תחזית הלמ"ס לשנת 2060: מערכת החינוך תגדל ב-108%; החינוך החרדי יזנק ב-246%; איפה הם ילמדו?
בשנת 2060 צפויה אוכלוסיית התלמידים במערכת החינוך בישראל לכלול 5.2 מיליון תלמידים, זינוק של 108% לעומת הנתון הנוכחי של 2.5 מיליון תלמידים במערכת החינוך, או במספרים - תוספת של 2.7 מיליון תלמידים. כך לפי נתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בבתי הספר, מספר התלמידים צפוי לגדול ולהגיע ל-4.2 מיליון תלמידים בשנת 2060, תוספת של 2.25 מיליון תלמידים לעומת השנה, גידול של 115%. בגני הילדים, מספר התלמידים צפוי לגדול ולהגיע לכ-988 אלף תלמידים, תוספת של כ-449 אלף תלמידים לעומת השנה, גידול של 83.2%.
לפי התחזית, בשנת 2060 מספר התלמידים בחינוך העברי כולו, כולל החרדי צפוי להגיע ל-3.6 מיליון, תוספת של כ-2.1 מיליון תלמידים לעומת המצב השנה, גידול של 138%. בחינוך העברי לא כולל החרדי, מספר התלמידים צפוי להגיע ל-2.26 מיליון, תוספת של 1.13 מיליון תלמידים לעומת המצב השנה, גידול של 100.8%.
בחינוך החרדי מספר התלמידים צפוי להגיע ל-1.34 מיליון, תוספת של כמעט מיליון תלמידים! 955 אלף תלמידים לעומת המצב השנה, קפיצה של פי 3.5 מהמצב כיום. זינוק של 246.2%. בחינוך הערבי מספר התלמידים צפוי להגיע ל-610 אלף, עם תוספת של 161 אלף תלמידים לעומת המצב כיום, גידול של 35.7%. כשמסתכלים על המספרים הללו של הלמ"ס המסקנה ברורה: החרדים יהיו חייבים ללמוד לימודי ליבה ולצאת לשוק העבודה. בלי זה, מדינת ישראל פשוט לא תשרוד כלכלית. המדינה יכולה לממן ציבור מסוים כשהוא מהווה רק אחוזים קטנים ממנה, אבל אי אפשר לממן שליש מאזרחי המדינה. זו לא אמירה נגד הציבור החרדי, בכלל לא. זו בעיקר אמירה נגד פוליטיקאים חרדים שמנצלים את הכח שלהם כדי להשאיר את הציבור שלהם בעוני - הם מתנגדים ללימודים אקדמיים ובעצם פוגעים בציבור שלהם. זה עצוב.
- מעל 40% הנחה: כמה תעלה דירה לחרדי חסר דיור באופקים?
- נתוני הלמ"ס חושפים - החרדים דווקא כן עובדים, הערבים פחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזית התלמידים במערכת החינוך באלפים
תחזית התלמידים במערכת החינוך באלפים. קרדיט: הלמ"ס
החינוך החרדי מזנק, החינוך הערבי והכללי יורדים
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסבירים כי במהלך השנים 2023-2005 המשקל היחסי של החינוך העברי, ללא החרדי ירד מ-61.3% ל-57.3%, ועל פי התחזית הוא צפוי לרדת ל-53.6% עד שנת 2060.
מנגד, משקלו היחסי של החינוך החרדי עלה בין השנים 2023-2005 מ-14.2% ל-19.8%. ועל פי התחזית הנוכחית הוא צפוי להמשיך לעלות ל-31.9% עד שנת 2060.
המשקל היחסי של החינוך הערבי ירד מ-24.5% בשנת 2005 ל-22.9% כיום ועל פי התחזית הוא צפוי לרדת ל-14.5% עד שנת 2060.
מספר התלמידים בחינוך היסודי צפוי לגדול ב-117.7% ל-2.479 מיליון בשנת 2060, תוספת של כ-1.340 מיליון לעומת המצב כיום. בחטיבת הביניים מספר התלמידים צפוי לגדול ב-84.7% ל-603 אלף תלמידים, תוספת של כ-277 אלף לעומת המצב כיום.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
בחטיבה העליונה מספר התלמידים צפוי לגדול ב-130.7% ל-1.125 מיליון תלמידים, תוספת של כ-637 אלף לעומת המצב כיום.
