בדרך לבידוד - מהן הזכויות של העובדים ומה החובות של המעסיקים?
הוראות משרד הבריאות הקובעות שכל מי שחזר ממרבית מדינות אירופה יוכנס לבידוד, הן רק ההתחלה - ההוראות צפויות להתרחב כשמעבר לחוזרים מחו"ל, גם אנשים שבאו במגע עם "חשודים" כנשאי הנגיף, יוכנסו לנגיף. מדוברים על 70 אלף איש שיכנסו לבידוד, וזה עשוי להיות משמעותי מכך.
ככל שיימצאו יותר חולים ויותר נקודות חשיפה, יותר אנשים יוכנסו לבידוד ביתי כפוי. נקודת האור היא שקצב ההתפשטות של הנגיף עשויה לרדת בקיץ, כשבמקביל יש מירוץ לתרופה ולחיסון.
כמובן שיש לכך השלכות הרות משמעות גם לעובדים וגם למעסיקים. הן מהדרך בה יתנהלו חברות שחלק ניכר משדרת הניהול נמצאת בבידוד ביתי. מנגד, מהם זכויותיהם של העובדים שמחויבים בבידוד? ישנן הרבה שאלות שעולות מהמצב החדש, שישראל טרם התמודדה עמו בהיקפים כאלה. עו"ד מיטל דולב בלט, מנהלת כל עובד מקבוצת חשבים מנסה לעשות סדר בדברים בראיון ל-BizTv:
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעויות החוקיות של צווי משרד הבריאות
ב-30 לינואר הכריז ארגון הבריאות העולמי על התפרצות נגיף הקורונה כאירוע חירום בבריאות הציבור. ב-2 לפברואר, משרד הבריאות חתם ופרסם כהוראת שעה את 'צו בריאות העם' הנוגע לנגיף הקורונה החדש בנושא בידוד בית. הצו קובע, בין השאר, את חובת בידוד בית למשך 14 ימים לחוזרים ממדינות מסוימות מחו"ל. יומיים לאחר מכן, פורסם צו משלים על חובות המעסיק לעובד שנכנס לבידוד.
צו זה קובע כי מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ולא יאפשר את כניסת העובד בבידוד למקום העבודה, וכי מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד. על העובד למסור למעסיקו, בהקדם האפשרי, הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד. כשמתייחסים למושג 'עובד', הוא כולל בתוכו גם מתנדבים, או מי שמועסק ומי שנותן שירות בחצריו של מעסיק, בין אם מתקיימים עם המעסיק יחסי עבודה ובין אם לאו.
ככל שמדובר בעובד שנמצא בבידוד בית מכוח שהייה באחת המדינות לגביהן נקבע כי החוזרים מהן מחויבים בבידוד, הרי שעל העובד לספק למעסיק הוכחה על כך ששהה במדינה כאמור, וכן הצהרה בה יפורטו שם העובד, מספר ת.ז, התקופה בה לא מסוגל העובד להגיע לעבודה עקב הבידוד.
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
כדי לעשות סדר, עו״ד דוד משה, שותף בנ. פינברג ושות׳ ומומחה בדיני עבודה, עונה על מספר שאלות על החובות והזכויות שיש לעובדים ומעסיקים בשל המשך התפרצות הקורונה.
עו"ד דוד משה, שותף בנ. פינברג ושות'; קרדיט צילום: שחף הבר
האם עובד ששוהה בבידוד בית מכוח הצו ואין לו ימי מחלה זכאי לקבל שכר?
לא – השהות בבית היא על חשבון ימי המחלה ואם אין יתרה חיובית של ימי מחלה, העובד לא יהיה זכאי לשכר.
מה דינם של ימי המחלה שמנוכים לעובד השוהה בבידוד?
"על פי אישור המחלה הכללי שניתן בנושא, מדובר במחלה בהתאם לחוק דמי מחלה. לכן, מעסיק המשלם לעובדיו דמי מחלה לפי הקבוע בסעיף 2 לחוק דמי מחלה, לא יצטרך לשלם לעובד עבור יום ההיעדרות הראשון בבידוד, וישלם עבור ימי ההיעדרות השני והשלישי מחצית דמי מחלה והחל מהיום הרביעי שכר מלא.
האם ניתן לדרוש מעובד המחויב בבידוד בית מכוח הצו לעבוד מהבית?
"במידה שמדובר בעובד שאינו חולה בפועל והוא מסכים לעבוד מהבית – בין באופן מלא ובין באופן חלקי – ויש אפשרות שהוא יעבוד מהבית, ניתן יהיה להעסיק אותו. במקרה כזה העובד יהיה זכאי לקבלת שכר מלא או חלקי – בהתאם להסכמה עם העובד ואין לנכות ימי מחלה".
האם ניתן לחייב עובדים שחזרו ממקומות שאינם מחייבים בידוד על פי הצו, להישאר בבית?
