הגול של זהבי אמש בדקה ה-89 סידר לממלא טוטו את הפרס הראשון - בסכום אסטרונומי
לוטו הגול של ערן זהבי אמש בדקה ה-89 סידר לתושב תל אביב את הפרס הראשון ב-Winner16 על סך 45 מיליון שקלים, כך מדווח היום הטוטו. 11 מנחשים נוספים שניחשו 15 נכון את התוצאות של 15 משחקים יתחלקו בפרס השני על סך מיליון שקלים.
תושב תל אביב שמילא טופס Winner16 הגיע למשחק אתמול שמסיים את המחזור עם 15 ניחושים נכונים. המהמר שסימן (1) לטובת ניצחון של מכבי תל אביב, נאלץ לראות במשך 88 דקות כיצד נעלמים לו מהידיים 45 מיליון שקלים, עד הדקה ה-89 בה ערן זהבי ירה כדור מחוץ לרחבה שנכנס לרשת של סטיינקוביץ והביא למהמר את הפרס הגדול על סך 45 מיליון שקל. הטופס הזוכה הורכב מ-5 טורים ו-3 כפולים, בעלות של עשרות שקלים בודדים.
- 4.עוד פעם מעדיפים את הבועה התל אביבית? (ל"ת)מסעודה משדרות 23/03/2015 10:19הגב לתגובה זו
- 3.אראלה בהתקף היא מודיעה על גרושים (ל"ת)HAKY1 23/03/2015 09:29הגב לתגובה זו
- 2.גדי 23/03/2015 08:52הגב לתגובה זונדבקו ממפעל הפיס לא דובים ולא זבובים ובטח שלא פרסים וזוכים הכסף יישאר בבית כנראה. ויכול להיות שגם לפה הגיעה השחיתות כמו במפעל הפיס והלוטו. יהללה ביבי , יהללה צ'וקולד , יהללה תפתח את החדר.
- 1.ממלא טוטו ולא טוטו תשנו את הכותרת (ל"ת)איגור 23/03/2015 08:43הגב לתגובה זו
- חחח 23/03/2015 09:05הגב לתגובה זורשמת פעמיים טוטו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
