נגיד בנק ישראל: "אם הציבור יראה גידול בהיצע מחירי הדיור יושפעו"
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון הגיב במסיבת עיתונאים לגבי צמצום המדיניות המוניטרית, וגם בנושא היצע הדירות בשוק: "כמו שאמרנו בעבר, קו המדיניות שלנו צפוי להיות צמצום מוניטרי, לנוכח ההתפתחויות האחרות והאינפלציה והעליה בציפיות. תהליך הצמצום עשוי להיות מהיר ממה שחשבנו", אמר ירון, ובכך חזר על דבריו של המשנה לנגיד אנדרו אביר - ואותת לשוק שוב כי העלייה בריבית צפויה להיות יותר מהירה.
הוא כאמור התייחס גם להיצע הדירות, ואמר: "נושא ההיצע הוא קריטי, ופה הממשלה עשתה צעדים, גם כמות השיווקים ברבעון האחרון של 2021 עלתה בצורה מהותית. חשוב שתהיה פה וודאות שהציבור יראה שהפעולות של הממשלה מתורגמות להתחלות בנייה, יש פה תהליך ייצורי שלם וצריך לפשט את התהליכים, לייצר וודאות ולהוסיף לזה התחדשות עירונית. ברגע שהציבור יראה שיש פה היצע ולא משהו חד פעמי, זה ישפיע בצורה אובייקטיבית גם על הציפיות".
כשנשאל האם הם יתערבו בכל מה שקשור להתחלות הבנייה הוא ענה: "כבר עשינו צעד יציבותי במובן שראינו תופעות חיתום ממנוף בתחום של הנדל"ן היזמי והתערבנו בהתאם, ככל שבנק ישראל עוד תחומים שיש בהם צורך להתערב הוא יעשה כך".
הנגיד דיבר על שינויים מבניים שהולכים להתרחש בשוק הדיור, הוא אמר כי השינוי שהכי קשה לבצע הוא שינוי מבנה הארנונה, מפני שמהלך כזה כרוך בארגון מחדש של המערכת הכללית.
- חיסכון בקופת גמל להשקעה הציבור מעביר כספים, יש לכך סיבות טובות
- קרן טיטאן תקים קרן גלובלית חדשה בהיקף של 100 מ' ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירון טען כי גם השינויים התהליכיים של הוועדות השונות, כמו למשל היכולת לבצע התחדשות עירונית עם פחות חסמים. "התכניות שאנחנו מדברים עליהן מתעסקות בוויסות מלאי קיים בהינתן שאנחנו עובדים בלוחות זמנים של כמה שנים", אמר ירון. "לעומת מצב שאנחנו משנים את תוואי המגמה של כמות ייצור הדירות לאורך זמן, שינוי מלאי – גם שינוי הטכנולוגיה בתחום הבינוי חשוב, לוקח לא מעט זמן להקים בית, וגם בנושא הזה אנחנו צריכים להביא מיוניות וטכנולוגיות שונות לתחום הזה, גם הפער בין בנייה לסיום בנייה יהיה יותר קצר, כל אלה הם שינויים מבניים שישנו את המלאי".
ירון התייחס גם לנושא עליית המשכורות במגזר הציבורי, ואמר כי: "לישראל יש ניסיון עם מנגנונים הדוקים של הצמדות וזה לא ניסיון טוב, לכן לא הייתי נכנס למנגנונים קשיחים בכל תחום, לכן הסכמי שכר צריכים להיות מעוגנים במשא ומתן עם נציגי העובדים בכל ענף וענף. אני חושב שצריך לתת תנאי שוק שונים בענפים שונים ולא להתקבע על איזשהו מנגנון קשיח יחיד".
- 10.היצע עכשיו 05/04/2022 10:32הגב לתגובה זולהוריד מייד ל-50% חתימות דיירים בהריסה ובינוי בתמא 38/3. על המדינה להתערב באסון הדיור ולממן תשתיות בהתאם. זו התוכנית היחידה שעובדת-עם קבלות, במיוחד באזורי הביקוש!. שאר תוכניות הממשלה ללא התכנות תפעולית וכלכלית, יגרמו לביזבוז,לסחבת ביורוקרטית לעוד המון שנים והתעצמות אסון הדיור לדורות!
- 9.צביקה 31/03/2022 21:36הגב לתגובה זוהוא מנהיג ריבית 0 ואז זורק את האשמה על הממשלה. תעלה את הריבית.
- 8.אזרחית מאוכזבת 30/03/2022 10:07הגב לתגובה זולדבר גבוה גבוה קל מאוד. מה שקורה בפועל בשוק דירות נמכרות במחירים עצומים.
- 7.מוני 29/03/2022 20:07הגב לתגובה זוהנגיד מעיף את האחריות ממנו ומבנק ישראל. תעלה את הריבית לריבית אמיתית בסביבת אנפלציה של 4 אחוז ותראה מה יקרה בשוק הדירות.
- 6.חבורת נוכלים מגרילים דירות על הנייר שעוד לר תוכננו (ל"ת)פשוט בדיחה עלובה 29/03/2022 16:53הגב לתגובה זו
- 5.חתיכת אפס עלוב עדיף שתסתום את הפה שלך (ל"ת)דני דין 29/03/2022 16:45הגב לתגובה זו
- 4.זה לא קשור לבועת הנדל״ן….. ניתוח מגמתי ולא מכבד! 29/03/2022 16:27הגב לתגובה זוזה לא קשור לבועת הנדל״ן….. ניתוח מגמתי ולא מכבד!
