בנק ישראל משיק דשבורד: יצג אינדיקטורים מהירים על כלכלת ישראל
בנק ישראל משיק "דשבורד" באתר האינטרנט שלו אשר יציג מגוון רחב של נתונים ומידע (בכפוף למגבלות של סודיות ואבטחת מידע), וזאת לצורך הגברת השקיפות והיעילות הכלכלית במשק ולקידום המחקר הכלכלי עליו.
במסגרת פעילות הבנק להגברת השקיפות לציבור המשתמשים בנתונים כלכליים אנו מפרסמים היום "דשבורד" (לוח מחוונים) ובו ריכוז אינדיקאטורים מהירים על הפעילות הכלכלית במשק, חלקם פורסמו כבר במהלך המשבר וחלקם נוספו לדף המרכז החדש; זאת במטרה לראות תמונה אינטגרטיבית ועדכנית של נתונים כלכליים מתחומים שונים על מסך אחד בתצוגה מתקדמת ומודרנית.
הדשבורד מציג נתונים עדכניים (יומיים וחודשיים) בשלושה תחומי פעילות כלכלית: הכלכלה הריאלית – מדדים בתחום שוק העבודה, ניידות, פעילות בכרטיסי אשראי ועוד; השווקים הפיננסים והמט"ח – מדדי מניות, מרווחי תשואות, שערי חליפין ; שוק האשראי – יתרות ביצועים וריביות של אשראי לדיור ולא לדיור, מגבלת גיוס אשראי לפי גודל עסק ועוד.
- היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
- ד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים בדשבורד יתעדכנו בהתאם לתדירות הטבעית שלהם, ויתחלפו מעת לעת באופן דינמי בהתאם להתפתחויות הכלכליות ובנוסף, יכיל קישורים לקבצי אקסל מפורטים יותר. תצוגת הדשבורד הינה דוגמא ראשונה לאופן הוויזואלי והדינמי בו יוצגו נתונים סטטיסטיים כלכליים באתר האינטרנט החדש שמקים הבנק בימים אלו.
ד"ר איל רוזן, מנהל חטיבת מידע וסטטיסטיקה: "במהלך משבר הקורונה בנק ישראל פעל בצורה שונה מבשגרה בכל מה שקשור לאיסוף מידע ולהנגשתו: התדירות שבה נדרש היה להציג תמונת מצב עדכנית לקובעי המדיניות הייתה גבוהה הרבה יותר מאשר התדירות השוטפת, כמו כן, נוצרה הזדמנות לייצר שיתופי פעולה לקבלת מידע רלוונטי חדש ומהיר מגופים שונים. חלק ממידע חשוב זה הוצג לציבור במהלך המשבר והיום השלמנו תהליך חשוב של הנגשתו המורחבת."
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
