולכן הוא לא ייתמך, מגביר את היווצרות הצורך הזה.

למגמות הללו מציעה CA פתרונות שמסתמכים על שלושה תחומים, מסביר סמנכ"ל השיווק לוי. התחום הראשון הוא בקרת הגישה, התחום השני הוא ניהול משתמשים, סמכויות והרשאות, והתחום השלישי מנהל את כל האירועים.

המוצרים לתחום הראשון שולטים בגישה לרשת מכל מקום. מרמת הרשת המקומית, דרך ה-Web, דרך הרשאות של קבצים מסויימים באפליקציה, ועד לרמת הדפים בתוך האפליקציה עצמה. הקונספט שנבנה הוא מנוע הרשאות ייחודי שמאפשר לכל משתמש להפוך ליישות לוגית שיכולה לבצע בדיוק את מה שהוגדר לה.

לתחום השני מציעים ב-CA ארגונים של הרשאות למשתמשים בזמינות מהירה מאוד. "כשהגעתי לעבוד ב-CA" מציין לוי, "המערכות פעלו באופן מיידי. ועוד הקדמתי את הגעתי בשבועיים. הכל בוצע ברמת מחלקת משאבי אנוש." אופנר מתגאה בכך שהפתרונות של CA מקדימים את כל המתחרים. במצב הנוכחי לוקח לארגון כשבועיים להגדיר משתמש חדש, ועד כחודש וחצי לפתיחת כל ההרשאות.

בתחום השלישי של אבטחת המידע מוצעים מוצרים שמנתחים אירועים ברמה לוגית. כך מתריעה המערכת על אירועי אבטחה פוטנציאליים ויודע לקשר בין דברים שלא מסתדרים בפועל. לדוגמא, ניסיון פריצה למחשב, וניסיון חדירה לתוכנה לא מורשת במחשב שלידו, יוביל להקפצת התראה וחסימת אזור מחשבים שלם בחברה, אם כך הוגדר על ידי אחראי האבטחה של הרשת.

"זה מגיע לרמה כזאת, שהיום יש פתרונות אלחוטיים של CA שמאפשרים לשרטט מפה פיזית של הארגון, כך שרק משתמשים מורשים עם מחשבים אלחוטיים יוכלו להשתמש באותו אזור ספציפי בנתוני המערכת. וכשהם יוצאים מהמתחם הפיזי שהוגדר, הם כבר לא יכולים להשתמש עם אותם מחשבים ניידים במשאבים שהוקצו להם", מסביר אופנר.

אחד מהמקרים בהם נבדקו המוצרים של CA בזמן אמת הייתה אולימפיאדת יוון. שם גברו המוצרים של החברה, לדברי אופנר, על שני מתמודדים אחרים. "הצלחנו לבודד 3 מיליוני מקרים פוטנציאליים של חדירות ובעיות אבטחה ביום לתחום שבין 10 עד 30 מקרים שיש לבדוק ולנהל". הוא מסביר. שני המתמודדים הקודמים בפרויקט כשלו ולא הצליחו לנהל את המערכת הרגישה של אבטחת המידע באולימפיאדה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

חן שרייבר  (ניב קנטור)חן שרייבר (ניב קנטור)

59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל

רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור

מנדי הניג |

יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.

מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה. 

על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל

שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.

בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.