בחינוך העברי, מספר התלמידים בחינוך היסודי צפוי לגדול ב-141.1% ל-2.134 מיליון בשנת 2060, תוספת של כ-1.249 מיליון לעומת המצב כיום במערכת. בחטיבות הביניים מספר התלמידים צפוי לגדול ב-102% ל-487 אלף, תוספת של כ-246 אלף לעומת המצב כיום. בחטיבות העליונות מספר התלמידים צפוי לגדול ב-158.6% ל-975 אלף, תוספת של כ-598 אלף לעומת המצב כיום.
בחינוך הערבי, מספר התלמידים בחינוך היסודי צפוי לגדול ב-35.9% ל-344 אלף בשנת 2060, תוספת של כ-91 אלף לעומת המצב כיום. בחטיבות הביניים מספר התלמידים צפוי לגדול ב35.9% כ-116 אלף, תוספת של כ-31 אלף לעומת המצב כיום. בחטיבות העליונות מספר התלמידים צפוי לגדול לכ-149 אלף, תוספת של כ-39 אלף לעומת המצב כיום, גידול של 35.3%.
תחזית תלמידים במערכת החינוך לפי מגזר באלפים
תחזית תלמידים במערכת החינוך לפי מגזר באלפים. קרדיט: למ"ס
מאיפה יביאו גננות?
לפי תחזית הלמ"ס, במהלך השנים 2060-2023 מספר התלמידים בגני הילדים בחינוך הממלכתי-עברי צפוי לגדול ב-100.5% ל-398 אלף, תוספת של כ-199 אלף לעומת המצב כיום. בחינוך הממלכתי-דתי מספר התלמידים צפוי לגדול ב-98.2% ל-186 אלף, תוספת של 92 אלף לעומת המצב כיום.
בחינוך החרדי מספר התלמידים צפוי לגדול ב-98.4% ל-259 אלף, תוספת של כ-129 אלף תלמידים לעומת המצב כיום. בחינוך הממלכתי-ערבי מספר התלמידים צפוי לגדול ב-25.5% ל-145 אלף, תוספת של כ-30 אלף תלמידים לעומת המצב כיום.
המשקל היחסי של המגזרים במערכת החינוך
המשקל היחסי של המגזרים במערכת החינוך. קרדיט: למ"ס
בלמ"ס הסבירו כי במהלך השנים 2023-2008 המשקל היחסי של החינוך הממלכתי-עברי בגני הילדים עלה מ-35.5% ל-36.8%, ועל פי התחזית הוא צפוי לעלות ל-40.3% בשנת 2060.
המשקל היחסי של החינוך הממלכתי-דתי בגני הילדים גדל מ-15.1% בשנת 2008 ל-17.4% בשנה הנוכחית, ועל פי התחזית הוא צפוי לעלות ל-18.8% עד שנת 2060.
המשקל היחסי של החינוך החרדי בגני הילדים ירד מ-25% בשנת 2008 ל-24.3% בשנה הנוכחית ועל פי התחזית הוא צפוי לעלות ל-26.2% עד לשנת 2060. המשקל היחסי של המגזר הערבי בגני הילדים ירד מ-24.3% בשנת 2008 לכ-21.5% בשנה הנוכחית, ועל פי התחזית הוא צפוי לרדת ל-14.7% עד שנת 2060.
תחזית תלמידים בגני ילדים לפי מגזרים באלפים
תחזית תלמידים בגני ילדים לפי מגזרים באלפים. קרדיט: למ"ס
באילו ערים הקפיצה בגני הילדים תהיה הכי גדולה?לפי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מרבית הגידול במספר תלמידי הגנים צפויה במחוזות תל אביב, המרכז וירושלים. לפי נתוני התחזית, מחוז תל אביב צפוי לגדול ב-71 אלף תלמידים, גידול של 102%. מחוז המרכז צפוי לגדול ב-117 אלף תלמידים, גידול של 101.4%. מחוז ירושלים צפוי לגדול ב-92 אלף תלמידים, גידול של 99.7%.
