האם יוון הפכה למסוכנת לישראלים?
השבוע אירעה תקרית חמורה מחוץ למלון "בראון" שבכיכר אומוניה במרכז אתונה, בירת יוון. קבוצה של מפגינים החלה להתקהל מול פתח המלון, להתפרע ולאיים על הישראלים הרבים ששוכנים בתוכו. המוחים ידעו לאן הם באים - המלון שייך לרשת המלונות בישראלית "בראון".
המשטרה המקומית באתונה הגיעה למקום וחסמה את דרכם של המפגינים שניסו להתפרץ אל המלון ובכך נמנעה פגיעה בתיירם הישראלים. האירוע צבר עד מהרה הד תקשורתי וכן בקרב ישראלים רבים שמטיילים ביוון. החששות שמא מדינה עם כמות תיירים ישראלים גבוהה במיוחד תהפוך גם היא למקום לא בטוח לטיולים ולחופשות, מערערת את תחושת הביטחון של התייר הישראלי.
ממה שידוע עד כה, מדובר במקרה הראשון שקורה על אדמת יוון שנחשבת למקום בטוח עבור ישראלים, כך גם על פי המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) שדירגה אותה בין המדינות עם הסיכון הנמוך ביותר.
אז האם יוון הפכה למסוכנת לישראלים? לא כל כך מהר. מדי תקופה בוחנת המל"ל את הסיכון הביטחוני ברחבי העולם ומפרסמת בהתאם את המלצותיה. הערכות הסיכונים הללו מתבססות בין היתר הן על אירועים ביטחוניים, הצטברות של אירועים אלימים, הן על מידע מודיעני שמתקבל מעת לעת וגורמים נוספים.
- אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
- השביתה המקומית שהובילה לשינוי בכל כלכלת פולין ומה קרה היום לפני 37 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוון היא עדיין אחת המדינות המועדפות ביותר על התייר הישראלי עם 96 טיסות שבועיות בין נתב"ג ליעדים השונים ביוון, כאשר בקיץ מספר הטיסות השבועיות המחברות בין המדינות גבוה בהרבה. גם חברות התעופה הבינו את הפונטנציאל ולא פחות מ-7 חברות תעופה שונות מתחלקות בעוגה הטסים. לשם הדוגמה, לא פחות מ-125,594 תיירים ישראלים הגיעו בשנת 2023 לסלוניקי, במקום השני רק לארה"ב עם 141,557 תיירים אמריקאים שהגיעו לעיר. מדובר בירידה של חצי אחוז לעומת 2022, ירידה שנבעה בעיקר לאור פריצת המלחמה בישראל.
מעבר לכך צריך לזכור כי ליוון יש אינטרס בשמירה על התיירים השראלים ולא רק לאור קשרי התיירות. ממשלת יוון חתמה בשנים האחרונות על הסכמי סחר, טכנולוגיה וחדשנות רבים עם ישראל והיא רוצה את התייר הישראלי, גם כדי לשמור על יציבות ההסכמים הללו. האירוע מאמש הוא אמכובן אינו נעים אך בשלב זה השפעתו רחוקה מאוד מלגרום לקרע ביחסי התיירות בין המדינות.
- 1.להירגע הכל בסדר שמח ברחובות אתונה מפגינים מועטיםבטוח (ל"ת)kobes 29/05/2024 14:57הגב לתגובה זו

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
