גידול ריאלי של 6% במחזורי הקנייה של ישראכרט בינואר
מנכ"ל תשלובת ישראכרט, חיים קרופסקי דיווח היום (ב'), כי
"בהתאם לציפיות, חל גידול ריאלי של 6% (7% נומינלי) במחזורי הקנייה בינואר 2005 לעומת החודש המקביל אשתקד". קרופסקי הוסיף עוד, כי הגידול במחזורי הקניות בחודש ינואר ניכר במרבית הענפים, למעט בענפי מכירה והשכרת רכב, בהם נרשם קיטון של 2% וענף הביטוח בו נרשם קיטון של 6%.
אחד הנתונים המפתיעים, מסרה ישראכרט, כי העלייה המשמעותית ביותר להוצאות בפאבים מבין עשרת הערים הגדולות לא היתה בתל אביב, גם לא בירושלים ולא בראשון לציון. היו אלו תושבי באר שבע, בירת הנגב, שקנו החודש בפאבים
פי 4 בהשוואה לינואר 2004.
עוד עולה מנתוני חברת האשראי, כי הישראלים (לפחות לקוחותיה) אוכלים יותר בחוץ. זאת, שכן חל גידול של 19% בהוצאות עבור מסעדות, בתי קפה פאבים ומזון מהיר. ישראכרט דיווחה גם על עלייה של 32% בהוצאות עבור נעליים. ובענף כלי הרכב: קונים יותר - משלמים פחות. על אף עלייה במספר העסקאות, חלה ירידה של 2% בהוצאות עבור רכישת והשכרת רכבים.
בחודש החולף גדל גם מחזור הקניות בכרטיסי תשלובת ישראכרט בענף המסעדות ובתי הקפה ב-2% לעומת דצמבר 2004. זאת לאחר שיעורי גידול גבוהים בחודש דצמבר (16%) ובשנת 2004 כולה (15%). הגידול במחזורי הענף בחודש ינואר נובע הן מעלייה של 18% במספר העסקאות והן מעלייה של 1% בסכום העיסקה. ענף המסעדות ובתי הקפה כולל בתוכו גם פאבים ומזון מהיר.
סכום העיסקה הגבוה ביותר נרשם כמובן במסעדות והוא עומד על 125 שקל. בפאבים נרשמו סכומי העיסקה הממוצעת הנמוכים ביותר - 90 שקל בלבד.
סכום העיסקה הממוצעת של לקוחות בגילאי 36-55 גבוה ב-14% מהסכום הממוצע בענף, לעומת סכום העיסקה של לקוחות התשלובת עד גיל 20, הנמוך בכ-50% מהממוצע.
שיעור הגידול המרשים ביותר נרשם החודש בפאבים עם עלייה של 74% לעומת ינואר אשתקד, עליה הנובעת בעיקרה מהתפתחות הענף שהביאה לפתיחת בתי עסק חדשים. בבתי הקפה נרשם גידול של 35% ובמסעדות - גידול של 16%. שיעור הגידול הנמוך ביותר בענף נרשם החודש במזון המהיר - עלייה של 15% בהוצאות בכרטיסי תשלובת ישראכרט, בהשוואה לינואר 2004.
הגברים משלמים במסעדות - בעיקר בסוף השבוע, כך מראים נתוני התשלובת. 57% מהעסקאות בענף המסעדות ובתי הקפה נעשות על ידי גברים וסכום העסקה הממוצע שלהם אף גבוה מזה של הנשים ב-30%. בפאבים מבצעים הגברים 71% מהעסקאות ובמסעדות - 63%. במזון המהיר ובבתי הקפה כמות העסקאות דומה ביחס בין גברים לנשים.
נתון נוסף מצביע על כך, שבעוד היקף העסקאות בימים א'-ד' הוא קבוע בשיעור של כ-11%-12%, הרי שהחל מיום חמישי נרשמת מגמת עלייה הממשיכה אל תוך סוף השבוע: היקף עסקאות של 14% ביום חמישי ושל כ-20% בימים ששי ושבת בהם נרשמת גם עלייה מהותית בסל הקניות. סל הקניות בסוף השבוע גבוה ביחס לימי החול בכ-35% ביום שישי ובכ-45% בשבת.
לעומת הנתונים של ענף המסעדות ובתי הקפה, הרי שבענף המכולות והסופרמרקטים, נרשם גידול צנוע של 1% בלבד החודש בהשוואה לינואר 2004. הגידול נבע מעלייה של 6% במספר העסקאות במקביל לירידה של 5% בסכום העסקה.
ממצאים מעניינים נוספים: בענף הצעצועים נרשם גידול של 18% לעומת ינואר 2004. הגידול נובע מעלייה של 20% במספר העסקאות במקביל לירידה של 1% בסכום העיסקה. ענף הביטוח הוא בין הענפים הבודדים בהם נרשם החודש קיטון בהשוואה לחודש ינואר 2004. הקיטון הוא בשיעור של 6% ונובע בעיקר מירידה של 15% בסכום העיסקה במקביל לעלייה של 11% במספר העסקאות. בישראכרט מציינים, כי הקיטון בסכומי העסקאות בענף נובע ככל הנראה מירידת סכום העיסקה בענפי ביטוח החובה והביטוח האלמנטרי.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
