גלעד גליק, איתמר
צילום: יחץ
דוחות

איתמר מדיקל מכה בהכנסות, מפספסת בשורה התחתונה; התחזית קדימה חיובית

ההכנסות ברבעון האחרון של 2020 הסתכמו ב-12.8 מיליון דולר, לעומת צפי ל-12.3 מיליון דולר; ההכנסות ב-2021 צפויות להסתכם ב-52-53 מיליון דולר, לעומת צפי האנליסטים ל-52 מיליון דולר 
סתיו קורן | (1)
נושאים בכתבה איתמר מדיקל

חברת איתמר מדיקל הנסחרת בבורסה המקומית ובוול סטריט בשווי של כ-400 מיליון דולר, מדווחת על הכנסות שיא ברבעון האחרון של 2020 - 12.8 מיליון דולר, לעומת צפי אנליסטים ל-12.3 מיליון דולר; ההכנסות ב-2021 צפויות להסתכם ב-52-53 מיליון דולר, לעומת צפי האנליסטים ל-52 מיליון דולר. בשורה התחתונה החברה הפסידה ברבעון יותר מהצפוי - 21 סנט למניה, לעומת צפו אנליסטים ל-13 סנט, בעיקר על רקע גידול בהוצאות המימון (הפרשי מט"ח), הוצאות משפטיות והרחבת יכולות המכירה והשיווק. 

איתמר מדיקל שמתמקדת בפיתוח מכשירים המסייעים לאבחון וטיפול בהפרעות נשימה, השלימה לאחרונה גיוס גדול של כ-50 מיליון דולר בנאסד"ק. בין המשתתפות - קרנות השקעה בתחום המכשור הרפואי. על רקע התוצאות, אמר נשיא ומנכ"ל איתמר מדיקל, גלעד גליק, "2020 הייתה שנת קפיצה לאיתמר מדיקל, הן פיננסית והן תפעולית. במהלך השנה, חזינו במומנטום משמעותי בכל מנועי הצמיחה העיקריים וארוכי הטווח שלנו, כולל שינה, קרדיולוגיה והתרחבות בינלאומית.

"בעוד שהקורונה סיפקה, ללא ספק, הזדמנות להאצת המעבר לאפשרויות של רפואה מהבית, אנו מאמינים כי רופאים ומטופלים יחדיו מבינים את היתרונות הנוספים וארוכי הטווח של בדיקת הפרעות נשימה בשינה בבית על פני בדיקה במעבדת שינה. אנו שמחים לראות כי מכירות הרבעון הרביעי בכל בדיקות ה-WatchPAT הרב פעמיות עקפו את הרמות טרום הקורונה וכי מכירות ה-WatchPAT ONE, מוצר הבדיקה החד פעמית שלנו, הגיעה לשיא. הזמנות באמצעות ה-WatchPAT Direct המשיכו להציג צמיחה משמעותית מעל המגמות אותן ראינו טרם התחלת מגפת הקורונה".

 

"בשנת 2021, אנו מצפים להמשך צמיחה בהכנסות בהובלת עסקי השינה בארה"ב וחזרה לשיעור רווח גולמי טרום קורונה על בסיס Non-IFRS של כ-75% עד סוף השנה. עם התמורה מההנפקה האחרונה שלנו לציבור בארה"ב, יהיה לנו עכשיו מנוף גדול יותר לצמוח אורגנית עם הרחבה מואצת של ארגון המכירות הישיר בארה"ב ובעולם, ולהמשיך בהאצת הגידול דרך רכישות ומיזוגים וגם להגדיל את נפח המסחר של המניה בארה"ב. בנוסף, אנו מתכננים לנהל בזהירות את ההוצאות על מנת לשפר את היעילות התפעולית והביצועים שלנו בשורת הרווח", סיכם גליק.

בשנת 2020 כולה הסתכמו ההכנסות ב-41 מיליון דולר. החברה סיפקה תחזית ל-2021 - 

הכנסות בטווח שבין כ-52 מיליון דולר לכ-53 מיליון דולר, המשקפות צמיחה של כ-27%  עד כ-29% לעומת 2020. 

למרות העלייה בהכנסות החברה עדיין מפסידה ועל פי תחזית האנליסטים תמשיך להפסיד גם ב-2021. ההפסד התפעולי ברבעון הרביעי של 2020 עמד על 2.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-0.9 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2019. הגידול בהפסד התפעולי נובע בעיקר מגידול בהוצאות התפעוליות, וקוזז בחלקו  על ידי גידול בהכנסות. הוצאות מכירה ושיווק גדלו ב-34% ל-7.1 מיליון דולר, בהשוואה ל-5.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2019, בשל הרחבה מתוכננת של צוות המכירות האמריקאי לטריטוריות גיאוגרפיות וורטיקליות חדשות (33 טריטוריות נכון ליום 31 בדצמבר 2020, בהשוואה ל-27 טריטוריות ליום 31 בדצמבר 2019), וכן עמלות מכירה נוספות הנובעות מעלייה בהכנסות. הוצאות המחקר והפיתוח גדלו ב-43% ל-1.9 מיליון דולר, בהשוואה ל-1.4 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2019. בעיקר בשל גידול בכוח אדם לתמיכה בפיתוח. הוצאות הנהלה וכלליות גדלו ב-32% ל-2.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-1.9 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2019, בעיקר בשל עלייה בפרמיות הביטוח של דירקטורים ונושאי משרה, וכן בשל גידול בהוצאות משפטיות, כולל בגין ליטיגציה מסחרית שיזמה החברה כדי להגן על קניין רוחני שלה.

 

על בסיס Non-IFRS, ההפסד התפעולי ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם ב-1.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-0.2 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2019. ההפסד התפעולי על בסיס Non-IFRS אינו כולל כ-0.8 מיליון דולר בתשלומים מבוססי מניות, פחת והפחתות של רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים ושינוי בהפרשה לחובות מסופקים ואבודים, בהשוואה לכ-0.7 מיליון דולר של הוצאות דומות ברבעון המקביל ב-2019.

 

ההפסד הנקי ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם ב-2.9 מיליון דולר, בהשוואה ל-1 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2019. על בסיס Non-IFRS, ההפסד הנקי ברבעון הרביעי של 2020 עמד על 2.1 מיליון דולר, בהשוואה ל-0.3 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2019. ההפסד הנקי על בסיס Non-IFRS ברבעון הרביעי של 2020 אינו כולל כ-0.8 מיליון דולר בתשלומים מבוססי מניות, פחת והפחתות של רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים, שינוי בהפרשה לחובות מסופקים ואבודים, בהשוואה לכ-0.7 מיליון דולר במרכיבים דומים ברבעון המקביל ב-2019.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יכיבי 02/03/2021 14:52
    הגב לתגובה זו
    מדייקר ביתי הוא עתיד.הם יתפסו נתח גדול בארהב עקב קבלת שיפוי מהביטוח של האמריקאים...שגר ושכח ניפגש סוף השנה ונראה מי צדק.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?