פרוטרום תבקש לגייס בלונדון כ-91.5 מיליון דולר

לפי שווי של 359 מיליון דולר. המנייה מזנקת בתל אביבית ב-3.47%. פרוטרום תציע 12 מיליון מניות במחיר של 7.63 דולר לכל אחת החל מה-8 בפברואר. לונדון מחכה לה
חזי שטרנליכט |

חברת פרוטרום תעשיות מודיעה היום בהמשך לדיווחים שלה בעבר לבורסה התל אביבית, כי היא עומדת להנפיק מניות בבורסה הלונדונית, כך שתסחר גם באנגליה במקביל לתל אביבץ כחלק מהליך ההנפקה תרשמנה המניות במסלקת Global Depositary Receipts, ההנפקה תבוצע ב-8 בפברואר. פרוטרום תציע 12 מיליון מניות במחיר של 33.5 שקל לכל אחת, או 7.63 דולר על ידי המסלקה. בכך תבקש החברה לגייס סכום של כ-91.56 מיליון דולר.

המניות המוצעות מייצגות כ-25.5% מסך ההון המונפק והנפרע של החברה טרם ההנפקה, לפי שווי שוק של כ-359 מיליון דולר לפרוטרום, המייצג לחברה שווי שוק של 1.574 מיליארד שקל (לפי הדולר הרציף הנוכחי העומד על 4.385 שקל). שווי השוק הנוכחי של פרוטרום בבורסה התל אביבית כעת עומד על כ-1.6 מיליארד שקל, והמנייה מזנקת ב-3.47% במחזור של 7.9 מיליון שקל. שוב מוכיחה הבורסה התל אביבית כי המשקיע הישראלי הוא בין היחידים בעולם שיכול להתעלם מההשפעה מדללת על הנפקה נוספת של מניות חדשות.

המניות המוצעות כוללות 10 מיליון מניות חדשות שתונפקנה על ידי החברה ו-2 מיליון מניות קיימות אשר תימכרנה על ידי ICC Handels AG, מקבוצת ICC, בעלת השליטה בחברה.

תמורת ההנפקה נטו אשר תקבל החברה (בניכוי עמלה לחתמים והוצאות אחרות בקשר עם ההנפקה) מסתכמת בכ 71 מיליון דולר. החברה לא תקבל תמורה כלשהי בגין המניות המוצעות למכירה על ידי ICC Handels AG.

בנוסף למניות המוצעות, החברה ו-ICC Handels AG העניקו לחתמים אופציה (Over-Allotment Option) למכירה של עד 1.2 מיליון מניות נוספות במחיר ההצעה. האופציה מחולקת ל 600 אלף מניות חדשות אשר תונפקנה על ידי החברה ו-600 אלף מניות קיימות אשר תימכרנה על ידי ICC Handels AG.

האופציה ניתנת למימוש, כולה או חלקה, בהודעה שתינתן על ידי UBS לחברה בתוך 30 יום מיום ההנפקה. המניות המוצעות במסגרת האופציה מייצגות כ-2.5% מסך ההון המונפק של החברה טרם ההנפקה. אם תמומש האופציה תמורת ההנפקה נטו אשר תקבל החברה צפויה להסתכם בכ-76 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.

חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין באסיה", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, נוף הטלפון החכם בבסיסים השתנה: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

הידע הפיננסי, שבעבר היה נחלתם של בעלי מקצועות הצווארון הלבן, הפך לדמוקרטי וזמין. פודקאסטים, קבוצות פייסבוק ייעודיות ואושיות רשת בתחום הפיננסים מספקים הדרכה בגובה העיניים, המותאמת לדור ה-Z.

בניגוד לדימוי של בני נוער חסרי דאגות, דור החיילים הנוכחי מפגין בגרות פיננסית מפתיעה ואחריות כלכלית. רבים מהם מבינים ששוק הדיור בישראל מאתגר ויוקר המחיה גבוה באופן כללי, והם מחפשים כל דרך לצבור הון ראשוני שיאפשר להם לקנות דירה או לפתוח עסק לאחר השחרור. השילוב בין שירות משמעותי לבין בניית עתיד כלכלי אינו סותר מבחינתם, אלא משלים.