אופנר: הישראלים מקדימים את העולם בצרכי אבטחת המידע

[בלעדי] בשנתיים עד שלוש שנים. מנכ"ל CA בישראל סבור כי הישראלים יודעים לזהות את הצרכים היחודיים של אבטחת המידע לפני כולם. CA ישראל תנהל את אבטחת המידע בכנס TechEd באילת בשנה הבאה
חזי שטרנליכט |

[בלעדי] "עבדנו עם לקוח ביטחוני גדול וסיפקנו לו מערכת ניהול זהויות שמקדימה את העולם" כך מגלה היום ל-Bizportal, מנכ"ל CA ישראל, אריה אופנר. לדבריו הלקוח הביטחוני הגדול יישם פתרון ניהול זהויות ומשתמשים והוא זיהה צורך שלא היה בנמצא בשוק. לדבריו: "הלקוח פעל בשנה האחרונה עם המעבדות שלנו ועזר להגדרה ויישום הפונקציונאליות הנוספת בתוך המוצר עצמו".

בכך חושף אופנר עוד נדבך בתחום אבטחת המידע שהולך ומתחכם עם השנים. הפתרונות שלהם נדרשים הארגונים בעולם בעניינים אלו הולכים ונהיים מורכבים. "אם בעבר הספיק ללקוח לקנות מערכת FireWall, אנטי וירוס, לאחר שביצע סקר סיכונים" מסביר לנו סמנכ"ל השיווק של CA בישראל, אורי לוי, "השוק התבגר היום וההחלטות מתקבלות ברמת ההנהלה והדירקטוריון".

גם אופנר וגם לוי מדגישים את ההבנה שהתגבשה בשנים האחרונות כי עיקר הסיכונים באבטחת המידע של הארגון מגיעים מתוכו. "בין 70% ל-80% מסיכונים אלה, מקורם בתוך הארגון" מסביר אופנר. המוצרים והפתרונות של CA, חברת התוכנה הרביעית בגודלה בעולם, עוסקים בין היתר בניהול מתוחכם של מניעת הכשלים, הפרצות, החדירות, ומעשי הזדון במידע הארגוני.

כחלק מהפרויקטים הגדולים של CA בתחום אבטחת מידע שעוד נרחיב עליהן בהמשך, מציין היום אופנר כי CA ישראל תנהל את אבטחת המידע בכנס Tech Ed של מיקרוסופט שיערך בשנה הבאה. שתי החברות הן יריבות עסקיות לא אחת, ולכן ניתן ללמוד עד כמה הצליחה CA עם מוצרי אבטחת המידע שלה. על הסיפור שהיה באולימפידה ביוון נספר בהמשך.

"CA מציעה טכנולוגיות של ניהול" מסביר אופנר, "כל מה שקשור למחשוב ותהליכים ארגוניים. הסניף הישראלי שהקימה החברה פועל מאז שנת 1988 והיה למעשה אחת השלוחות הראשונות של החברות הבינלאומיות שהחלו לפעול בארץ". CA מעסיקה בארץ קצת מעל ל-300 עובדים, מתוכם כ-200 הם אנשי פיתוח. הם מתפרסים גיאוגרפית ברחבי הארץ מרעננה, דרך הרצליה, יוקנעם, ועד תפן.

ארבעת תחומי המוצרים של CA הם: ניהול תשתיות מחשוב ארגוני, ניהול אבטחת המידע, ניהול אחסון המידע וגיבוי ארגוני, וניהול סביבת פיתוח ארגונית. אנחנו מבקשים להתמקד בעניין אבטחת המידע, המגמות בתחום והפתרונות לארגונים השונים.

מנכ"ל CA ישראל מזהה שלוש מגמות עיקריות בשוק אבטחת המידע כיום. הראשונה היא כי הדיסציפלינות השונות מתאחדות. לדברי אופנר, קשה לארגון לפעול בבליל של דרכי אכיפה למדיניות אבטחת המידע שלו. ככל שיש יותר מוצרי אבטחה ייחודיים, ברמת התוכנה והחומרה, כך מסתבכת האכיפה ונוצרים פערים. "אם צריך להטמיע Patch שאמור לחסום פרצות, צריך לדעת באילו שרתים הוא נדרש. לכן צריך לנהל את אבטחת המידע בהתאם" הוא מסביר.

