נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל משיק דשבורד: יצג אינדיקטורים מהירים על כלכלת ישראל

הדשבורד יוצג באתר הבנק ויציג נתונים עדכניים בשלושה תחומי פעילות כלכלית: הכלכלה הריאלית, השווקים הפיננסים והמט"ח, ושוק האשראי; "מאפשר לבעלי העניין השונים לעשות בו שימוש נרחב ומושכל"
איתן גרסטנפלד |

בנק ישראל משיק "דשבורד" באתר האינטרנט שלו אשר יציג מגוון רחב של נתונים ומידע (בכפוף למגבלות של סודיות ואבטחת מידע), וזאת לצורך הגברת השקיפות והיעילות הכלכלית במשק ולקידום המחקר הכלכלי עליו.

במסגרת פעילות הבנק להגברת השקיפות לציבור המשתמשים בנתונים כלכליים אנו מפרסמים היום "דשבורד" (לוח מחוונים) ובו ריכוז אינדיקאטורים מהירים על הפעילות הכלכלית במשק, חלקם פורסמו כבר במהלך המשבר וחלקם נוספו לדף המרכז החדש; זאת במטרה לראות תמונה אינטגרטיבית ועדכנית של נתונים כלכליים מתחומים שונים על מסך אחד בתצוגה מתקדמת ומודרנית.

הדשבורד מציג נתונים עדכניים (יומיים וחודשיים) בשלושה תחומי פעילות כלכלית: הכלכלה הריאלית – מדדים בתחום שוק העבודה, ניידות, פעילות בכרטיסי אשראי ועוד; השווקים הפיננסים והמט"ח – מדדי מניות, מרווחי תשואות, שערי חליפין ; שוק האשראי –  יתרות ביצועים וריביות של אשראי לדיור ולא לדיור, מגבלת גיוס אשראי לפי גודל עסק ועוד.

הנתונים בדשבורד יתעדכנו בהתאם לתדירות הטבעית שלהם, ויתחלפו מעת לעת באופן דינמי בהתאם להתפתחויות הכלכליות ובנוסף, יכיל קישורים לקבצי אקסל מפורטים יותר. תצוגת הדשבורד הינה דוגמא ראשונה לאופן הוויזואלי והדינמי בו יוצגו נתונים סטטיסטיים כלכליים באתר האינטרנט החדש שמקים הבנק בימים אלו.

ד"ר איל רוזן, מנהל חטיבת מידע וסטטיסטיקה: "במהלך משבר הקורונה בנק ישראל פעל בצורה שונה מבשגרה בכל מה שקשור לאיסוף מידע ולהנגשתו: התדירות שבה נדרש היה להציג תמונת מצב עדכנית לקובעי המדיניות הייתה גבוהה הרבה יותר מאשר התדירות השוטפת, כמו כן, נוצרה הזדמנות לייצר שיתופי פעולה לקבלת מידע רלוונטי חדש ומהיר מגופים שונים. חלק ממידע חשוב זה הוצג לציבור במהלך המשבר והיום השלמנו תהליך חשוב של הנגשתו המורחבת."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':