ירון והרצוג
צילום: לע"מ\חיים צח

בנק ישראל: קוני דירה ראשונה ומשקיעים הביאו לעליית מחירי הדיור

עוד בדו"ח: עליית התוצר לנפש הסתכמה ב-6.4% וחזרה ברבעון הרביעי למגמה טרם משבר הקורונה; העליה בשוק בדיור נובעת מעליה בביקוש מצד קוני דירה ראשונה ומצד משקיעים, וכן עקב העליה במחירי התשומות, יחד עם זאת העליה אינה חריגה ביחס לעולם
גיא טל | (10)

בנק ישראל מפרסם את הדו"ח השנתי לשנת 2021 על פעילות המשק הישראלי במהלך השנה. 

על פי הדו"ח בשנת 2021 הואצה הפעילות בשוק הדיור. ההשקעה בבנייה למגורים התרחבה, מספר העסקאות הגיע לשיא, ומחירי הדירות עלו בכ-13.0%. גידול הפעילות ובצדו עליית המחירים החדה מעידים כי מקור ההתעוררות של השוק הוא בצד הביקוש בשילוב חששות להצטמצמות ההיצע. יחד עם זאת עליית מחירי הדירות בישראל מאז פרוץ משבר הקורונה אינה חריגה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. 

שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים (סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים במדד המחירים לצרכן) עלה השנה ב-3.3%, לאחר ירידתו לנוכח משבר הקורונה והתאוששותו בסוף 2021, אולם במונחים ריאליים קצב עלייתו הוא הנמוך ביותר מזה למעלה מעשור.  

כתוצאה מקשיחות ההיצע המחירים מגיבים ראשונים על התפתחויות בשוק הדיור, בעוד שהבנייה מגיבה לאט. במבט לעתיד – נדרשים שינויים מבניים שיביאו להגמשה של ההיצע, שהיא גורם יסודי ברפורמה הרצויה בשוק הדיור. 

ההאצה במחירים נבעה בעיקר מגידול הביקוש של רוכשי דירה לראשונה, על רקע ביטול התוכנית "מחיר למשתכן", ושל המשקיעים (רוכשי דירה שנייה ויותר) בעקבות שינויים בשיעורי מס הרכישה המוטלים עליהם. ציפיות לעליית מחירים תמכו גם הן בביקושים. 

לאחר ששיעורו של מס הרכישה למשקיעים הופחת ביולי 2020, הודיעה הממשלה, לקראת סוף 2021, על כוונתה להעלותו בחזרה לרמתו הקודמת, וההעלאה נכנסה לתוקפה בסוף נובמבר. בהתאם לכך האיצו המשקיעים את רכישותיהם טרם העלאת המס והפחיתו אותן בחדות מייד לאחר מכן. 

מחירי התשומות, שעלו וייקרו את עלות הבנייה, והתשואות הריאליות הנמוכות בשוק ההון, שתמכו בביקוש לדירות, תרמו גם הם לעליית המחירים, אך על פי ההערכה המוצגת בפרק זה השפעתם הייתה משנית. 

גידול הביקוש של עובדי ההיי-טק לדירות התרכז בעיר תל אביב, ונראה שתרומתו לעליית מחירי הדירות מוגבלת לאזור זה. מאז פרוץ משבר הקורונה והמעבר לעבודה מהבית עלו במיוחד מחיריהם של צמודי הקרקע, עקב גידול הביקוש לבתים מרווחים יותר. 

קיראו עוד ב"בארץ"

מלאי הדירות הבנויות גדל השנה בהתאם לצרכים הדמוגרפיים, אף שסיומי הבנייה המשיכו לרדת. התחלות הבנייה והוצאת היתרי הבנייה עלו.  

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    עומרי 29/03/2022 16:15
    הגב לתגובה זו
    לא מבין ולא מאמין שאתם קובעים דבר כזה !!! עליית המחירים היא תוצאה של מדיניות פושעת כלפי אזרחי ישראל. תבנו דירות בלי יזמים , עי קבלני ביצוע ותיראו איך המחירים יורדים פלאים !!! כנראה גם אתם בפוזיציה עם בעלי ההון בעד המשך עליית המחירים. לעולם לא תעשו את מה שבן גוריון עשה למען עם ישראל !!! פעם היתה ציונות וערבות הדדית. היום עבדים מושחתים שולטים בנו
  • 9.
    חיים 29/03/2022 15:48
    הגב לתגובה זו
    חבורת אינטרסנטים עלובים ואוכלי חינם יושבים שם, מרווחים משכורות עתק על כלום ושום דבר. הרי ברור שמסלול הפריים תיגלק את השוק, כל אחד יודע שיכול לקחת מיליון שח עם 0 ריבית כמעט וזהו. פתאום אף אחד לא אשם, לא המשגיעים, לא ההיי טק, לא הריבית, סתם המחירים זינקו. המחיר למשתכן הוא אשם.כלום ושום דבר מנהלים לנו את הכספים
  • 8.
    עדי 29/03/2022 14:48
    הגב לתגובה זו
    הגדלת החלק היחסי בריבית פריים גרמה להאצת הרכישות. ובנוסףאי העלאת הריבית גרמה גם היא להעלאת מחירי הדיור.
  • 7.
    נהפוך כולנו הומלסים, ויהיו דירות בחינם (ל"ת)
    אני 29/03/2022 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אפי 29/03/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל.? זה בנק של אבא שלכם? מה איכפת לכם הרי המשכורת הגדולה נכנסת בראשון לחודש בכל מצב.מקרקעי ישראל לא אשמים? אנחנו אשמים שקונים דירה.
  • 5.
    מי שקונה דירה ראשונה הוא אשם? לא מבין למה להישאר בארץ (ל"ת)
    אט 29/03/2022 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רבקה 29/03/2022 13:37
    הגב לתגובה זו
    מה עם מדיניות הריבית האפסית שלהם? האינפלציה המעשית גבוהה בהרבה מזו המדווחת באופן רישמי, והריבית שלהם נמוכה באופן מגוחך בהתחשב במצב.
  • 3.
    ישראל ישראלי 29/03/2022 13:14
    הגב לתגובה זו
    שנים שבנק ישראל מחזיק את שער הריבית בשיעור של 0% מה שגורם למשקיעים לפנות לשוק הנדלן ומצד שני הממשלה ממשיכה לספסר במחירי הקרקע ששייכים לתושבי מדינת ישראל
  • 2.
    אג 29/03/2022 12:40
    הגב לתגובה זו
    למה יש כלכך הרבה מפ*** במדינה? הורדת המס על רווחי הון ל 10 אחוז תצנן את עליית מחירי הדירות. לא משתלם לסחור עם מס כלכך גבוה של 25 אחוז. ולכן רוב הכסף יצא מהבורסה לנדל''ן. לראייה מחזורים יומיים של מליארדי שקלים נרדו למאות בודדות. אבל כשאין שכל אין דאגות. במקרה הנ''ל יהיו לנו הרבה דאגות....כי להם אין שכל
  • 1.
    אבי 29/03/2022 12:14
    הגב לתגובה זו
    אז מי אם לא הם העלו את המחירים...!?
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".