ריבית הפיגורים תקטן? בממשלה מקדמים ניסיון להקל על החזר חובות
הדרך לחשב את ריבית הפיגורים לחייבי הוצאה לפועל לא השתנה מזה 18 שנים. בתיאוריה, ריבית הפיגורים נועדה לעודד את מי שמפגר בתשלומים לשלם את החוב - כדי שלא ימשיך לתפוח, ולמעשה לתת לו מעין קנס על העיכוב. אלא שכאשר הריבית גבוהה מדי לעיתים הגולם פשוט קם על יוצרו. ריבית הפיגורים עומדת על 7.5%, ועבור אנשים רבים מדי מדובר פשוט בריבית גבוהה מדי, שלא רק שלא גורמת להם להחזיר את הכספים, אלא מפילה אותם לייאוש, כאשר החוב הולך וגדל כל הזמן והם מתמוטטים כלכלית. אלו שבכל זאת כן מנסים להחזיר את החוב, לפעמים פשוט לא עומדים בכך. לעיתים הם רק מצליחים לשלם את תשלומי הריבית לא את הקרן - ולמעשה לא מצליחים לסגור את החוב עצמו. לעיתים הם אף מגיעים לפשיטת רגל. אחת הסיבות לכך היא שרכיב דמי הפיגורים בתוך ריבית הפיגורים עומד על 6.5%, ואינו תלוי בריבית הבסיס (פריים - כיום עומדת על סך 1.6%) על אף שזו ירדה משמעותית בשנים האחרונות. ולכאורה הייתה יכולה להוזיל את התשלומים בעשור האחרון, כאשר הריביות בעולם הן אפס (הצד השני הוא - שכאשר ריבית הפריים תעלה, במצב הנוכחי זה לא יפגע באלה שלא מצליחים לעמוד בהחזרי החובות). בכל מקרה, מאחר שהריבית במשק היא אפס בעשור האחרון, החליטו שר האוצר אביגדור ליברמן ושר המשפטים גדעון סער לתקן את החקיקה הקיימת כך שריבית הפיגורים תוצמד לריבית הפריים. הם הפיצו תיקון חקיקה בנושא, במטרה להקל על אלו אשר נפתח כנגדם תיקים בהוצאה לפועל וכתוצאה מהמצב הקיים, הם כאמור אינם מצליחים לעמוד בהחזר החוב. על פי תזכיר החוק, יופרדו מרכיבי ריבית הפיגורים לשניים. "דמי הפיגורים" יופרדו מ"ריבית הבסיס", והם יושתו על החייבים באופן רבעוני ולא יומי, בצורה כזו אפקט הריבית דריבית (שפועל לטובת חוסכי כספים, ומנגד - לרעתם של מי שלוקחים הלוואות) יהיה חלש יותר, רק 4 פעמים בשנה, ולא בכל יום. בממשלה מקווים כי בצורה כזו יהיה לאנשים שלא עומדים בתשלומים מוטיבציה ואפשרות טובות יותר להחזיר את דמי הפיגורים לפני שיגדלו שוב ברבעון הבא, ומאידך למנוע מהחוב לתפוח למימדים שגדולים מדי על החייב והוא אינו מסוגל לעמוד בהם ולפרוע אותם. את ריבית הבסיס הוחלט להחליף במנגנון ריבית חדש, המשקלל את עלויות גיוס ההון של נותן ההלוואה, ואת הפיצוי שמגיע לו על העיכוב בתשלומים. "לחוק המוצע השפעה דרמטית על המציאות הכלכלית של אנשים רבים שבמקום להחזיר את החוב עצמו, עוסקים בהחזרת הריביות ובכך מאבדים שליטה על חובותיהם. תזכיר החוק מאוזן ומבטיח כי הזוכים יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות ולא יהפכו לחסם לתשלומם" אמר שר המשפטים, גדעון סער.
מילואימניקים. קרדיט: Xהרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
מילואימניקים יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.
בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק - בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים.
הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםקריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?
התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ
בבאר שבע
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.
אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.
התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.
"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"
עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".
- דלק נכסים רכשה קרקע למרכז מסחרי בדימונה ב-20 מיליון שקל
- המדינה חילקה 49 קרקעות לבניית צמוד קרקע בדימונה. כמה זה עלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".
