תוקם ועדה ציבורית לקביעת שכר הח"כים - שיוכלו להתעלם מההמלצות
הועדה, שלא הוקמה מאז 2019, תתכנס על מנת לדון בדבר המלצות לשכר חברי הכנסת. ועדת הכנסת שאישרה את מינוי הועדה הציבורית רשאית לפסול את ההמלצות שיתקבלו - אבל במקרה הזה: נותנים לחתול לשמור על השמנת
מאז 2019 מכהנים חברי הכנסת ללא ועדה ציבורית המפקחת על שכרם. ועדה מסוג זה, שבדרך כלל מוקמות כאשר נדרש שיתוף פעולה בלתי מוטה בין רשויות המדינה לבין הציבור לא הוקמה במהלך ארבע מערכות הבחירות האחרונות, וכעת תאשר ועדת הכנסת את הקמת הועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים. בראש הועדה יעמוד פרופסור יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקרית אונו, פרופסור יורם עדן , פרופ' מן המניין וראש בית הספר הבינתחומי לחברה וקהילה במכללה האקדמית הדסה ירושלים וד"ר קרן בר חוה, ראש החוג לחשבונאות בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים. המלצותיה של הוועדה בעניין שכרם ותנאיהם של חברי הכנסת ידרשו את אישורה הסופי של ועדת הכנסת שהצביעה על הקמתה. למעשה, המשמעות היא שכל מסקנה שתתקבל בוועדה הציבורית תהיה ניתנת להפיכה על ידי ועדת הכנסת כשזאת יכולה פשוט לדחות את ההצעה. מספר הצעות חוק הועלו כבר בעבר במטרה למנוע את יכולת חברי הכנסת להתערב בהליך קבלת ההחלטות בכל הקשור לשכרם - אבל מאחר שחברי הכנסת הם אלה שקובעים את החוק אז ניתן רק לנחש עד כמה האינטרס שלהם ברור בנושא. רק לפני חודש הגישו חברי כנסת מטעם מפלגת יש עתיד הצעת חוק במסגרתה תוצא היכולת של חברי הכנסת לקבוע את שכרם, אך הצעת חוק זו לא קודמה בינתיים. שכרם של חברי הכנסת שעומד על כ-45.2 אלף שקלים, מוצמד לשכר הממוצע במשק. לאורך השנים עלו הצעות חוק להצמיד את שכר הח"כים למדד המחירים לצרכן, אך הצעה זו נדחתה כמה פעמים (בשנים האחרונות השכר הממוצע עולה יותר ואין אינפלציה ולכן גם השכר של הח"כים עולה בהתאם). לקראת סוף השנה הקודמת הוקפא שכר חברי הכנסת וזאת במטרה למנוע את העלאת השכר יחד עם עלייה נוספת של השכר הממוצע - שהפעם המשיך לעלות בעקבות כך שעובדים בעבודות פשוטות יותר פוטרו בעקבות הקורונה - והמשמעות הייתה עיוות של עליית השכר הממוצע עוד יותר כלפי מעלה.
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
