היבטי מע"מ בגין מסחר בפורקס על ידי חברה כפעילות משנה שלה
חוק מע"מ קבע כלל שלפיו המנהל רשאי לרשום את מי שנמנה עם סוג פלוני של חייבי מס כנמנה עם סוג אחר, הן לכל עיסוקיו והן למקצתם, אם ראה שמהותם קרובה יותר לסוג האחר.
שאלה:
------------
חברה הרשומה כעוסק מורשה העוסקת בתיווך ובהשקעות בנדל"ן, פעלה תקופה קצרה גם במכירה ובקנייה של מט"ח באמצעות חברת פורקס. פעילות זו אמנם נמשכה זמן קצר, אך הפעולות היו רבות מאוד והגיעו לכדי פעילות מעסק.
השאלות:
1. האם על החברה לפתוח תיק ברשות המסים (מע"מ) על פעילות זו כמוסד כספי, נוסף על התיק שלה כעוסק מורשה?
2. בהנחה שעל החברה לפתוח תיק ברשות המסים (מע"מ) אך היא לא פתחה אותו, ובהנחה שנגרם לה הפסד מהפעילות במט"ח, מהן הסנקציות שאפשר כי יופעלו נגדה?
תשובה:
------------
הפרדת העסק ורישום שונה
בסעיף 58 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") נקבע כלל שלפיו המנהל רשאי לרשום את מי שנמנה עם סוג פלוני של חייבי מס כנמנה עם סוג אחר, הן לכל עיסוקיו והן למקצתם, אם ראה שמהותם קרובה יותר לסוג האחר.
לפיכך ועקב העובדה שהעוסק נשוא השאלה ניהל בתקופה האמורה "עסק" נוסף מעבר לפעילות בתחום הנדל"ן, יש לבחון את אופן סיווגו במע"מ לעניין פעילות זו.
על פי סעיף 8 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976 נדרש החייב במס להודיע בכתב למנהל על כל שינוי שחל בעסק, לרבות על שינויים בענף הכלכלי. מלבד סעיף זה, לא הוטלה בחוק מע"מ ובתקנותיו חובה פוזיטיבית על העוסק לפנות למנהל מע"מ, ולבקש רישום שונה של חלק מפעילותו בשל העובדה שמהותה קרובה לסוג אחר. נראה כי פנייה כזו תיעשה באופן וולונטרי על ידי העוסק (במקרה זה הוא יהיה מסווג על פי הסיווג הקודם עד לקבלת ההחלטה על ידי המנהל) או לחלופין ביוזמתו של המנהל.
סיווג המסחר בניירות ערך כמוסד כספי
בצו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), התשל"ז-1977 (להלן: "הצו") שקבע שר האוצר על פי סמכותו מכוח סעיף 1 לחוק מע"מ, הוגדר המונח "מוסד כספי" ככולל גם את "מי שעסקו במכירת מטבע חוץ או ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, ולענין זה יראו כמי שעסקו במכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, אף אם הוא רוכש אותם לצורך קבלת פרעונם או פדיונם."
על פי הגדרה זו, מי שעוסק במכירת ניירות ערך יסווג כמוסד כספי לעניין מע"מ. ואולם, עמדה זו אינה נקייה מספקות עקב הוראותיו של סעיף 19(ב) לחוק מע"מ. סעיף זה שנקבע בחקיקה ראשית, להבדיל מההוראה לעיל שנקבעה בחקיקת משנה, קובע כדלקמן:
"עוסק שעסקו מכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, לרבות רכישתם של ניירות ערך ומסמכים כאמור לשם קבלת דמי פרעונם או פדיונם, או שעסקו במכירת מטבע חוץ, יראו את המכירה או קבלת הפרעון או הפדיון כשירות תיווך שעושה העוסק בין מי שמכר לו אותם לבין מי שקנה אותם ממנו או פרע או פדה אותם." [ההדגשה כאן ולהלן אינה במקור - ט"ד].
