אישום: תושבת אילת הונתה את אמה הקשישה ואת חברתה במאות אלפי שקלים
הונאה פרקליטות מחוז דרום הגישה היום (ב') כתב אישום כנגד תושבת אילת בשנות ה-30 לחייה בגין עבירות של זיוף מסמכים, שימוש במסמכים מזויפים, קבלת דבר במרמה והתחזות לאדם אחר. לפי כתב האישום, הנאשמת הונתה את אמה בת ה-76 וכן את חברתה הטובה בסכום של כמאתיים אלף שקל.
לפי כתב האישום, הנאשמת הגיעה עם הוריה לסניף של בנק הדואר באשקלון כדי לעזור להם בפתיחת החשבון, אך מילאה את פרטיה במקום את פרטי אמה - וזאת שלא בידיעת הוריה ובניגוד לבקשתם. כך במשך שנתיים ביצעה הנאשמת מאות פעולות בחשבון הפנק תוך התחזות לאמה, ואף חתמה על כ-1,300 שיקים, הזמינה כרטיס אשראי וביצעה בו עסקאות בסכום של 92 אלף שקל.
הנאשמת נהגה להפקיד כספים בחשבון כדי למנוע מצב של יתרת חובה, אך הכספים לא כיסו את חובותיה ולאחר שנתיים המרמה נחשפה והאפשרות להשתמש בחשבון נחסמה. הנאשמת לא חדלה וביקשה מחברתה הטובה לפתוח עבורה חשבון, וזו הסכימה - אך בלי אישור להזמין שיקים או לחתום בשמה. עם זאת, כתב האישום מציג תמונה לפיה הנאשמת התחזתה לחברתה בפעמים רבות וכן הזמינה בשמה פנקסי שיקים וכן זייפה את חתימתה עליהם, וזאת בסכום כולל של 55 אלף שקל. כמו כן, זייפה את תעודת הזהות שלה ואת תלושי המשכורת שלה כדי לרכוש רכב בשמה.
- 1.בן ציון 26/12/2016 14:57הגב לתגובה זוכאלו הונאות יש לא מעט בצורות שונות גם על ידי ארגוני מכירה שתפקידם להונות קשישים במוצרים שהם לא צריכים כלל לכן השופט צריך להעניש בחומרה כאלו שעוקצים במיוחד קשישים שלא מבינים הרבה בניהול חשבונם הפרטי לא כל שכן בני משפחה כמו במקרה הנדון שזו בת המשפחה שהונתה את הוריה ללא נקיפות מצפון אז מגיע לה קנס גבוה ושתלך לעבוד קשה להחזיר את חובה להורים שלה זו דעתי
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