"שאלה זו עולה לאור העדכונים בדבר מדינות שהשבים מהן חייבים בבידוד. זאת לאור חשש של עובדים או מעסיקים כי עובדים יתייצבו לעבודה לאחר שובם מחו"ל ובדיעבד יסתבר כי הם שבו ממדינה שהוכרזה לאחר מכן כמדינה שהשבים ממנה מחויבים בבידוד.
"במקרים כאלו יש להסביר לעובדים ששבו מחו"ל כי עליהם לנהוג באחריות, הן אישית והן קולקטיבית, ולשהות בביתם לתקופה מסוימת. במידה שהעובד יכול לעבוד מביתו באותה התקופה, יש לאפשר לו לעשות זאת, והעובד יהיה זכאי לשכר ולכל תוספת אחרת לה היה זכאי אם היה מתייצב לעבודה.
"אם אין אפשרות כי העובד יעבוד מהבית, וסוכם כי הוא לא יגיע לעבודה, יש לשלם לו שכר על חשבון המעסיק".
האם עובד יכול לסרב לנסוע לחו"ל במסגרת העבודה?
"אם הנסיעה היא למדינה שהחוזרים ממנה מחויבים בבידוד – לא ניתן לחייב את העובד לנסוע. אם מדובר במדינה אחרת - הנחיות משרד הבריאות קובעות כי יש להימנע מנסיעות לחו"ל אלא אם מדובר בעניין חיוני, לכן ספק אם אפשר יהיה לחייב את העובד לנסוע ויש לבחון עד כמה הנסיעה חיונית".
האם עובד יכול לסרב לבצע עבודה שקשורה לסחורה שהגיעה ממדינה המחויבת בידוד?
"אנו ממליצים במקרים כאלו לפנות למשרד הבריאות ולבקש חוות דעת האם מדובר בעבודה שניתן לבצע אותה. ככל שניתנת חוות דעת כזו ניתן לחייב את העובד לבצע את העבודה".
האם עובדים יכולים לסרב לעבוד במקרה בו מגיע למקום העבודה עובד שחזר מחו"ל ומראה סימנים שהוא חולה?
"במצבים כאלו אנו ממליצים לבחון האם קיימת אפשרות העסקה כך שהעבודה לא תתבצע ליד העובד שחזר מחו"ל, ובמידה שקיימת אפשרות כזו לבצע אותה. ככל שאין אפשרות כזו והעובדים עדיין מסרבים לעבוד, הם לא יהיו זכאים לשכר".
האם מעסיק יכול לסרב לאשר לעובדיו חופשות ליעדים המחויבים בבידוד?
- 6.אולה 13/05/2020 14:16הגב לתגובה זואצלנו חייבו (מוסד חינוכי) לצאת לחופשה על חשבון ימי חופש האם זה חוקי? אצלנו אנשים ב -20 - (מינוס) ימי חופש בממוצע ואף יותר. בקיץ שוב יהיה חופש כפוי בגלל שאין לימודים , מה לעשות מרגיש שדפקו אותנו, בעוד שכל המדינה מקבלת דמי אבטלה אצלנו זה על חשבונינו
- 5.אנונימי 17/03/2020 18:54הגב לתגובה זוצריך לעשות הסגר כללי
- 4.חשוב מאד! 17/03/2020 15:06הגב לתגובה זומדוע אינכם עונים ואינכם מתייחסים לסכנה שיש אולי בהידבקות בקורונה מעשן של מעשנים?! אולי תואילו כבר בטובכם להתייחס לנושא!!!
- 3.אזרח שרוצה בטובתנו 15/03/2020 19:20הגב לתגובה זוראש הממשלה ושר הבריאות הנכבדים וגם צוות עוזריהם לא התייחסו בכלל עד כה לשאלה האם גם עשן סיגריות עלול להדביק אנשים בקורונה????!!!! התקשרתי מקודם למד"א 101 והם לא ידעו לענות לי ואמרו שאינם יודעים!!! לא ברור לי כיצד התעלמו במצגת של ראש הממשלה מהשאלה הזו!!!! אני מבקש לעדכן במיידית את אזרחי ישראל. תודה מאזרח רמת גני.
- 2.הנביא 07/03/2020 19:03הגב לתגובה זורשום ... ההוראות צפויות להתרחב כשמעבר לחוזרים מחו"ל, גם אנשים שבאו במגע עם "חשודים" כנשאי הנגיף, יוכנסו לנגיף. לא יוכנסו לנגיף. צריך להיות יוכנסו לבידוד.
- 1.ממי 07/03/2020 16:08הגב לתגובה זותפטרו. גם ככה לא צריך כל כך הרבה כוח אדם. תחזיקו כמה מוכשרים וחרוצים וזה הכל. ככה תעשו הון
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
