אילוסטרציה משכורת שכר
אילוסטרציה משכורת שכר

חוזרים לתעסוקה: רק 65 אלף משכורות פחות מאשר לפני הקורונה

כך על פי נתוני מס"ב (מרכז סליקה בנקאי) - מערכת התשלומים המרכזית בישראל; משכורת הנטו הממוצעת: 7,462 שקל. המשכורת החציונית: 6,243 שקל - הצמיחה בתעסוקה: בעיקר בקרב מקבלי השכר הנמוך מהממוצע
נתנאל אריאל |

התעסוקה כמעט חוזרת לרמות של טרום מגיפת הקורונה, לפחות בכל הקשור למספר מקבלי השכר, כך על פי נתוני מס"ב (מרכז סליקה בנקאי) - מערכת התשלומים במרכזית בישראל. על פי הנתונים, מספר מקבלי השכר ביולי עלה בכ-90 אלף איש לעומת החודש הקודם (עליה של 2.56%) והגיע ל-3.585 מיליון איש – מדובר בנתון הגבוה ביותר מאז מרץ 2020, אז היו עוד 65 אלף איש ביחס להיום, או 3.65 מיליון איש.

המשך השיפור בתעסוקה נובע מהמגמה שנצפית בחודשים האחרונים של חזרה לעבודה, כאשר מודל החל"ת מיצה את עצמו והממשלה אמנם האריכה אותו חלקית לבני 45 ומעלה, אך במקביל עצרה אותו לצעירים וגם מאותתת לציבור כי עידן חלוקת הכספים בדרך להסתיים.

גם השכר ממשיך לעלות. הירידה לעומת החודש הקודם נובעת מתשלום דמי ההבראה בחודש הקודם. על פי הנתונים, משכורת הנטו הממוצעת עומדת כעת על 7,462 שקל. מדובר על ירידה בשיעור של 3.9% לעומת השכר הממוצע ששולם בגין משכורת יוני וכלל את תשלום דמי ההבראה.

ביוני עמדה משכורת הנטו הממוצעת על סכום של 7,965 שקל. שכר הנטו הממוצע בגין חודש יולי 2020 עמד על 7,457 שקל וביולי 2019 עמד השכר הממוצע על סכום של 7,296.77 שקל.

המשכורת החציונית עומדת על 6,243 שקל, לעומת משכורת חציונית של 6,272 שקל ששולמה בגין משכורת יולי 2020.

גם היקף תשלומי השכר גבוה יותר. הסיבה שהחודש הוא נמוך יותר הוא רק בגלל שבחודש הקודם שולמו דמי הבראה. היקף תשלומי השכר בחודש יולי היה 26.75 מיליארד שקל, לעומת 27.84 מיליארד שקל בחודש הקודם בו שולמו דמי ההבראה במרבית המשק. מדובר על ירידה של 1.09 מיליארד שקל לעומת הסכום שהועבר (בין התאריכים 20 ביוני ל-10 ביולי) בגין משכורת חודש יוני. בהשוואה למשכורת חודש יולי 2020 מדובר בסכום גבוה ביותר מ-1.44 מיליארד שקל ובעליה של 5.7% בגין השכר ששולם במשק. היקף תשלומי השכר בגין משכורת יולי 2019 עמד על 25.69 מיליארד שקל.

  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.