המגמה השנייה היא הניהול האפקטיבי של אבטחת המידע. היום נוצרים לוגים כבדים שמצריכים טיפול. נדרשת גם יכולת טיפול אינטגרטיבית שתיתן תמונה עדכנית למנהל אבטחת המידע בארגון. המגמה השלישית היא קונסולידציה של פתרונות וספקים. אופנר מוסיף כי הוא מזהה מצב שבו הלקוחות מעוניינים לעבוד עם חברה גדולה ומבוססת, כשהם יודעים שהם משקיעים במוצר שיצאו לו עוד גרסאות. החשש מלהשקיע במוצר של חברה שתעבור מהעולם, ולכן הוא לא ייתמך, מגביר את היווצרות הצורך הזה.

למגמות הללו מציעה CA פתרונות שמסתמכים על שלושה תחומים, מסביר סמנכ"ל השיווק לוי. התחום הראשון הוא בקרת הגישה, התחום השני הוא ניהול משתמשים, סמכויות והרשאות, והתחום השלישי מנהל את כל האירועים.

המוצרים לתחום הראשון שולטים בגישה לרשת מכל מקום. מרמת הרשת המקומית, דרך ה-Web, דרך הרשאות של קבצים מסויימים באפליקציה, ועד לרמת הדפים בתוך האפליקציה עצמה. הקונספט שנבנה הוא מנוע הרשאות ייחודי שמאפשר לכל משתמש להפוך ליישות לוגית שיכולה לבצע בדיוק את מה שהוגדר לה.

לתחום השני מציעים ב-CA ארגונים של הרשאות למשתמשים בזמינות מהירה מאוד. "כשהגעתי לעבוד ב-CA" מציין לוי, "המערכות פעלו באופן מיידי. ועוד הקדמתי את הגעתי בשבועיים. הכל בוצע ברמת מחלקת משאבי אנוש." אופנר מתגאה בכך שהפתרונות של CA מקדימים את כל המתחרים. במצב הנוכחי לוקח לארגון כשבועיים להגדיר משתמש חדש, ועד כחודש וחצי לפתיחת כל ההרשאות.

בתחום השלישי של אבטחת המידע מוצעים מוצרים שמנתחים אירועים ברמה לוגית. כך מתריעה המערכת על אירועי אבטחה פוטנציאליים ויודע לקשר בין דברים שלא מסתדרים בפועל. לדוגמא, ניסיון פריצה למחשב, וניסיון חדירה לתוכנה לא מורשת במחשב שלידו, יוביל להקפצת התראה וחסימת אזור מחשבים שלם בחברה, אם כך הוגדר על ידי אחראי האבטחה של הרשת.

"זה מגיע לרמה כזאת, שהיום יש פתרונות אלחוטיים של CA שמאפשרים לשרטט מפה פיזית של הארגון, כך שרק משתמשים מורשים עם מחשבים אלחוטיים יוכלו להשתמש באותו אזור ספציפי בנתוני המערכת. וכשהם יוצאים מהמתחם הפיזי שהוגדר, הם כבר לא יכולים להשתמש עם אותם מחשבים ניידים במשאבים שהוקצו להם", מסביר אופנר.

אחד מהמקרים בהם נבדקו המוצרים של CA בזמן אמת הייתה אולימפיאדת יוון. שם גברו המוצרים של החברה, לדברי אופנר, על שני מתמודדים אחרים. "הצלחנו לבודד 3 מיליוני מקרים פוטנציאליים של חדירות ובעיות אבטחה ביום לתחום שבין 10 עד 30 מקרים שיש לבדוק ולנהל". הוא מסביר. שני המתמודדים הקודמים בפרויקט כשלו ולא הצליחו לנהל את המערכת הרגישה של אבטחת המידע באולימפיאדה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.