ערן גולן מונה למנכ"ל מימון ישיר
ערן גולן שכיהן עד כה כמשנה למנכ"ל מימון ישיר, ומנכ"ל חברת הבת - מימון ישיר משכנתאות ונדל"ן, מונה למנכ"ל מימון ישיר, ויחליף בתפקידו את ערן וולף שהודיע על פרישתו. גולן, בעל ניסיון של מעל 30 שנה בתחום האשראי והמימון, קידם בשנים האחרונות במימון ישיר תהליכי ליבה ופיתוח עסקי משמעותיים והוביל את חברת המשכנתאות לרווחיות בתוך פחות משנתיים מיום הקמתה.
גולן (56), בעל תואר ראשון במנהל עסקים מהמכללה למנהל ותואר שני בניהול מBoston-University, הצטרף למימון ישיר בשנת 2017 כסמנכ"ל פיתוח עסקי ואשראי. לאחר מכן, מונה למשנה למנכ"ל ולמנכ"ל חברת הבת מימון ישיר משכנתאות ונדל"ן. לפני הצטרפותו למימון ישיר, מילא שורת תפקידים בכירים בעולמות האשראי והמימון לרכב; בין היתר, כיהן כמנכ"ל חברת מימון הרכב פמה, ניהל את חטיבת סוזוקי ישראל, שימש כמנכ"ל שלמה-כאל וסמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת הליסינג אלבר.
במסגרת תפקידו במימון ישיר, הטמיע גולן תשתיות טכנולוגיות מתקדמות מבוססות בינה מלאכותית לצורך העמדת אשראי ללקוחות ושליטה על מדיניות ניהול הסיכון של החברה. תחת ניהולו, רכשה מימון ישיר חברות ומיזמים התומכים בצמיחת החברה בתחום מימון הרכב, ביניהם: אוטו, אתר תוכן הרכב המוביל בישראל ו-CARWIZ, אתר לוח רכב מתקדם.
- הודעות פרטיות מסלבס ומבצעי חיסול מעכשיו לעכשיו: חודש הקניות מביא איתו גם הונאות מבוססות AI.
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתקופת כהונתו כמנכ"ל חברת המשכנתאות, יישם גולן את האסטרטגיה העסקית שכללה הגעה ליעד של 3% נתח שוק תוך 5 שנים, וכבר בדוחות הכספיים האחרונים דיווחה החברה על תיק משכנתאות המתקרב למיליארד ש"ח ועל מעבר לרווחיות בתחום, מוקדם מהצפוי.
דורון שנידמן, יו"ר דירקטוריון החברה מסר: "דירקטוריון החברה מביע אמון מלא בערן גולן וסמוך ובטוח ביכולותיו להמשיך את תנופת הצמיחה של מימון ישיר ולהוביל אותה להצלחות והישגים, גם בתקופות מאתגרות ובמציאות המשתנה במשק הישראלי ובכלכלה העולמית."
- 3.עידן דסה 17/12/2023 19:29הגב לתגובה זובהצלחה איש ענק
- 2.לא לקחת מימון לרכב לקחתי ונפלתי בריבית מטורפת 17/12/2023 17:17הגב לתגובה זולא לקחת מימון לרכב לקחתי ונפלתי בריבית מטורפת
- 1.אליאנה 17/12/2023 17:16הגב לתגובה זואין כמו ערן
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
