גדעון סער: אתה יודע איך זה להרגיש שחייבים לך כסף ולא משלמים?
אתמול פירסמה הממשלה את החוק שיחסל את ריבית הפיגורים כדי להקל על חייבים. לפי תזכיר החוק שפרסמו שרי האוצר והמשפטים, דמי פיגורים לא ייצברו בשיטה של "ריבית דריבית", כדי להפחית את "תפיחת החובות" של מי שהוטל עליו לשלם על ידי בית המשפט. לפני מספר ימים פרסם שר המשפטים גדעון סער תזכיר חוק לפיו לא ניתן יהיה למנוע מאדם להחזיק ברישיון נהיגה בשל חובותיו בהוצאה לפועל או במרכז לגביית קנסות. בתזכיר מוסבר כי אי חידוש רישיון הנהיגה פוגע באופן משמעותי בחופש התנועה של החייב וכי כלי גביה זה אינו קיים במרבית מדינות המערב.
נכון, מדובר על כלי אכיפה דרקוניים, אולם הישראלים אינם ככל העמים, ומי שאשם במצב היא מדינת ישראל שחוטאת פעמיים.
ראשית, באמצעות מדיניות אשראי כושלת הניתנת לכל דורש, הגם כי מראש ידוע שהחייב לא יוכל לעמוד בהחזרים. לפי נתוני בנק ישראל, נכון לספטמבר 2021, יש עלייה חדה בהיקף החוב של משפחות לרמה של 643 מיליארדי שקלים, כאשר המגזר העסקי, הלא־פיננסי, הגדיל את היקף החוב לטריליון שקלים. למעשה, מספר ההלוואות למשקי בית בעשור האחרון צמח פי 2 בהשוואה להכנסה נטו הממוצעת למשק בית.
שנית, בשנת 2018 תוקן חוק "חדלות פירעון ושיקום כלכלי" ששם את הדגש על שיקום החייבים, על פני טובת הנושים. בעוד שהחקיקה הישנה ביקשה לאזן בין זכות הקניין של הנושים וחובת החייב לשלם את חובו, לבין האינטרס החברתי בשיקומו של החייב, החוק החדש העלה על נס את השיקום הכלכלי כערך העליון כך לדוגמא, אם בעבר, הליך חדלות הפירעון היה מתנהל ביעילות ע"י נאמן שמונה ע"י בית המשפט ותפקידו היה לייצג את האינטרסים של הנושים, הרי שכיום, כנפיו קוצצו ונכפה עליו לפעול באמצעות מנגנון מסורבל שמקשה על גביית החוב. כך נוצר מצב אבסורדי בו בישראל של שנת 2021, קבלת דיבידנד בשיעור 30% מגובה החוב, נחשב להצלחה מסחררת בקרב מייצגי הנושים. מצד החייבים, זה נחשב לכישלון נחרץ שכן הם מצפים לצאת מהמצב אליו נקלעו עם תשלום זעום בלבד.
עיוות הדין לנושים והאבסורד בחקיקה הנוכחית לא מסתיים בכך: במקרה בו נושה פותח תיק הוצאה לפועל, יש לחייב פרק זמן של 60 יום להגיש התנגדותו ולעכב את הליכי הגבייה, אף אם אין לו כל הצדקה לכך. בסופו של יום, בחישוב מניין הימים שעומדים לרשות החייב, שכוללים את משך פתיחת התיק וביצוע המסירה, מדובר על פרק זמן של כשלושה חודשים לכל הפחות.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, ברגע שהחייב מגיש התנגדות לרשם הוצאה לפועל, התיק מועבר לניהול הליכים בבית המשפט. בשלב הבא נקבע דיון בהתנגדות, לרוב, למועד דחוי של כחצי שנה כשבמהלך תקופה זו בה ההליכים מוקפאים מתאפשר לחייב להבריח נכסים, לעיתים עד כדי סיכול של האפשרות לגבות את החוב, ואף לצבור עוד חובות לגורמים אחרים.
כמו כן, לאחרונה אף הוחל נוהל חדש המונע מנושה לעקל את רכבו של החייב בפרק זמן של 6 חודשים מיום מסירת האזהרה לגבי החוב. משך הזמן מתחילת ההליך ועד לשלב בו יחלו הליכי הגביה, מספיק עבור חייב "מקצועי", להבריח נכסיו ולהעלימם, דבר אשר סולל את דרכו לעבר גן העדן לחייבים. בנוסף קיימת הצעה נוספת לתיקון החוק במסגרתה תאסר תפיסת הרכבים באופן פיזי.
אכן, יש חייבים שנקלעו שלא בזדון לקושי כלכלי וכתוצאה ממנו מתקשים לשלם חובות, אולם בל נתבלבל: עורכי הדין שמתגאים בכך שלקוחותיהם שילמו פרומיל מחובותיהם אינם לוחמי צדק והחייבים אינם קרבנות. הצד הנפגע הוא הנושה, שעומד אחרון בתור לקבל את מה שמגיע לו ובד"כ יראה אגורה שחוקה מהחוב המקורי.