על פי התחזית גם בפריפריה תהיה עלייה משמעותית אבל מעט פחותה מהמרכז. כך מחוז דרום צפוי לגדול ב-64 אלף תלמידים, גידול של 99%. מחוז צפון צפוי לגדול ב-38 אלף תלמידים, גידול של 98.9%. מחוז חיפה צפוי לגדול ב-40 אלף תלמידים, גידול של כ-98.3%.
ביקוש למורים
על פי התחזית של הלמ"ס לאור העלייה המשמעותית בכמות התלמידים במערכת החינוך צפוי לגדול הביקוש למורים ב-115.6%, והמערכת צפויה לכלול כ-437 אלף מורים בשנת 2060, תוספת של 234 אלף מורים לעומת המצב כיום. בחינוך העברי, צפוי גידול של 138.2% עם 376 אלף מורים, תוספת של כ-218 אלף מורים לעומת השנה הנוכחית. בחינוך הערבי, הצפי הוא כי יידרשו כ-61 אלף מורים, תוספת של 16 אלף מורים לעומת המצב כיום, גידול של 35.7%.
על פי התחזית, כמות שעות העבודה של המורים צפויות לזנק ב-114.7%. לפי הלמ"ס הצפי הוא ל-13.384 מיליון שעות עבודה למורים, דהיינו תוספת של כ-7.151 מיליון שעות לעומת השנה הנוכחית. בחינוך העברי, הצפי הוא ל-11.448 מיליון שעות, תוספת של כ-6.641 מיליון שעות לעומת המצב כיום, גידול של 138.2%. בחינוך הערבי, צופים בלמ"ס כי יידרשו כ-1.936 מיליון שעות, תוספת של כ-510 אלף שעות לעומת השנה הנוכחית, גידול של 35.7%.
ביקוש לכיתות לימוד
על פי התחזית עד שנת 2060 יהיה צורך להגדיל את כמות כיתות הלימוד ב-114.4% מהמצב כיום, לפי הלמ"ס צפוי צורך של כ-167 אלף כיתות, תוספת של כ-89 אלף כיתות לעומת המצב כיום. בחינוך העברי, צופים בלמ"ס גידול של 138.2%, עם צורך ב-143 אלף כיתות, שמהווים תוספת של כ-83 אלף כיתות לעומת השנה הנוכחית. בחינוך הערבי, צפוי צורך של כ-25 אלף כיתות, תוספת של כ-6 אלף כיתות לעומת המצב כיום, גידול של 35.7%.
מה יקרה בגני הילדים?
על פי תחזית התלמידים עד שנת 2060 יהיה צורך במערכת ב-37 אלף גננות, תוספת של 17 אלף גננות לעומת השנה הנוכחית, גידול של 85.2%. בחינוך העברי, צפוי ביקוש של כ-33 אלף גננות, תוספת של כ-16 אלף גנות לעומת המצב כיום, גידול של 97.8%. בחינוך הערבי, צפוי ביקוש של כ-4 אלף גננות, תוספת של כאלף גננות לעומת השנה הנוכחית, גידול של 23.8%.
ביקוש לשעות עבודה של גננות
על פי הלמ"ס, מספר שעות העבודה שיידרשו מהגננות יעמוד על 1.036 מיליון שעות עבודה לגננות, שמהווים תוספת של כ-477 אלף שעות לעומת המצב כיום, גידול של 85.3%. בחינוך העברי, צופים בלמ"ס צורך של כ-920 אלף שעות עבודה לגננות, תוספת של כ-455 אלף שעות, גידול של 97.7%. בחינוך הערבי, צפוי ביקוש של כ-116 אלף שעות עבודה לגננות, שמהווים תוספת של כ-23 אלף שעות, גידול של 24%.
ממשרד החינוך נמסר: "משרד החינוך עוסק באופן שוטף בצפי לגידול בכמות התלמידים במספר היבטים, ביניהם גיוס מורים, תוספת שעות ובינוי. ממצאי התחזית יחד עם כל המידע על הגידול באוכלוסיה נבחן באופן שוטף והמשרד יערך בהתאם".
- 13.גיא 27/06/2023 17:56הגב לתגובה זואת ילדיהם הצעירים הם מגדלים בחינוך יהודי
- 12.אנונימי 27/06/2023 16:11הגב לתגובה זולמי איכפת מה יהיה ב2060...
