שנה טובה ל-VC: ההשקעות זינקו 59% ל-1.2 מיליארד ד'

ההשקעה הגבוהה ביותר בהון הסיכון בישראל ב-3 השנים האחרונות. ממוצע ההשקעה - 4 מיליון ד'. התחום שבלט יותר מכל ברבעון האחרון של השנה היה מדעי החיים - עם 130 מיליון ד' - זינוק של 106%
שרון שפורר |

פירמת רואי החשבון, קסלמן וקסלמן PwC, מדווחת במסגרת סקר ה-Money Tree, כי בשנת 2004 נצפתה הרמה הגבוהה ביותר של סך השקעות המגובות הון סיכון (אחד המשקיעים בסבב ההשקעה הוא קרן הון סיכון) בישראל בשלוש השנים האחרונות, עם גידול של 59% לעומת שנת 2003 (1.2 מיליארד דולר לעומת 770 מיליון דולר, בהתאמה). ממוצע ההשקעה עמד על כ-4 מליון דולר, לעומת 2.7 מיליון דולר בשנת 2003.

מניתוח ממצאי הסקר לרבעון האחרון של 2004 עולה, כי 78 חברות (אשר להן פעילות בישראל) גייסו הון בהיקף של לפחות 292 מיליון דולר, ירידה בהשוואה ל-347 מיליון דולר שזרמו ל-75 חברות ברבעון הקודם, ועליה בהשוואה ל-192 מיליון דולר שזרמו ל-74 חברות ברבעון המקביל אשתקד. ממוצע ההשקעה בחברה רשם גם הוא ירידה ועמד על רמה של 3.7 מיליון דולר בהשוואה ל-4.6 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-2.6 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.

ברבעון הרביעי של 2004 נצפתה הרמה הגבוהה ביותר של השקעות בחברות מדעי החיים (ביוטכנולוגיה וציוד רפואי). על פי הסקר, כ-130 מיליון דולר גויסו על ידי חברות בתחום, גידול של 106% בהשוואה לרבעון הקודם (63 מיליון דולר) וזינוק מרשים של כ-225% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד (40 מיליון דולר).

לדברי יוסי פילוס, שהינו שותף בכיר ומנהל תחום ההיי-טק בקסלמן וקסלמן PwC, נתוני הסקר מצביעים על עוצמה בלתי רגילה של סקטור ההון סיכון בישראל, הן במונחים מוחלטים והן במונחים השוואתיים מול שאר מדינות העולם. העוצמה של סקטור ההון סיכון בישראל מתבטאת בכמה כיוונים בהם אנו מבחינים כיום: רשימה הולכת ומתארכת של חברות שנמצאות בשלבי מכירה בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים נטייה של משקיעים שונים "להחיות" חברות אשר השהו את פעילותן בתקופת השפל ולהן טכנולוגיה מתקדמת ומוכחת השלמת גיוס כספים בקרנות חדשות המאפשרת השקעה בחברות הנמצאות בשלבי התפתחות מוקדמים יותר.

פילוס הוסיף, כי נראה שתעשיית ההון סיכון המקומית תואמת במגמות שלה את המתרחש בארה"ב: מסקר ה-MoneyTree האמריקאי שפורסם לאחרונה עולה, כי מגזר מדעי החיים נמצא במגמת עליה מזה 4 רבעונים ברציפות (1.5 מיליארד דולר גויסו ברבעון הרביעי של 2004), ונראה כי מגמה זו הגיעה גם לישראל. בנוסף, גם בארה"ב וגם בישראל חל היפוך במגמת הירידה שאפיינה את השקעות ההון סיכון בשנים האחרונות, וההשקעות לשנת 2004 בארה"ב הסתכמו בכ-21 מיליארד דולר.

ברבעון האחרון של שנת 2004, משקלן היחסי של קרנות ההון סיכון המקומיות נשמר, עם השקעות בסך 123 מיליון דולר, המהוות 42% מסך ההשקעות לרבעון במונחים כספיים. ברבעון הקודם השקיעו קרנות ההון סיכון המקומיות 152 מיליון דולר, שהיוו 44% מסך ההשקעות לאותו רבעון. יש לציין, כי משנת 2001 קיימת יציבות במשקל של הקרנות המקומיות (43%-46%) מסך ההשקעות במונחים כספיים.

