ערן גולן מונה למנכ"ל מימון ישיר
ערן גולן שכיהן עד כה כמשנה למנכ"ל מימון ישיר, ומנכ"ל חברת הבת - מימון ישיר משכנתאות ונדל"ן, מונה למנכ"ל מימון ישיר, ויחליף בתפקידו את ערן וולף שהודיע על פרישתו. גולן, בעל ניסיון של מעל 30 שנה בתחום האשראי והמימון, קידם בשנים האחרונות במימון ישיר תהליכי ליבה ופיתוח עסקי משמעותיים והוביל את חברת המשכנתאות לרווחיות בתוך פחות משנתיים מיום הקמתה.
גולן (56), בעל תואר ראשון במנהל עסקים מהמכללה למנהל ותואר שני בניהול מBoston-University, הצטרף למימון ישיר בשנת 2017 כסמנכ"ל פיתוח עסקי ואשראי. לאחר מכן, מונה למשנה למנכ"ל ולמנכ"ל חברת הבת מימון ישיר משכנתאות ונדל"ן. לפני הצטרפותו למימון ישיר, מילא שורת תפקידים בכירים בעולמות האשראי והמימון לרכב; בין היתר, כיהן כמנכ"ל חברת מימון הרכב פמה, ניהל את חטיבת סוזוקי ישראל, שימש כמנכ"ל שלמה-כאל וסמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת הליסינג אלבר.
במסגרת תפקידו במימון ישיר, הטמיע גולן תשתיות טכנולוגיות מתקדמות מבוססות בינה מלאכותית לצורך העמדת אשראי ללקוחות ושליטה על מדיניות ניהול הסיכון של החברה. תחת ניהולו, רכשה מימון ישיר חברות ומיזמים התומכים בצמיחת החברה בתחום מימון הרכב, ביניהם: אוטו, אתר תוכן הרכב המוביל בישראל ו-CARWIZ, אתר לוח רכב מתקדם.
- הודעות פרטיות מסלבס ומבצעי חיסול מעכשיו לעכשיו: חודש הקניות מביא איתו גם הונאות מבוססות AI.
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתקופת כהונתו כמנכ"ל חברת המשכנתאות, יישם גולן את האסטרטגיה העסקית שכללה הגעה ליעד של 3% נתח שוק תוך 5 שנים, וכבר בדוחות הכספיים האחרונים דיווחה החברה על תיק משכנתאות המתקרב למיליארד ש"ח ועל מעבר לרווחיות בתחום, מוקדם מהצפוי.
דורון שנידמן, יו"ר דירקטוריון החברה מסר: "דירקטוריון החברה מביע אמון מלא בערן גולן וסמוך ובטוח ביכולותיו להמשיך את תנופת הצמיחה של מימון ישיר ולהוביל אותה להצלחות והישגים, גם בתקופות מאתגרות ובמציאות המשתנה במשק הישראלי ובכלכלה העולמית."
- 3.עידן דסה 17/12/2023 19:29הגב לתגובה זובהצלחה איש ענק
- 2.לא לקחת מימון לרכב לקחתי ונפלתי בריבית מטורפת 17/12/2023 17:17הגב לתגובה זולא לקחת מימון לרכב לקחתי ונפלתי בריבית מטורפת
- 1.אליאנה 17/12/2023 17:16הגב לתגובה זואין כמו ערן
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