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
לאור כל זאת, יש להותיר על כנה את האפשרות לאיים על חייבים באמצעות שלילת רישיון הנהיגה שלהם ואף להחמיר באמצעים לגביית החוב. אל תטלו מהנושים את מקצת השוטים/כלים האפקטיביים שעוד נותרו להם.
אולם אין בכך די. על מנת להחזיר את ישראל לפסים של מדיניות החזר חובות שפויה והגונה, יש לאסור על שידול ושכנוע אנשים ועסקים לצרוך אשראי בלתי מוגבל שאינו תואם כלל את יכולותיהם הכלכליות, שהרי מתן אשראי באופן מופרז ובלתי מפוקח, טומן בחובו מצב מוגמר של חייב שאינו יכול לפרוע חובותיו.
בנוסף יש לקדם הליכי גביה באופן מהיר ויעיל, דבר אשר לכל הפחות יעמיד את הנושה בעל חסרון הכיס על רגליו, גם אם הדבר נעשה על חשבון החייב, שנדרש לפרוע חובותיו. יש לקצר את המועדים באופן משמעותי תוך תיעדוף הטיפול בבקשות זוכים במטרה להביא לגביית החוב באופן מהיר ויעיל.
- 9.נעקץ על ידי גנבת 12/11/2021 21:47הגב לתגובה זונופר ברזילי פושטת רגל ומלווה כספים יוצרת חובות.ולע משלמת שקל...
- 8.רונאל 12/11/2021 08:34הגב לתגובה זומהות וסיבת החוב צריכה להיבדק הרבה יותר ברצינות כולל תיחקור בני המישפחה חובות זה לא צחוק ולבדוק היטב איך החייב יכול לצאת מזה כן או לא ולאפשר לו לחזור כמה שיותר מהר תחת פיקוח
- 7.מדינת הגנבים 12/11/2021 07:07הגב לתגובה זוישראל היא מדינת החייבים . הכמות של אלו שחיים מעבר לאמצעים שלהם , מלווים ממשפחה וחברים ולא חושבים אפילו להחזיר היא עצומה . הבעיה שהם אפילו לא מרגישים רע עם זה . חייבים סדרתיים . מה ההבדל בין להלוות כסף ולא להחזיר לבין גניבה ?
- 6.מצויין ככה אולי המלווים יזהרו במתן "הלוואה לכל מטרה" (ל"ת)מוטי 10/11/2021 22:04הגב לתגובה זו
- 5.גל 10/11/2021 17:58הגב לתגובה זוצודק גדעון סער התפקיד שלו לשמור על החבר וזה מה שהוא עושה. לפני 18 שנה הסתבכתי עם המשכנתא בסופו של דבר הסתדרתי אבל התסבוכת עלתה לי כ- ₪800,000 אז אל תבוא לבלבל את השכל. הגיע הזמן לעשות סוף לחגיגה. ושוב אל תלווה כסף אם אין לך בטחונות.
- 4.עוז 10/11/2021 14:47הגב לתגובה זומעניין שאף אחד לא מזכיר את שכר הטרחה של העורכי דין ..שגןרמים לעליה מטורפת של החוב ...והכי מצחיק הם לוקחים את הכסף הראשון שמתקבל מהחוב ..והנושה מקבל פרורים אם בכלל ...צריך להעיף את העורכי דין מהתמונה ואז עןד יש סיכוי שהחובות ישולמו ....לא יכול להיות שחוב יתפח מ100000 למליון תוך 6 שנים ....אפילו בשוק שחור אין את
- 3.תמיד הנושים הם טלה שמפסידים (ל"ת)משה 10/11/2021 14:02הגב לתגובה זו
- 2.ציון 10/11/2021 13:03הגב לתגובה זוכמשמש כגובה חובות ויו"ר הצנג'ים אתה בעל עניין.לא מדובר על ביטול חוב אלה עלמהפסקת הסחיטה.למה שחייב ישלם על ח7ב של 1000 שח הוצאות עו"ד בסך 800 שח ועוד ריבית דרבית.המדינה אינה דוק אפור או שחור שאתה מספק לו שרותי גביה.אז הכי טוב מצידך לשתוק
- 1.NRMG 09/11/2021 19:41הגב לתגובה זוככה אף אחד לא חייב . כל מי שרוצה לפתוח תיק בהוצאה לפועל יוכל לעשות זאת רק על 20 אחוז מהסכום. כלומר הוא חייב לוותר על 80 אחוז מהחוב. זה נקרא מדיניות סוציאלית.
- Eyal 12/11/2021 14:54הגב לתגובה זומה היינו עושים לולא החוכמה שלך !? בוודאי היינו יושבים היום במחשכים ! אתה כמובן גנב ונוכל סדרתי שלא מחזיר כספים ! נכון !!!! לא להאמין שיש במדינה הזו זנים של הפסולת האנושית מהנמוכות שיש !!!
- לך קיבינימאט נוכל 12/11/2021 13:51הגב לתגובה זוהמאמי של המדינה

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.