בנוסף להשקעה בחברות המקיימות פעילות בישראל, קרנות ההון סיכון המקומיות השקיעו ב-13 חברות שאין להן פעילות בישראל, המהוות 17% ממספר העסקאות לרבעון, בהשוואה ל- 21% ברבעון הקודם. על אף הירידה במספר החברות שאין להן פעילות בישראל, חל גידול בהיקף ההשקעות בחברות אלו במונחים כספיים: 29 מיליון דולר הושקעו בחברות זרות, והיוו 10% מסך ההשקעות במונחים כספיים, בהשוואה ל-19 מיליון דולר שזרמו לחברות זרות ברבעון קודם. עוד עולה מן הסקר, כי במונחים שנתיים נרשמה ירידה קלה של כ-4% בהיקף ההשקעות במונחים כספיים בחברות שאין להן פעילות בישראל לעומת השנה הקודמת.

מממצאי הסקר עולה, כי 44% מכלל החברות אשר גייסו ברבעון זה, נהנות מסיוע של המדען הראשי (34 חברות), מתוכן 23 חברות רשומות כחברות ישראליות. כמו כן, מגזר מדעי החיים היה הבולט ביותר עם 18 חברות הנתמכות בכספי המדען הראשי.

ממצאי הסקר מצביעים, כי מתוך 78 החברות שגייסו ברבעון זה, 42 רשומות כישראליות (54%) והשאר רשומות כזרות (מרביתן בארה"ב). במונחים כספיים, החברות הישראליות ריכזו 53% מסך היקף ההשקעות ברבעון זה. ניתוח ההשקעות בשלב הסיד (seed round) בלבד מראה, כי 3 מתוך 6 החברות שהשלימו גיוס בסבב זה, רשומות בארה"ב.

מגזר מדעי החיים טיפס למקום הראשון עם 130 מיליון דולר, המהווים 45% מסך ההשקעות לרבעון בהשוואה ל-63 מיליון דולר שריכז מגזר זה ברבעון הקודם ו-40 מיליון ברבעון מקביל אשתקד. 10 חברות מתחום הביוטכנולוגיה משכו כ-41 מיליון דולר, המהווה כ-14% מסך היקף השקעות. תחום המכשור הרפואי רשם גיוס שיא של 89 מליון דולר ( 31% מהיקף ההשקעות) שזרמו ל-17 חברות.

בסקר מפנים את תשומל הלב, לכך ש-2 חברות ממגזר זה גייסו מעל 20 מיליון דולר, כל אחת. ההשקעה הממוצעת במגזר זה עמדה על 4.8 מיליון דולר לעומת 2.8 מיליון דולר ברבעון הקודם. במהלך שנת 2004, מגזר מדעי החיים ריכז השקעות בהיקף של 286 מליון דולר, כפול מהסכום שנרשם בשנת 2003 .

לדברי פילוס, הצלחות של חברות בתחום מדעי החיים בהנפקות הציבוריות הראשוניות (IPO?s), דרבנו את הקרנות לבצע השקעות בתחום זה בשלבי התפתחות מתקדמים של החברה. בנוסף, היקף ההשקעות והמספר הרב של החברות המשתתפות בגיוסים אלה מעמיד תחום זה במוקד ההתרחשויות ומבטיח המשכיות ברמת הפעילות הגבוהה.

מגמה שבלטה במיוחד ברבעון זה הייתה היחלשות מעמדו של מגזר התקשורת והרשתות. זה רבעון שלישי ברציפות, שמגזר זה רשם קיטון משמעותי בהיקף ההשקעות במונחים כספיים. רק 19 חברות ברבעון זה גייסו כסף בהיקף של כ-67 מיליון דולר המהווים 23% מסך ההשקעות, בהשוואה ל-34% ברבעון קודם. ההשקעה הממוצעת בחברה ממגזר זה עמדה על 3.5 מיליון דולר לעומת 5.6 מיליון דולר ברבעון הקודם.