- 11.שגיא 27/06/2023 16:04הגב לתגובה זוהדו"ח לא אומר כמה ילד/אדם חרדי צורך כסף לעומת מכניס למדינה. הכתב החליט ש"מממנים" אותם ואם הם הרבה אז המדינה לא תעמוד בזה, ושלימודי ליבה הם הפתרון. אולי הוא צודק, אולי לא, אבל זה לא מה שהדו"ח אמר... חוסר מקצועיות של דיווח לצערי.
- 10.א. זרח 27/06/2023 15:37הגב לתגובה זומה בדיוק הבעיה ?? אפשר לבנות ערים חרדיות במקום ההתנחלויות הלא חוקיות. כמה כוללים בכל עיר ובראשם מלמדים עם ניסיון בהוראת לימודי יהדות (וגם בטיפולי המרה) ובעזרת השם הכל יבוא אל מקומו בשלום. איש תחת גפני ואיש תחת תאנתו.
- 9.88 27/06/2023 15:35הגב לתגובה זולעבור מקומוניזם לקפיטליזם. ברגע שזה יהיה, הבעיה של הכלכלה החרדית תיפתר מאליה.
- 8.קובי 27/06/2023 15:15הגב לתגובה זואני עדיין ממתין להתגשמות התחזיות משנות ה -90 על כך שהרחם הפלסטיני ינצח את מדינת ישראל. הפעם החרדים אשמים....שנאה במסווה של סטטיסטיקה - לפחות מספרם של הגיס החמישי ירד...
- 88 27/06/2023 20:20הגב לתגובה זוהנגב מוסלמי. הגליל מוסלמי. את יו"ש הפסדנו. ערים יהודיות הופכות למעורבות (עפולה, חריש). הערים המעורבות הופכות לאט לאט ליודנריין.
- 7.הלכה המדינה, יורד מהארץ. (ל"ת)משה - חיפה 27/06/2023 14:46הגב לתגובה זו
- אנונימי 27/06/2023 15:20הגב לתגובה זוננסה לשרוד בלעדיך...
- 6.[email protected] 27/06/2023 14:44הגב לתגובה זואתה צריך לאפשר להם ללמוד משהו מועיל עכשיו. רק ככה יהיה מי שירצה ויוכל להעסיק אותם כשיהיו אנשים בוגרים.
- 5.עד מתי נממן את החרדים ?????????????????????? (ל"ת)שי 27/06/2023 14:30הגב לתגובה זו
- 4.עמי 27/06/2023 14:26הגב לתגובה זואתה רואה אכלתם אותה אתה וחבריך השמאלנים ובגדול נראה אותך אמיץ ועומד בראש המפגינים שאתה מסית אותם מאחורי הקלעים חתיכת פחדן שכמותך
- 3.איתי 27/06/2023 14:25הגב לתגובה זובטלנים הם נטל והם עול על העובדים והמייצרים
- 2.שמואל 27/06/2023 13:34הגב לתגובה זואם חיפשנו את הקטסטרופה הבאה, מצאנו. כל המלל מתייחס למשהו שיתרחש בעוד 37 שנים!!! בשנת 2060 !!! אבל החרדים החרדים החרדים. הפתרון לקטסטרופה נמצאה. פתרון הקסם הוא "לימודי ליבה". הנה עוד סיבה לצאת להפגנות.
- אנונימי 27/06/2023 15:00הגב לתגובה זוהקטסטרופה כבר כאן אם לא שמת לב... חוסר במורים מקצועיים, חוסר בכיתות לימוד, 40 ילד בכיתה.. כנראה שאתה מאיזו התנחלות
- אנונימי 27/06/2023 16:11מי יעבוד בהוראה בשביל 10,000?
- גל 27/06/2023 14:36הגב לתגובה זוהמשבר יגיע תוך שנים ספורות. כבר עכשיו כבד עלינו לפרנס בטלנים ולהילחם עבור משתמטים.
- 1.עוד תלמחדים חרדים=עוד בורים שילמדו על חשבון החילונים (ל"ת)אמת 27/06/2023 13:18הגב לתגובה זו

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.