אסיה נעלה את היום הראשון ב-2005 במגמה מעורבת

מניות היצוא והתובלה עלו תוך ירידה נוספת במחירי הנפט. מדד ההאנג סאנג ירד ב-0.07%, הבורסה בסינגפור והבורסה בטאיוואן חתמו בעליה, הבורסה בבומבבי עלתה ב-1.03%
חזי שטרנליכט |

בורסות אסיה סגרו את שעריהן בתום יום המסחר הראשון ב-2005, במגמה מעורבת עם נטייה לעליות במניות המובילות. עם זאת, לא כל השווקים חזרו להסחר היום. אך בין הנסחרים בלטו לחיוב מניות היצוא מהאזור, שהציגו עליות שערים. עוד עוזר לאוירה החיובית בשוקי המניו במזרח הרחוק - הנפט. מחיריו ממשיכים לרדת במהלך המסחר האלקטרוני בבורסת ה-NYMEX הניו יורקית.

בסינגפור עלתה הבורסה ב-0.28% ל-2,071 נקודות, בטאיוואן הוסיפה הבורסה 0.06% ל-6,143 נקודות, בבומביי טיפסה הבורסה ב-1.03% ל-6,670 נקודות, אך מדד ההאנג סאנג ירד בהונג קונג ב-0.07% ל-14,219 נקודות, מדד הקוספי הקוריאני איבד 0.25% ל-893 נקודות, הבורסה ביפן ובסין לא חזרו במהלך היממה האחרונה.

מחירי הנפט ממשיכים לרדת לרווחת הסוחרים. חבית נפט (קרוד) יורדת במעל ל-1.7% למחיר של 42.73 דולר, בבורסה למסחר בסחורות שבניו יורק (NYMEX). ההשלכות של הירידה במחיריו של הזהב השחור, הן רבות, אך הן משפיעות בדרך כלל על מניות התעופה, התובלה והיצוא, ככל שזה נוגע למזרח הרחוק.

מניות חברת שילוח המטענים והקונטיינרים, אוורגרין מארין, זינקו ב-1.9%. החברה חוזה גידול בהיקפי המכירות שלה השנה בזכות ביקושים מוגברים מצד הלקוחות.

בקוריאה נחתכו מניות LG קארד, לאחר שהנושים של חברת כרטיסי האשראי חושבים למכור כ-20% ממניותיה בשווקים. הנושה העיקרי של חובות החברה הינו בנק בבעלות המדינה המחזיק בכ-99% ממניותיה. עם זאת, מניות אחד מהנושים האחרים של החברה, קוקמין בנק, זינקו ב-2.5% לאחר שהמשקיעים החלו להעריך שהבנק יתחיל לראות תשלומים שמגיעים מעברה של LG קארד, ולא רק חובות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.