תאונה
צילום: נמרוד סופרין

הלמ"ס: ירידה בכמות התאונות הקטלניות; כ-351 בני אדם נהרגו ב-2022

ב-2022 נרשמה ירידה בתאונות הקטלניות והקלות, אך נרשמה עלייה בתאונות הקשות; כמן כן נרשמה ירידה במספר ההרוגים והפצועים קל אך עלייה במספר הפצועים קשה, בהשוואה לשנת 2021; במקביל - עלייה במעורבות האופניים והקורקינטים החשמליים

תומר אמן |

כ-351 בני אדם נהרגו בכבישי ישראל בתאונות דרכים במהלך שנת 2022, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בירידה קלה של 13 בני אדם (כ-3.6%) בהשוואה ל-2021, אך בעלייה של כ-8% בהשוואה לממוצע ההרוגים בשנים 2018-2020. מקום המדינה נהרגו בתאונות דרכים 32,632 בני אדם.

עם זאת, ב-2022 נרשמה ירידה גם במספר התאונות הקטלניות והקלות, אך עליה במספר התאונות הקשות וגם במספר הפצועים קשה. בסך הכל חלה ירידה בכמות הנפגעים של כ-10% לעומת 2021, וירידה של כ-14.9% בהשוואה לממוצע השנים 2018-2020. צריך לציין כי בשנת 2020 אופיינה בסגרי הקורונה והגבלות התנועה כך שנרשמו ירידות הן בכמות התאונות והן בכמות ההרוגים.

כ-2,510 בני אדם נפצעו קשה בתאונות הדרכים השנה, עלייה של כ-2.1% בהשוואה לשנת 2021, ושל 13.5% לעומת ממוצע השנים 2018-2020. בסך כל התאונות עם נפגעים חלה ירידה של 11% בהשוואה ל-2021, וירידה של 14.4% לעומת ממוצע השנים 2018-2020.

בסך הכל נמדדו בשנה החולפת 319 תאונות קטלניות, אשר מהוות ירידה של 5.1% בהשוואה ל-2021, ועליה של 7.4% לעומת ממוצע השנים 2018-2020. כ-2,230 תאונות קשות אירעו השנה, עלייה של 1% לעומת 2021 ו-12% אחוז לעומת ממוצע השנים 2018-2020. מספר הנפגעים לתאונה נשאר דומה בשנת 2021 ו-2022 ועמד על 1.8 אנשים.

חלה ירידה של 6.3% במספר הנפגעים בתאונות שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים, כאשר 1,540 מקרים דווחו למשטרה השנה, זאת לעומת השנה הקודמת (1,643), וירידה של 7% במספר הנפגעים בתאונות מסוג זה שלא דווח עליהן למשטרה – 599 מקרים לעומת 644 בשנה הקודמת. מנגד, בתאונות שבהן היו מעורבים קורקינטים חשמליים חלה עלייה של 9.2% במספר הנפגעים בתאונות שדווח עליהן למשטרה (1,041 בשנת 2022 לעומת 953 בשנת 2021), וכן עלייה של 12.0% במספר הנפגעים בתאונות שלא דווח עליהן למשטרה (428 בשנת 2022 לעומת 382 בשנת 2021).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל