שר התחבורה והמודיעין ישראל כץ
צילום: יוסי זמיר

באיחור אופנתי: היום תוצג התוכנית של האוצר למגזר העסקי למהלך הסגר

למרות שהסגר החל דה פקטו כבר בשישי, כמעט שבוע אחר כך שר האוצר, ישראל כ"ץ, יציג את התוכנית שגיבש המשרד לקבינט הקורונה - בתקווה שהוא יאושר במהרה. שם התוכנית הוא "הלב הפועם של הכלכלה"; העיתוי מעיד שהאצבע בכלל לא על הדופק
ארז ליבנה | (2)

כמעט שבוע אל תוך הסגר, שר האוצר ישראל כ"ץ יציג היום לחברי קבינט הקורונה את תכנית "הלב הפועם של הכלכלה". מטרתה של התוכנית, שכבר קיבלה את הסכמתם של ראשי המגזר העסקי, לאפשר למגזר העסקי להמשיך לפעול גם בתקופת הסגר, זאת לצד שמירה קפדנית על הנחיות הבריאות.

 

במשרד האוצר אומרים כי "בבסיס הנחת העבודה בגיבוש תוכנית 'הלב הפועם של הכלכלה', עמדה ההבנה כי ישנה חשיבות לשמירה על יציבות מקומות העבודה במטרה לאפשר למשק להמשיך לפעול גם בתקופות סגר, וכי פוטנציאל המעבר לעבודה מהבית בקרב המגזר הפרטי קרוב למיצוי".

 

לפי האוצר, הנתונים המצביעים על כך שהתחלואה במקומות עבודה שאינם מקבלים קהל נמוכה, תומכים בהנחה של משרד האוצר על פיה צמצום הפעילות במגזר הפרטי אינו נדרש, מאחר ומקומות העבודה מקבלי הקהל החשופים לתחלואה כבר נסגרו.

מה התוכנית כוללת?

התוכנית, מתבססת על שלושה עקרונות מרכזיים שנועדו למזער את ההדבקה במקומות העבודה: הגברת אכיפה והסברה, חתימת אמנה מחייבת עם המגזר הפרטי, ותמיכה בהתאמות נדרשות.

 

במסגרת עקרון האכיפה וההסברה מגובש מנגנון בעל שני רבדים. הראשון, יצירת מתווה לפיקוח עצמי במגזר הפרטי יחד עם המעסיקים. השני, הקצאת תקציב ייעודי לעמותות ולסטודנטים על מנת לסייע בהסברה לשמירה על הנחיות התו הסגול, תוך שימוש בגופי האכיפה ככל שיידרש.

 

האמצעים האלה ידרשו בנוסף למעל 800 פקחים בשלטון המקומי שכבר יועדו לצורך אכיפת ההנחיות והירתמות השלטון המקומי להגברת האכיפה במקומות העבודה במטרה לסייע בשמירה על פתיחתם.

 

כמו כן, נחתמה אמנת "הלב הפועם", במסגרתה ראשי המגזר העסקי התחייבו על הגבלות מחמירות יותר מהנדרש בתו הסגול, בין היתר במסגרת האמנה יגובש על ידי כל עסק נוהל אכיפה עצמית, ימונה קצין ציות לאכיפה עצמית בעסקים גדולים וכן תינתן אפשרות לעובדים מקבוצות סיכון להימנע מהגעה למקומות העבודה למעט מקרים חיוניים לאורך תקופת הסגר.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

במקביל, יעודכן התו הסגול כך שיופחת מספר הנוכחים בישיבות לחמישה בלבד, למעט ישיבות בראשות מנכ"ל או יו"ר בהם יתאפשרו עד 10 נוכחים. לצד אלה, תינתן תמיכה בהתאמות נדרשות לסקטור העסקי דוגמת מעבר למשמרות, תמיכה באמצעים לחקירות אפידמיולוגיות עצמאיות וכן יינתן סיוע בתגבור מערכי היסעים.

 

שר האוצר ישראל כ״ץ: "בהתאם לסיכום עם רה״מ אציג היום בפני חברי קבינט הקורונה את תוכנית 'הלב הפועם של הכלכלה', כדי לאפשר את המשך פעילות המגזר העסקי שאינו מקבל קהל גם בתקופת הסגר, תוך תגבור הנהלים והאכיפה והקפדה מרבית על תקנות הבריאות. תוכנית זו תאפשר לממשלה למקד את האכיפה במקומות הנדרשים ולקיים את הסגר ככל שיידרש, עד לירידה המתבקשת בהיקף התחלואה".

 

כל הכבוד – תודה שנזכרתם באמת

במושגי משברים, הקורונה הוא לא משבר חדש. אנחנו חיים אתו בתודעה מינואר ומתחילת פברואר כבר החלו להיסגר השמיים למזרח. מאז עברנו סגר במארס-אפריל, ניסינו לחזור מהר מדי וכרגע ישראל ממוקמת ברשימת 10 המדינות עם אחוזי ההדבקה הגבוהים ביותר לנפש. בחמישייה הראשונה אם מנקים את גינאה הצרפתית ודומותיה.

 

למרות אחוזי ההדבקה, היו לנו כמה חודשים יחסית רגועים. על כן הייתם מצפים שתוכנית כמו הלב הפועם תגובש מראש, תועבר בצורה מסודרת עוד לפני הסגר והחגים ותכניס הרבה יותר יציבות בתקופה של חוסר יציבות. זה היה ברור שיהיה סגר. מאוד ברור. אבל העבודה, כרגיל, נעשתה ברגע האחרון. אנחנו כבר כמעט שבוע בתוך הסגר והמתווה עוד לא אושר בכלל.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ריאליסט 23/09/2020 18:43
    הגב לתגובה זו
    של כחול לבן שאנשיה פועלים כל הזמן לחבל בעבודת הממשלה, גם מספר המתים מהמגיפה היה נמוך כמו בגל הראשון
  • 1.
    פשוט להעיף את כולם הביתה כולל השר ולמנות שר מקצועי (ל"ת)
    ערן 23/09/2020 17:15
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי