יום נוסף של ירידות באירופה: סוויס רה נופלת ב-2.3%

לאחר שדיווחה על נפילה בהיקף הפרמיות בשנה החולפת. עוד במרכז: מניות חברות הכריה נהנות מעליות שערים, על רקע תחזיות אופטימיות מצד גולדמן סאקס
שרון שפורר |

אם נראה היה בדקות הראשונות של הפתיחה, כי יום נוסף של ירידות שערים נכון לבורסות האירופאיות, התבדו במעט החששות והמגמה כעת מעורבת ברחבי היבשת. ברקע - מחירי הנפט שוברים שיאים חדשים ומכבידים על הסנטימנט והמשקיעים מנסים בכל כוחם להתאושש מפרסומו אתמול של שיא חדש ומעציב בגרעון השוטף בכלכלה החזקה בעולם, שיא שהביא אמש את הבורסות ביבשת לירידות שערים חדות.

בפרנקפורט, נסחר הדאקס בעליה של 0.1% לרמה של 4,313.56 נקודות. הפוטסי, מחליק בלונדון ב-0.26% לרמה של 4,924.8 נקודות. הקאק הפריזאי פתח את המסחר הבוקר בעליה של 0.11% לצד קוראסון טרי והוא סובב סביב רמה של 4,023.85 נקודות.

מניותיה של מבטחת המשנה, סוויס רה עומדות הבוקר במרכז ונופלות ב-2.3% - מובילות את הירידות בענף. זאת, על אף שדיווחה על זינוק של 45% ברווחי 2004 ל-2.48 מיליארד פרנק שוויצרי (כ-2.17 מיליארד דולר) ועקפה את תחזיות האנליסטים שחזו לה רווח של 2.35 מיליארד פרנק שוויצרי. הסבר הגיוני למניה יכולה לספק הירידה החדה של כ-4% בפרמיות השנתיות של מבטחת המשנה השניה בגדולה בעולם, לכ-29.4 מיליארד פרנק שוויצרי.

עוד במרכז - רשת מוצרי הצריכה, וויליאם מוריסון, שמנייתה פתחה בצניחה חופשית של 5%. הרשת, הרביעית בגודלה בבריטניה, הודיעה, כי היא מצפה לרווח (לפני מס) של 320-330 מיליון ליש"ט במהלך השנה הנוכחית - נמוך מהתחזיות שסיפקה מוקדם יותר השנה.

מניותיהן של חברות הכריה מושכות גם הן את תשומת לב המשקיעים הבוקר. אלו של BHP בילטון עולות ב-0.8% ואלו של ריו טינטו גרופ מטפסות גם הן בשיעור זהה. בגולדמן זאקס העריכו כי השתיים תצגנה שיפור ניכר בשולי הרווח - שיפור של כ-20% במהלך השנתיים הקרובות, וזאת, על רקע מחירי המתכות הגואים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.