מגזר התוכנה נשאר ברמתו, כאשר 14 חברות גייסו 51 מיליון דולר ברבעון הנוכחי (17% מסך ההשקעות), בהשוואה ל-11 חברות ו-55 מיליון דולר ברבעון הקודם (16%). ההשקעה הממוצעת עמדה על 3.6 מליון דולר לעומת 5.2 מיליון דולר ברבעון הקודם.

מגזר המוליכים למחצה חזר לרמתו הממוצעת כאשר 6 חברות גייסו 18 מליון דולר המהווים 6% מסך ההשקעות במונחים כספיים. ההשקעה הממוצעת בחברה במגזר זה עמדה על 2.9 מיליון דולר לעומת 7.7 מיליון דולר ברבעון קודם (2 חברות ממגזר זה ריכזו יחד כ-40 מיליון דולר רבעון קודם) .

ברבעון זה נרשמו 6 עסקאות seed בהיקף כולל של 18 מיליון דולר. ברבעון הקודם, לעומת זאת, 4 חברות בשלב ה-seed גייסו 20 מיליון דולר, כאשר 16 מיליון דולר זרמו לחברה אחת, ו-4 מיליון הוזרמו לשלוש החברות האחרות. ההשקעה הממוצעת ברבעון עמדה על 3 מיליון דולר.

סבב ה-Early Round (הסבב הראשון והשני יחד) היווה כ- 37% מהיקף ההשקעות במונחים כספיים. 31 חברות גייסו 108 מיליון דולר, לעומת 24 חברות שגייסו 118 מיליון דולר ברבעון הקודם. ממוצע ההשקעה לסבב זה עמד על 3.5 מיליון דולר לעומת 4.9 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-4.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

לאחר הגידול הדרמטי שנרשם בהיקף ההשקעות במונחים כספיים בסבב השלישי ברבעון הקודם (99 מיליון דולר), חזר סבב זה לרמתו המקורית כאשר 14 חברות גייסו 77 מיליון דולר. ההשקעה הממוצעת בסבב זה עמדה על 5.5 מיליון דולר אך בנטרול 2 עסקאות שהיוו יחד כ-43 מיליון דולר, עמדה ההשקעה הממוצעת על 2.8 מיליון דולר.

סך העסקאות שבוצעו בסבבים מאוחרים (החל מסבב רביעי ועד סבב ה-Mezzanine) זינקו משמעותית בשנת 2004 והסתכמו ב-330 מיליון דולר לעומת 123 מיליון דולר בשנת 2003. ברבעון הרביעי ריכזו סבבים אלו 22% מסך ההשקעות במונחים כספיים, עם 10 חברות שגייסו יחד כ-63 מיליון דולר. ההשקעה הממוצעת שמרה על רמתה מרבעון קודם ועמדה על 6.3 מיליון דולר.

26% מסך העסקאות ברבעון קיבלו מימון באמצעות הלוואות גישור: 20 חברות גייסו 24 מיליון דולר ברבעון זה, בהשוואה ל-24 חברות ו-24 מיליון דולר ברבעון הקודם.

באשר להתפתחות החברה נמסר מקסלמן וקסלמן PwC, כי ברבעון האחרון של השנה, 18 חברות בשלב הראשוני (Seed/Start-up) גייסו 48 מיליון דולר, היקף ההשקעות הגבוה ביותר שנרשם בשלב זה מאז שנת 2001. השקעה הממוצעת ברבעון זה עמדה על 2.7 מיליון דולר. בשנת 2004 בוצעו 54 עסקאות ב-40 חברות הזנק (גידול של 30% משנת 2003) בהיקף של 121 מיליון דולר.

59 חברות בשלב הביניים גייסו 236 מיליון דולר עם השקעה ממוצעת של 4 מיליון. ברמה השנתית שלב זה שמר על רמה של 87% מכלל העסקאות במונחי כסף, כאשר השלב המוקדם (Early Stage) עלה ב-88% כשבו גויסו 527 מליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

מירי רגב
צילום: יחצ

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"

שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו,  "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"

עוזי גרסטמן |

יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.


בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.


בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".

בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".