אישום: תושבת אילת הונתה את אמה הקשישה ואת חברתה במאות אלפי שקלים
הונאה פרקליטות מחוז דרום הגישה היום (ב') כתב אישום כנגד תושבת אילת בשנות ה-30 לחייה בגין עבירות של זיוף מסמכים, שימוש במסמכים מזויפים, קבלת דבר במרמה והתחזות לאדם אחר. לפי כתב האישום, הנאשמת הונתה את אמה בת ה-76 וכן את חברתה הטובה בסכום של כמאתיים אלף שקל.
לפי כתב האישום, הנאשמת הגיעה עם הוריה לסניף של בנק הדואר באשקלון כדי לעזור להם בפתיחת החשבון, אך מילאה את פרטיה במקום את פרטי אמה - וזאת שלא בידיעת הוריה ובניגוד לבקשתם. כך במשך שנתיים ביצעה הנאשמת מאות פעולות בחשבון הפנק תוך התחזות לאמה, ואף חתמה על כ-1,300 שיקים, הזמינה כרטיס אשראי וביצעה בו עסקאות בסכום של 92 אלף שקל.
הנאשמת נהגה להפקיד כספים בחשבון כדי למנוע מצב של יתרת חובה, אך הכספים לא כיסו את חובותיה ולאחר שנתיים המרמה נחשפה והאפשרות להשתמש בחשבון נחסמה. הנאשמת לא חדלה וביקשה מחברתה הטובה לפתוח עבורה חשבון, וזו הסכימה - אך בלי אישור להזמין שיקים או לחתום בשמה. עם זאת, כתב האישום מציג תמונה לפיה הנאשמת התחזתה לחברתה בפעמים רבות וכן הזמינה בשמה פנקסי שיקים וכן זייפה את חתימתה עליהם, וזאת בסכום כולל של 55 אלף שקל. כמו כן, זייפה את תעודת הזהות שלה ואת תלושי המשכורת שלה כדי לרכוש רכב בשמה.
- 1.בן ציון 26/12/2016 14:57הגב לתגובה זוכאלו הונאות יש לא מעט בצורות שונות גם על ידי ארגוני מכירה שתפקידם להונות קשישים במוצרים שהם לא צריכים כלל לכן השופט צריך להעניש בחומרה כאלו שעוקצים במיוחד קשישים שלא מבינים הרבה בניהול חשבונם הפרטי לא כל שכן בני משפחה כמו במקרה הנדון שזו בת המשפחה שהונתה את הוריה ללא נקיפות מצפון אז מגיע לה קנס גבוה ושתלך לעבוד קשה להחזיר את חובה להורים שלה זו דעתי
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
נראה שהמקרים שבהם עדיף יהיה לשלם קנס הם אלו של צמיחה מאוד חזקה וצרכי הון ומימון מאוד גדולים. אחרת, החלוקה של 5% עדיפה. ב-6% שזה החל מהשנה הבאה, תמונה מעט משתנה לרעת החלוקה ועדיין ברוב המקרים יהיה עדיף לחלק מאשר לשלם קנס של 2%. בקנס גם משלמים וגם משאירים את "הבעיה", בחלוקה פותרים את הבעיה בהדרגה. עם זאת, תכנוני מס שבונים על הפסדים עתידיים והקטנת הרווחים העודפים הם לגיטימיים והם כן מאפשרים שימוש בקנס על חשבון חלוקת דיבידנד.
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