קיימת גישה שלפיה יש להעדיף את ההוראה אשר נקבעה בחקיקה הראשית על פני ההוראה שבחקיקת המשנה, ולכלול את הפעילות בניירות ערך תחת סיווג "עוסק". כך לדוגמה אפשר לראות כי בפסק הדין ע"ש 1050/04, טען מנהל מע"מ שהסיווג כמוסד כספי הוא החריג לכלל, וכי סעיף 19(ב) לחוק מע"מ גובר על הוראות הצו. על פי גישה זו, יש לראות בפעילות שנוהלה במסגרת תיק העוסק כפעילות של עוסק כל עוד לא אושר רישומו כמוסד כספי.
עם זאת נציין כי כיום נוטה אגף המכס והמע"מ לסווג עסקים כאמור כמוסדות כספיים, ולפיכך קיימת אפשרות כי אם עוסק זה יבוא לפתחו, אזי הוא יסווג על ידו כמוסד כספי וימוסה בהתאם.
בשולי התשובה לחלק זה בשאלה נציין כי מומלץ לבחון שנית אם פעילות החברה נחשבת לפעילות עסקית לעניין חוק מע"מ, אם לאו. אמנם קיים דמיון בין משמעות המונח "עסק" לעניין פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") לבין משמעות מונח זה בחוק מע"מ, אך אין מדובר בזהות מוחלטת ביניהם, ולעתים עקב נסיבות מיוחדות תסווג פעילות מסוימת כהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה, אך לא תבוא בגדר עסק לעניין חוק מע"מ ולא תחייב רישום כאמור לעיל. מקרים מעין אלה אינם נדירים וכבר היו סיטואציות שבהן רשויות מע"מ קיבלו גישה זו.
בסיטואציה אחרונה זו יש להפנות את תשומת הלב לכך שמס התשומות אשר מיוחס לפעילות זו בניירות ערך (כגון מס התשומות הגלום בחשבונית של יועץ ההשקעות או מס תשומות בגין הוצאות עקיפות שיוחסו לפעילות זו) - אינו ניתן לניכוי, מאחר שלא שימש לעסקה חייבת.
הסנקציות
באופן עקרוני, חייב במס שאינו מיישם את הוראות החקיקה כנדרש חשוף לסנקציות אזרחיות ולעתים אף פליליות. מעבר לסנקציות הרגילות (לדוגמה בסעיף 117 לחוק מע"מ), נקבעו בסעיף 118 לחוק מע"מ הסנקציות בגין מי שהפר הוראה של חוק מע"מ או התקנות על פיו.
ואולם, בנסיבות המקרה הנדון מדובר בפעילות שנעשתה במשך פרק זמן קצר כאשר לא ברור אם היה שינוי בענף הכלכלי וכשהצורך בסיווג שונה אינו הכרחי, ונראה כי לא יהיה נכון וצודק מבחינת מנהל מע"מ להטיל סנקציות כלשהן על הנישום, ובלבד שהנישום פועל בתום לב ותוך מתן גילוי נאות ומלא לרשויות המס. עם זאת, מומלץ לשקול אפשרות של פנייה לרשויות מע"מ להסדרת הרישום כמוסד כספי בדיעבד, שכן במקרים מסוימים ייתכן שלרישום כאמור חשיבות לעניין סיווג ההפסד לצורכי מס הכנסה.
לסיכום, נחזור ונזכיר כי אם יטען העוסק שבגין הפעילות העסקית (כמשמעות המונח בחוק מע"מ) בתחום ניירות הערך חלות הוראות סעיף 19(ב) לחוק מע"מ, הרי היה עליו להוציא חשבוניות מס, בעיקר אם בנקודת זמן כלשהי במהלך תקופת ניהול הפעילות העסקית סך מחירי המכירה של ניירות הערך עלה על סך מחירי הרכישה, כאמור בסעיף 9(ב) לחוק מע"מ בדבר קביעת המחיר.
המשיבים - עו"ד רו"ח טארק דיביני - שותף במשרד BDO זיו האפט;
עו"ד רו"ח אייל פישביין - שותף ומנהל מחלקת מסים עקיפים במשרד BDO זיו האפט
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן


שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