- 3.ריבית אפס ? זה לא קשור לבועת הנדלן. ….. (ל"ת)29/03/2022 16:25הגב לתגובה זו
- 2.יויו 29/03/2022 15:04הגב לתגובה זוחברי ממשלה וכל עובדי בנק ישראל אוצר פנסיונרים מצהל ראשי עיר
- 1.גידי 29/03/2022 14:59הגב לתגובה זוWOW....
- אוהד 29/03/2022 17:06הגב לתגובה זוהיום יש שוק עליות ואנשים בטוחים שהמחירים רק יעלו. ברגע שתתחיל מגמה של עליה בהיצע הלחץ של אנשים לקנות דירה עכשיו יירד וגם הביקוש יירד. כלומר מספיקה האמונה בלבד שההיצע יגדל כדי להקטין את הביקושים.
ח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסת"מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
לפני שנתיים סוכם כי המדינה תממן העלאת השכר למטפלות במעונות היום בעלות של כחצי מיליארד שקלים, אך בפועל 80% מהמטפלות לא קיבלו אותו ורק כעת נערכת בדיקה לאן נעלמו הכספים
הבוקר קיימה הוועדה לזכויות הילד ישיבה הנוגעת למעונות היום וקיבלה לידיה את הנתונים המבהילים הבאים: על-פי הערכות של משרד העבודה והרווחה חסרות כיום כ-3,000 מטפלות במערכת, ובדוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך לשנת 2024 נמסר כי למעלה מ־500 מעונות יום נסגרו ב-שנים האחרונות בשל מחסור בכוח אדם מקצועי. בישיבה דיווח נציג משרד האוצר כי בבדיקה שביצעו בשנת תשפ״ד נמצא כי יותר מ-80% מהמטפלות לא קיבלו את השכר שנקבע למקצוע. מי שהציג את הדברים היה נציג משרד האוצר, רום אריאב, נתונים שגרמו להפתעה בקרב חברי הכנסת ונציגי הארגונים. לדבריו, שיעור התחלופה של המטפלות זהה במעונות המפוקחים ("מעונות סמל") ובמעונות הפרטיים, מה שלדעתו מעיד כי ייתכן והבעיה איננה נובעת רק מגובה השכר אלא מפרמטרים נוספים כמו סביבת העבודה, תנאי העסקה, עומס, או חוסר בליווי מקצועי.
אריאב הוסיף כי ביוני 2023 עודכן המחיר המפוקח למעונות בשל העלאה ניכרת בשכר המטפלות, ובאותה שנה הוחלט במשותף בין משרד החינוך למשרד האוצר כי המדינה תממן את מלוא העלאת התעריף סכום של יותר מחצי מיליארד שקלים. אולם, הבדיקה שנערכה בשנת תשפ״ד נמצא כי מעל 80% מהמטפלות לא קיבלו בפועל את השכר שנקבע, למרות שהכספים הועברו לארגונים המפעילים את המעונות. נציג האוצר הבהיר כי לפי שיטת התקצוב הנוכחית, הסבסוד במעונות ניתן להורים והארגונים מהווים רק צינור להעברת הכסף אך ציין כי בימים אלה נערכת בדיקה מעמיקה גם לשנת תשפ״ה כדי להבין לאן זרמו התקציבים.
דבריו של אריאב עוררו תגובה חריפה מצד יו״ר הוועדה, ח״כ קטי שטרית (ליכוד), שאמרה כי היא “נדהמת לשמוע שהכסף שיועד להעלאת שכר המטפלות לא הגיע ליעדו”. לדבריה, “לא ייתכן שהמדינה תקצה מאות מיליונים לשיפור תנאי העובדות אך בפועל הכסף יישאר בידי הארגונים. לפי הנתונים שעלו בוועדה, כמעט 80% מהמעונות לא העבירו את התוספת לשכר המטפלות. אני דורשת ממשרד האוצר לספק תשובות ברורות ולברר מי הגוף שאמור לפקח על עמידה בכללי הסבסוד. מדובר באזלת יד במקרה הטוב, ובעבירה של ממש במקרה הרע”. שטרית הדגישה כי הוועדה דורשת להצמיד את שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים, ולבחון אפשרות להעביר את התשלומים ישירות דרך הרשויות המקומיות ולא דרך הארגונים המפעילים, כדי להבטיח שהכסף הציבורי יגיע ליעדו.
שטרית הוסיפה כי "האחריות והפיקוח על גילאי אפס עד 3 איננה רק עניין של חינוך, זו משימה לאומית. לצערי, מערכת המעונות לגיל הרך מצויה כיום במצוקה קשה של כוח אדם, מדובר במצב חירום ממשי ”.- "רוצה שאעשה גם שיעורי בית בחשבון?" - האם ה-AI מרסקת את מערכת החינוך?
- שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת הדיון הציעה שטרית לתעדף את ענף החינוך לגיל הרך מבין תחומי השירות הלאומי-אזרחי. מנכ״ל רשות השירות הלאומי‑אזרחי, ראובן פינסקי, השיב כי ישנם כ-20,000 צעירים המשרתים בשירות הלאומי כיום מתוכם רק עשרות בודדות משרתות במעונות והדגיש כי אין מאגר בלתי נדלה של מתנדבים שניתן להעביר באופן אוטומטי למעונות היום. גם ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, הזהיר: “אם לא יקרה משהו משמעותי, בשנה הקרובה לא יהיה עוד מערך גיל הרך ואתם תראו הורים שלא הולכים לעבודה בגלל זה”. ח״כ סימון דוידסון (יש עתיד) אף הזהיר: “אנחנו רגע לפני להביא עובדים זרים שיטפלו בילדים שלנו.”
